בדיחות > חיפוש > יצירות לאביב בגן

בדיחות בנושא יצירות לאביב בגן

בדיחות בנושא יצירות לאביב בגן ועוד

הסבא שרצה להגן על נכדו...

השטן ישב בשערי הגיהינום כשרפי בן ה-80 פתאום הופיע לפניו מבולבל ואבוד. "הייתי איש טוב כל חיי!", הוא אמר בטון מיואש והשטן כמובן לא הופתע מדבריו, הוא הרי רגיל לשמוע את המשפט הזה מכל אדם שהוא פוגש, לכן הוא ביקש מרפי להסביר איך הוא מת, ואולי הם יגלו את התשובה יחדיו. "ובכן, מאז שהראייה שלי החלה להידרדר אני נפגש פחות עם הנכד הבכור שלי, לכן החלטתי לעשות עימו יום כיף, הלכנו ביחד לפארק ואז פתאום ראיתי משהו זז ישר לעברו והבנתי שזה עכבר ענקי! עכשיו, כאילו שזה לא מספיק מפחיד ומבהיל, אין לדעת איפה הוא היה קודם ואילו מחלות הוא מעביר. לא רציתי שהוא ינשוך את הנכד שלי, בטח לא כשאני שומר עליו!". "אז מה עשית?", שאל השטן בעודו מוציא משום מקום קופסת פופקורן ומתחיל לאכול כאילו שהוא צופה בסרט מתח. רפי ענה: "אתה לא מבין כמה ענק היה העכבר הזה! אז התחלתי להלום חזק בראשו בעזרת מקל ההליכה שלי. נכון שאני כבר לא ממש רואה טוב, אבל אני ממש כיסחתי לו את הצורה! הנכד שלי וכל הילדים שהיו בסביבה התחילו לצרוח ולבכות בטירוף – אתה הרי יודע איך הם כשהורגים לידם בעל חיים, אבל הייתי חייב להמשיך כדי לוודא שהעכבר לא יחזור עם החברים שלו!". "אז הרגת אותו?", שאל השטן המסוקרן. "ודאי!", השיב רפי והמשיך, "וכעבור רגע הלב שלי הפסיק לפעום, כנראה שחטפתי התקף לב והנה אני כאן". השטן גירד בראשו ואמר שמשהו לא מסתדר לו בסיפור כי נראה שהסב נהג בתום לב ומכוונה טובה, לכן הוא התקשר למלאך האחראי בגן עדן כדי לברר מה עושים. שניהם ניסו להבין מה קרה ואיך נוצר הבלבול, ואז השטן כיסה לפתע את פומית הטלפון ופנה לרפי, "אני חושב שהבנתי מה קרה, תגיד רגע, איפה כל הסיפור הזה קרה?". רפי גירד לרגע את הראש וענה: "אה, זה קרה בדיסנילנד".

קשישים בגן עדן

לאחר 60 שנות נישואים, זוג מבוגר בני 85 מתו בתאונת דרכים ועלו לשמיים. הם היו זוג בריא מאוד, בעשור האחרון לחייהם במיוחד, זאת הודות למודעות הגבוהה של האישה לנהל אורח חיים בריא, בדגש על תזונה נכונה. האישה נהגה לקחת את בעלה להתעמל והכינה לו מאכלי בריאות. כשהגיעו לגן עדן, בהתחשב בעובדה שהיו אנשים הגונים, לקח אותם המלאך לסיור באחוזה מדהימה, שבה היה מטבח מאובזר עם שף צמוד, 14 חדרים עם ג'קוזי, מרפסות שמש, בריכה ושאר מותרות. "וואו, מדהים!" התפעלו השניים. "כמה זה עולה?" שאל הבעל. "זה חינם", צחק המלאך, "פה זה גן עדן". לאחר מכן, המשיכו בסיור בשטח האחוזה והגיעו למגרשי הגולף הפרטיים. "המגרש הזה פתוח עבורכם כל הזמן וכל שבוע - המסלול מתחלף לבד", יידע אותם המלאך. "נהדר, וכמה זה יעלה לנו?" שאל הבעל. "כלום" השיב המלאך "זה לא יעלה לכם כלום, כי אתם בגן עדן". התחנה הבאה בסיור היא המועדון. כאן הם גילו מזנון עשיר עם כל מטעמי העולם, מרתפי יינות, בקבוקי אלכוהול משובח, סיגרים וכל טוב. "זה ממש מדהים, אבל לא נראה לי שאנו יכולים להרשות זאת לעצמנו" אמר הבעל. "עוד לא הבנת? אתה נמצא בגן עדן! כל זה שלך", החל המלאך לאבד סבלנות. "טוב, היכן השולחנות הדיאטטיים, אם כן?" שאל הבעל במבוכה. "הא! זה החלק הכי טוב כאן. אתה יכול לאכול, לשתות ולעשן כאוות נפשך, ללא כל השפעה על בריאותך. ברוך הבא לגן עדן..." איך ששמע את המשפט האחרון של המלאך, נכנס הבעל להתקף זעם, גידף וזרק את כובעו על הריצפה בכעס נורא. המלאך והאישה ניסו להרגיע אותו ושאלו "מה קרה?!" הבעל הביט באישתו ואמר "הכל באשמתך! אם לא קשקושי הבריאות שלך, הייתי יכול להיות פה כבר 15 שנה!!!"

צרות בגן עדן

שבוע לאחר שברא את האדם, מחליט אלוהים שהגיע הזמן שיתרבו. אומר אלוהים לאדם: "לך ותחבק את חווה". אדם שואל את אלוהים: "מה זה לחבק?" אלוהים מסביר ואדם מבצע. לאחר מכן אומר לו אלוהים: "לך ונשק אותה". שואל אדם: "מה זה לנשק?" אלוהים מסביר ואדם מבצע. לבסוף אומר אלוהים: "לך עשה איתה אהבה". גם הפעם אדם לא מבין ואלוהים מסביר לו. אדם הולך אל מאחורי השיחים וכעבור כמה דקות חוזר ושואל: "אלוהים, מה זה כאב ראש?"

הצצה לחיי הדיירים בגן החיות העירוני

"ספארי שלום, מדבר דוב..." "הי דוב, זה אריה, זאב נמצא?" "רק שנייה, אני אבדוק עם איילה במזכירות." "אריה, בדקתי. זאב בפגישה עם דבורה בהנהלה..." "אה... אוקיי, אז אתה יכול למסור לו שהפגישה היום עם יעל ועופר תהיה אצל יונה במשרד, ואם הוא יכול לאסוף בדרך את שחף וצבי מהעירייה, זה יהיה נהדר..." "אמסור לו בשמחה!" "תודה פשוש!"

3 גברים שמקבלים רכבים בגן עדן

3 גברים: אלי, ניר וגבי נהרגו בתאונת דרכים ועלו לשמיים... בשערי גן העדן קיבל אותם מלאך ואמר: "ברוכים הבאים לגן העדן! לצערנו הרב גורלכם על כדור הארץ הוכרע בתאונת דרכים, אך דעו לכם שכל מי שמגיע הנה מקבל כלי רכב פרטי משלו שמשרת אותו כדי להתנייד לכל אורך שהותו כאן, כלומר לנצח נצחים!" "אבל", הוסיף המלאך, "סוג כלי הרכב שמקבלים פה תלוי בפעולות ובאורח החיים שניהל האדם בכדור הארץ. אתם תשפטו על מעשיכם בעבר ועל כמות הפעמים שבגדתם בבנות זוגכם, ובהתאם לכך תקבלו את הרכב החדש שלכם". "נתחיל איתך, אלי", פנה המלאך אל הגבר הראשון: "צר לי, אבל אתה היית אדם רע מאוד – בגדת באשתך לא פחות מ-4 פעמים! לכן אתה תקבל סוסיתא מודל 64' מעתה ועד עולם". המלאך ליווה את אלי לכניסה, העניק לו את המפתחות לסוסיתא המתפרקת ושלח אותו לדרכו. "נעבור אליך ניר", המשיך המלאך, "אתה לא היית כל כך גרוע, אבל עדיין בגדת באשתך פעמיים. על כן, אתה תקבל טויוטה סטיישן שאיתה תתנייד כאן בגן עדן". המלאך ליווה גם את ניר לכניסה, העניק לו את המפתחות לסטיישן המשפחתית והמשיך הלאה. לבסוף הוא פנה אל הגבר האחרון שנותר, גבי, ואמר לו: "יקירי, אתה היית דוגמה ומופת לבן אדם טוב! לא היית עם אף אחת עד לחתונה ומעולם לא בגדת! על כך אתה תתנייד פה בגן עדן, מעתה ועד עולם, במכונית ספורט של פרארי מהדגם המתקדם ביותר". גבי מקבל את המפתחות למכונית היוקרתית, ונוסע משם שמח וטוב לב. זמן קצר לאחר מכן, פוגשים השלושה זה את זה, כשכל אחד נמצא ברכב שהוא קיבל: אלי בסוסיתא המקרטעת שלו, ניר בטויוטה המשפחתית שלו וגבי בפרארי מנקרת העיניים. אך ניר ואלי שמים לב שלמרות זאת, גבי יושב ברכב המפנק שלו כשהוא שעון על גבי ההגה, פניו בידיו, והוא ממרר בבכי קורע לב. "היי גבי, מה קורה, למה אתה בוכה ככה?", הם שואלים אותו, "קיבלת את הפרארי, הסתדרת לנצח, ממה אתה בכלל יכול להיות מדוכדך?" גבי הרים אליהם את עיניו הדומעות, ובקול שבור ומרוסק ענה להם: "ראיתי עכשיו את אשתי רוכבת על חד אופן!"

מפתחות לחדרים בגן עדן

שלוש נשים הגיעו לגן עדן, ולפניהן עמד מלאך שתפקידו לחלק מפתחות לחדרים בגן העדן. כל אחת מהנשים תקבל מפתח לפי מידת הטוהר שלה. המלאך שאל את האישה הראשונה האם היא חיה חיי צניעות, והיא ענתה: "קיימתי יחסי מין רק עם גבר אחד, בעלי, והפעם הראשונה הייתה בליל החתונה שלנו". המלאך אמר לה: "את בהחלט אישה צנועה וראויה לגן עדן, ומגיע לך פרס מיוחד על כך!" הוא הורה לעוזר שלו להביא לה את המפתח לסוויטה הנשיאותית. האישה השנייה ענתה כך על השאלה: "לא ידעתי מעולם מגע של גבר. הייתי נזירה כל חיי". המלאך אמר לה: "מדהים! את בהחלט אישה צנועה וראויה לגן עדן, ומגיע לך פרס מיוחד על כך!" הוא הורה לעוזר שלו להביא לה את המפתח לסוויטה המלכותית! האישה השלישית ענתה כך על השאלה: "שכבתי עם 239 גברים; 67 לפני שפגשתי את בעלי, 35 בזמן שיצאנו ביחד, 12 בזמן שהיינו מאורסים, 78 בזמן שהיינו נשואים, ו-46 אחרי שהוא מת. אהה וכמובן שגם בעלי נכלל בספירה". המלאך עמד המום למשך מספר שניות, ואז לחש לעוזר שלו: "תביא לה את המפתח לחדר שלי".

בדיחות קצרות על עורכי דין

רודף שמלות, אלכוהוליסט וסטלן מגיעים לגיהינום

רודף שמלות, אלכוהוליסט וסטלן נקלעים כולם יחדיו לתאונת דרכים ומגיעים לגיהינום. שם השטן קיבל את פניהם ואמר להם: "ברוכים הבאים לגיהינום! כעונש אתם תעבירו 1000 שנה בחדר אישי שמתאים לסגנון חיי החטא שבחרתם לעצמכם. רק אם תלמדו את הלקח שלכם תוכלו לצאת מכאן ולהגיע לגן עדן". את רודף השמלות הוא הכניס לחדר מלא בנשים יפהפיות. רודף השמלות אמר "תודה, השטן", ורץ מיד לחדר. את האלכוהוליסט הוא הכניס לחדר מלא בבקבוקי אלכוהול מכל סוג אפשרי שקיים. האלכוהוליסט אמר "תודה, השטן", ורץ מיד לחדר. את הסטלן הוא הכניס לחדר מלא בצמחי קנאביס עצומים. הסטלן אמר "תודה, השטן" ורץ מיד לחדר. כעבור 1000 שנה השטן הגיע לשחרר את הכלואים. הוא פתח את דלתו של רודף השמלות, וראה שכל הנשים בהריון, יש תינוקות בכל מקום, הנשים צועקות עליו שישיג עבודה והוא סובל משלל מחלות מין. רודף השמלות אמר "אני מצטער השטן, אני מבטיח להיות נאמן רק לאשתי, אפילו בגן עדן!". השטן אמר לו שהוא למד את הלקח שלו, ושלח אותו לגן עדן. השטן פתח את דלתו של האלכוהוליסט, וראה אותו שוכב על הרצפה, מכוסה בקיא, בוכה וממלמל: "אני לא אשתה עוד לעולם, אני לא אשתה עוד לעולם, אני לא אשתה עוד לעולם...". השטן אמר לו שהוא למד את הלקח שלו, ושלח אותו לגן עדן. השטן פתח את דלתו של הסטלן, ובתחילה הוא בכלל לא ראה אותו בחדר. הוא חיפש וחיפש בין השיחים העצומים, עד שמצא אותו מסתתר בפינה מאחורי אחת האדניות. "אתה בסדר?" שאל השטן. הסטלן הביט בו עם דמעה בעין ואמר: "יש לך אש?"

הבעל, האישה והגורילה

אישה ובעלה סיירו בגן חיות. האישה הייתה לבושה בשמלה רומנטית קלילה, ללא שרוולים, מחוזקת בשני סרטים על כתפיה ובעלת מחשוף נדיב. משהגיעו לכלוב של הגורילה, זה התלהב ממראה עיניו, נתלה על מתח בשתי רגליו ובידו האחת ואילו בשנייה החל להכות על חזהו בהתרגשות. הבעל הציע לאשתו להתל מעט בגורילה: "תמצמצי בעינייך ותנענעי את עכוזך". האישה צייתה לו והגורילה התרגש והתלהב יותר ויותר. "עכשיו שחררי סרט אחד מהכתף". כשעשתה זאת לא ידע הקוף את נפשו מרוב להט. הציע הבעל לאשתו להרים מעט את שולי-שמלתה ולחשוף את ירכיה. משעשתה זאת זינק הגורילה על הסורגים והיה נסער מאוד. ואז תפס הבעל בידה של אשתו, פתח את דלת הכלוב, דחף אותה פנימה וסגר אחריה את הדלת תוך שהוא צועק לה: "עכשיו תספרי לו שכואב לך הראש".

אבא הייטקיסט

איש הייטק אחד 'נאלץ' להישאר עם בנו לראשונה לבד, כי אשתו נסעה לחו"ל. בבוקר, הוא הכין את הילד וירד איתו לכיוון הגן. כשנכנס לגן, הגננת אמרה לו כי היא מצטערת אבל הילד הזה לא שייך לגן הזה. מעט נבוך יצא מהגן ועבר את הכביש לגן הסמוך. ושוב הגננת אמרה לו את אותו הדבר. כך עבר ארבעה - חמישה גנים. בגן החמישי, הבן אומר לו : "אבא, אם אנחנו הולכים לעוד גן אחד, אני אאחר לבית ספר!!!"

המהנדס שהגיע אל הגיהנום

יום אחד, גבי המהנדס נפטר והגיע לשערי הגיהינום. שם המתינה לו שדה קטנה שלקחה אותו לסיבוב בגיהנום והסבירה לו איך הדברים עובדים ומה מחכה לו בעתיד. גבי שם לב שהרבה דברים בגיהנום לא עובדים כראוי; המזגן לא מקרר כמו שצריך, הרשת האלחוטית פועלת לאט, יש קצרים חשמליים כל כמה דקות, ובאופן כללי כל המכשירים החשמליים שם מתחממים מהר מדי. גבי ציין זאת בפני השדה, והציע את שירותיו כדי להנדס פתרון לתיקון התקלות האלו. השדה החליטה לקחת את גבי אל השטן בכבודו ובעצמו, כדי שיביע את עמדתו. השטן שמע את דבריו של המהנדס, התלהב מהרעיון והחליט לאשר את שורת התיקונים שגבי הציע. לאחר כמה חודשים, אלוהים הגיע לבקר בגיהינום ונותר ללא מילים! כל החללים שעד כה היו מוארים בקושי על ידי האש היוקדת קיבלו תאורה מעוצבת, הכל היה מאוורר כמו שצריך, חשמל תקין, מים הוזרמים, הכל! אם זה לא מספיק, אז הייתה במקום גם בריכה חדשה עם ג'קוזי צמוד והחלו להיבנות כמה מועדוני ריקודים ענקיים. שוכני הגיהינום החלו להתעמל יותר, ללכת בפארקים שהוקמו שם, לרכוב על אופניים ואפילו לשחק במשחקי וידאו! נראה שכולם שם ממש התחילו לעשות חיים... ניגש אלוהים העצבני למשרד של השטן, פתח את הדלת בבעיטה ושאל: "מה לעזאזל קורה כאן, שטן?!" ענה לו השטן: "שמע אלוהים, הגיע אלינו מהנדס והוא הציע לתקן את המקום, אז הסכמתי." אז אלוהים הכועס דפק על השולחן ואמר: "אתה לא יכול לקבל מהנדסים! החוזה שלנו קבע בבירור שהמקום שלהם הוא איתי בגן עדן." השטן השיב לו עם חיוך מתגרה: "אין מה לעשות, אני לא מוותר עליו!" אז אמר לו אלוהים בכעס: "אם ככה אז אני אגרור אותך לבית משפט ונראה מה יגידו על זה שם, כפוי טובה שכמותך!" "אין בעיה", השיב לו השטן, "בהצלחה עם למצוא עורך דין טוב בגן עדן..."

3 גברים בגן עדן

יום הדין הגיע, וכל האנשים בעולם שהיו ראויים לכך הגיעו לגן עדן, שם הם חולקו על ידי מלאכי השמיים לגברים ונשים. המלאך גבריאל התגלה לפני כל הגברים ופקד עליהם להסתדר בשתי שורות; באחת יעמדו כל הגברים ששמרו על כוחם במערכת היחסים, ובשנייה כל הגברים שנכנעו לנשים שלהם. בינתיים, הנשים נלקחו למקום אחר, ככל הנראה כדי לעבור מבחן משלהן... כמובן שברגע שהנשים נעלמו, מרבית הגברים מיד עשו את דרכם לשורה הראשונה שיועדה לגברים שעמדו על שלהם, לא נכנעו לדבר ושלטו בביתם ביד רמה. אך תחת עיניהן הבוחנות והשופטות של המלאכים, לאט לאט הם החלו לנדוד ולעבור לשורה השנייה, של הגברים הכנועים. כך נמשך הדבר במשך זמן רב עד שלבסוף נשארו רק 3 גברים בשורה הראשונה, ואילו השורה השנייה התארכה והתארכה עד מעבר לקו האופק. גבריאל הביט על ההתרחשות הזו במבט מאוכזב מאוד פנה אל כל הגברים: "אתם צריכים להתבייש בעצמכם! אתם נוצרתם בדמותו של בורא עולם והאישה נוצרה מעצמותיכם, אך אתם הרשיתם לעצמכם לתת לה לשלוט עליכם. רק שלושת הגברים האלו הם יוצאי דופן ואני בטוח שהם יכולים ללמד אתכם דבר או שניים. תגיד לי אתה", הוא אמר ופנה אל אחד משלושת הגברים, "איך אתה מתאר את מערכות היחסים שלך? איך אתה מרגיש בידיעה שאתה אחד מהגברים המיוחדים ביותר בעולם?" "האמת?" ענה הגבר, "הייתי בודד או תקוע במערכות יחסים אומללות במשך כל חיי. עכשיו כשאנחנו פה החרטה הכי גדולה שלי היא שלא התייחסתי לנשים טוב יותר". המלאך המופתע לא איבד מהתלהבותו ומיהר לשאול את הגבר השני איך הוא מסביר את אורח החיים שלו. "במשך כל החיים שלי עברתי מקשר לקשר, מעולם לא מצאתי אהבה ותמיד רציתי לשנות את דרכי ולהתייחס לנשים בצורה טובה יותר. עכשיו אני לעולם לא אוכל לעשות זאת..." הוא אמר ופרץ בבכי. המלאך המבולבל מיהר לפנות אל הגבר השלישי. "אמור לי בבקשה, אתה נראה לי מרוצה ורגוע למדי, מה הסוד שלך? איך אתה הצלחת להיות הגבר היחיד בעולם ששולט במערכת היחסים שלו, עומד על שלו, לא נכנע לנשים ועדיין נראה כל כך בטוח בעצמו ושלו?" "אני מצטער אבל אין לי תשובה בשבילך", אמר הגבר השלישי, "אני פשוט עומד פה כי אשתי אמרה לי לחכות כאן ולא לזוז עד שהיא חוזרת..."

בדיחות קצרות על פוליטיקאים

בדיחות שחורות קצרות

גן עדן ובגידות

שלושה גברים מתים עולים לשמיים ומגיעים לשערי גן עדן, שם פוגש אותם המלאך גבריאל. "תגיד לי", שואל המלאך גבריאל את הבחור הראשון, "כמה פעמים בגדת באשתך?" "אפילו לא פעם אחת. היו לי נישואים מושלמים". "מעולה", אמר המלאך גבריאל. "אתה מקבל בוגאטי בה תוכל להסתובב בגן-עדן בחופשיות." "ואתה, כמה פעמים בגדת באשתך?" פונה המלאך לגבר השני. "רק פעמיים, אני חושב", עונה. "אוקיי. אתה מקבל ב.מ.וו איתה תוכל להסתובב בחופשיות בגן-עדן. "ואתה, כמה פעמים בגדת באשתך?", שואל את הגבר השלישי "12 פעמים. אולי 13", אומר הבחור השלישי. "אוקיי", עונה המלאך גבריאל. "אתה מקבל פיאט". מאוחר יותר באותו היום, הבחור עם הב.מ.וו רואה את הבחור עם הבוגאטי בוכה. "מה קרה?" "הרגע ראיתי את אשתי". "נו, אז?" "היא רכבה על סקייטבורד!!"

הפגישה של ישו בגן עדן

בעודו מתהלך בגן עדן יום אחד, ישו שם לב לאיש זקן שנראה לו מוכר מאוד… הוא חשד שהאיש הוא אביו המאמץ יוסף, שאותו הוא לא ראה מאז ימיו על האדמה, והחליט לגשת אליו כדי לנסות לברר בזהירות. "סליחה אדוני, אתה נראה לי מוכר מאוד, היה לך במקרה ילד שם למטה?" "כן" אמר האיש הזקן, "אבל הוא לא היה בני הביולוגי. הוא נולד בדרך נס על ידי ישות של קסם". "מעניין מאוד" המשיך ישו, "ותגיד לי משהו, הילד הזה, הוא היה צריך להתמודד עם פיתויים?" "בטח, בטח… הרבה פעמים. בסך הכל הוא עשה עבודה לא רעה עד ליום שבו הוא מת, אבל הוא חזר לחיים זמן קצר לאחר מכן…" ישו לא האמין למה שהוא שמע, האם הוא סופסוף מצא את אביו בגן עדן? "שאלה אחת אחרונה" הוא אמר לאיש הזקן, "האם אתה במקרה היית נגר?" "כן אני הייתי נגר!" "אבא זה אני, הבן שלך!" הזקן הנרגש החל לנגב דמעות מעינו ושאל את ישו, "פינוקיו, זה באמת אתה???"

בשערי גן עדן

בגן העדן נהיה קצת צפוף, והוחלט לשנות את מדיניות הקבלה: כדי להתקבל לגן עדן עליך להוכיח שביום מותך עבר עליך יום מזופת במיוחד. התקנה אמורה להיכנס לתוקף בשעה 12 בצהרים ביום שלמחרת. למחרת בצהרים בשעה 12:01 הגיע האיש הראשון לשערי גן העדן. המלאך, שומר השער, נזכר בתקנה החדשה ואמר לאיש: "איך עבר עליך היום?" "ובכן ", ענה האיש, " הגעתי במפתיע הביתה מהעבודה לדירתי בקומה ה-25 ותפסתי את אישתי ערומה. היא נראתה לי משום מה כמישהי שלפני כמה דקות היה לה סטוץ עם גבר, אבל לא ראיתי איש בדירה. מיד התחלתי בחיפושים מדוקדקים אך לא מצאתי זכר לגבר אחר. אישתי התחילה לצעוק עלי בכעס, ואני כבר הייתי מוכן לוותר, כשמבטי נפל במקרה על מרפסת ביתי, וגיליתי אצבעות ידיים של גבר הנאחזות במעקה המרפסת, והוא תלוי באוויר מצדו החיצוני של הקיר. נתקפתי זעם רצחני, רצתי למרפסת, דרכתי על אצבעותיו של האיש מספר פעמים, עד שהמנוול הרפה בצעקות אימים מאחיזתו במעקה ונפל מהקומה ה-25 למטה. רצה הגורל, והאיש נחת על הגדר-החיה הצפופה שלמטה, שבלמה את נפילתו, והוא לא נהרג. זה הרתיח את דמי עוד יותר, רצתי בחזרה לדירה כדי לתפוס את החפץ הראשון שאני אראה כדי לזרוק אותו עליו. ראיתי את המקרר, ניתקתי אותו מהשקע, דחפתי אותו למרפסת וגלגלתי אותו מעבר למעקה המרפסת. המקרר צנח מגובה 25 קומות, נחת על המניאק וריסק אותו. התרגשותי הייתה כה גדולה שקיבלתי התקף לב ונפחתי את נשמתי." המלאך חשב בלבו שבעצם לאיש היה יום קשה במיוחד ועשה את מעשהו בסערת רגשות עצומה ופסק: "בסדר אדוני , ברוך בואך לממלכת השמים!", ונתן לאיש להיכנס. כעבור מספר שניות הגיע האיש הבא אל שערי גן העדן. אמר לו המלאך: " איך עבר עליך היום?" "אתה לא תאמין מה עבר עלי היום! הייתי במרפסת דירתי שבקומה ה-26 ועסקתי באימון הגופני היומי שלי. היה לי יום מלחיץ במיוחד ורציתי לשחרר קצת את הלחץ. כנראה נסחפתי קצת בתרגילי הקפיצות שלי, מעדתי והחלקתי מעבר למעקה המרפסת והתחלתי ליפול. למזלי, וגם הודות לתרגילי האקרובטיקה הקשים שהייתי רגיל לעשות בעבר, הצלחתי להיתפס בקצות אצבעותיי במעקה המרפסת של הדירה שמתחתיי. לפתע יצא מהדירה בריצה מטורפת איזה משוגע, התחיל לקלל ומעך ברגליו את אצבעותיי שנאחזו במעקה. כמובן שצנחתי למטה. נחתתי על שיחים צפופים שבלמו את נפילתי ולא נהרגתי מיד, וכשאני שוכב שם, עם הפנים למעלה ובייסורי תופת, אני רואה את המטורף הזה דוחף מקרר עם כל התכולה שלו מעבר למעקה. המקרר צנח למטה מהקומה ה-25, נחת ישר עלי והרג אותי במקום." המלאך לא היה מסוגל להסתיר את חיוכו כשהאיש גמר את סיפורו וחשב שלאיש הזה היה באמת יום מזופת והודיע: "אדוני , ברוך בואך לממלכת השמים!", והכניס אותו. כעבור שניות אחדות הופיע האיש השלישי. אמר המלאך: "איך עבר עליך היום?" פתח האיש: "ובכן, אני מתחבא במקרר, ערום לגמרי, ופתאום..."

כלב, תוכי וחתול הגיעו לגן העדן... מי מהם יישאר שם?

3 חיות מחמד נפטרו בשיבה טובה באותו היום והגיעו יחד לשערי גן עדן: הראשונה הייתה כלב גולדן רטיבר, השנייה תוכי דררה והשלישית חתול בית. כפי שהוא נהג לעשות עם כל חיות המחמד הנאמנות והטובות, החליט אלוהים לשוחח עם כל השלוש, כדי להחליט היכן בגן עדן לשכן אותן. ראשון פנה אלוהים אל הכלב ואמר לו: "בספר החיים שבידי כתוב לי שהיית כלב טוב מאוד. תגידי לי בבקשה, במילים שלך, מה בדיוק הכללים שעל פיהם התנהלת בעולם שלמטה? במה האמנת?" הכלב ענה: "אני האמנתי בנאמנות, בחברות, שותפות מלאה ובאהבה. הייתי חלק מוערך ואהוב מהמשפחה שאימצה אותי במשך שנים רבות". אלוהים חייך אל הגולדן רטריבר ואמר: "יש לך לב טהור ואוהב. אני מושיב אותך כאן, לימיני". שנית פנה אלוהים אל התוכי ושאל אותו: "תגיד לי עכשיו אתה אדוני הצבעוני, בספר החיים רשום לי שתמיד דאגת להנעים את זמנם של הסובבים אותך, במה אתה מאמין?", שאל אלוהים. ענה התוכי בהתרגשות: "אני מאמין בססגוניות של החיים ובצורך להעביר אותם עם כמה שיותר הנאה ומוזיקה. במשך שנים הצגתי את נוצותיי היפות לראווה ומילאתי את בית הבעלים שלי בקול ובמנגינה". "היופי שלך בהחלט מרשים", אמר לו אלוהים, "וקולך הערב ושיריך צריכים להישמע באוזני כל היקום. אני מושיב אותך כאן, לשמאלי". לבסוף פנה אלוהים אל החתול, ואמר לו: "עליך, אדוני הטורף הקטן, לא מצוין לי שום דבר בספר החיים. תוכל לפרט במה בדיוק אתה מאמין?" החתול הרים לרגע את מבטו ואמר באדישות: "אני מאמין שאתה יושב במקום שלי..."

האישה שרצתה לעשות קפיצת בנג’י

אחרי שנים ארוכות של נדנודים לטיול זוגי משותף, שלומי הסכים לטוס עם אשתו קרן לחופשה בדובאי. אחרי שהם נחתו קרן שאלה את בעלה: "מה דעתך שנלך לקניון ונעשה שופינג?" "מה שאת רוצה..." ענה שלומי, והשניים הלכו לעשות קניות במשך כל היום. למחרת אמרה קרן: "היום אני רוצה שניסע לגן הפרחים הכי גדול בעולם" ושוב התשובה שהיא קיבלה הייתה "מה שאת רוצה...". אז השניים יצאו לטיול בגן הפרחים. ביום השלישי של הטיול קרן אמרה לשלומי: "מה דעתך שנלך לבורג' ח׳ליפה?" ושוב הבעל הסכים בחוסר עניין. כשהם הגיעו לקומה הכי גבוהה של המגדל קרן ראתה שאפשר לעשות קפיצת בנג’י מהמגדל ומיד פנתה לבעלה: "זה החלום שלי לעשות קפיצה שכזאת! מה אתה אומר?" "אני לא מוכן לזה בשום פנים ואופן" אמר שלומי. "זה כי אתה דואג לי?" שאלה קרן “לא, זה כי סופסוף אני אראה אותך קופצת מבניין, אבל אז את תחזרי למעלה!”

החידה של שני הכורדים

שני כורדים ישבו בגן ציבור, קבצן אחד התקרב אליהם והחל לשוחח איתם; ״היי חבר׳ה״ הוא אמר להם, ״יש לי חידה בשבילכם: למה יש 2 ראשים, 4 זרועות, 4 רגליים וזה מסריח בטירוף?״ צמד הכורדים חשב במשך כמה רגעים, עד שאחד מהם פשוט משך בכתפיו ואומר: ״נוותר, אין לנו מושג. למה יכול להיות להיות 2 ראשים, 4 ידיים, 4 רגליים והוא מסריח בטירוף?״ ״לך ולחבר שלך!״ ענה להם הקבצן, פרץ בצחוק גדול וברח משם. שני החברים הכורדים הסתכלו זה על זה לרגע כלא מבינים, ואז החלו להתגלגל מצחוק. ״זו הייתה חידה אדירה״ אמר הכורדי הראשון לחברו, ״בוא בוא נלך לעשות את זה למישהו אחר!״ הם החלו ללכת בגן עד שהם ראו צמד מרוקאים יושב על ספסל אחר. הם התקרבו אליהם והכורדי הראשון אמר: ״היי חבר׳ה, יש לנו חידה בשבילכם: למה יש שני ראשים, 4 ידיים, 4 רגליים וזה מסריח בטירוף?״ המרוקאים גם לא ידעו מה התשובה, אז הכורדי השני גילה להם: ״זה אני וחבר שלי!״

איך משתמשים במילה "בהחלט"?

גננת בגן ילדים ניסתה ללמד את הילדים מה משמעות המילה "בהחלט". כדי לוודא שכולם הבינו את מה שלימדה, היא ביקשה מהם לתת לה דוגמה של משפט או הצהרה עם המילה "בהחלט". ילד אחד אמר, "השמים בהחלט כחולים", ולכך הגננת הגיבה, "ובכן, זה לא בדיוק נכון. הרי לפעמים השמים אפורים כשהם מעוננים או שחורים כשכבר לילה. אני אשמח לקבל דוגמה אחרת". ילדה אחרת אמרה "הדשא בהחלט ירוק", ולכך הגננת הגיבה, "ובכן, זה לא בדיוק נכון. הרי אם לא משקים את הדשא הוא יכול להפוך לצהוב ואף לחום. אני אשמח לקבל דוגמה אחרת". ילד אחר הרים את היד, וכשהגננת נתנה לו את רשות הדיבור הוא אמר, "הגננת, יכול להיות שלפלוצים יש גושים?" הגננת הרימה גבה למשמע השאלה המוזרה הזו ואמרה, "דבר ראשון אני לא חושבת שהשאלה הזו קשורה לנושא שאנחנו לומדים. דבר שני זו שאלה שמאוד לא הולם לשאול. ודבר שלישי, אני חושבת שלא – זה רק גזים, אין בהם גושים". הילד ענה, "אז בהחלט עשיתי קקי במכנסיים..."

הפוליטיקאים שצריכים לבחור בין גן עדן לגיהנום

אדם אחד מת והגיע לשערי גן עדן. המלאך שעמד בכניסה בחן אותו ושאל, "אתה פוליטיקאי נכון?". האדם ענה "אכן", והמלאך אמר, "אם כך, לך תעמוד עם הקבוצה הזו ששם, ועוד מעט אגיע להדריך אתכם". הפוליטיקאי נלחץ לרגע ושאל, "יש איזושהי בעיה מיוחדת?", והמלאך השיב, "לא לא, כלל לא – להיפך! בדרך כלל היינו שולחים פוליטיקאים ישירות לגיהנום, אבל לאחרונה אימצנו שיטה חדשה לבחירת גורלם של שליחי ציבור שכמותם. אל תדאג, כשאגיע אליכם אסביר את הכל". הפוליטיקאי הלך לעמוד לצד שאר הפוליטיקאים. לא חלף הרבה זמן עד שהמלאך ניגש אליהם ואמר: "ובכן חברים, אתם תשמחו לשמוע שיש לכם הרבה מזל, כי מעתה תוכלו לבחור איך תרצו לבלות את הנצח שלכם אחרי המוות – בגן עדן או בגיהנום. עם זאת, לפני שתקבלו החלטה, עליכם לבלות יום שלם בגיהנום. אחריו יהיה לכם יום שלם שבו תצטרכו לקבוע יחדיו אם אתם מעוניינים להישאר בגיהנום או לעבור לגן עדן". המלאך הקיש באצבעותיו, והפוליטיקאים נעלמו בבת אחת והופיעו בגיהנום. להפתעתם, כולם מצאו את עצמם יושבים עם חלוקים על ספות בלובי של בית מלון 5 כוכבים. השטן עמד מולם בחליפה, חייך ואמר: "ברוכים הבאים לגיהנום, כאן תוכלו לבלות את הנצח שלכם אם רק תבחרו בכך". אחד הפוליטיקאים אמר: "לא ככה דמיינתי את הגיהנום", והשטן הגיב: "ובכן, אני חייב להודות שהציגו אותנו בצורה קצת קשה על האדמה – אתם יודעים בעצמכם איך התקשורת נוהגת להקצין כל דבר. למען האמת, די טוב כאן – תראו בעצמכם". באותו הרגע הגיעו אל הלובי שדונים קטנים והגישו לכל אחד מהפוליטיקאים כוס שמפניה, ולאחר מכן השטן הוביל אותם אל מחוץ לבית המלון – שם התגלה בפניהם מסלול גולף ענק, שחיכה רק להם. עוד לפני שהם הספיקו לקחת אלות גולף, עשרות דוגמניות ניגשו אליהם וסיפרו להם כמה שהן מעריצות אותם ורוצות רק לעשות אותם מאושרים. הפוליטיקאים העבירו יום שלם במגרש הגולף, ולכל אורך הזמן שתו, אכלו טוב, בילו וצחקו עם הדוגמניות והשטן. ביום למחרת, הפוליטיקאים אפילו לא היו צריכים לחשוב ולהתדיין יותר מדי. כשעשו הצבעה, כולם החליטו פה אחד כי הם מעוניינים להישאר בגיהנום. עבר עוד יום והמלאך ניגש אליהם ושאל, "החלטתם איך אתם רוצים לבלות את הנצח?" וכולם אמרו יחדיו – "בגיהנום!" המלאך הקיש באצבעותיו, והפעם הפוליטיקאים מצאו את עצמם במקום קודר, לוהט ואפל, כשצרחות מקיפות אותם מכל עבר ושדונים עוטים עליהם עם קלשונים בידיהם. מאחוריהם הגיח השטן, שוב לבוש בחליפה והפעם חיוך נבזי על פניו. אחד הפוליטיקאים צעק מיד בכעס: "מה זה?! איפה בית המלון? איפה מסלול הגולף?! איפה השמפניה?! איפה הדוגמניות?!" "מה שראיתם היה בסך הכל המצע שלי, עכשיו אנחנו אחרי הבחירות!"

בדיחות קצרות על ילדים

חתונה וגירושין בגן עדן

בדרכם לחתונה שלהם, זוג צעיר נהרג בתאונת דרכים נוראית ומגיע לשערי גן עדן... תור ארוך של אנשים עומד מול המלאך גבריאל שמקבל את פני כל המגיעים לגן עדן, ובזמן ההמתנה בני הזוג מתחילים לתהות האם הם יכולים להתחתן בגן עדן משום שהם לא הספיקו לעשות זאת בעודם בחיים. בסופו של דבר הם מגיעים לראש התור ושואלים את המלאך בנוגע לנושא. "תראו, זו הפעם הראשונה שמישהו מבקש להתחתן בגן עדן בנסיבות שכאלה... אני צריך קצת זמן כדי לבדוק מה אפשר לעשות עבורכם" אומר להם גבריאל. עבר שבוע, חלפו שבועיים, והזוג עודנו מחכה בשערי גן עדן לתשובתו של המלאך גבריאל. עבר חודש ואחריו עוד חודשיים, ועדיין אין מענה… ככל שהזמן חלף, התחילו לעלות תהיות ושאלות בקרב בני הזוג הממתינים: האם זה בכלל חכם להתחתן במצב הזה? האם הם באמת רוצים לבלות את הנצח בגן עדן מחוייבים זו לזה וזה לזו? מה יקרה אם הם ירצו להתגרש? בסופו של דבר, כעבור 3 חודשים התייצב המלאך גבריאל מול הזוג עם ערימת מסמכים ענקית בידיו כשהוא נראה תשוש ומיואש, והכריז מולם בקצרה: "כן, אתם יכולים להתחתן בגן עדן". "נהדר!" אמרו בני הזוג, "אבל תשמע... בזמן שחלף מאז ששאלנו אותך התחלנו לתהות קצת בקשר לנושא הזה, ויש לנו עוד שאלה - האם זה גם אפשרי להתגרש בגן עדן?" בתגובה לשאלה פניו של המלאך גבריאל האדימו מכעס והוא זרק את כל המסמכים שבידיו על הרצפה. "מה קרה?" שאלו אותו בני הזוג בתדהמה. "מה קרה?!" השיב המלאך גבריאל, "לקח לי חודשים למצוא כאן נציג מהרבנות שיאשר לי לחתן אתכם פה! יש לכם מושג כמה זמן ייקח ואיזה כאב ראש זה יהיה לי למצוא לכם כאן עורך דין?!".

כדורגל בגן עדן

ג'ו וסאם היו זוג חברים בני 92, שכל חייהם היו החברים הכי טובים. סאם גסס, וג'ו היה בא לבקר אותו כל יום. "סאם" אמר ג'ו, "אתה יודע כמה אהבנו לשחק כדורגל שהיינו צעירים, ואפילו שיחקנו ביחד בליגה. סאם, אתה חייב לעשות לי טובה אחת. כשתגיע לגן עדן, ואני יודע שאתה תגיע לגן עדן, איכשהו אתה חייב ליידע אותי אם יש כדורגל בגן עדן". סאם הסתכל על ג'ו ואמר: "ג'ו, היית החבר הכי טוב שלי במשך כל חיי. אם זה יהיה אפשרי, אני אעשה את זה בשבילך". וזמן קצר לאחר מכן עצם את עיניו ומת. בחצות, מספר לילות לאחר מכן התעורר ג'ו משנתו לשמע קול חלש שקורא לו, "ג'ו... ג'ו..." "מי זה??" שאל ג'ו תוך כדי שהוא מתיישב על המיטה. "מי אתה??" "ג'ו, זה אני, סאם" "נו באמת. אתה לא סאם. סאם מת לפני כמה ימים" "אני אומר לך", התעקש הקול. "זה אני, סאם!" "סאם? זה אתה? איפה אתה?" "אני בגן עדן" אמר סאם, "ואני חייב לספר לך, יש לי הרבה חדשות טובות וקצת חדשות רעות" "אז תתחיל עם הטובות" "החדשות הטובות הן," אמר סאם "יש כדורגל בגן עדן. יותר מזה, כל החברים ששיחקו איתנו ונפטרו כבר משחקים שם. ויותר מזה, אנחנו שוב צעירים וחזקים. ועוד יותר טוב מזה, כל הזמן אביב פה ואין גשם או קור. והדבר הכי טוב, אנחנו יכולים לשחק כדורגל כמה שאנחנו רוצים, ואנחנו לא מתעייפים אף פעם!" "באמת?" התפעל ג'ו, "זה מעולה!! הרבה מעבר לציפיות שלי! אבל מה החדשות הרעות?" "אתה השוער ביום שלישי!"

עגבניות ירוקות או סמוקות

לאישה אחת היה גן ירק פורח, בו גידלה המון ירקות יפהפיים. רק דבר אחד הטריד אותה: העגבניות בגן נותרו ירוקות ולא הבשילו. לאחר שכלום לא עזר, החליטה להתייעץ בשכן שלה, שגם לו יש גן ירק: "תגיד, איך זה שאצלך העגבניות אדומות כל כך ואצלי ירוקות?" "פעם גם אצלי הן לא הבשילו", השיב השכן, "אולם אז מצאתי שיטה שאולי תישמע לך מוזרה, אבל היא עובדת: בכל ערב אני מתהלך עירום לגמרי ליד העגבניות. ככה הן נבוכות, מסמיקות ונהיות אדומות!" "באמת??" התפלאה האישה, אבל החליטה לנסות את עצתו של השכן ובערב היא התהלכה עירומה בגן הירק. למחרת שאל אותה השכן אם העצה שלו עזרה לה - "האם העגבניות הבשילו?" "האמת" ענתה לו האישה "העגבניות עדיין נותרו ירוקות, אבל המלפפונים... הם צמחו בחמישה ס"מ בלילה אחד!!!"

מהו מוצאם של אדם וחווה?

3 חברים - בריטי, צרפתי ורוסי, מטיילים יחדיו במוזיאון ונתקלים בציור המתאר את הסיפור התנכ"י על אדם וחווה בגן העדן. לאחר כמה דקות של בחינת היצירה, מתפתח בין השלושה וויכוח בנוגע לשתי הדמויות האייקוניות... הבריטי התחיל ואמר: "תסתכלו על הבעת הפנים המאופקת של חווה, על השלווה והרוגע שמשדרת שפת הגוף של אדם, על הנימוס שהם מפגינים האחד כלפי השני. זה הרי ברור שהם בריטים!" שני חבריו, הצרפתי והרוסי, הפנו את מבטם זה אל זה ואז פרצו בשאגות צחוק גדולות. "לא, זה בלתי אפשרי, אתה השתגעת על כל הראש!" הם אמרו לו. כשהצרפתי הפסיק לצחוק הוא ענה לחברו הבריטי: "איזו מין טענה מגוחכת זאת?! תסתכלו על התמונה הנפלאה הזאת - שניהם ערומים כביום היוולדם ויפים כמו מתת האל לאנושות, נכון? בוודאי ובוודאי שהם צרפתים!" החבר הבריטי והחבר הרוסי מייד נשענו זה על זה והחלו להתגלגל מצחוק למשמע התאוריה של חברם הצרפתי. "אין סיכוי שאתה אמיתי! יפים כמו מתת האל לאנושות? לא יעלה על הדעת ששני אלו צרפתים" הם אמרו לו. החבר הצרפתי מתמלא זעם ופונה אליהם בתקיפות: "אז מה הם יכולים להיות אם לא צרפתים ולא בריטים?!" כתגובה לשאלה החבר הרוסי מחייך חיוך גדול ופונה אל חבריו: "אני אראה לכם בדיוק מה קורה פה" ואז מחווה את ידו אל עבר הציור ומסביר: "תראו את זה - אין להם מה ללבוש, אין להם בית לגור בו ומסביב אין להם כלום. יש להם רק תפוח אחד, וגם ממנו אוסרים עליהם לאכול. למרות כל זה עוד אומרים להם שהם חיים בגן עדן. אין בכלל ספק שהם סובייטיים!"

ברווזים בגן עדן

שלוש פולניות נקלעות לתאונת דרכים ונהרגות. הן מגיעות לשמים, ונפסלות מיד מגן עדן נצחי (מסיבות ידועות שלא פה המקום לפרטן...). אז אחרי המיון הן נשלחות למלאך שמסביר להן: "במדור שלי יש רק חוק אחד והוא: בשום פנים ואופן לא לדרוך על הברווזים...!" הן נכנסות פנימה ולתדהמתן, המקום מלא ברווזים, ממש מפוצץ ברווזים! כמעט בלתי אפשרי שלא לדרוך על ברווז. למרות שהן עושות כמיטב יכולתן להיזהר, הפולניה הראשונה דורכת בטעות על ברווז. מיד מופיע המלאך ואומר לה "העונש שלך על זה שדרכת על ברווז הוא לבלות עד סוף הימים כשאת קשורה בשרשראות לגבר דוחה." הוא הולך וחוזר, ואיתו הגבר הכי מכוער ומגעיל שראתה אי-פעם. המלאך קושר אותם יחד בשרשראות ועף לדרכו. אחרי כמה ימים הפולניה השנייה דורכת אף היא, בטעות כמובן, על ברווז. שוב מופיע המלאך ששום דבר לא נעלם מעיניו, ואחרי שהשמיע באוזניה את אותו גזר הדין כמו לפולניה הראשונה, הוא נעלם למספר דקות וחוזר עם גבר נורא דוחה ומכוער. הוא קושר אותם יחדיו ומתעופף לעיסוקיו. הפולניה השלישית צפתה בתהליך ונשבעה לעצמה שהיא לא תהיה קשורה ליצור דוחה ומכוער לנצח, לכן הקפידה להתהלך בזהירות רבה, רבה מאוד... ואכן הצליחה להסתדר כך חודשים רבים, מבלי לדרוך על אף ברווז. יום אחד מופיע מולה המלאך הראשי כשלצידו הגבר היפה ביותר שראו עיניה אי-פעם... חתיך, גבוה, עם ריסים ארוכים, עיניים כחולות כים, שרירים בכל חלקיק בגוף וכמובן ריבועים בבטן! המלאך קושר אותם בשרשראות ועף בלי לומר מילה. הפולניה המאושרת מוחאת כפיים בשמחה "אני שואלת את עצמי מה עשיתי שאני ראויה להיות קשורה אליך לנצח?" "אני לא יודע מה איתך..." עונה הבחור "אבל אני דרכתי על ברווז..."

מותו של האיש העשיר בעולם

האיש העשיר ביותר בעולם היה על ערש דווי, ועל אף שהשלים עם המוות, בכל זאת הפריע לו דבר קטן – אף אחד בעולם הבא לא ידע שהוא צבר כזה הון אדיר. כאן על כדור הארץ כולם ידעו מי הוא וכמה הון צבר, אולם שם מחכים מלכים, קיסרים ושליטים שאולי היו עשירים אף יותר – איך הוא יוכל להראות לכולם עד כמה מצליח היה בחייו? האיש בכה ומירר כל כך הרבה, עד שמלאך מודאג שראה זאת הלך להתייעץ עם אלוהים בניסיון לעזור לו. ״אבל, אתה יודע...״ אמר אלוהים למלאך, ״לעושר חומרי אין כל מקום כאן.״ ״אני יודע אדוני, אבל הוא איש כל כך טוב. אינו אנוכי והוא תרם כל כך הרבה לצדקה. הוא גם ניהל את העסק והעובדים שלו בצורה הומאנית לחלוטין. אין משהו שנוכל לעשות עבורו?״ אחרי שבדקו את ספר החיים וראו שאכן היה אדם הגון, ישר וצדיק, אלוהים החליט שהמלאך יעביר לו מסר: ״מותר לו לקחת מזוודה, אותה יוכל למלא בכל מה שירצה. לאחר נשימתו האחרונה, אתה תדאג דאג לקחת את המזוודה לגן עדן.״ בלילה בחלום, המלאך העביר את המסר לאיש העשיר, וכשהתעורר הוא מיד התחיל לשקול במה ימלא את המזוודה שלו. לכסף הרי לא תהיה משמעות בעולם הבא, את התכשיטים הוא יעדיף להשאיר לאשתו, וכל המניות שצבר הן רק נייר בלי שום ערך למי שחי בעבר הרחוק. לפתע הכה בו רעיון – זהב! אין דבר שמוערך יותר לאורך כל ההיסטוריה מאשר זהב! ואכן, לקראת מותו הוא דאג שיביאו למיטתו מזוודה מלאה בזהב, וכשנפח את נשמתו, המלאך דאג לשאת את המזוודה לגן עדן. שם בשערי גן עדן, האיש העשיר בעולם עמד בקוצר רוח וציפה להיכנס עם המזוודה והזהב. אלוהים בירך את פניו ואמר: ״בוא נראה מה היה כל כך חשוב שהיית צריך להביא אותו איתך לחיי הנצח.״ האיש הגאה פתח את המזוודה, שהייתה מלאה עד אפס מקום במטילי זהב – שורות על גבי שורות של מטילי זהב מלבניים. כשראה זאת, לאל המבולבל היה רק דבר אחד להגיד: ״לא הבנתי, חסר מדרכות בגן העדן שלי?

למי למי יש יותר כבוד

2 יהודים נפטרים בשיבה טובה ומגיעים לשערי העולם הבא בדיוק באותו הזמן, ושניהם מבקשים לדעת האם יוכלו להיכנס לגן העדן המובטח. המלאך השומר שעומד בשער שואל את היהודי הראשון לשמו, מהיכן הוא ומה הוא עושה בחייו. עונה לו המנוח: "שמי איצקו, אני מתל אביב, והייתי נהג מונית בעיר כמעט 40 שנה –בוקר ולילה, שבתות וחגים". המלאך מציץ בספר החיים המונח לפניו, חיוך נפרש על פניו והוא מלביש את איצקו בגלימת משי יוקרתית, נותן בידיו שרביט זהב, ואומר לו: "ברוך הבא אדוני, אתה מוזמן להיכנס לגן עדן כגמול נצחי על מעשיך!" שמח וטוב לב נכנס איצקו לגן עדן, והמלאך השומר פונה אל נשמת היהודי השני ושואל לשמו, מהיכן הוא ומה הוא עשה בחייו. עונה המנוח: "שמי אליהו, אני מירושלים, הייתי אדם שומר תורה ומצוות במשך כל חיי. עשרות שנים הייתי רב בקהילה בה חייתי, כמו גם מורה ומחנך המספר בשבחו של אלוהים". המלאך פותח את ספרו בשנית ומיד לאחר מכן, בארשת פנים אדישה, מלביש את אליהו בגלימת כותנה, נותן בידיו שרביט עץ ואומר לו: "בבקשה, אתה יכול להיכנס". הרב אליהו פונה אל המלאך ואומר: "ייסלח לי כבוד הוד רוממותו המלאך, אך איני יכול שלא לתהות מדוע אני – שהאמנתי באלוהים כל חיי, סיפרתי בשבחו לדורות של תלמידים ושמרתי באדיקות את כל מצוותיו - מקבל גלימת כותנה, שרביט עץ ויחס צונן, בעוד שנהג מונית מתהולל, שלא שמר מצוות ואף עבד בשבתות, מקבל גלימת משי, שרביט זהב ואת ברכתך הנלהבת?" "תשמע חביבי" משיב המלאך ואומר לו בחצי חיוך: "פה בגן עדן התגמול מבוסס על תוצאות. אולי לא שמת לב לכך, אבל כשאתה היית מדבר בפני התלמידים שלך, כולם נרדמו ולא עשו דבר ממה שאמרת. לעומת זאת, כשאיצקו נהג המונית היה על ההגה, כל הנוסעים והנהגים האחרים על הכביש היו נושאים אלפי תפילות לאלוהים!"

הפוליטיקאי שעלה לשמיים

פוליטיקאי אחד נדרס ועולה לשמיים, שם הוא פוגש את המלאך גבריאל. הוא פונה לפוליטיקאי ואומר: "אנחנו ניתן לך לבחור: תבלה יום אחד בגיהינום ויום אחד בגן-עדן, ואחר כך תוכל להחליט לאן תלך..." גבריאל מוביל את הפוליטיקאי למעלית שיורדת מטה עד לגיהינום. הם מגיעים למטה ושערי הגיהינום נפתחים. הפוליטיקאי נכנס והוא רואה שם מגרש גולף ירוק וחברים שלו משחקים גולף. הם מברכים אותו, לוחצים לו ידיים ומזמינים אותו לשחק גולף. בלילה הם יוצאים לבלות, אוכלים במסעדה ואפילו השטן מבלה איתם, מצחיק אותם, רוקד להם, בקיצור, בילוי לא נורמלי... למחרת בא גבריאל ולוקח אותו למעלה למעלה לגן-עדן. הפוליטיקאי נכנס לגן עדן ושם - הוא מבלה יום שלם בנגינה על נבל, התרפקות על עננים קטנים ורגיעה. לאחר יום שוב בא גבריאל ושואל אותו: "נו, החלטת?" "כן", אומר הפוליטיקאי. "אפילו שכיף בגן-עדן, בגיהינום ממש ביליתי. אני רוצה גיהינום!" הם יורדים למטה למטה וגבריאל משאיר אותו בשערי הגיהינום. נפתחות הדלתות ובשנייה אחת תופסות אותו שתי ידיים ומושכות אותו פנימה. הוא רואה שממה, מדבר ענק חם מאוד ואת החברים שלו לבושים סמרטוטים ואוספים זבל. אז בא השטן, דוחף לו ליד שקית זבל ומורה לו להתחיל לאסוף זבל. "מה קרה למגרש גולף ולמסעדות??" שואל הפוליטיקאי. אז השטן עונה לו: "אתמול זה היה לפני הבחירות, היום - זה כבר אחרי שבחרת בנו!!!"

החייל הישראלי שהציל ילדה מאריה תוקף

בחור ישראלי בילה בגן החיות עם משפחתו, כשלפתע ראה מולו ילדה קטנה נשענת על הכלוב של האריה. פתאום, האריה תפס אותה בשרוול החולצה וניסה למשוך אותה פנימה, במטרה לטרוף אותה, מול עיניהם של ההורים המבועתים. בלי לחשוב פעמיים, הישראלי רץ לכלוב ונתן לאריה מכה חזקה על האף. האריה ייבב מכאב, עזב את הילדה, והתרחק מהגדר. הבחור הישראלי מסר את הילדה, בריאה ושלמה להורים שלה, שהודו לו מכל הלב. עיתונאי שנכח במקום ניגש אליו ואמר לו: "אדוני, זה היה הדבר הכי אבירי ואמיץ שראיתי בחיי!" הבחור הישראלי ענה: "עזוב, זה היה שום דבר, באמת! האריה היה מאחורי סורג ובריח. אני פשוט ראיתי את הילדה הקטנה בסכנה ובלי לחשוב עשיתי את מה שנראה לי נכון... " ענה הכתב: "אני חייב לפרסם את הסיפור הזה! אני עיתונאי, ומחר הסיפור הזה יהיה בעמוד הראשון של העיתון. בוא, ספר לי מה אתה עושה למחייתך?" "אני משרת בצה"ל ואני ציוני גאה", השיב החייל. הוא המשיך לענות על עוד כמה שאלות על עצמו והשניים נפרדו לדרכם. למחרת הישראלי קנה את העיתון, וראה את הכותרת בעמוד הראשון: "חייל ישראלי, ימני, תקף מהגר מאפריקה וגנב לו את ארוחת הצהריים."

הגורילה שנמלט מגן החיות

גורילה נמלט מגן החיות. לאחר זמן מה, שומרי גן החיות התייאשו ממסע החיפושים הלא מוצלח וחדלו מלהמשיך. 3 שבועות לאחר מכן מתקבל טלפון בגן החיות מאדם היסטרי שאומר כי הגורילה נמצא אצלו בחצר. שומר גן החיות ממהר למקום וכעבור זמן לא רב, הוא יוצא מהרכב עם רשת, מחבט בייסבול, כלב תקיפה ורובה הרדמה. האיש ניגש אליו ושואל: "למה אתה צריך את כל הדברים האלה?" השומר עונה לו: "אני אטפס על העץ ואחבוט לגורילה בראש עם האלה. כשהוא ייפול, אתה תזרוק עליו מיד את הרשת והכלב ירוץ ישר לביצים שלו". "אוקיי, נעשה את זה" עונה האיש, "אז למה צריך רובה?" "ובכן" עונה השומר, "אם העניינים על העץ מסתבכים ואני נופל לרצפה, אל תהסס לירות בכלב!"

איך מבטיחים מקום בגן עדן?

איש שנפטר זה עתה מגיע לשמיים, והמלאכים שבכניסה אומרים לו: "לפני שתיפגש עם אלוהים, אנחנו צריכים להגיד לך משהו. ראינו את כל הסרט של החיים שלך, ולמען האמת אתה כרגע בשיווי משקל - לא עשית שום דבר טוב או רע במיוחד. אנחנו לא ממש בטוחים מה לעשות איתך. האם תוכל לספר לנו על משהו גדול שעשית, שאולי נעלם מעינינו, כדי שזה יעזור לנו לקבל את ההחלטה?" האיש חשב לרגע וענה: "כן. פעם אחת נסעתי באוטו כשלפתע ראיתי מספר גברים מטרידים נערה מסכנה וחסרת אונים. מייד עצרתי בצד ויצאתי מהאוטו. היה שם בחור ממש גדול שכולו שרירים והיה לו פירסינג בגבה. ישר ניגשתי אליו, ובלי לדבר תלשתי לו את הפירסינג מהגבה ואמרתי לו שהם חייבים להפסיק להטריד את הבחורה המסכנה, אחרת יהיה להם עסק איתי!" "ואוו, זה מרשים", התפעלו המלאכים. "מתי זה קרה??" "לפני 3 דקות בערך..." ענה האיש.

משה רבנו וישו יצאו לטיול על אגם

ישו ומשה רבנו ישבו על סירה בלב אגם בגן עדן והעלו זיכרונות על החוויות שהם עברו בזמן ימיהם על פני האדמה. תוך כדי השיחה הסקרנות וההתלהבות שלהם מתעוררות, והם מחלטים לראות האם הם עדיין מסוגלים לעשות את הדברים שהם עשו בעבר. "עברו יותר מ-4,000 שנים מאז שעשיתי את זה…" אמר משה, נעמד בתוך הסירה והניף את ידיו באוויר. המים נחצו בפניהם וחשפו נתיב יבש ורציף לאורך קרקעית האגם עד לשוליו. משה הוריד את ידיו, האגם חזר לצורתו המקורית וישו מחא לו כפיים בהתלהבות. "כל הכבוד לך", הוא אמר, "תן לי גם לבדוק משהו! עברו יותר מ-2,000 שנים מאז שעשיתי את זה…". ישו הושיט את רגלו אל מחוץ לסירה, הניח את רגלו על המים ומיד נפל פנימה לתוך האגם. משה מיד הרים את ידיו, חצה את האגם ומשך את ישו הרטוב מהקרקעית היבשה בחזרה אל הסירה. "זה היה מביך…", אמר ישו, "כנראה שאני צריך להתרכז יותר ולנקות את הראש שלי מהסחות דעת". הוא עצם את עיניו, לקח כמה נשימות עמוקות, הרים את רגלו באיטיות והניח אותה בהחלטיות על פני האגם. אך גם בניסיון הזה ישו כשל ונפל בתוך רגע לתוך מי האגם. משה חצה את האגם ועזר לישו לחזור לסירה. "מה דעתך שנסיים עכשיו את העניין הזה ותנסה שוב מחר?" הוא לו משה. "לא!", אמר ישו בעקשות, "אני יכול לעשות את זה!". הוא מילמל תפילה חרישית מתחת לשפתיו, הביט למשך כמה רגעים לשמיים, קפץ מהסירה אל המים ומיד שקע בתוך האגם. משה חצה את המים וראה את ישו הרטוב והמתוסכל עומד על קרקעית האגם, מביט ברגליו ורועד מכעס, אך לפתע הוא נרגע והחל לחייך. "עכשיו הבנתי למה זה לא עובד לי! בפעם הקודמת שניסיתי לעשות את זה לא היו לי את החורים הארורים האלה ברגליים!"

עובד גן החיות שהתחפש לגורילה

בגן חיות ישן, מוזנח וכושל, מתה יום אחד הגורילה הבודדת שעוד נותרה חיה בו – ממש כמה דקות לפני שהמקום נפתח לקהל. הגורילה הייתה האטרקציה הכמעט יחידה שנותרה במקום מלבד כמה אריות שהוצגו שם, ובעל המקום לא יכול היה להרשות לעצמו להעביר יום אפילו בלי שהיא בסביבה. אז הוא הציע לאחד העובדים שלו ללבוש תחפושת גורילה שבמקרה הייתה במחסן, להיכנס לחצר הגורילות ו"לשחק" אותה קצת כאילו הוא הקוף הענק – תמורת 1,000 שקל נוספים למשכורת. העובד - שהיה צריך את הכסף - לא היסס, נכנס לתחפושת הגורילה ומיהר לתפוס את מקומו בחצר הגורילות השוממה. איך שהמבקרים הראשונים נכנסו לגן החיות, הוא החל ממש להעמיד פני גורילה, לשאוג, להתרוצץ ברחבי החצר ולהכות בחזהו בחוזקה – הכל לקול תרועות המבקרים הנלהבים, שהתפלאו לראות איך הגורילה הזקנה קמה פתאום לחיים. מהר מאוד הפך העובד בתחפושת הגורילה לכוכב החדש של גן החיות, ואנשים נהרו לראות את "הגורילה-האנושית" שאף אחד לא ידע מה מתחבא מאחוריה. בעל המקום, שהיה מרוצה מאוד, העלה לעובד את המשכורת בעוד 1,000 שקל לכל יום בתחפושת הגורילה. אחרי חודש בערך שהעובד המשיך להתחפש לגורילה מדי יום ביומו ולמשוך אל גן החיות מבקרים רבים מאוד, ההתלהבות החלה להישכח. העובד שהיה מודאג שהוא הולך להפסיד את הבונוס הנאה שלו, הבין שהוא צריך לעורר שוב את תשומת הלב – אז הוא החליט לעשות להטוט: לטפס על קיר החצר, לקפוץ על הרשת שמתוחה מחצר הגורילות ועד לגוב האריות ולהיתלות עליה תוך כדי שהוא מתקדם אל מעל חתולי הענק. התרגיל של העובד המחופש הצליח וקהל רב התאסף סביב כדי לצפות בפחד וחרדה בטריק החדש של "הגורילה". תוך כדי הביצוע האקרובטי שלו, העובד המחופש היה כל כך מופתע מתעוזתו עד שהוא איבד פתאום את אחיזתו ברשת – ונפל על הרצפה, בדיוק באמצע גוב האריות, שהחלו להקיף אותו במעגלים. משקשק ורועד מפחד, החל העובד המפוחד לצעוק בקול רם: "הצילו! הצילו! הצילו!" לפתע אחד מן האריות התנפל עליו מאחור, ושאג לתוך האוזן שלו: "תסתום את הפה שלך עכשיו מטומטם, או שתגרום לזה שכולנו נפוטר!"

גיהנום הוא עסקה משתלמת?

תימני ומרוקאי נפטרים יחד ועולים השמימה. השניים מגיעים לשער הראשי בשמים ושם מקבל אותם מלאך. המלאך פותח את גיליון החיים של המרוקאי, מביט בו בעיון וסוגר אותו. הוא אומר למרוקאי: "אתה היית אדם רשע כל החיים שלך. צעקת, רבת וקיללת ואתה הולך מכאן ישר לגיהנום". לאחר מכן המלאך פותח את הגיליון של התימני ומביט בו. הוא מסתכל עליו במבט מתרשם ואומר לו: "אני רואה שכל החיים שלך היית צדיק, שקט ועניו. מקומך בגן עדן". המלאך בכניסה חותם על הניירת וקורא לשומרים. הם לוקחים את המרוקאי ומכניסים אותו לחדר בגודל מטר על מטר, בלי חלונות, בלי ריהוט ועם מלא קוצים על הקירות. הם משליכים אותו פנימה ונועלים את הדלת. כל הלילה המרוקאי מנסה למצוא תנוחה להירדם בלי להידקר ולא מצליח. בבוקר המרוקאי מרוט מעייפות, פתאום רואה את הדלת של החדר נפתחת ולהפתעתו התימני נכנס ומבקש שיעשה לו מקום. המרוקאי נדהם ושואל את התימני: "מה קרה, גם אותך זרקו לגיהנום?" התימני עונה לו: "מה פתאום! נתנו לי אחוזה ענקית בגן עדן עם 3 מפלסים, 2 בריכות, סאונה, חדר כושר וטבח פרטי". "אז מה לעזאזל אתה עושה פה?" שואל המרוקאי. עונה לו התימני, "מה אני צריך את כל זה, השכרתי אותה..."

כמעט גורילה

יום אחד מת הגורילה הזכר בכלוב הגורילות בגן החיות. הגורילה הנקבה בדיוק נכנסה לתקופת ייחום, וגן החיות חיפש באופן בהול מחליף לגורילה הזכר. אחד העובדים בגן החיות ראה שעובד הניקיון הגרוזיני עובד בלי חולצה, והגורילה שבכלוב בוהה בו ללא הפסקה. לכן הוא ניגש אליו ושאל: "אתה מוכן לשכב עם הגורילה שלנו בשביל 500 שקל?" "אחשוב על זה ואחזיר לך תשובה מחר", אמר המנקה הגרוזיני. ביום שלמחרת ניגש עובד גן החיות בשנית למנקה הגרוזיני ושאל אותו האם יש לו תשובה. "בתנאי אחד!" אמר הגרוזיני, "אתה צריך לתת לי איזה שבוע כי כרגע אין לי 500 לתת לך."

החבר של סבתא - בדיחה גסה!

ילד בן 5 הלך לבקר את סבתא שלו. בזמן שניקתה אבק וגיהצה בגדים, הילד ישב לידה ושיחק בחדר השינה שלה. לפתע הרים אליה את עיניו ושאל "סבתא, איך זה שאין לך חבר, עכשיו כשסבא בגן עדן?" "ילד מתוק שלי..." חייכה הסבתא "הטלוויזיה היא החבר שלי עכשיו. אני יכולה לשבת בחדר שלי כל היום ולצפות בה. התוכניות הדתיות גורמות לי להרגיש טוב עם עצמי והקומדיות מצחיקות אותי. אני שמחה עם הטלוויזיה שלי כאילו והייתה החבר שלי" בנימה של סיפוק, סבתא הדליקה את הטלוויזיה, אבל הקליטה הייתה גרועה. היא התחילה לזפזפ בין התחנות, לשחק עם הכבלים וכשזה לא עזר, החלה להכות את צידי הטלוויזיה, בתקווה שזה יפתור את הבעיה. פתאום נשמע צלצול בדלת. סבתא הייתה כל כך מרוכזת בטלוויזיה שלא התפנתה לגשת ולפתוח. הילד הקטן זינק לדלת, שם עמד הרבי של השכונה. "שלום בן" אמר הרבי "האם סבתך בבית?" "כן" השיב הילד "היא בחדר השינה דופקת ומרביצה לחבר שלה". הרבי התעלף.

ביקור מאוחר בגן החיות

זוג חרדים הגיעו לגן החיות בניו יורק עם כל שמונה עשר ילדיהם, אבל בכניסה נאמר להם על ידי הקופאי שהשעה מאוחרת וגן החיות כבר סגור. ההורים: "אבל הבטחנו להראות לילדים את הגורילה" הקופאי: "כל הילדים האלה שלכם?" ההורים: "ברוך השם, כן" הקופאי: "אז תמתינו כמה דקות כאן אני אביא את הגורילה לכאן. היא חייבת לראות את זה!"