בדיחות בנושא טיטניק ספינה

ספינה גדולת ממדים הפליגה לה באיטיות בסמוך לאי בודד. הקברניט, שסרק כהרגלו את השטח עם המשקפת, שם לב לפתע שעל האי עומד אדם כחוש ומוזנח שמסמן עם ידיו לעזרה. ללא היסוס הספינה שינתה את מסלולה אל האי והקברניט ירד במהירות אל החוף כדי להגיש לניצול סיוע ומעט מזון. תוך כדי שהוא נתן לאיש לאכול, ערך לו בדיקה גופנית ושמע את סיפורו, הוא שם לב לפתע שעל החוף סביבם היו בנויות 3 בקתות רעועות עשויות מעצי סחף. הוא הצביע על הבקתה הראשונה מימין ושאל את האיש בתמיהה: "למה היא משמשת אותך?" האיש ענה: "זה הבית שלי..." הקברניט הצביע על האמצעית ושאל: "ולמה זו משמשת אותך?" האיש אמר בגאווה: "זה בית הכנסת שאני מתפלל בו!" הקברניט המבולבל תהה: "אז למה נועדה הבקתה השלישית?" האיש גלגל את עיניו ונאנח: "זה בית הכנסת האשכנזי..."

גבר אחד תקוע על אי בודד כבר יותר מעשר שנים ובכל זאת, לא דעכה תקוותו. בכל יום, הוא נוהג לשבת על החוף ולצפות לאופק, גם כדי להירגע וגם בתקווה שתעבור שם ספינה. יום אחד בעודו יושב על החוף, הוא מבחין באופק הרחוק במחזה לא שגרתי. "זו בטח לא ספינה..." הוא חושב לעצמו אחרי כמה רגעים של התבוננות. בעוד המחזה מתקרב ומתבהר, הוא הופך סקרן וחסר סבלנות - את האפשרות של סירה קטנה ואפילו רפסודה, הוא כבר פסל ולאחר המתנה מורטת עצבים, מגיחה פתאום מתוך האוקיאנוס, יפהפייה מדהימה שלא נראתה כמותה, כשלגופה החטוב חליפת צלילה צמודה ושחורה. בלי להמתין, היפייפיה ניגשת אל הגבר ההמום ושואלת, "כמה זמן עבר מאז שעישנת סיגריה?" "10 שנים", מגמגם הגבר. היא מושיטה את ידה קדימה ופותחת כיס חסין מים מהשרוול הימני שלה. היא שולפת חפיסת סיגריות ומושיטה לו אחת. הגבר מצית סיגריה, לוקח שאיפה ואומר, "ואוו זה טוב!" "ותגיד, כמה זמן עבר מאז ששתית וויסקי טוב?", שואלת הבחורה היפה. שפתיו רועדות בעודו עונה "זמן רב מדי..." הבחורה מושיטה את ידה השמאלית קדימה, פותחת רוכסן ושולפת בקבוקון של וויסקי משובח. היא פותחת את הוויסקי והבחור לוקח לגימה "...בחיי שזה הדבר הטוב ביותר ששתיתי מעודי" אומר הגבר הבודד בתגובה. בשלב זה מתחילה הבחורה לפתוח לאט לאט את הרוכסן המרכזי של החליפה תוך שהיא נועצת בו מבט ולוחשת "ודבר אחרון, תאמר לי כמה זמן עבר מאז ששיחקת עם אישה?" כשדמעות בעיניו הוא נופל על ברכיו ומייבב "שכה יהיה לי טוב, אל תאמרי לי שהבאת מטקות!"

לפני זמן רב, כשאוניות מפרש שלטו בים, קפטן אחד והצוות שלו היו בסכנה מפני שודדי ים שרצו לעלות על ספינתם במטרה להשתלט עליה. כשהצוות נכנס לפאניקה והתחיל להשתולל, הקפטן שאג לחובל הראשי שלו, "הבא לי את החולצה האדומה שלי!". החובל הראשי הביא לקפטן במהירות את חולצתו האדומה' וכשהקפטן לבש אותה הוא הוביל את הצוות שלו לקרב נגד שודדי הים שעלו על הספינה. למרות שאחדים מאנשי הצוות נפגעו, שודדי הים נהדפו. מאוחר יותר באותו היום, עומדי המשמר זעקו שבאופק נראים עוד שני כלי שיט של שודדי ים. גם הם ניסו לעלות על הספינה במטרה להשתלט עליה. הצוות התמלא בפחד, אבל הקפטן, רגוע כמו תמיד, שאג לחובל הראשי שלו, "הבא לי את החולצה האדומה שלי!" ועוד הפעם הוביל הקפטן את צוותו לקרב, למרות שהפעם הם התמודדו נגד שתי ספינות שודדי ים שניסו להשתלט על ספינתם. ושוב, שודדי הים נהדפו, אף על פי שהיו יותר נפגעים בקרב אנשי הצוות מאשר בפעם הקודמת. באותו הלילה, עייפים מהקרבות, ישבו הגברים במעגל על הסיפון והתחילו לספר על המאורעות של אותו היום. אחד מהם פנה לקפטן ושאל אותו, "למה לבשת את חולצתך האדומה לפני כל קרב?". הקפטן, בעודו מסתכל עליו במבט שרק קפטן יכול לתת, הטיף, "אם אני נפצע בקרב, החולצה האדומה לא מראה זאת, ולכן אתם, הצוות, ממשיכים להילחם ללא חת." האנשים ישבו בשקט והתפלאו מהאומץ שיש לאיש הזה. עם שחר, זעקו עומדי המשמר שיש באופק ספינות שודדי ים, הפעם עשרה כלי שייט וכולם עם שודדים שמוכנים ומזומנים לפלוש לכל ספינה שתקרה בדרכם. האנשים השתתקו והסתכלו על הקפטן, המנהיג שלהם, וחיכו לפקודה הרגילה. הקפטן, רגוע כתמיד, שאג, "הביאו לי את המכנס החום שלי..."

אדם אחד נתקע לבד על אי טרופי בודד כשרק חזיר וכלב דוברמן משמשים לו כחברה. יש אוכל בשפע והמקום יפהפה, כך שהאיש מסתדר, אבל אחרי כמה חודשים הוא נהיה בודד... החזיר מתחיל להיראות מושך בעיניו, עם עור חלק וסמוק, קימורים עגלגלים ועוד. הבחור מנסה לבצע מהלך על החזיר, אבל בכל פעם שהוא מתקרב, הדוברמן נוהם עליו ופעם אחת הוא גם כמעט נשך אותו ברגל. הבחור מאוד מתוסכל. יום אחד הוא מבחין בכתם באופק. הוא שוחה לעבר הכתם עד שהוא מבחין בבחורה מדהימה ששוכבת מעולפת על שברי ספינה שטבעה. הוא מגיע אליה וגורר אותה בשחייה אל החוף ומביא אותה אל הביקתה שלו. לאט לאט הוא מטפל בה עד שבריאותה חוזרת והיא מתאוששת לגמרי. היא פונה אליו ואומרת "תודה רבה, אני לא יודעת איך אוכל להודות לך, אני חייבת לך את חיי. אעשה הכל, ואני מתכוונת ה-כ-ל כדי להחזיר לך טובה". הגלגלים מתחילים לעבוד בראשו של הבחור ואחרי רגע הוא אומר לה: "האמת היא שיש טובה אחת שהייתי רוצה". היא מסתכלת אליו בחיוך מפתה ואומרת "רק תגיד ואני אבצע..." אז הוא אומר לה: "אכפת לך להוציא את הכלב רגע לטיול?..."