בדיחות בנושא חזייה

אשתו של בנצי שברה את רגלה והיא נאלצה לשכב בבית במשך זמן רב, אז היא ביקשה מבעלה שיצא בשבילה לסידורים ויקנה לה כמה בגדים נוחים וחזיות חדשות. בנצי הנאמן נכנס למחלקת הנשים בחנות בגדים גדולה וניגש אל אחת המוכרות כדי לבקש עזרה. "סליחה? אני רוצה לקנות חזייה לאשתי". "אין בעיה" ענתה המוכרת, "איזה סוג?". "מה זאת אומרת איזה סוג? אני יודע איזו מידה היא אבל אין לי מושג איזה סוג היא רוצה" ענה בנצי. "תסתכל מסביבך" אמרה המוכרת, "יש המון סוגים שונים של חזיות מבחינת תמיכה, סוג בד, צבע, צורה... רק תגיד לי איזה אתה רוצה". "תראי האמת היא שאני לא מבין בזה כלום", התוודה בנצי, "אם תוכלי לעזור לי קצת ולהסביר לי בקצרה מה ההבדלים ביניהם אז אני אדע מה לבחור". "בגדול יש 3 סוגי חזיות; החייל, השופט והפוליטיקאי" אמרה לו המוכרת. "מה?!" שאל בנצי המבולבל, "מה זה אומר כל הסוגים המוזרים האלה?". "החייל מגן על השטחים האסטרטגיים, השופט דואג לשיווין בין כל הצדדים והפוליטיקאי מנפח את כל הסיפור הרבה מעבר למציאות".

אומרים שסקס עוזר לשרוף קלוריות וזה אכן כך. אפילו בנשיקה בת דקה אתם שורפים 6 קלוריות, אך כמה שורפים בתנוחות השונות או כשמנסים להוריד חזייה? הנה הרשימה המלאה... להוריד חזייה: עם הידיים - 4 קלוריות עם השיניים - 80 קלוריות הלבשת קונדום: בעת זיקפה - 4 קלוריות בלי זיקפה - 300 קלוריות תנוחות: מסיונרי - 2 קלוריות רודיאו סטייל - 15 קלוריות קאמה סוטרה - 700 קלוריות אורגזמה: אמיתית - 112 קלוריות מזוייפת - 40 קלוריות מזוייפת כאשר בן הזוג חשדן - 250 קלוריות אחרי הסקס: לשכב במיטה מחובקים - 18 קלוריות לקום מהר מהמיטה - 30 קלוריות להסביר מדוע קמת מהר מהמיטה - 816 קלוריות להתלבש: רגוע - 36 קלוריות במהירות - 65 קלוריות כאשר אבא שלה דופק בדלת - 1,284 קלוריות כאשר אשתך דופקת בדלת - 7,850 קלוריות 9 חודשים אחרי... 10,000 קלוריות

פרופסור מפורסם לימד באוניברסיטה מאוד יוקרתית. על מנת לפתוח את שנת הלימודים היה על ההנהלה לבחור מאה איש בלבד מתוך אלפיים נרשמים שעמדו בדרישות המקדימות. הוחלט כי המאה הטובים ביותר יתקבלו על סמך ממוצע הציונים ואילו השאר, כדי שלא ירגישו מקופחים, ינופו באופן אישי אחרי מבחן שיעברו אצל הפרופסור. על מנת להכשיל אותם, הכין הפרופסור סדרת שאלות. הראשון שנכנס לחדר נשאל על ידי הפרופסור, "אתה נוסע באוטובוס וחם לך, מה אתה עושה?" הנבחן השיב, "פותח את חלון." הפרופסור חייך ושאל, "מה הזווית של הרוח שנכנסת מהצד הדרום מזרחי של החלון?" הנבחן, "לא יודע." "נכשלת", אמר הפרוספור, "הבא בתור." כך נכנסו מספר נבחנים ונכשלו אחד אחרי השני, כאשר כל אחד שיצא מהחדר סיפר לאלה שבחוץ על מה נשאל כדי שהאחרים לא יופתעו. אחת המתמודדות הייתה בחורה בלונדינית שנכנסה לראיון עם הפרופסור. הפרופסור חשב שזה יעבור מהר ושאל אותה, "את נוסעת באוטובוס וחם לך, מה את עושה?" "מורידה חולצה", השיבה הבלונדינית. הפרופסור ניסה להקשות, "עדיין חם לך, מה תעשי?" "מורידה מכנס", השיבה הבלונדינית. "עדיין חם לך", אמר הפרופסור. "מורידה חזייה", אמרה הבלונדינית. הפרופסור המופתע שואל אותה, "תגידי, מה את לא מפחדת שיעשו לך משהו?" "פרופסור", היא אמרה, "מצידי שכל האוטובוס יסתכל עלי, אני את החלון – לא פותחת."

גבר אחד הגיע הביתה ומצא מכתב בזו הלשון: לכבוד בעלי היקר, אני כותבת לך את המכתב הזה כדי לומר לך שאני עוזבת אותך לתמיד. הבוס שלך התקשר אלי להגיד לי שהתפטרת מהעבודה, ואתמול היה היום האחרון שלך שם. אני מתנהגת אליך בצורה יפה ומכבדת אותך בתור אישה כבר במשך 3 שנים, ואתה לא מראה לי שום הערכה. השבועיים האחרונים היו כמו גיהינום. לפני שבוע לא שמת לב כשחזרת הביתה, אבל קצצתי ועיצבתי את הציפורניים ואת השיער שלי, הכנתי לך את האוכל האהוב עליך וקניתי לעצמי חזייה ממש יפה, לכבודך. לבשתי אותה ולא הגבת לזה בשום דרך, אכלת את האוכל שלך ב-2 דקות, צפית במשחק כדורגל ומיד הלכת לישון. אתה לא אומר לי יותר שאתה אוהב אותי וכבר לא נוגע בי. אני בטוחה שאתה בוגד בי, או שאתה לא אוהב אותי. עזבתי אותך. נ.ב. אל תנסה לחפש אותי כי אתה לא תמצא אותי. אני ואחיך אריאל עברנו לגור ביחד במקום רחוק… ונחיה שם לנצח, באושר ועושר. לך תמצא לך חיים אחרים! ממני באושר רב, אשתך לשעבר. הבעל החזיר מכתב לכתובת השולח בזו הלשון: אין ספק, עשית לי את היום, כשגמרתי לקרוא את המכתב שלך קפצתי מרוב שמחה. זה נכון שאנו נשואים כבר 3 שנים, אבל לאחרונה את כבר לא מתנהגת כאישה אוהבת. אני צופה במשחקי הכדורגל כדי שלא אצטרך לדבר איתך, כי את לא מסוגלת שלא לצעוק. שמתי לב שעיצבת את השיער ואת הציפורניים שלך, והדבר הראשון שעלה לי בראש הוא: "את ממש דומה לגבר", ורציתי לומר לך זאת – אבל אימא שלי לימדה אותי לא לדבר אם אין משהו יפה לומר. כשהכנת את האוכל האהוב עלי – כנראה שהתבלבלת ביני לבין אחי – אני הפסקתי לאכול פשטידת בצל כבר לפני 10 שנים. הלכתי לישון מיד אחרי שראיתי את החזייה שלבשת, כי היה עליה עדיין את תג המחיר – בסכום הזהה לסכום שאחי לווה ממני לפני שבוע. אני עדיין אהבתי אותך וחשבתי שנוכל לשבת וליישב את העניין. בכל מקרה, כשגיליתי שזכיתי ב-40 מיליון שקל בלוטו, עזבתי את העבודה וקניתי לנו 2 כרטיסים לחופשה באיטליה. אבל כשחזרתי הביתה כבר לא היית שם. אני מאחל לך חיים מאושרים כפי שתמיד רצית. עורך הדין שלי אמר לי שאני לא חייב לתת לך אפילו לא אגורה אחת אחרי שהראיתי לו את המכתב שלך. אז תשמרי על עצמך! נ.ב. לא זכור לי אם אי פעם אמרתי לך, אבל אחי אריאל נולד בשם אריאלה. אני מקווה שזה לא מפריע לך… ממני, בעושר רב, בעלך לשעבר.

אלמנה אחת לקחה קשה את מות בעלה, ובמשך מספר שנים לא רצתה לשמוע על גברים אחרים. כעבור חמש שנים הצליחה בתה לשכנע אותה להתאוורר, לפתוח חיים חדשים ולהכיר מישהו חדש. האלמנה אכן הכירה גבר כלבבה, אבל בכל פעם שרצה לגעת בה, היא דחתה אותו... כעבור חודשיים של היכרות, הסכימה האלמנה לנסוע עם בן זוגה החדש לסוף שבוע במלון. בלילה, כשניסה הגבר לקדם עניינים, נאותה האלמנה להוריד חזייה ומכנסיים, אך נשארה עם תחתוני תחרה שחורים. "בשביל מה התחתונים?", שאל הגבר. "תראה", השיבה לו, "אתה יכול למזמז אותי ולגעת בי איפה שאתה רוצה, אבל שם למטה, אני עדיין באבל". בלילה השני הסיפור חזר על עצמו, האלמנה נותרה עם תחתוני תחרה שחורים, וכשניסה להכניס לשם יד, דחתה אותו והזכירה לו: "למטה אני עדיין באבל". בלילה השלישי הרגיש הגבר שהוא לא יכול להתאפק יותר. הוא הפשיט את האלמנה וגילה שוב שנותרה עם תחתוני תחרה שחורים. הוא מיהר להתפשט בעצמו לגמרי, ונעמד מולה עם זקפה שעליה מולבש קונדום שחור. "מה זה הקונדום השחור הזה?", התפלאה האלמנה. "הלילה", השיב לה, "החלטתי להיכנס לניחום אבלים!"

בחור ערבי אחד משוטט בניו יורק ונכנס לחנות הלבשה תחתונה בבעלותו של יהודי אחד. הוא מסתובב קצת בחנות, מוצא איזה חזייה, ושואל את בעל הבית כמה היא עולה. המוכר היהודי, כאיש העסקים הממולח שהוא, עונה לו: "זו חזייה מעולה, היא מתחילה לצבור פופולאריות עכשיו. אני יכול למכור לך כל חזייה כזו ב-50 דולר לאחת". הבחור הערבי מהנהן בראש בחיוב ואומר: "מעולה, אז אני אקנה 100 מהן". יום לאחר מכן הבחור הערבי חוזר לחנות ההלבשה התחתונה של היהודי, מסתכל מסביב ומוצא שוב חזייה שמוצאת חן בעיניו. המוכר היהודי מבחין בו, מתקרב אליו ואומר לו : "הו, כן, זאת חזיית תחרה מעולה. היא מיובאת מאיטליה, מאוד פופולארית, אפילו מפורסמים לובשים אותה. אני יכול לעשות לך אותה ב-75 דולר לחזייה". הבחור הערבי מניד באשו ואומר: "בטח, אני אקח 150 מהן". כשהבחור הערבי מגיע יום אחרי, המוכר היהודי כבר בהלם מוחלט, מרוצה מאוד מהלקוח החוזר. איך שהוא נכנס, המוכר כבר מתקרב אליו ואומר לו: "תראה את החזייה הזו, זו חזיית המשי החדשה שלנו שמיובאת מצרפת. רק הרכיבים הכי משובחים והיא הכי נוחה שיש. אני יכול למכור לך אותה ב-100 דולר לחזייה". הערבי שוב מהנהן ואומר: "אני אקח 200 מהם". אז הם הולכם לקופה לעשות חשבון, אבל בדרך המוכר היהודי מתחיל להיות קצת סקרן לגבי הלקוח השב וחוזר שלו. אז הוא שואל את הבחור הערבי:" תגיד, אני יכול לשאול אותך משהו – מה אתה עושה עם כל החזיות האלה?" אז הבחור הערבי מחייך, מסתכל עליו ואומר: "אני גוזר אותן באמצע ואז מוכר את זה ככיפות ב-200 דולר לכיפה".