בדיחות בנושא חברת תיירות פינגווין

שלמה היה נשוי כבר 10 שנים, ולמרות שעבד קשה ככל שהיה יכול, המצב הכלכלי בבית לא היה מזהיר. כל החברים של שלמה מהצבא ומהלימודים התעשרו, פתחו עסקים, קנו ג'יפים, טיילו בכל רחבי העולם, ולו אפילו לא הייתה מכונית בשביל להסיע את אשתו ואת הילדים ממקום למקום. בכל יום שישי שלמה היה פותח את העיתון ומחפש "מציאות" במדור מכירת הרכבים, אבל בכל פעם מחדש הוא היה רואה את המחירים של המכוניות והג'יפים המודרניים והלב שלו היה נופל לתחתונים. יום שישי אחד הוא פתח את העיתון ורואה מודעה מפתיעה מאוד: "למכירה: ג'יפ מרצדס חדש ב-$1,000 בלבד". זה נשמע הזוי, הוא חשב לעצמו, ורק כדי לוודא שהוא לא מדמיין, הוא החליט להתקשר למספר שעל המודעה. לטלפון ענתה גברת שאישרה שהמחיר שצוין במודעה הוא אכן המחיר המבוקש עבור ג'יפ יוקרתי של חברת מרצדס, מודל עדכני ומשודרג. היא סיפרה לשלמה שהוא הראשון שמתקשר ושאם הוא רוצה הוא מוזמן לבוא לראות את הג'יפ. שלמה עדיין התקשה להאמין שלא מדובר במתיחה מורכבת, אבל הוא החליט לאסוף את כל החסכונות שלו מהבנק וממקומות המחבוא בבית ולקח מונית לביתה של הגברת. לאחר שעה קלה הוא הגיע לשכונה יוקרתית בקיסריה ונעמד מול בית ענק עם חצר מטופחת שבחנייתו אכן עמד ג'יפ מרצדס חדש ונוצץ. שלמה דפק בדלת הבית ואת פניו קיבלה גברת כבת 70 שאישרה לו כי הג'יפ שהוא רואה בחנייה הוא אכן הרכב המדובר. "גברתי היקרה, אני אולי לא עשיר אבל אני בן אדם הגון. או שאת לא מבינה שום דבר במכוניות או שמישהו מנסה לעבוד עליך. הג'יפ הזה שווה לפחות 500 אלף שקל, אז למה את מוכרת אותו כל כך בזול?". "בוא אני אספר לך משהו בחורצ'יק, בגלל שאתה אדם הגון אני אגיד לך בדיוק למה אני מבקשת כל כך מעט כסף. אני הייתי נשואה 50 שנה ולפני חודש וחצי בעלי נפטר. אתמול פתחנו את הצוואה שהוא השאיר. בסעיף הראשון רשום שאת הבית הוא השאיר לי, בלי עין הרע תראה איזה בית יפה. בסעיף השני רשום שאת החסכונות שלו הוא גם השאיר לי ובלי עין הרע יש מלא. בסעיף השלישי היה כתוב שהייתה לבעלי מאהבת ושרק אם אני אמכור את הג'יפ שלו ואתן לה את הכסף אני אוכל לקבל את הבית ואת החסכונות. ממש אין לי אהבה לאישה הבוגדנית שפיתתה את בעלי, אז שאלתי את עורך הדין והוא אמר לי שמאחר שלא כתוב בצוואה מחיר, אני יכולה למכור את הג'יפ בכמה כסף שבא לי ולהעביר את הכסף לאישה האחרת הזאת." שלמה היה מאושר עד הגג מצירוף המקרים המדהים שהוביל לכך שהוא יכול לקנות רכב יוקרתי שכזה במחיר מצחיק כל כך. הוא נתן לאישה המבוגרת את 1,000 הדולר שהיו בכיסו, לקח את המפתחות של הג'יפ ונסע. בדרך הביתה הוא עצר במוסך לבדוק את מצב הרכב ושמח לגלות שכפי שהובטח לו האוטו ממש כמו חדש. הוא יצא מהמוסך ונסע לביתו להשוויץ בפני אשתו ולחגוג יחד איתה. הוא עלה במדרגות הבניין לדלת הכניסה ולפתע הוא ראה את אשתו מדברת עם שליח של הדואר. "מה קורה פה?" הוא שאל את אשתו ואת השליח. "אתה לא מבין איזה קטע שלמה!" היא ענתה לו, "השליח הזה הביא לי עכשיו מעטפה עם 1,000 דולר שקיבלתי בירושה!"

אשה אחת מגיעה למספרה ומבקשת להסתפר לקראת טיול רומנטי שהיא מתכננת עם בן זוגה ברומא. "רומא?" משתוממת הספרית "למה שמישהו ירצה לנסוע לשם? זה צפוף מלוכלך ומלא איטלקים. את מטורפת אם את נוסעת לרומא! איך את טסה לשם?" "אנחנו טסים בקונטיננטל" עונה האישה, "קיבלנו מחיר מצוין". "קונטיננטל?" נדהמת הספרית, "זו חברת תעופה נוראית. המטוסים שלהם ישנים והם תמיד מאחרים, הדיילות מכוערות והאוכל מסריח! איפה תתאכסנו ברומא?" "הזמנו מקומות במלון בוטיק" אומרת האישה, "נראה לי שקוראים למלון ׳טסטה׳ והוא... " "אל תמשיכי!" קוטעת אותה הספרית בחרדה "אני מכירה את המקום. כולם מאמינים שזה מקום מיוחד, אבל שתדעי לך שזה חור! החדרים שם קטנים, השירות חצוף והמחירים מוגזמים! יש לכם תוכניות מיוחדות?" "נלך לראות את הוותיקן" משיבה האישה בעליזות "בתקווה לפגוש את האפיפיור". "זה טוב" צוחקת הספרית "אתם ועוד מליון אנשים... מה אני אגיד לך, שיהיה לך בהצלחה בטיול הזה, את כנראה תזדקקי לה". לאחר כחודש, האישה חוזרת למספרה לחדש את התספורת. הספרית שואלת על הטיול לרומא ומופתעת לשמוע שהיה מוצלח. "פשוט חלום!" מסבירה האישה. "לא רק שיצאנו בזמן באחד מהמטוסים החדשים של קונטיננטל, אבל היה שם אובר-בוקינג, אז שדרגו אותנו למחלקה הראשונה. האוכל והיין היו מעולים והיית צריכה לראות איזה דיילים חתיכים שירתו אותי כל הטיסה. המלון היה נהדר, ובגלל שהוא היה מלא עד אפס מקום, המנהל התנצל ונתן לנו את הסוויטה המלכותית, ללא תוספת מחיר!" "נו..." מזלזלת הספרית "ומה עם האפיפיור? הצלחתם לראות אותו?" "למען האמת" משיבה האישה "היה לנו מזל. כשהיינו שם איש המשמר השוויצרי טפח לי על הכתף והסביר שהאפיפיור מעוניין לפגוש כמה מהמבקרים. הוא הציע לנו להתלוות אל חדר פרטי בו נמצא האפיפיור, כדי שיברך אותנו האופן אישי. כשהגענו לשם, כרעתי ברך, האפיפיור לחץ את ידי ואמר לי מספר מילים..." "באמת?" מסתקרנת הספרית "מה הוא אמר?" הוא אמר: "מי עשה לך את התספורת הזוועתית הזו?" החוכמה בחיים היא לדעת לפרגן. אחרת, הכול חוזר אלינו... אז בפעם הבאה שמישהו מנסה לקלקל לכם את השמחה - זכרו את זה!

ישראלי אחד ישב באזור הטרקלין בשדה תעופה גדול; פתאום בשולחן לידו התיישבה אישה יפה במיוחד, לבושה במדים של דיילת. אז הבחור החליט ללכת להתחיל איתה בצורה מקורית, על ידי כך שינסה לזהות באיזו חברת תעופה היא עובדת ולהגיד לה את המוטו שלה כמשפט פתיחה. בהתחלה הוא חשב שהיא בבריטיש איירוויז, אז הוא פנה אליה באנגלית ואמר לה בחיוך שרמנטי: ״לטוס, לשרת?״, האישה אפילו לא הסתכלה לכיוונו. אז הוא חשב שאולי היא באייר פרנס ואמר לה: ״לזכות בלבבות העולם?״ והיא עדיין לא הגיבה בכלל, רק בהתה בו בעיניים תמהות. בייאושו, הוא ניסה עוד הפעם, וניחש שהיא עובדת בחברת התעופה המלזית; ״להתעלות מעל לצפיות?״ הוא אמר לה. לפתע האישה היפה הלבושה כדיילת אמרה לו בכעס חסר סבלנות: ״תגיד, מה לעזאזל אתה רוצה ממני?״ ״אה, הבנתי״, אמר לה הבחור בטון מאוכזב למדי, ״את באל-על...״

1. הסוד לדיאטה טובה זה בדיוק כמו הסוד לנישואין מאושרים: “תסתמו את הפה ותסבלו בשקט”. 2. איזה כיף זה להפעיל את המיקרוגל ולעצור אותו בדיוק כשהוא על 00:01 ,זה מרגיש כאילו הצלחת לנטרל פצצת אטום. 3. יהלום הוא החומר החזק ביותר בעולם, עובדה שהוא היחיד שמצליח להשתיק נשים. 4. קצת אירוני שליצור ששוכח ימי הולדת, שוכח ימי נישואין ושוכח להוציא את הילדים... קוראים זכר! 5. אמרתי לך כבר שאני שם עוד חמש דקות! תפסיק להתקשר כל רבע שעה... 6. השנה מחביאים את האפיקומן במעטפה של חברת חשמל, לאף אחד אין אומץ לפתוח אותה. 7. ביננו, אף אחד לא באמת ראה פעם מישהו מחליק ונופל על בננה. 8. קורנפלקס - כשאתה גם רעב, גם צמא וגם עצלן. 9. אתה סומך על הבנק שלך, מפקיד בידיו את כל הכספים והחסכונות שלך, והוא בתמורה קושר לך את העט. 10. ישראלי זה אחד שיכול לקנות בגדים ב-500 שקל, אבל אם יתקע לו שקל במכונה של המסטיקים הוא יעמיד את כל הקניון על הרגליים. 11. גוגל יקר, אתה מוכן לתת לי לסיים משפט לפני שאתה מתחיל לנחש? 12. האייפון שלי נפל מקומה שנייה ונשבר... מסתבר שמצב טיסה זה לא מה שחשבתי. 13. יש אנשים שעדיף לקנות להם גלידה מאשר לראות אותם שלוש פעמים. 14. להיות ישראלי זה לצחוק שעה על מישהו ואז להגיד "די, לא יפה מסכן..." 15. מה המשותף ליאיר לפיד והחרדים? שניהם עושים את רצון אביהם שבשמיים. 16. איך מדען מחזר אחרי מדענית? מציע לה ניסויים. 17. פיהוק הוא הדרך של הגוף להגיד שיש לך פחות מ-20% סוללה. 18. רק כשיתוש נוחת לך על הפנים, אתה מבין שתמיד יש דרך לפתור בעיות ללא אלימות. 19. אתה לא באמת קולט כמה אנשים אתה שונא, עד שאתה צריך לבחור שם לילד שלך. 20. אשתי עצבנית כי היא טוענת שאני ממציא פתגמים, אבל מה לעשות, הזברה לא רואה את הפסים של עצמה.

עובד: סליחה בוס, אפשר לדבר אתך? בוס: כן, מה רצונך? עובד: כפי שאתה יודע, אני עובד בחברה כבר 10 שנים והשכר שלי לא השתנה. אני עובד טוב ויש כרגע לפחות 4 חברות שרודפות אחרי, לכן החלטתי לבקש העלאה בשכר. בוס: אתה יודע שזה לא הזמן והחברה בהפסדים... אבל אתה יודע מה, בגלל שאני לא רוצה לאבד אותך, מה דעתך על תוספת של עשרה אחוזים בשכר ובנוסף תקבל טלפון על חשבון החברה, בסדר? עובד: נהדר! תודה רבה אדוני! בוס: רק מתוך סקרנות, אילו חברות אמרת שרודפות אחריך...? עובד: חברת החשמל, חברת הגז, חברת המים וחברת הסלולר...

פרופסור באוניברסיטה, מנכ"ל של חברת הייטק ושרת בית ספר שהיו חברים טובים יצאו יום אחד לטיול ביער. לפתע הם פגשו פיה שהציעה להגשים לכל אחד מהם משאלה אם יעבוד יום אחד בעבודה של אדם אחר. הפרופסור אמר: "אני אהיה מורה בתיכון, כמה קשה כבר יכול להיות ללמד נערים על נפלאות המדע". לפתע צצה באמצע היער כיתה של תלמידים רועשים וחצופים, ולמרות שניסה לשמור על קור רוח, הפרופסור מהר מאוד איבד את עשתונותיו וזרק את כל הגירים, שהתנפצו לרסיסים על רצפת היער. המנכ"ל אמר: "אני אהיה מלצר, כמה קשה זה כבר להעביר אוכל מנקודה א' לנקודה ב'". לפתע צצה באמצע היער מסעדה גדולה, אך כבר אחרי שעה של התעסקות עם לקוחות עצבניים שהחזירו את המנות שלהם והתלוננו ללא הרף, המנכ"ל איבד את עשתונותיו וזרק את כל המגשים והאוכל על רצפת היער. השרת אמר: "אני אהיה אמן", ולפתע צץ באמצע היער סטודיו עם כל הציוד הנדרש ליצירת אומנות. לאורך היום השרת לקח את רסיסי הגירים ומרח אותם על קנבס עד שנטמעו בו לחלוטין וצבעו אותו בשלל צבעים. הוא לקח גם את הצלחות השבורות והאוכל שנמרח על רצפת היער, הדביק את שברי הצלחות לקנבס בצורת עיגול ויצר ציור של כדור הארץ - כולל כל היבשות שעליו - בעזרת האוכל. הפיה ראתה את יצירת האומנות הנפלאה, והחליטה להעניק לו משאלה. "אני רק רוצה רק למכור את היצירה הזו", אמר השרת. לפתע צצו מבקרי אומנות וקונים פוטנציאליים באמצע היער, שבחנו את יצירת האומנות, וכל אחד מהם הציע עליה מחיר אחר וגבוה יותר, עד שבסופו של דבר השרת מכר את היצירה שלו במיליון דולר. הפיה אמרה לשרת: "יכולת פשוט לבקש כסף - למעשה עשית את הכול בעצמך ואני רק עזרתי לך להשיג את מה שהיה דרוש לך להצלחה. איך עשית את זה? מה הסוד שלך?" "זה פשוט", אמר השרת, "יש לי תואר באומנות".

גבר אחד בא לבקר במשרדו המפואר של חברו, שהוא מנכ"ל חברת היי-טק מצליחה, ונדהם לגלות שבמקום מזכירה יש לו רובוטית יפהפייה המשרתת אותו. "מה זה??", הוא שאל. "זו ההמצאה הכי גאונית שלי", אמר המארח בגאווה, "קוראים לה וונדי והיא העוזרת האישית שלי. היא עושה הכל!" "מה למשל?", התעניין החבר. "הפה שלה הוא גם מטען לסלולרי ולטאבלט. האף שלה הוא אנטנת רשת אלחוטית. אם אתה לוחץ לה על השד הימני יופעל מקלט רדיו, ואם תלחץ על השד השמאלי תקבל תאורה רומנטית. אם תלחץ לה על הפופיק היא תקליט את כל מה שתגיד ותגיש לך את זה בכתב". "ואו!", מתלהב החבר ומנסה להציץ מתחת לחצאית הרובוטית, "ומה התפקיד של אתה-יודע-מה אצל הרובוטית שם למטה..?". "זה..." מחייך המארח, "זה משהו מיוחד... עם זה אתה יכול לקיים יחסים מתי שבא לך. מרגיש ממש כמו הדבר האמיתי". "אני לא מאמין!", מתלהב החבר, "אפשר לנסות???" "בטח!", משיב המארח. החבר שמרגיש בר מזל, ממהר לאחוז ביד של הרובוטית, מוביל אותה לחדר צדדי וסוגר את הדלת אחריו. לאחרי דקה קצרה נשמעת מעבר לדלת זעקת כאב נוראית: "אאאאאההההה!!!!!!" "אוי לא", נבהל בעל החברה, "שכחתי להזהיר אותו שהישבן שלה הוא מחדד עפרונות..."

איש אחד איבד את עבודתו. לאחר שחיפש עבודה חדשה במשך מספר חודשים, הוא ראה מודעת דרושים של חברת סלולר המחפשת עובדי ניקיון. האיש הגיע לראיון ומנהל כוח האדם שאל על פרטיו האישיים, ערך לו מבחן בלטאטא חדרים ובירך אותו על תוצאות הבחינה. מנהל כוח האדם אמר לו: "הג'וב שלך. תן לי את כתובת הדואר האלקטרוני שלך ואעביר לך את המקום והשעה שבהם עליך להתחיל לעבוד." האיש המיואש השיב שאין לו דואר אלקטרוני. מנהל כוח האדם השיב שהוא מצטער מאוד, אבל אם אין לו דואר אלקטרוני הוא אינו קיים באופן וירטואלי, ומכיוון שאינו קיים, הוא אינו יכול לתת לו את הג'וב. האיש יצא מיואש ולא ידע מה לעשות, יש לו רק 20 ₪ בכיס‎. לאחר מחשבה ארוכה, החליט האיש ללכת לשוק הסיטונאי של פירות וירקות וקנה קופסא של עגבניות במשקל 10 ק"ג. הוא הלך מבית לבית ומכר כל ק"ג ב-4 ₪. תוך פחות משעתיים הכפיל את כספו‎. כך חזר על התהליך עוד מספר פעמים, ולאחר שאכל בעבור 50 ₪, חזר לביתו עם 270 ₪. בצורה זו הוא הצליח להתקיים, וכך השכים קום וחזר מאוחר לביתו, כאשר הוא מצליח להכפיל ולשלש את כספו מדי יום. עם הרבה מזל לצדו, הצליח לרכוש טנדר שתוך שנה הוחלף במשאית, וכעבור שלוש שנים היה לו צי רכבים. כעבור חמש שנים האיש הפך לבעל אחת מרשתות השיווק המובילות במדינה. יום אחד קיבל לשיחה סוכן ביטוח חיים שהציע לו פוליסת ביטוח ושאל אותו בתום הפגישה מה כתובת הדואר האלקטרוני שלו, על מנת שיוכל לשלוח לו את הפוליסה. כאשר השיב שאין לו דואר אלקטרוני, ענה לו סוכן הביטוח: "אם אין לך דואר אלקטרוני והקמת כזו אימפריה, איני רוצה לדמיין מה היה קורה לו היה לך דואר אלקטרוני". השיב לו האיש: "לו היה לי דואר אלקטרוני הייתי עובד ניקיון בחברת סלולר"...

שמואל עבר תאונת דרכים קשה ברכב שלו, שבה הייתה מעורבת משאית גדולה. שבועות לאחר מכן, בבית המשפט, עורך הדין רב המוניטין והיקר מטעם חברת המשאיות, חוקר אותו. "האם לא אמרת בזירת התאונה 'אני בסדר'", שאל עורך הדין? שמואל עונה: "ובכן, אני אספר לך מה היה. הנה אני מכניס את כלבי מוישל'ה לתוך..." "לא שאלתי לפרטים" הפריע עורך הדין. "רק שאלתי האם אמרת בזירת התאונה, 'אני בסדר'"? שמואל אומר "ובכן רק הכנסתי את הכלב מוישל'ה לתוך המכונית והתחלתי לנהוג בכביש..." עורך הדין התערב שוב ואמר: "כבוד השופט, אני מנסה לבסס את העובדה שבזירת האירוע אמר האיש הזה לשוטר משטרת התנועה שהוא מרגיש בסדר, ועכשיו מספר שבועות לאחר התאונה הוא תובע את מרשי . אני סבור שהוא נוכל. אנא הנחה אותו לענות בפשטות לשאלה שלי". במשך הזמן נעשה השופט סקרן למדי לגבי התשובה של שמואל, ולכן אמר לעו"ד: "אני מעוניין בתשובתו בנוגע לכלבו מוישל'ה". שמואל הודה לשופט והמשיך: "העליתי את מוישל'ה, הכלב הנהדר שלי, למכונית והתחלתי לנהוג בכביש המהיר כאשר משאית הסמיטריילר חלפה על פני סימן העצור מבלי לעצור וחבטה בצד ימין של המכונית שלי. אני נזרקתי לתעלה מצד אחד ומוישל'ה לתעלה בצד השני. נפגעתי מאוד קשה ולא רציתי לזוז. בכל אופן שמעתי את מוישל'ה גונח ומיילל. ידעתי שהוא במצב קשה רק בגלל הגניחות שלו. ואז שוטר ממשטרת התנועה הגיע. הוא שמע את מוישל'ה מיילל ולכן ניגש אליו. הוא ראה באיזה מצב קשה הוא ולכן שלף את אקדחו וירה לו בין העיניים, ואז הוא חצה את הכביש כשאקדחו בידו, פנה אלי ושאל: 'איך אתה מרגיש?'. נו, כבוד השופט, מה היית עונה לו במקומי?"

בוקר אחד, עובדי חברת היי-טק יצרו רעש והמולה, הזיזו במרץ שולחנות, כיסאות ומחשבים ושינו מיקום של תמונות ועציצים. במרכז כל הבלגן עומדת המנקה הזקנה ושואלת: "חמודים שלי, מה הולך פה?! למה אתם מזיזים את הכל?" מישהו ענה לה: "סבתא אל תדאגי, פשוט המכירות שלנו ירדו, לכן אנחנו משנים את הכול על פי תורת ה"פאנג-שוואי"... אחר כך המכירות ירקיעו שחקים!" ענתה המנקה: "חמודים שלי, אתם יודעים - בבניין הזה, עוד לפני קום מהמדינה, היה בית בושת. וכאשר ה"מכירות" שלהם ירדו, לא הזיזו את המיטות, פשוט החליפו את הזונות".

סעודי, קטרי, פרסי וישראלי מיליארדרים ישבו בבית קפה. אמר הסעודי: "יש לי קצת עודף כסף, אני חושב שאקנה את חברת אפל". הקטרי הוסיף: "גם לי יש עודפים, אני אקנה את גוגל". הפרסי התערב: "אני הגשתי הצעה לקנית טסלה". שלושתם מסתכלים וממתינים מה יגיד הישראלי. הישראלי לוקח לגימה מהקפה שלו באיטיות ואומר: "אני לא מוכר".

הרב הניו יורקי ג'ונתן כהן בדיוק נכנס לנמל התעופה קנדי בדרכו לעלות על טיסה לישראל, כשפתאום פגש בטרמינל את חנהל'ה, חברת ילדות שלו מלוס אנג'לס אותה לא ראה כבר שנים ארוכות. "אוי, כמה טוב לראות אותך חנה'לה!", בירך אותה לשלום הרב, "מה שלומך בימים אלו?" "יכול היה להיות יותר טוב", ענתה לו חנהל'ה ונימת צער עמוק בקולה: "אני ובעלי ינקי מנסים להביא ילד לעולם כבר 15 שנים ולא מצליחים". "אוי א-ברוך, אני כל כך מצטער לשמוע", אמר בתגובה הרב, "אבל תשמחי לדעת שאני בדיוק בדרך לעלות על טיסה לישראל, שם אני נוסע לביקור בכותל המערבי הקדוש בירושלים. אני מבטיח לך שאשים שם פתק עם בקשה מיוחדת לאלוהים עבורך ועבור בעלך ינקי היקר". "תודה רבה לך, רבי ג'ונתן", בירכה אותה חנהל'ה, "שתהיה לך דרך צלחה". אחרי עוד כמה דברי חולין קצרים שהחליפו השניים, הם נפרדו לדרכיהם. 5 שנים לאחר מכן, כשג'ונתן בדיוק אכל ארוחת ערב בדירתו בניו-יורק, הוא שמע דפיקה בדלת. הוא פתח ומצא את חנהל'ה עומדת על סף הדלת עם בטן הריונית גדולה. "אוי ג'ונתן היקר", היא התמוגגה למראה חברה הוותיק אחרי שנכנסה לדירתו, "זוכר את הפתק הזה שהבטחת שתטמון עבורי בכותל לפני כמה שנים? אז תשמח לשמוע שאני ובעלי ינקי כבר הצלחנו להביא מאז לעולם זוג תאומים מתוקים, ואז עוד שלישייה חמודה – ועכשיו אני בדיוק בהריון עם לא פחות מרביעייה!" הרב ההמום לא יכול היה להסיר את החיוך מפניו אחרי ששמע את הבשורה של חנהל'ה, ואז פתאום היא שלפה מתיקה כרטיס טיסה לישראל עם התאריך של מחר ונתנה אותו בידיו של הרב. "חנהל'ה היקרה", אמר הרב בתדהמה, "אושרך אושרי – ממש לא הייתה צריכה להביא לי מתנת תודה עבור זה". "מתנת תודה?", אמרה חנהל'ה ולפתע נימת הקול שלה השתנתה והפכה כעוסה: "אני רוצה שתיסע עכשיו לירושלים, תמצא את הפתק הזה ששמת בכותל ותוציא ותקרע אותו! אני לא יכולה עם הלידות האלו יותר!"

בטיסה של חברת תעופה מטקסס לניו יורק, מצאה עצמה גברת טקסנית מבוגרת יושבת ליד גבר חרדי. הגברת קראה לדייל הראשי על מנת להתלונן על מקום מושבה. "מה הבעיה גברת?" שאל הדייל. "הושבתם אותי ליד יהודי! אני לא יכולה לשבת ליד יהודי, ועוד כזה שנראה ככה! נא מצאו עבורי מקום ישיבה אחר!" ענתה בזעם. "אבדוק מה ניתן לעשות בעניין, גברת" השיב הדייל, "אך דעי לך שהטיסה מלאה לגמרי ואני לא חושב שיש מקום ישיבה אחר פנוי." הדייל הלך לברר, והאישה עסקה בשליחת מבטים זעופים לעבר היהודי הנבוך שישב לידה. מספר דקות לאחר מכן הדייל חזר ואמר: "גברתי, מחלקת תיירים ומחלקת עסקים מלאות, אבל יש לנו מושב אחד במחלקה ראשונה." בטרם הספיקה הגברת לענות, המשיך הדייל בדבריו: "רק במקרים יוצאי דופן אנו יכולים לשדרג למקום כזה אחרי העלייה למטוס, וכבר פניתי לקברניט לצורך קבלת אישור. לאור הנסיבות, הקברניט חושב שאין להכריח אף אחד לשבת בסמוך לאדם כל כך לא נעים!" הדייל פנה אל היהודי שישב בסמוך לאישה ואמר: "אדוני, התואיל לאסוף את חפציך, יש לי עבורך מקום ישיבה נוח במחלקה הראשונה." הנוסעים שישבו בסמוך פרצו במחיאות כפיים כאשר היהודי פסע לעבר קדמת המטוס. הגברת סיננה בכעס: "ודאי הקברניט טעה!" הדייל ענה: "לא גברת, קפטן שטיינברג לעולם אינו טועה..."

אמריקאי אחד שאף כל חייו להיות מהנדס מטוסים. לאחר שסיים את לימודיו והוציא תואר, הוא ייסד חברת מטוסים מצליחה ומשגשגת. החברה הצליחה עד כדי כך, שנשיא ארצות הברית שמע שאותו אדם היה גאון הנדסה מוכשר ביותר, והחליט לבצע הזמנה של מטוס בטיחותי במיוחד. המהנדס חשב וחשב, בכל זאת מדובר בנשיא ארצות הברית, עד שהגה רעיון מושלם. המהנדס סיים לבנות מודל להדגמה והחליט לבדוק את תקינותו. המטוס המריא בהצלחה, אך פתאום בזמן הטיסה - הכנפיים נתלשו בדיוק באמצע והמטוס התרסק. הוא חזר לשולחן השרטוט, תיקן את המטוס, ניסה שוב להטיס - ושוב נשברו הכנפיים בדיוק באמצע. יהודי זקן שהתגורר בסמוך לשדה התעופה וראה בכל פעם את המטוס מתרסק, פנה אל המהנדס לאחר עוד ניסוי שנכשל מאותה הסיבה ואמר לו: "שמע, כשאתה מתקן את המטוס – תנסה לעשות חורים קטנטנים לאורך כל הכנפיים!" האיש ענה לו: "השתגעת?! זה מנוגד לכל כללי האווירודינמיקה!" הזקן אמר לו: "מה כבר יש לך להפסיד? סמוך על מילה של יהודי זקן." המהנדס חזר לביתו, חשב על דברי הזקן ולבסוף קיבל החלטה לעשות חורים קטנים לכל אורך הכנפיים. הוא הגיע לשדה התעופה לנסות את המטוס, והפלא ופלא - המטוס המריא והכנפיים לא נשברו באמצע. הוא חזר אל היהודי הזקן בהתלהבות: "אני לא תאמין! זה עבד! תגיד, איך ידעת שאם אעשה חורים בכנפיים הם לא יישברו באמצע?" הזקן ענה: "שמע, כבר 80 שנה שאני חוגג פסח, וכמה שלא ניסיתי לשבור את המצה בדיוק באמצע, אף פעם לא הצלחתי!"

שמוליק שהיה יהודי שומר מצוות וגם גאון פיננסי לא קטן, עזב את ישראל לטובת הצעת עבודה כסגן נשיא של חברת השקעות גדולה בניו יורק. מרגע שהתחיל לעבוד, הופעל על נשיא החברה לחץ חזק מכיוון הדירקטוריון: "לא יכול להיות שיהודי ינהל לנו את העסק" אמרו לנשיא החברה "אתה חייב לעשות משהו!" אחרי לחצים רבים, הנשיא לקח את שמוליק הצידה והסביר לו בצורה ברורה שאם הוא רוצה להחזיק במשרה המכובדת, עליו להתנצר. לשמוליק, שעקר עם כל משפחתו לארה"ב בשביל חיים טובים יותר, לא היתה ברירה. עם כל הקושי שבדבר, הוא לא רצה לוותר על המשרה. הוא בא הביתה והודיע לאשתו ציפורה: "מיום ראשון, אנחנו מתחילים ללכת עם הילדים לכנסייה!" וככה עברו כמה חודשים טובים, אבל אשתו לא הפסיקה להציק לו וטענה שקשה לה: "אני מתגעגעת לשבת, להדליק נרות, קידוש, חגים" אמרה לו, "כסף זה לא הכל שמוליק..." ככל שהציקה לו, כך גברו נקיפות המצפון של שמוליק והוא החליט להתייצב מול הבוס הגדול. "תראה", אמר לו בלב כבד, "אני לא יכול להמשיך ככה. המצפון שלי מכאיב לי, אני לא ישן בלילה, המשפחה שלי סובלת והבנתי שכסף זה לא הכל בחיים! ההתנצרות הזו כבדה עליי. נולדתי יהודי ואני רוצה למות יהודי. אם אתה רוצה שאתפטר, אני אתפטר מבלי לעשות מזה עניין". הנשיא הביט עליו בתדהמה ואמר לו: "שמע סמואל, לא ידעתי שככה אתה מרגיש. אתה יודע מה, תישאר בעבודה ותהיה יהודי כרצונך. אני אטפל בשאר". חזר שמוליק הביתה שמח וטוב לב, רץ לאשתו שישבה על הכורסא מול הטלוויזיה ואמר לה: "ציפורה, לא תאמיני! קרה לנו נס! אנחנו חוזרים להיות יהודים!" "מה?!" הופתעה ציפורה. "זה בסדר" הסביר שמוליק "דיברתי עם הבוס הגדול והוא משאיר אותי בעבודה". ציפורה הביטה עליו בעיניים יורקות אש ואמרה לו "תגיד לי, אתה השתגעת?!" שמוליק, הביט עליה המום ואמר: "אבל חשבתי שזה מה שאת רוצה?! כל הזמן בכית לי שאת מתגעגעת למנהגים היהודים. מה, את לא רוצה להיות יהודיה בחזרה?" הביטה עליו ציפורה בעצבים "בטח שאני רוצה, בוודאי שאני רוצה... אבל עכשיו? שבוע לפני פסח???"