בדיחות בנושא זבל

פוליטיקאי אחד נדרס ועולה לשמיים, שם הוא פוגש את המלאך גבריאל. הוא פונה לפוליטיקאי ואומר: "אנחנו ניתן לך לבחור: תבלה יום אחד בגיהינום ויום אחד בגן-עדן, ואחר כך תוכל להחליט לאן תלך..." גבריאל מוביל את הפוליטיקאי למעלית שיורדת מטה עד לגיהינום. הם מגיעים למטה ושערי הגיהינום נפתחים. הפוליטיקאי נכנס והוא רואה שם מגרש גולף ירוק וחברים שלו משחקים גולף. הם מברכים אותו, לוחצים לו ידיים ומזמינים אותו לשחק גולף. בלילה הם יוצאים לבלות, אוכלים במסעדה ואפילו השטן מבלה איתם, מצחיק אותם, רוקד להם, בקיצור, בילוי לא נורמלי... למחרת בא גבריאל ולוקח אותו למעלה למעלה לגן-עדן. הפוליטיקאי נכנס לגן עדן ושם - הוא מבלה יום שלם בנגינה על נבל, התרפקות על עננים קטנים ורגיעה. לאחר יום שוב בא גבריאל ושואל אותו: "נו, החלטת?" "כן", אומר הפוליטיקאי. "אפילו שכיף בגן-עדן, בגיהינום ממש ביליתי. אני רוצה גיהינום!" הם יורדים למטה למטה וגבריאל משאיר אותו בשערי הגיהינום. נפתחות הדלתות ובשנייה אחת תופסות אותו שתי ידיים ומושכות אותו פנימה. הוא רואה שממה, מדבר ענק חם מאוד ואת החברים שלו לבושים סמרטוטים ואוספים זבל. אז בא השטן, דוחף לו ליד שקית זבל ומורה לו להתחיל לאסוף זבל. "מה קרה למגרש גולף ולמסעדות??" שואל הפוליטיקאי. אז השטן עונה לו: "אתמול זה היה לפני הבחירות, היום - זה כבר אחרי שבחרת בנו!!!"

שני משוגעים הלכו לראות משחק כדורגל. כשהגיעו לאיצטדיון הם גילו שבאו ביום הלא נכון ושהמקום ריק לחלוטין. חשבו וחשבו מה לעשות ופתאום עלה לאחד המשוגעים רעיון בראש. משוגע א': "אני אהיה השחקנים על המגרש ואתה תהיה 50,000 אוהדים ביציע. אחרי המשחק שלי נתחלף. מה אתה אומר?" משוגע ב': "סבבה." משוגע א' משחק ומשחק 45 דקות לבד לחלוטין על המגרש, ולא מכניס גול. הוא ממשיך לשחק גם במחצית השנייה ובסוף המשחק נגמר בתיקו מאופס. משוגע ב' התאכזב והתחיל לזרוק עליו בקבוקים ואבנים. משוגע א' התעצבן וצעק: "22 שחקנים על המגרש ודווקא עלי אתה זורק זבל?" ענה משוגע ב': "50,000 אוהדים ביציע ודווקא אותי אתה מאשים?"

שמות המשפחה הנפוצים בקרב בני העדה המרוקאית הם לא בדיוק מה שחשבתם... זו האמת המצחיקה מאחוריהם: מרוקאי פועל בניין: ביטון מרוקאי שמן: בטיטו מרוקאי שלא מסתדר לבד: עזרא מרוקאי מתלבט: אזולאי מרוקאי שאוכל עם הידיים: אמזלג מרוקאי חובב שפות: תורג'מן מרוקאי בלש: אפללו מרוקאי גנן: יפרח מרוקאי שמגדל תרנגולות: בן לולו מרוקאי שאוהב לטוס לשוויץ: סוויסה מרוקאי שאוהב לבשל: בלילה מרוקאי שאוהב לקטוף זיתים: מסיקה מרוקאי עובד זבל: פחימה מרוקאי שנמנע מכל דבר: אסייג מרוקאי שלא מפסיד אף פעם: אילוז רב מרוקאי: קדוש מרוקאי רמאי: שוקרון מרוקאי אדוק: אלקיים מרוקאי שקר לו: ברדה מרוקאי שאוהב להתפרפר: בן חור מרוקאי עשיר: ממן מרוקאי שהתחתן עם אחותו: בן חמו מרוקאי שתופר בגדים: חייט מרוקאי גנב: גוזלן מרוקאי טייס : כנפו מרוקאי ילד: בן שלוש מרוקאי מבוגר: בן זקן מרוקאי רפתן: חליוה מרוקאי בלי ביצים: סרוסי מרוקאי שלא מחמיא: איפרגן מרוקאי שעובד בתחנת דלק: בן זינו מרוקאי שגר בבית קרקע: אבוחצירא

מוטי ושמעון, שני חברים ותיקים, נפגשו בבר. אמר מוטי: "שמעת שיוסי נהרג אתמול?" שמעון ענה: "מה? מתי? איך?!" מוטי: "אתה לא תאמין, סיפור מהסרטים. הוא נסע ברכב שלו עם הגג פתוח במהירות מופרזת, התהפך בסיבוב על הצד, פגע בפח זבל ועף מהרכב ישר לתוך החלון של הבית שלי!" שמעון: "וואו, איזו דרך נוראית למות! מסכן..." מוטי: "לא סיימתי! את ההתנגשות הוא שרד..." שמעון: "מה? אז איך הוא מת?" מוטי: "אז אני אמשיך בסיפור. אחר כך הוא שכב על הרצפה מלא ברסיסים מהחלון השבור וניסה לקום. הוא אחז באחד המדפים של ארון הספרים שלי וברגע שניסה למשוך את עצמו למעלה - כל הארון עם כל המדפים והספרים הכבדים קרס עליו, והוא ריסק חצי מהעצמות בגוף." שמעון: "אלוהים ישמור, עד ששרד את התאונה, איזה גורל אכזר!" מוטי: "לא שמעון, גם את זה הוא שרד! הוא לא מת מהתרסקות הארון..." שמעון: "נס נוסף! אז מה קרה לו?" מוטי: "אז זהו, אחרי שכל הארון קרס עליו, הוא ניסה למשוך את עצמו למעלה בעזרת הווילון, הווילון קרס יחד עם המוט וכל המבנה שמעל החלון - קרשים, בלוקים - הכול נפל עליו." שמעון: "אוי אלוהים, איזו דרך למות. פשוט נורא!" מוטי: "לא, גם את זה הוא שרד!" שמעון: "מה? אז מה קרה לו?!" מוטי: "אחרי כל זה הוא ניסה למשוך את עצמו למעלה בעזרת חוט חשמל שהשתלשל מתוך הקיר שנשבר. ברגע שנגע בו הוא התחשמל, חבל על הזמן." שמעון: "ככה ללכת... איזה דיכאון. אני כולי צמרמורת!" מוטי: "לא! גם את זה הוא שרד, הוא לא מת מזה!" שמעון: "טוב, אולי תגיד לי כבר איך הוא מת?!" מוטי: "מה זאת אומרת? יריתי בו! המניאק הפך לי את כל הבית!"

מאז שיצאתי לגמלאות, כל יום קורה לי משהו אחר. היום לא תכננתי תכניות מיוחדות ולא ידעתי מה אעשה, אז נסעתי למרכז העיר ונכנסתי לאחת מחנויות הבגדים הגדולות. הייתי שם בערך 5 דקות, וכשיצאתי היה שם שוטר תנועה שרשם דו"ח חנייה. ניגשתי אליו בחיוך ומבט אדיב ואמרתי לו, "בחייך בחור צעיר, אולי תקל קצת על פנסיונר?" הוא התעלם והמשיך לרשום את הדו"ח. אמרתי לו: "אתה מתעלם? זו הבעיה במדינה שלנו, אנשים כמוך!" שוב הוא לא הגיב, אז צעקתי לו "חתיכת זבל פאשיסט!" הוא הסתכל עליי והתחיל לרשום דו"ח נוסף על צמיגים שחוקים. אז עברתי לכנות את אמו בכינויים שונים, וגם את אחותו. הוא כתב דו"ח שלישי על כתם על הפנס ושם אותו מתחת למגב יחד עם הראשון. "אפס עלוב" הפטרתי, אז הוא התחיל לרשום דו"ח רביעי. כך העניין נמשך בערך חצי שעה. ככל שקיללתי אותו יותר, כך הוא רשם יותר דו"חות. אישית, זה לא ממש היה אכפת לי. אני נוסע באוטובוס, אבל אני מנסה לעשות קצת כיף בכל יום מאז שיצאתי לגמלאות. זה מאוד חשוב בגילי...

גבר נכנס לבר ואומר לברמן: "אני רוצה שתמזוג לי ויסקי סקוטי בן 18, ואל תנסה לעבוד עליי כי אני מכיר את הוויסקי שלי!" הברמן ספקן ומחליט לבדוק את הבחור עם ויסקי בן 12. הבחור לוקח לגימה, מגלגל אותה בפה ואומר: "ברמן, זה זבל בן 12, ביקשתי ויסקי מיושן בן 18 שנה!" הברמן מופתע אך מחליט לעשות עוד ניסוי. הפעם הוא מוזג לו ויסקי 15. האיש לוגם, מעוות פניו ואומר: "ברמן, אני לא רוצה טינופת של 15 שנה, תמזוג לי ויסקי 18!" הברמן התרשם מאוד ומוזג לבחור ויסקי 18 על חשבון הבית. בכל ההתרחשות צפה מהצד בסקרנות רבה, שיכור מלוכלך, מגעיל ומסריח. הוא התקרב ברישול אל הבחור ואל הברמן, הניח כוס לפני הבחור ואמר: "יש לך כישרון של ממש... נסה את זה" הבחור לקח שלוק עסיסי ומיד ירק אותו על הבר: "איכס, מגעיל, יש לוויסקי הזה טעם של שתן!" עונה השיכור "יפה, עכשיו בן כמה אני?"

מנהל בכיר בחברה משגשגת לקה בהתקף לב. ציוה עליו הרופא לשהות בחווה במשך מספר שבועות ולנוח עד להתאוששות והחלמה מלאים. שמע המנהל בעצת רופאו ושכר צימר באחת החוות. לאחר מספר ימים החל להשתעמם וביקש מהחוואי לעסוק בעבודות החווה השונות. החוואי פקפק ביכולתו של העירוני שהגיע מהמשרד ועוד מכורסת-מנהלים, אבל הסכים ונתן לו לפנות את זבל הפרות מהרפת בהנחה שיעשה זאת במשך שבוע. להפתעתו, סיים המנהל את העבודה בפחות מיום אחד. למחרת נתן לו החוואי עבודה יותר קשה: לערוף את ראשיהם של 500 תרנגולות, בהנחה שהפעם עבודתו תימשך לפחות ימים אחדים. אך שוב, הופתע לראות שהעבודה הושלמה כליל בסוף היום. ביום השלישי, כאשר הושלמו כל עבודות החווה, ביקש החוואי מהמנהל למיין שק תפוחי אדמה לשני ארגזים: אחד לתפוחי אדמה קטנים והשני לגדולים. בסוף היום, ראה החוואי כי המנהל עדיין יושב ליד שק תפוחי האדמה ושני הארגזים ריקים. התפלא בעל החווה: "הכיצד ביצעת במהירות עבודות קשות כל כך ואילו עכשיו אינך מסוגל לבצע עבודת מיון פשוטה?!" ענה לו המנהל: "הקשב, כל חיי אני עורף ראשים ומתעסק בזבל, אבל עכשיו אתה מבקש ממני לקבל החלטות..."

אישה צעירה נסעה על כביש מהיר במהירות מופרזת, כשלפתע עצר אותה שוטר והורה לה לעצור בצד. אישה: יש בעיה אדוני השוטר? שוטר: גברתי, את נסעת במהירות מופרזת. אפשר לראות רישיון בבקשה? אישה: הייתי מביאה לך, אבל אין לי. שוטר: אין לך רישיון? אישה: שללו לי אותו 4 פעמים עקב נהיגה בשכרות. שוטר: אני מבין... אפשר לראות את רישיון הרכב? אישה: לא. שוטר: למה לא? אישה: גנבתי את האוטו הזה. שוטר: גנבת אותו? אישה: כן, והרגתי את הבעלים הקודם שלו. שוטר: מה?! אישה: הגופה שלו נמצאת בשקית זבל בתוך תא המטען אם אתה רוצה לראות. השוטר הביט על האישה בחשש, לקח כמה צעדים אחורה לכיוון הניידת, הרים את מכשיר הקשר וקרא לתגבורת. תוך 5 דקות הגיעו כמה ניידות משטרה והקיפו את הרכב של האישה. קצין משטרה יצא מאחת הניידות וניגש באיטיות לרכב האישה כשאקדחו בידו. קצין: גברתי, צאי בבקשה מהאוטו עכשיו! האישה יצאה מהאוטו. אישה: יש בעיה אדוני השוטר? קצין: אחד השוטרים שלי אמר לי שאת נוסעת ברכב שגנבת מאדם שרצחת. אישה: אני? רצחתי? קצין: כן. את יכולה לפתוח את תא המטען בבקשה? האישה ניגשה לתא המטען, פתחה אותו, ולעיני הקצין נגלה תא מטען ריק. קצין: האם זה הרכב שלך גברתי? אישה: כן, הנה יש לי אפילו רישיון רכב. האישה הראתה לקצין את רישיון הרכב, והשוטר הראשון שעצר אותה היה המום. קצין: יש לך רישיון נהיגה? האישה חפרה בתוך תיקה והגישה לקצין רישיון נהיגה. קצין: תודה גברתי. אחד השוטרים שלי אמר שאין לך רישיון, שגנבת את הרכב, ושרצחת את בעליו. אישה: אני בטוחה שהשמוק אמר לך גם שנסעתי במהירות מופרזת...