בדיחות > חיפוש > הודים הם מזרחים

בדיחות בנושא הודים הם מזרחים

בדיחות בנושא הודים הם מזרחים ועוד

המבחן של המדינה

המוסד, השב״כ וכוחות המשטרה רצו כולם להוכיח שהם הטובים ביותר בלכידת חשודים ופושעים, אז ראש הממשלה הציב בפניהם מבחן. הוא שחרר ארנב ביער וביקש מכל אחד מהם לתפוס אותו. המוסד היה ראשון; מיד החלו לגייס חיות שירגלו בתוך היער וגם דאגו לתחקר את כל הצמחים שהיו עדים למה שקרה ביער לאורך העשורים האחרונים, זאת על מנת לקבל תמונת מצב מדויקת של השטח ושל הנפשות הפועלות בו. אחרי 3 חודשים של עבודה קשה, הם סיכמו בדו״ח שלהם שהארנב לא קיים ולמעשה מעולם לא הייתה חיה כזו בשם ״ארנב״ ביער. כשהשב״כ נכנסו, הם יצאו משם תוך שבועיים ללא שום קצה חוט, אולם הם דאגו לשרוף את היער ולהרוג את כל מה שבתוכו, כולל את הארנב, מבלי להתנצל – זה הגיע לו. כשכוחות המשטרה נכנסו, הם יצאו תוך שעתיים עם עכברוש מוכה שצעק ״בסדר, בסדר, אני ארנב, אני ארנב!״

הזוג שרצה בן זכר

לזוג בגיל העמידה היו שתי בנות יפות, אך תמיד הם דיברו על כך שהם רוצים גם בן זכר. הם החליטו לנסות בפעם האחרונה להביא בן, כמו שתמיד רצו. האישה נכנסה להריון וילדה תינוק בריא. האב השמח מיהר מייד לחדר התינוקות לראות את הבן החדש שלו, אך נחרד לגלות שהילד הוא הילד הכי מכוער שראה מעולם. הוא אמר לאשתו: "אין מצב בעולם שאני האבא של התינוק הזה. תסתכלי על שתי הבנות היפות שיש לי! את מתפרפרת מאחורי הגב שלי?" האישה חייכה במתיקות והשיבה: "לא, לא הפעם!"

שאלת הנכדה לסבא

לכול הסבים והסבתות כידוע לכולנו נכדים, הם, בדרך כלל, השתקפות/בבואה של הוריהם וככאלה הם בדרך כלל חוזרים על דברים ששמעו מהוריהם. סיפור ששמעתי, לפני מספר ימים, על סב ונכדתו – הולך ככה: סבא הגיע לבקר את נכדתו. לאחר שעייף מלשחק איתה הוא התיישב לנוח, במרפסת, השגיח על נכדתו בעין אחת, ועצם את עינו השנייה. ניגשה אליו נכדתו הקטנה ולשאלה: "סבא, למה אתה לא עוצם גם את העין השנייה?" הסב המופתע הביט בנכדתו ושאל: "מדוע זה כל כך חשוב לך, יקירתי?" ללא היסוס, השיבה הילדה: "כי אימא תמיד אומרת - כשסבא יעצום את שתי העיניים, אנחנו נהיה עשירים מאד...".

איך מחזירים דוב בתשובה?

רבי יהודי, כומר נוצרי, אימאם מוסלמי ונזיר בודהיסטי נפגשים בכנס בין דתי. הם מתחילים להתדיין ביניהם כדי לנסות ולקבוע למי יש דת יותר חזקה ומושכת. לאחר שעות ארוכות של דיון ללא התקדמות הם מחליטים לקיים תחרות: הם יצאו לטיול אל היער הסמוך שם כל אחד מהם יימצא דוב וינסה לגרום לו לאמץ את הדת שהוא מייצג - זה שיצליח במשימה, אמונתו תוכתר למנצחת. הם ניגשים אל היער, קובעים נקודת מפגש בקצהו ונכנסים לתוכו האחד אחרי השני. ראשון יוצא מן היער הכומר, ואחריו האימאם. אומר הכומר: "אתה לא תאמין, זה פשוט מדהים! אמנם הדוב שפגשתי שאג ואיים עליי בתחילה, אבל כל מה שהייתי צריך כדי להרגיעו זה לקרוא לו כמה פסוקים מן הברית החדשה ולהתיז עליו מעט מים קדושים. ביום ראשון הקרוב נביא אותו לכנסייה הקרובה ביותר ואז נטביל אותו לנצרות". אומר לו האימאם: "רק ביום ראשון? הדוב שאני פגשתי כבר עכשיו מוסלמי. מהרגע הראשון שהתקרבתי אליו ידעתי שאין לי מה לחשוש כי אללה לצדי, אז פרסתי שטיחון על האדמה, ירדתי על ברכיי והתחלתי להתפלל. הדוב קרב אליי עם הבעה שלווה על פניו, הבטתי בעיניו והורתי לו להגיד את העדות – 'אין אללה מלבד אללה'- וכעת הוא כבר מוסלמי טוב שמתכוון לעלות למכה בקרוב מאוד". עוד השניים משוחחים, והנזיר הבודהיסטי מגיח מן היער. פונים אליו הכומר והאימאם ואומרים לו: "לקח לך זמן רב, נראה שלא עמדת במשימתך...". אומר להם הנזיר: "אדרבא ואדרבא, לקח לי זמן רב כי אני והדוב שפגשתי עשינו יחד ויפאסנה והתפללנו ארוכות אל האלים הטובים. בו ברגע שהוא ראה אותי יושב על הקרקע בתנוחת הלוטוס, ידי פרוסות לצדדים ועייני עצומות, הוא הצטרף אליי ואני הרגשתי את רוחו של בודהה בתוכו". "יפה מאוד" אומר הכומר "נראה שכולנו עמדנו במשימה ולא ניתן להכריע... אבל רגע, איפה הרבי? הוא עוד לא יצא מהיער?" באותו רגע מגיח הרבי בבהלה מבין העצים, בגדיו קרועים, גופו ופניו מלאים חבורות ושריטות. "מה קרה לך?" שואלים פה אחד בתדהמה הכומר, האימאם והנזיר. עונה להם הרבי המותש והחבול: "כנראה שלא הייתי צריך להתחיל עם עניין ברית המילה..."

מה עלה בגורלו של היהודי שהתנצר?

זוג קבצנים יהודים טיילו יחדיו ברחובות העיר שלהם כדי למצוא מקומות חדשים לקבץ בהם נדבות, כשלפתע הם נתקלו בכנסייה מפוארת שלצידה שלט שעליו נכתב: "התנצרו היום! 1,000 דולר לכל מאמין חדש!". ההבטחה המוזרה הזאת עוררה את סקרנותם של הקבצנים, אך הם לא יכלו שלא להטיל ספק בקשר לנכונותה. אם הדבר נכון אז הרי שיש להם הזדמנות להרוויח הרבה כסף, ואמנם לא הייתה להם שום כוונה להמיר את דתם באמת, אבל 1,000 דולר הם 1,000 דולר. לאחר כמה דקות של התייעצות הצמד הגיע להחלטה: האחד ייכנס לכנסייה כדי לראות האם מה שכתוב בשלט נכון, והשני ימתין בחוץ כדי לחלץ אותו במידת הצורך. הקבצן הראשון נכנס לכנסייה ושותפו התיישב בחוץ וחיכה. עברו דקה, שתי דקות, 10 דקות, שעה... ובכל הזמן הזה הוא רק חשב על מה שהוא וחברו יוכלו לעשות עם הכסף. לאחר שעתיים יצא הקבצן השני מהכנסייה וחברו מיד פנה אליו במבול של שאלות. "נו? מה קרה? מה הם אמרו לך? הסכימו שתתנצר?" "כן, מבחינתם אני נוצרי עכשיו" אמר הקבצן שיצא מהכנסייה. "והם באמת נותנים כסף לכל מי שמוכן להתנצר?" שאל חברו. "זה לא בדיוק נכון" אמר הקבצן השני, "הם נותנים את הכסף רק לאדם הראשון שמתנצר בכל יום." "ממזרים שקרנים!" קרא הקבצן הראשון בקול, אך חברו מיהר להשתיק אותו ולהמשיך בדבריו: "למרבה המזל אני הייתי האדם הראשון שהתנצר היום." "אז נתנו לך 1,000 דולר או שלא נתנו לך 1,000 דולר?!" שאל הקבצן הראשון. "אוי אתם היהודים... כל מה שמעניין אתכם זה רק כסף" אמר הקבצן השני והלך לדרכו.

בדיחות קצרות על חיות

מהו מוצאם של אדם וחווה?

3 חברים - בריטי, צרפתי ורוסי, מטיילים יחדיו במוזיאון ונתקלים בציור המתאר את הסיפור התנכ"י על אדם וחווה בגן העדן. לאחר כמה דקות של בחינת היצירה, מתפתח בין השלושה וויכוח בנוגע לשתי הדמויות האייקוניות... הבריטי התחיל ואמר: "תסתכלו על הבעת הפנים המאופקת של חווה, על השלווה והרוגע שמשדרת שפת הגוף של אדם, על הנימוס שהם מפגינים האחד כלפי השני. זה הרי ברור שהם בריטים!" שני חבריו, הצרפתי והרוסי, הפנו את מבטם זה אל זה ואז פרצו בשאגות צחוק גדולות. "לא, זה בלתי אפשרי, אתה השתגעת על כל הראש!" הם אמרו לו. כשהצרפתי הפסיק לצחוק הוא ענה לחברו הבריטי: "איזו מין טענה מגוחכת זאת?! תסתכלו על התמונה הנפלאה הזאת - שניהם ערומים כביום היוולדם ויפים כמו מתת האל לאנושות, נכון? בוודאי ובוודאי שהם צרפתים!" החבר הבריטי והחבר הרוסי מייד נשענו זה על זה והחלו להתגלגל מצחוק למשמע התאוריה של חברם הצרפתי. "אין סיכוי שאתה אמיתי! יפים כמו מתת האל לאנושות? לא יעלה על הדעת ששני אלו צרפתים" הם אמרו לו. החבר הצרפתי מתמלא זעם ופונה אליהם בתקיפות: "אז מה הם יכולים להיות אם לא צרפתים ולא בריטים?!" כתגובה לשאלה החבר הרוסי מחייך חיוך גדול ופונה אל חבריו: "אני אראה לכם בדיוק מה קורה פה" ואז מחווה את ידו אל עבר הציור ומסביר: "תראו את זה - אין להם מה ללבוש, אין להם בית לגור בו ומסביב אין להם כלום. יש להם רק תפוח אחד, וגם ממנו אוסרים עליהם לאכול. למרות כל זה עוד אומרים להם שהם חיים בגן עדן. אין בכלל ספק שהם סובייטיים!"

עובדי הקרקס שרצו לאמץ ילד קטן

בעל ואישה שעבדו בקרקס נודד ניגשו לסוכנות אימוץ והגישו בקשה לקחת תחת חסותם ילד קטן. העובדת של סוכנות האימוץ שבחנה את הבקשה שלהם הזמינה את הזוג לראיון והביעה את הדאגה שלה. "חיים בקרקס נודד רחוקים מלהתאים לחיים של ילדים, בטח אם מדובר בילדים מאומצים, לכן לפני שאני מאשרת את הבקשה שלכם אני חייבת לדעת שאתם יכולים לספק מגורים נאותים, חינוך וטיפול מקיף לילד." בתגובה הזוג הראה לעובדת תמונות של הקרוואן היוקרתי והמפואר שבו הם גרים בזמן מסעי ההופעות שלהם. אחר כך הם הראו לה תעודות הוראה ותארי הצטיינות של עובדים אשר ינדדו עם הקרקס לכל מקום כדי לספק לילד חינוך. הם אפילו הראו לה מחקרים לפיהם ילדים שגרים בסביבת חיות ונחשפים לתרבויות מגוונת הם בעלי סיכויי הצלחה גבוהים בחיים. "אוקיי, אולי להיות חלק מקרקס נודד זה לא הדבר הכי גרוע בעולם" השתכנעה העובדת. "עכשיו כשיש לכם אישור, הגיע הזמן לדבר על הילד שתרצו לאמץ והשאיפות שלכם." "אין לנו באמת העדפות מיוחדות" ענו הזוג, "העיקר שהוא יהיה קטן מספיק בשביל להיכנס לתותח".

שני ילדים שובבים בחנות ממתקים

עמי ושי בני ה-8 טיילו להם ושיחקו עד שלפתע הם הבחינו בחנות ממתקים חדשה שנפתחה ברחוב שלהם... שניהם הסתכלו בערגה על הממתקים בחלון ובלעו רוק בעודם חולמים על כל השפע שיש בחנות. "אולי ניכנס ונראה מה יש שם?" פנה עמי לשי, ועוד לפני שזה הספיק להגיב עמי כבר פתח את הדלת ונכנס לחנות במהירות. שני הבנים הצעירים סקרו את כל הממתקים מקרוב והיו להוטים לטעום מכל אחד מהם. לאחר כמה דקות בעל החנות ניגש לשני הילדים ואמר: "הממתקים למכירה, לא לבהייה" ופנה לסדר חטיפים על מדף. עמי הסתכל על שי, ומבלי להגיד מילה הוא הלך לאחד ממדפי הממתקים והכניס במהרה 4 חטיפי שוקולד לכיסו. הוא אחז בידו של שי ההמום ויצא עמו מהחנות. "מה לקחת???" שאל שי בעודו מחכה בלהיטות לחלקו בשלל. "ארבעה שוקולדים טעימים. הם כולם שלי ובחיים לא יהיה לך אומץ לקחת לך גם!!!" השיב עמי. שי חשב למשך כמה רגעים ואז תפס את ידו של חברו ונכנס איתו בחזרה לחנות. הוא ניגש ישירות למוכר ושאל אותו: "אתה רוצה לראות קסם מגניב?" המוכר חסר הסבלנות ענה ביבשות: "אם זה יוציא אתכם מהחנות, אז כן..." שי לקח ארבעה חטיפי שוקולד מהמדף, אכל אותם במהרה מול המוכר ההמום ועמי שנדהם אף הוא. "אני מקווה שאתה הולך לשלם על זה..." אמר המוכר בכעס. שי חייך בשביעות רצון ואמר בפשטות: "אבל זה בדיוק הקסם! אתה אולי חושב שאכלתי את השוקולדים האלה, אבל בעצם הם בכיס של חבר שלי!"

הסיפור הכי עצוב וטרגי שאי פעם שמעתם...

שלושה סופרים, משה יוסי ודודי, נסעו לכנס מיוחד של סופרים בארה"ב והזמינו עצמם חדר בקומה 75 של מלון ענק שממוקם באחד מגורדי השחקים של ניו יורק. בשעות הלילה המאוחרות, כשהכנס כבר נגמר, שלושת הסופרים הגיעו למלון שלהם וניגשו לקבלה כדי לקבל את המפתחות לחדר שלהם. "אני ממש ממש מצטער רבותי, אבל כל המעליות עוברות כרגע תחזוקה ואי אפשר יהיה להשתמש בהן עד ל-6 בבוקר" אמר פקיד הקבלה. "לבינתיים הדרך היחידה שלכם להגיע לחדריכם היא בעזרת המדרגות". משה היה סופר שהתמחה בקומדיה וסאטירה, יוסי במותחנים וספרי אימה, ודודי כתב רומנים וספרים טרגיים. בשל השוני בין הסגנונות השונים שלהם, השלושה החליטו שכדי להפוך את העלייה במדרגות לפחות משעממת, כל אחד מהם יספר סיפורים תוך כדי הטיפוס כדי להעביר את הזמן לאחרים. הם התחילו לטפס ומשה סיפר לחבריו את הסיפורים הכי מצחיקים שלו על מערכות יחסים בין גברים לנשים, סיפורים מהצבא וטיולים בעולם. כשהשלושה הגיעו לקומה ה-25 הם צחקו כל הזמן והיו במצב רוח מרומם מאוד. כשהם המשיכו לטפס יוסי התחיל לספר כמה סיפורים משלו על מעשי רצח שמעולם לא פוענחו, היעלמויות מסתוריות ותעלומות שהותירו בלשים חסרי אונים. כשהשלושה הגיעו לקומה ה-50 הם היו מרותקים לכל מילה שיצאה לו מהפה ומפוחדים לחלוטין… ואז דודי התחיל לדבר ואמר לחבריו: "אני רוצה להתחיל בסיפור הכי עצוב וטרגי שכנראה שמעתם עד היום" הוא פתח ואמר. "היה היה אדם בשם דודי ששכח את המפתח לחדר בקבלה…"

מחשב זה זכר או נקבה?

מורה לעברית ניסתה להסביר לכיתה שבעברית, בשונה מאנגלית, שמות עצם יכולים להיות זכר או נקבה. לדוגמא: house בעברית זה בית, זכר. Plate זה צלחת, נקבה. תלמיד אחד שאל: מחשב זה זכר או נקבה? במקום לומר להם את התשובה, חילקה אותם המורה לשתי קבוצות, גברים ונשים, וביקשה מהם להחליט האם מחשב זה זכר או נקבה. בנוסף כל קבוצה הייתה צריכה למנות 4 נימוקים לבחירתם. הגברים החליטו שמחשב זה נקבה וסיבותיהם היו: 1. אף אחד, חוץ ממי שיצר אותם, לא מבין את ההיגיון הפנימי שלהם. 2. שפת האם שבאמצעותה הם מתקשרים עם מחשבים נוספים ברורה רק להם. 3. הטעות הכי קטנה שנעשית להם נשמרת בזיכרון לטווח ארוך, ונשלפת מיד בזמן המתאים. 4. ברגע שאתה מתחייב למחשב אחד, אתה מבזבז את כל כספך על אביזרים עבורו. קבוצת הנשים טענה שמחשב צריך להיחשב כזכר. סיבותיהן היו: 1. כדי לעשות כל דבר איתם, עליך להדליק אותם קודם. 2. יש להם המון מידע, אבל הם עדיין לא יכולים לחשוב לבדם. 3. הם אמורים לעזור לך לפתור בעיות, אבל רוב הזמן יוצרים בעיות בעצמם. 4. ברגע שאתה מתחייב לאחד, אתה מבין שאם היית מחכה עוד קצת, היית מוצא דגם טוב יותר. הנשים ניצחו!!!

המיליונר שרצה שאשתו תשתנה

מיליונר אחד ואשתו היו נשואים כמה שנים טובות. הם תמיד הסתדרו ביניהם, אבל לאחרונה הכסף התחיל לאזול והמיליונר נכנס ללחץ. יום אחד הוא נכנס הביתה והחל להגיד לאשתו בכעס: "עברתי היום על החשבונות שלנו וזה פשוט חוצה כל גבול. הם מנופחים בלי פרופורציה בכלל, אי אפשר להמשיך ככה! על מה את מבזבזת כל כך הרבה? מהיום והלאה דברים צריכים להשתנות בבית הזה!" אמרה לו אשתו: "כן, אז מה בדיוק אתה רוצה לעשות? מה הולך להשתנות?" "בתור התחלה" ענה המיליונר, "אני אומר שאם תתחילי ללמוד לבשל - אז אולי נוכל להיפטר מהשף הפרטי. אם תתחלי לנקות בעצמך - אז יהיה אפשר להפסיק להביא את עוזרת הבית. אם תתחילי להשקיע בכישורי הלימוד שלך - אפשר יהיה להיפרד מהמורה הפרטי של הילד. ואם תביני סוף סוף מה זה להיות אימא כמו שצריך, אז נוכל לשלוח לבית שלה את האומנת של הקטנטנים. הבנת למה אני מתכוון?" שאל המיליונר לבסוף. "כן, ברור" אמרה לו האישה, "אני מוכנה לעשות את כל זה, אבל אחרי שאני אסיים נצטרך ללמד אותך איך לספק אישה במיטה, ככה נוכל גם להיפטר מהגנן..."

הרב והכומר באגם

רב וכומר יצאו לטיול בפארק, והתהלכו ליד אגם גדול. פתאום אמר הרב: ״בוא ניכנס לעשות איזו טבילה, המים נראים ממש צלולים״ ״אבל אין לנו בגדי ים״ אמר לו הכומר. ״אז מה?״ ענה הרב, ״בוא נכנס למים כמו שאלוהים יצר אותנו״ הכומר חשב לרגע ואז הסכים איתו. הם פשטו את בגדיהם, הניחו אותם על פיסת דשא בשפת האגם ונכנסו לטבילה קצרה. אחרי כמה דקות הם יצאו מהאגם והלכו חזרה לכיוון המקום בו הניחו את הבגדים. פתאום שמו השניים לב לקבוצה קטנה של אנשים שבהתה בהם בעודם עירומים. בוש ונכלם, ניסה הכומר לכסות את מבושיו בידיו. הוא הסתכל הצידה וגילה שהרב מכסה בכלל את פניו בידיו. ״מה אתה עושה״? שאל הכומר. ענה לו הרבי: ״האנשים שלי, בניגוד לאלו שלך, מזהים אותי בזכות הפנים שלי.״

הגבר שסגר חשבון עם אשתו

גבר אחד חוזר לביתו מוקדם מהעבודה, נכנס לחדר השינה ומגלה את אישתו במיטה עם מישהו אחר... הבעל הנסער רותח מזעם, מוציא שני אקדחים מהכספת שבארון הבגדים ומכריז על דו קרב בינו לבין הגבר הזר - מי שיצליח לשלוף מהר יותר ולהרוג את השני, יזכה באישה. הזר מסכים והשניים מחליטים שכדי למנוע את המראה הקשה של הקרב מהאישה, הם יערכו אותו במטבח. ברגע שהם נכנסים למטבח וסוגרים אחריהם את הדלת, פונה הבעל למאהב ואומר לו: "תשמע, האמת היא שאף אחד מאיתנו לא צריך למות... אני מציע שפשוט נשפוך קצת קטשופ על הרצפה, נירה שתי יריות באוויר ונישכב על הרצפה כאילו שאנחנו מתים. כשאשתי תשמע את היריות היא בטוח תיכנס לכאן כדי לראות מה קרה, ומי מאיתנו שהיא תיגש אליו ראשון - הוא זה שצריך להיות איתה". הגבר השני הסכים לתוכנית וכעבור כמה רגעים נשמעו בבית שתי יריות חזקות אחת אחרי השנייה. אחרי שניות בודדות האישה פרצה למטבח, ראתה את שתי "הגופות" על הרצפה, הסתובבה וצעקה לכיוון חדר המקלחת, "מותק אתה יכול לצאת, הם הרגו אחד את השני!"

כרטיס בבקשה!

שלושה גברים ושלוש נשים נוסעים למשחק כדורגל באירופה ברכבת. בתחנת הרכבת אחד הגברים שם לב שהנשים קונות רק כרטיס אחד לשלושתן. "איך אתן חושבות לעבור את הנסיעה עם כרטיס אחד?" השתומם. "חכה ותראה." הגיעה התשובה. לאחר שהם עולים לרכבת, הבנות נדחסות לתא שירותים. לאחר כמה דקות עובר הכרטיסן ודופק על הדלת. "כרטיס בבקשה!" הדלת נפתחת ויד מעודנת יוצאת ונותנת לו את הכרטיס. הגברים מתפעלים מהחוכמה. בדרך חזרה, הם מחליטים לעשות כדוגמתן וקונים כרטיס אחד. אך הפעם הם שמים לב שהנשים אינן קונות כרטיס בכלל. "איך תעברו את כל הנסיעה עכשיו בלי כרטיס בכלל?" "חכו ותראו." השיבו הבנות. לאחר שעולים הם לרכבת, הגברים מיד נדחסים לחדר שירותים אחד, והבנות לחדר השני. לאחר דקה, אחת הבנות יוצאת מן השירותים, הולכת אל תא השירותים של הגברים, דופקת ומרעימה - "כרטיס בבקשה!"

מסר מהאינדיאנים לירח

כשנאס״א התכוננה לטיסת אפולו הראשונה לירח, האסטרונאוטים ביצעו מספר אימונים בקרבת שמורת נאוואחו של האינדיאנים המקומיים. יום אחד הגיע צ׳יף אינדיאני עם הבן שלו לרעות כבשים באזור האימונים של האסטרונאוטים, וכשראה את הצוות, הוא ביקש מבנו לתרגם עבורו שאלה. ״מה האנשים עם החליפות הגדולות האלה עושים פה?״ תרגם הילד את שאלת אביו. חברי הצוות הסבירו שהם מתאמנים לקראת הטיסה שלהם לירח, ונראה שהתשובה הזו הלהיבה מאוד את הצ׳יף, שביקש מבנו לתרגם דבר נוסף לצוות: ״האם אבי יכול לשלוח מסר לירח?״ נציגי נאס״א ראו בכך אפשרות נהדרת לקידום האירוע בעיתונות, והבטיחו שאכן יעבירו את המסר, אותו הקליט הצ׳יף ברשמקול שהיה ברשותם ובשפתו. אחרי שנעשתה ההקלטה, הם ביקשו מבנו של הצ׳יף לתרגם אותה, אולם הילד רק צחק וסירב. נציגי נאס״א ניגשו לאינדיאנים אחרים בשמורה וביקשו מהם לתרגם, אך כולם רק האזינו, צחקו וסירבו. לבסוף הם ביקשו מאחד המתרגמים הבכירים של נאס״א לעזור להם להבין מה המסר שהקליט הצ׳יף, והוא תרגם אותו כך: ״היזהרו מהחבר׳ה האלה - הם באו לגנוב את אדמתכם.״

את מי הכי קל לנתח?

חמישה מנתחים נפגשו בכנס רפואי ושוחחו ביניהם בלובי המרכזי: "אני הכי אוהב לנתח רואי-חשבון", סיפר המנתח הראשון, "כי אצלם כל האיברים ממוספרים ומסודרים". "אני דווקא מעדיף ספרנים", אמר השני, "בגלל שהאיברים שלהם מקוטלגים לפי האלף-בית". "חשמלאים הם הנוחים ביותר לניתוח", הוסיף המנתח השלישי, "מכיוון שאצלם כל איבר מסומן בצבע מוגדר מראש". "יותר טוב לנתח פועלים שמרכיבים מכונות", אמר המנתח הרביעי,"כי הם אף פעם לא מתרגשים אם נשארים כמה איברים מיותרים שאני זורק לפח בסוף". "כולכם טועים!", אמר החמישי, "הכי קל ונוח לנתח פוליטיקאים. הרי אין להם לב, הם חסרי עמוד שידרה, ובכלל, ניתן להחליף בין הראש והתחת שלהם, ואיש לא ירגיש".

החגים המוזרים של היהודים

צעירה נוצרייה מעיירה קטנה במזרח אירופה הלכה לעבוד בעיר הגדולה אצל משפחה יהודית. אחרי מספר חודשים, כשחזרה לחופשה לכפר שלה, הקרובים שאלו אותה: "איך זה לעבוד אצל היהודים?" היא ענתה: "הם מאוד נחמדים, משלמים תמיד בזמן ונותנים מתנות בחגים. אבל החגים שלהם מאוד משונים! יש להם חג שנקרא שבת שבו הם אוכלים בפינת אוכל ומעשנים בשירותים. יש להם חג שנקרא תשעה באב שבו הם מעשנים בפינת אוכל ואוכלים בשירותים. ויש להם עוד חג שנקרא יום כיפור שבו הם גם מעשנים וגם אוכלים בשירותים."

בדיחות ישראלים קצרות

זה מה שקורה ליהודי גאה

שני ישראלים, אמנון ויצחק, התרסקו עם מטוס באמצע מדבר. למרבה המזל שניהם שרדו, אולם לא היה סביבם דבר והם פשוט התחילו לצעוד בחיפוש אחר מים, מזון ומחסה. אחרי 3 ימים במדבר הם לפתע מצאו מסגד ענק בלב השממה. אמנון מיד החל לרוץ לעבר המבנה, אך יצחק עצר אותו ואמר, "חכה רגע אמנון, הם מוסלמים! אי אפשר ללכת אליהם סתם ככה. צריך להגיד שאנחנו גם מוסלמים. אני אהיה מוחמד, איך יקראו לך?" "תקרא לי אמנון, אני לא משחק אותה מוסלמי. אני יהודי גאה!" אמנון כבר התחיל ללכת בזמן שיצחק צעק לו "הם לא יעזרו לך, הם יסלקו אותך, אולי אפילו יחטפו אותך!" כשהגיעו למסגד יצחק הציג את עצמו בפני האימאם כמוסלמי אדוק בשם מוחמד, ואמנון אמר, "אני אמנון, מישראל!" האימאם קרא לכמה מוסלמים שייקחו את אמנון למקום אחר במסגד ובינתיים הוא הוביל את "מוחמד" לחלל התפילה. "מה זה, לאן לקחתם אותו, אתם תעשו לו משהו רק כי הוא יהודי?!" שאל יצחק בלחץ. "אל תדאג אח יקר, נביא לו אוכל, שתייה וכל מה שהוא צריך כדי להחזיר לעצמו את כוחותיו. אתה בינתיים בוא תתפלל איתנו, יש עוד כמה שעות עד שנגמר צום הרמדאן!"

למה נישואים הם מורה טוב ומיותר?

לרגל יום הנישואים ה-50 שלה, החברות הכי טובות של רחל החליטו להזמין אותה לסעודה חגיגית. אחרי ערב נהדר של אוכל , סיפורים והעלאת זיכרונות, אחת מהחברות פנתה אליה ושאלה: "אני ואת בדיוק באותו הגיל, אבל אני כבר גרושה פעמיים, ואת בילית את כל חייך עם אותו הגבר. מה למדת במשך כל השנים האלו על זוגיות ואהבה?" "הדבר הכי חשוב שאני למדתי הוא שמוסד הנישואים הוא המורה הכי טוב והכי מיותר בעולם" ענתה רחל. "למה את מתכוונת?" שאלה החברה הסקרנית. "בזמן הנישואים שלי ושל בעלי למדתי הרבה מאוד דברים..." סיפרה רחל, "למדתי על נאמנות, איפוק, על איך לא להתעצבן אפילו כשצריך לבקש משהו 100 פעם, איך לעקוף נושאים רגישים כמו 'התור של מי להוריד את הפח היום', פיתחתי סבלנות לדברים שמפריעים לי וגיליתי כמה חשוב לא להתייאש גם כשהכל נראה אבוד". כל החברות של רחל מאוד התרשמו מהתשובה שלה, אבל אחת מהן הייתה קצת מבולבלת. "רגע רחל," היא אמרה, "כל הדברים האלה שאת למדת חשובים מאוד, אז למה את אומרת שמוסד הנישואים הוא גם מורה מיותר?" "כי אם הייתי רווקה לא הייתי צריכה לדעת את כל הדברים האלה..."

מה הקשר בין 100 לבנים למיון עובדים?

נציגה מסוכנות גיוס של חברה ממשלתית גדולה התקשרה למנכ"ל שלה עם חדשות נהדרות: "אדוני, מצאנו 3 עובדים חדשים שעומדים בכל הדרישות שלנו ויכולים להתחיל לעבוד מחר, באיזו מחלקה לשבץ אותם?" המנכ"ל חשב וחשב, ולבסוף הגיעה למסקנה: "תכניסו את שלושתם לחדר סגור שיש בתוכו 100 לבנים, תשאירו אותם שם לבד למשך כמה שעות טובות וכשתחזרו תנו להם שיבוץ לפי מה שהם עשו. אם הם ספרו את הלבנים וסדרו אותן בערימות - תשלחו אותם להנהלת חשבונות אם הם שברו את הלבנים - תשלחו אותם לפיתוח מעשי אם הם בלגנו את כל החדר עם הלבנים - תשלחו אותם למחלקת הנדסה אם הם נרדמו - תשלחו אותם לביטחון אם הם סידרו את הלבנים בצורה מוזרה - תשלחו אותם למחלקת תכנון אם הם זרקו את הלבנים אחד על השני - תשלחו אותם למחלקת תקשורת אם הם עזבו את החדר לפני שאתם הגעתם לשם ואין עם מי לדבר - תשלחו אותם לשיווק אם הם אומרים שהם עשו עם הלבנים דברים מדהימים, אבל שום דבר בחדר לא זז - תשלחו אותם למכירות אם הם סידרו את הלבנים כמו מיטות והם ישנים עליהן - תשלחו אותם למשאבי אנוש אם הם בוהים מחוץ לחלון בשעמום ולא עשו כלום עם הלבנים - תשלחו אותם לתכנון אסטרטגי אם הם רק מדברים אחד עם השני והם לא נגעו בכלל בלבנים - תשלחו אותם אלינו להנהלה!"

הסטודנטים שאיחרו לבחינה

באוניברסיטת פרינסטון שבארה"ב היו ארבעה סטודנטים לכימיה שעד למבחני הגמר היו המצטיינים בחוג. הם היו כל כך בטוחים בעצמם, עד שבסוף השבוע שלפני בחינת הגמר הם החליטו לבקר כמה חברים שערכו מסיבה. כיוון שהיו שפוכים לגמרי ביום שאחרי המסיבה, הם לא קמו בזמן ולא הספיקו להגיע לאוניברסיטה בשעה בה נערך המבחן. הם החליטו על תירוץ שיספרו לפרופסור, בו הם יגידו שבדרך חזור היה להם פנצ'ר שבגללו לא הספיקו להגיע למבחן. הפרופסור, שמע ואמר "אין בעיה, תוכלו להיבחן מחר". הסטודנטים שמחו והוקל להם מאוד, הם למדו באותו הלילה ובבוקר שלאחר מכן הגיעו לבחינת הגמר. הפרופסור הושיב אותם ב-4 כיתות שונות, כשהם פתחו את גיליון הבחינה הם ראו את השאלה הראשונה, על 5 נק', שהייתה קלה מאוד. הם שמחו מאוד, כל אחד פתר אותה במהירות והמשיך לעמוד הבא. בעמוד השני הופיעה השאלה הבאה: "שאלה על 95 נקודות: איזה צמיג?"

הדרך הבטוחה להצלחה עם נשים - מצחיק וקצת גס...

בחווה חקלאית גרו סוס ותרנגולת שהיו חברים מאוד טובים. הם נהגו לצאת ולשחק זה עם זה בכל הזדמנות. יום אחד, בעת ששיחקו, נפל הסוס לביצה והחל לטבוע. הוא החל לחשוש לחייו וביקש מהתרנגולת לקרוא מהר לחוואי, לפני שיטבע. התרנגולת טסה לחווה והחלה לחפש את החוואי, אך זה יצא העירה עם הטרקטור ולא היה למי לפנות. לפתע הבחינה התרנגולת בג'יפ החדש, השחור והנוצץ של החוואי והופתעה לגלות כי המפתחות בפנים. מיד אספה חבל ארוך ויצאה עם הג'יפ בחזרה, בתקווה שעוד לא מאוחר מדי. כשהגיעה התרנגולת כבר היה הסוס שקוע כמעט עד ראשו ומיד זרקה לו התרנגולת את החבל. איכשהו הצליח הסוס להירתם והתרנגולת חילצה אותו בעזרת מנועו החזק של הג'יפ. הם חזרו חזרה לחווה ומאז חבורתם האמיצה הפכה לקשר של חיים ומוות. לאחר כמה חודשים, שוב יצאו הסוס והתרנגולת לשחק כהרגלם. הם השתוללו ביער, עד שלפתע נפלה התרנגולת לתוך חול טובעני. לרוע המזל, האירוע התרחש רחוק מאוד מהחווה ולא היה זמן, אפילו במהירות של סוס, להזעיק עזרה. הסוס הסתובב סביב זנבו וחשב מה לעשות בעוד התרנגולת שוקעת, כשלפתע הבריק במוחו רעיון. הוא נעמד סמוך לשפת הבור ואמר לתרנגולת לתפוס לו את איבר המין. ברגע האחרון התרנגולת נתפסה לו על האיבר והוא משך אותה החוצה והציל את חייה. מוסר השכל: כשיש לך כלי באורך של סוס, אתה לא צריך ג'יפ נוצץ כדי לתפוס פרגיות!!!

אמריקאי, ערבי ורומני עולים על טיסה...

שלושה מיליארדרים, האחד בעל הון אמריקאי, האחד שייח' ערבי והשלישי עשיר רומני טסים יחד מסביב לעולם במטוס פרטי משוכלל וחדשני במיוחד. בשלב מסוים בטיסה, הם רוצים לדעת איפה בעולם הם כרגע; למיליארדר האמריקאי עוברת פתאום מחשבה איך לעשות זאת מבלי לשאול את הטייס, והוא אומר לחבריו: "אני חושב שאנחנו בניו יורק, תנו לי רגע לבדוק את זה". הוא פותח את חלון המטוס, מוציא את היד שלו החוצה לרגע, מחזיר אותה פנימה ואומר: "יס, צדקתי! בדיוק עכשיו נגעתי בקצה הלפיד של פסל החירות". הוא סוגר את החלון והמיליארדרים ממשיכים בטיסתם. כמה שעות אחרי הם שוב מתעניינים איפה הם בעולם. אז השייח' הערבי אומר פתאום: "אני חושב שאנחנו בדובאי. תנו לי לבדוק את זה" הוא פותח את החלון, מוציא את היד שלו החוצה לרגע, מחזיר אותה ואומר לחבריו: "אשכרה צדקתי! נגעתי הרגע בקודקוד של הבורג' חליפה" וסוגר את החלון. עוד כמה שעות טיסה עוברות והמיליארדר הרומני אומר: "עכשיו תורי! נראה לי שאנחנו מעל בוקרשט". הוא פותח את החלון, מוציא את היד שלו לרגע, מחזיר ואומר: "מאמא מיה, כמו שחשבתי, אנחנו בבוקרשט חברים!". "איך אתה יודע?" שואלים אותו המיליארדרים האמריקאי והערבי, "נגעת בקצה של בניין הפרלמנט?" "ממש לא" אומר המיליארדר הרומני "היד שלי לא נגעה בשום דבר". "אז איך אתה כל כך בטוח שאנחנו בבוקרשט?" שואלים אותו חבריו. עונה הרומני: "זה פשוט, איך שהוצאתי את היד שלי החוצה - שעון הרולקס שלי נגנב!".

3 מרגלים נתפסו על חם...

שלושה מרגלים זרים – האחד גרמני, השני צרפתי והשלישי ישראלי – נחשפים ונלכדים במדינה עוינת. הם נכלאים יחד בתא קטן בכלא מבודד ומוצאים בזה אחר זה לחקירה על ידי כוחות הביטחון המקומיים. ראשון מוציאים החוקרים את המרגל הצרפתי וגוררים אותו על הרצפה לעבר חדר החקירות. הם קושרים לו את הידיים לכיסא ומענים אותו למשך שעתיים עד שלבסוף הוא נשבר ומספר להם את כל מה שהם רצו לדעת. השובים גוררים חזרה את המרגל הצרפתי לתא, זורקים אותו פנימה ואז לוקחים באותה צורה גם את המרגל הגרמני. גם לו הם קושרים את הידיים לכיסא, מענים וחוקרים במשך שעתיים - אבל הוא לא אומר מילה. רק לאחר 4 שעות של עינויים, גם הגרמני נשבר ומספר להם את כל מה שהם רצו לדעת. החוקרים המרוצים מחזירים את המרגל הגרמני לתא ולוקחים איתם כעת את המרגל הישראלי. הם קושרים את ידיו לכיסא ומתחילים לענות ולחקור אותו. עוברות שעתיים והמרגל הישראלי לא אומר מילה, עוברות 4 שעות והוא עדיין שומר על זכות השתיקה, לא מדבר כלל ולא מסגיר שום פרט לשוביו. עוברות עוד 8 שעות של חקירה בעינויים, ואז עוד 16, ואז עוד 24 – והחוקרים פשוט לא מצליחים להוציא מהמרגל הישראלי שום דבר. בסוף, אחרי יממה של חקירה צולבת, החוקרים משחררים אותו מהכיסא וזורקים אותו שבור ורצוץ חזרה אל התא. לפני שהם הולכים, צועקים לו החוקרים: "נכון שלא אמרת כלום - אבל אל תדאג, אנחנו עוד נוציא את זה ממך!". המרגל הגרמני והמרגל הצרפתי המומים לגמרי, ניגשים ישר למרגל הישראלי נדהמים ושואלים אותו: "מה זה? איך הצלחת לא להגיד להם כלום בחקירה בעינויים כזו? זאת הרוח הציונית שבך?" עונה להם המרגל הישראלי: "איזה רוח ציונית תגידו לי? אחרי שעה רציתי כבר לזמר להם הכל, אבל לא הייתי מסוגל לדבר כי לא יכולתי להזיז את הידיים!"

שעשועי לשון

בדיחות קצרות על עורכי דין

הפרופסורים והפח הבוער

ביום חם אחד, באחת מהאוניברסיטאות המובילות בישראל, נכנסו לחדר המרצים פרופסור למשפטים, פרופסור לפיזיקה, פרופסור לכימיה ופרופסור לסטטיסטיקה. פתאום אחד מן הפחים בחדר, שהיה בסמוך לחלון, החל לעלות באש ולבעור. הפרופסור לפיזיקה, שהיה הראשון לשים לב לשריפה שהתלקחה, ישר הכריז: "אנחנו חייבים לשים את הפח הזה במקפיא כך שהטמפרטורות בו ירדו מתחת לנקודת ההתלקחות והאש תדעך!" הפרופסור לכימיה הגיב לו מיד: "לא, מה פתאום! אנחנו צריכים לכסות את הפתח של הפח כך שהאש תכלה את כל החמצן שלה ובהיעדר שרשרת תגובה היא לא תוכל להמשיך להתקיים!" הפרופסור למשפטים הצהיר לעומתם: "תפסיקו בבקשה להאשים את הקורבן, אתם עדיין צריכים להוכיח מעל לכל ספק סביר שהפח הזה אכן עולה באש!" בעוד הפח ממשיך לבעור, הפרופסורים הריחו לפתע ריח נוסף של עשן שמגיע מצד אחר של החדר. הם סובבו את הראש וראו את הפרופסור לסטטיסטיקה רץ כשמשוגע מסביב לחדר ומצית פריטים נוספים באש! "מה לעזאזל אתה עושה?" הם צעקו עליו כאיש אחד. "מה אתם רוצים?" השיב להם הפרופסור לסטטיסטיקה, "אני בסך הכל מעלה את הסתברות שמישהו עם קצת יותר יכולת מאיתנו יבוא לטפל בעניין הזה!"

משפטי פתיחה מצחיקים

הפוליטיקאי שעלה לשמיים

פוליטיקאי אחד נדרס ועולה לשמיים, שם הוא פוגש את המלאך גבריאל. הוא פונה לפוליטיקאי ואומר: "אנחנו ניתן לך לבחור: תבלה יום אחד בגיהינום ויום אחד בגן-עדן, ואחר כך תוכל להחליט לאן תלך..." גבריאל מוביל את הפוליטיקאי למעלית שיורדת מטה עד לגיהינום. הם מגיעים למטה ושערי הגיהינום נפתחים. הפוליטיקאי נכנס והוא רואה שם מגרש גולף ירוק וחברים שלו משחקים גולף. הם מברכים אותו, לוחצים לו ידיים ומזמינים אותו לשחק גולף. בלילה הם יוצאים לבלות, אוכלים במסעדה ואפילו השטן מבלה איתם, מצחיק אותם, רוקד להם, בקיצור, בילוי לא נורמלי... למחרת בא גבריאל ולוקח אותו למעלה למעלה לגן-עדן. הפוליטיקאי נכנס לגן עדן ושם - הוא מבלה יום שלם בנגינה על נבל, התרפקות על עננים קטנים ורגיעה. לאחר יום שוב בא גבריאל ושואל אותו: "נו, החלטת?" "כן", אומר הפוליטיקאי. "אפילו שכיף בגן-עדן, בגיהינום ממש ביליתי. אני רוצה גיהינום!" הם יורדים למטה למטה וגבריאל משאיר אותו בשערי הגיהינום. נפתחות הדלתות ובשנייה אחת תופסות אותו שתי ידיים ומושכות אותו פנימה. הוא רואה שממה, מדבר ענק חם מאוד ואת החברים שלו לבושים סמרטוטים ואוספים זבל. אז בא השטן, דוחף לו ליד שקית זבל ומורה לו להתחיל לאסוף זבל. "מה קרה למגרש גולף ולמסעדות??" שואל הפוליטיקאי. אז השטן עונה לו: "אתמול זה היה לפני הבחירות, היום - זה כבר אחרי שבחרת בנו!!!"

הילד התמים שרצה לגלות את העולם...

אם וילדה הקטן טסו לטיול בניו יורק ומיד לאחר שהם נחתו בשדה התעופה בעיר, הם לקחו מונית עם נהג ישראלי לשעבר שלקח אותם אל בית המלון שלהם. כל הדרך הילד קצר הרוח הטריד את אימו בשאלות: "מתי מגיעים?" "למה זה לוקח כל כך הרבה זמן?" "למה יש פה כל כך הרבה פקקים?" וכדומה. בשלב מסוים נהג המונית מסתובב אל האם שמנסה להרגיע את בנה, וגוער בה: "גברת, תפסיקי כבר את כל הדיבורים של הילד, זה מפריע לי להתרכז בנהיגה". לפתע, חולפת המונית על פני קבוצה של נערות ליווי שעמדו בפינת אחד מהרחובות הקטנים של העיר. הילד מביט בנערות העובדות דרך חלון הרכב כמשתאה, לא מאמין למראה עיניו. "אימא, מה כל הבנות האלו עושות כאן?" הוא שואל. האם מסמיקה למשמע השאלה, חושבת לרגע, ועונה במבוכה: "הן כולן מחכות לבעלים שלהן שעובדים כאן, שיסיימו את העבודה". "אז למה הן לבושות ככה, אימא?" מקשה הילד. האם מנסה להמשיך ולגונן על תמימותו של בנה, ועונה: "כי ככה הן מכבדות את הבעלים שלהן בסוף היום". באותו רגע מסתובב אליהם נהג המונית, כולו נזעם, וצועק: "גברת, חלאס כבר לשקר ככה לילד – אלו זונות, והן שוכבות עם גברים זרים תמורת כסף!" עיניו של הילד הקטן נפערו לרווחה והוא פונה אל אימו: "זה נכון מה שהוא אומר, אימא?" האם מביטה בזעם אל הנהג ומסננת מבין שפתיה: "כן חמוד, אני מצטערת". הילד ההמום מתכווץ אל תוך מושבו, וממשיך לבהות בנערות הליווי מבעד לחלון השקוף. מקץ שתי דקות של מחשבה הוא שואל את האם: "תגידי אימא, לבנות האלו ששוכבות עם גברים זרים, נולדים ילדים?" "כן, מתוק, זה קורה" עונה האם. "ומה קורה עם הילדים האלו, אימא? מה הם עושים בחיים?" שואל הילד. האם מישירה מבט אל בנה הקטן ואומרת בקול: "בדרך כלל חמוד שלי, הם הופכים לנהגי מוניות בניו יורק".

הפתרון המבריק לבעיית התקציב

ועדה ממשלתית מיוחדת החליטה לפתוח מרכז מחזור חדש בנגב, ואלפי טונות של ברזל, בקבוקי זכוכית ופלסטיק נאספו ורוכזו סמוך למקום הקמת המפעל העתידי. חברי הוועדה פחדו שמישהו יגנוב את כל החומרים האלו, ולכן החליטו להעסיק שומר שידאג לכך שאיש לא יתקרב למקום. אך אז שאלו את עצמם חברי הוועדה: "איך השומר ידע לעשות את עבודתו בלי מישהו שינחה אותו?" ולכן הם הקימו מחלקה לתכנון והדרכה, ושכרו שני אנשים נוספים; אחד שיקבע את ההנחיות לשומר ואחד שיבדוק את יעילותן. "רגע רגע..." חשבו חברי הוועדה, "אבל איך נדע שהשומר באמת מבצע את ההנחיות שמחלקת ההדרכה תעביר לו?" כדי להבטיח שהדבר אכן יתקיים, הורו חברי הוועדה להקים מחלקה לבקרת איכות, ושכרו שני אנשים נוספים; אחד שיעקוב אחר עבודתו של השומר ואחד שיכין דוחות מפורטים על התנהלותו בהתאם לתצפיות. "איך אנחנו נשלם לכל האנשים האלה לפני שיש לנו בכלל מפעל?" שאלו את עצמם חברי הוועדה, ומיד הורו על הקמת מחלקת משאבי אנוש והעסקת 3 אנשים נוספים; מנהל משאבי אנוש, עוזר מנהל ורואה חשבון. לפתע חברי הוועדה הבינו, "כבר יש לנו 8 עובדים ואפילו אין לנו מפעל! מי יהיה אחראי עליהם?" כדי לפתור את הבעיה הזו, הם הורו על הקמת חטיבת ניהול שתכלול 3 עובדים נוספים: מנכ"ל, משנה למנכ"ל ואיש תמיכה טכני. לאחר כמה חודשים גילו חברי הוועדה שהם חורגים מהתקציב שנקבע להם והבינו שהם חייבים לבצע קיצוצים. אז הם החליטו לפטר את השומר...

מה קורה כשלומדים הכל מאבא?

יותם ונועה אוהבים מאוד אחד את השנייה. אמנם הם רק בני 7, אבל הם מכירים שנים, וכל יום מסתובבים ומשחקים יחד. יום אחד הם מדברים ביניהם ומגיעים למסקנה שהם רוצים להיות כמו ההורים שלהם ולהתחתן. יותם מחליט לפנות ליוסי, אביה של נועה, ולבקש ממנו את ידה. הוא צועד בגאווה אל האב ואומר: "נועה היא החברה שלי ואני החבר שלה, ואני רוצה שתרשה לי להתחתן איתה". יוסי המשועשע מופתע לרגע, אבל אז הוא מחליט לשתף פעולה ועונה לו: "נגיד שאני מסכים, אני צריך לדעת שתוכל לדאוג לבת שלי. אם תתחתנו, איפה תגורו אחרי החתונה?". יותם חושב לרגע ועונה: "בחדר של נועה. הוא יותר גדול מהחדר שלי ואנחנו יכולים להיות שם יחד." יוסי מחייך מהתשובה ומתקיל את יותם בעוד שאלה: "וממה תחיו? הרי אין לך עבודה." ויותם החמוד עונה לו: "יש לנו דמי כיס שחסכנו וזה יספיק לנו להרבה זמן." יוסי המשועשע ממשיך ושואל: "אז נגיד שאני מסכים, איך אתם תתמודדו עם לנקות את הבית? להכין אוכל? ומה תעשה אם תפגוש חברה חדשה שתרצה להיות איתה?". יותם הנחוש עונה בלי להסס: "זה קל, אני אעשה את מה שאתה עושה. אני אבקש מסבתא שתנקה ותבשל בשבילי ולחברה החדשה אני אקרא 'אימא של יותם'".

הזוג הנשוי שמצא גורילה באמצע הג'ונגל

זוג נשוי הלכו לאיבוד בג'ונגל באמצע טיול ולא הצליחו למצוא את דרכם חזרה. במשך ימים ארוכים הם חיפשו עזרה או לפחות קצת אוכל ולא מצאו דבר, עד שלפתע הם נתקלו בעץ קוקוס שעליו ישב קוף גורילה ענקית. אמר הבעל לאישה: "תחכי כאן, אני הולך לטפס על העץ כדי להעיף משם את הקוף הזה במכות ולהביא לנו קוקוסים לאכול". ענתה האישה: "אתה משוגע? הגורילה הזאת תאכל אותך בלי מלח אם תטפס לו על העץ! יש לי רעיון יותר טוב, תיקח אבן, תזרוק אותה על הגורילה ואז הוא יזרוק עלינו קוקוסים כדי שנוכל לאכול." הבעל התלהב מהרעיון של אשתו, לקח אבן ענקית וזרק אותה על הגורילה... הגורילה התעצבן ובמקום לזרוק על הבעל קוקוס, ירד מהעץ ופוצץ אותו במכות. מוסר השכל: לא משנה כמה נשים יתערבו, גברים יודעים לפתור בעיות רק בדרך אחת!

סטוטסים מצחיקים

מסע ארכיאולוגי במדינה

קבוצת חוקרים גרמניים ביצעה פרויקט ארכאולוגי גדול באדמות בור באזור מבודד במזרח גרמניה. לאחר שחפרו החוקרים כ-50 מטרים מתחת לפני האדמה, הם מצאו חתיכות נחושת קטנות שנקברו תחת שכבות החול והתחבאו שם עד היום. לאחר שהחוקרים בחנו את חתיכות הנחושת ובדקו אותן לעומק, פרסמה ממשלת גרמניה ידיעה גדולה בזאת הלשון: מהממצאים שבידינו עולה כי לגרמנים הקדומים שחיו לפני יותר מ-25,000 שנים הייתה רשת קווי טלפון בין ארצית שבעזרתה הם יכלו לשוחח האחד עם השני! כל העולם היה נסער מהתגלית הגרמנית, אך הממשלה הבריטית, באופן טבעי, לא מיהרה להתרשם יותר מדי והורתה לקבוצת ארכיאולוגים מטעמה לצאת למסע חפירות באדמת בריטניה על מנת להביא ממצאים שיוכיחו את עליונותם על הגרמנים. לאחר שחפר הצוות הבריטי כ-100 מטרים מתחת לפני האדמה, נמצאו חתיכות זכוכית קטנות שנקברו במעמקים. אחרי חקירה קצרה של הממצאים, פרסמה ממשלת בריטניה הודעה רשמית: מהממצאים שבידינו עולה שלאנגלים הקדומים שחיו כאן לפני 35,000 שנים, הייתה רשת סיבים אופטיים בין ארצית, בעזרתה הם יכלו להעביר מידע ממש כמו באינטרנט כיום! ראשי מדינת ישראל שמעו על התגלית והזדעזעו – כיצד מישהו בעולם מעז להתהדר בעבר יותר מרשים מאיתנו?! כתגובה הוזעקה משלחת של ארכיאולוגים ישראלים לשטח מבודד ליד ירושלים כדי למצוא הוכחה לעליונות המוח היהודי. חפרו 50 מטרים, 100 מטרים, 200 מטרים – ולא העלו בידם שום דבר... כתגובה ממשלת ישראל מיהרה לפרסם את ההודעה הבאה: לפי הממצאים שלנו, לאבות אבותינו, העבריים הקדמוניים שחיו בארץ ישראל לפי 55,000 שנים, הייתה רשת טלפונים סלולרית שבה הם יכלו גם לשוחח וגם לגלוש באינטרנט - וכל זה בלי תשתית בכלל!

בדיחות מתכנתים

בדיחות צבא קצרות

החיים הם צירוף מקרים מוזר

אישה אחת קנתה ארון יפהפה ממגדת עתידות והציבה אותו בחדר השינה. לתדהמתה, היא גילתה שבכל פעם שעוברת מונית מחוץ לבית, דלתות הארון היו נפתחות מעצמן. היא זכרה שמגדת העתידות אמרה שהארון הוא מיוחד וקסום, אבל היא חשבה שזה שטויות אז היא החליטה להזמין נגר כדי שיבדוק מה הבעיה. כשהנגר הגיע, האישה מספרת לו על ארון הקסמים ואיך שהוא נפתח בכל פעם שעוברת מונית ליד הבית, אבל גם הוא מתקשה להאמין לתופעה. ליתר ביטחון הוא מחליט להיכנס לארון ולבדוק מקרוב מה בדיוק קורה שם. ברגע שהנגר נכנס לארון, מגיע הבעל החשדן של האישה. הוא ניגש לחדר השינה, פותח את הארון ומגלה בתוכו את הנגר. "מה אתה עושה כאן?" זועם הבעל. עונה לו הנגר "אתה תאמין לי אם אגיד שאני ממתין למונית???"

מעשה על אברם ואסתר מברוקלין

אברם ואסתר טסים מברוקלין לאוסטרליה לרגל חגיגות יום הנישואין ה-40 שלהם, כשלפתע מפציע קולו של הטיס ברמקולים: "נוסעים יקרים, אחד מהמנועים שלנו הפסיק לעבוד, אולם למזלנו זה קרה מעל אי קטן שאינו מסומן במפה, כך שאני מאמין שאנחנו נינצל, אך יש סיכוי שלא ימצאו אותנו לעולם. הם נוחתים בשלום על האי ואברם מסתובב לאסתר ושואל: "תגידי אסתר, שילמת לרבי על הכיסאות שלנו בבית הכנסת? "לא הספקתי", עונה אסתר. "ותגידי, את התרומה לקרן היהודית שלחת?" "אויש אברם", היא עונה בבושה, "שמתי במעטפה ולא שלחתי עוד..." "ואת הצ'ק לבניית האגף החדש בבית הכנסת נתת?" "אני כל כך מצטערת אברמ`לה, זה פשוט פרח מזכרוני." אברם נותן לאסתר את הנשיקה הכי גדולה שנתן לה מזה 40 שנה, והיא מסתכלת עליו המומה ושואלת: "אבל אחרי כל זה, למה אתה מנשק אותי אברם?" "כי הם ימצאו אותנו אסתר..." הוא עונה לה, "הם ימצאו אותנו...."

ביקור בבית החולים

בבית חולים נערכה ביקורת פתע ולמבקר הצמידו רופא שעבר איתו בין המחלקות, כדי להראות לו כיצד מתנהל בית החולים. במהלך הסיור המבקר ראה מטופל באחד החדרים שאונן באופן נמרץ. "אלוהים אדירים!" הוא אמר, "זו בושה וחרפה, איך אתם נותנים לדבר כזה לקרות?!" הרופא סגר את דלת החדר ואמר: "לבחור שכאן יש בעיה רצינית שגורמת לאשכים שלו להתנפח לממדים עצומים. אם הוא לא יגיע לפורקן 5 פעמים ביום, הם עלולים להתפוצץ. זה הטיפול שהוא מקבל וזה עובד די טוב בינתיים." הם ממשיכים בסיור ולפתע המבקר רואה שבחדר אחר, אחת האחיות מבצעת מין אוראלי במטופל. "אלוהים אדירים!" הוא אמר, "מה זה צריך להיות?! איך אתה מסביר לי דבר כזה בבית חולים?!" הרופא סגר את דלת החדר וענה: "אותה מחלה, ביטוח טוב יותר."

3 גברים בגן עדן

יום הדין הגיע, וכל האנשים בעולם שהיו ראויים לכך הגיעו לגן עדן, שם הם חולקו על ידי מלאכי השמיים לגברים ונשים. המלאך גבריאל התגלה לפני כל הגברים ופקד עליהם להסתדר בשתי שורות; באחת יעמדו כל הגברים ששמרו על כוחם במערכת היחסים, ובשנייה כל הגברים שנכנעו לנשים שלהם. בינתיים, הנשים נלקחו למקום אחר, ככל הנראה כדי לעבור מבחן משלהן... כמובן שברגע שהנשים נעלמו, מרבית הגברים מיד עשו את דרכם לשורה הראשונה שיועדה לגברים שעמדו על שלהם, לא נכנעו לדבר ושלטו בביתם ביד רמה. אך תחת עיניהן הבוחנות והשופטות של המלאכים, לאט לאט הם החלו לנדוד ולעבור לשורה השנייה, של הגברים הכנועים. כך נמשך הדבר במשך זמן רב עד שלבסוף נשארו רק 3 גברים בשורה הראשונה, ואילו השורה השנייה התארכה והתארכה עד מעבר לקו האופק. גבריאל הביט על ההתרחשות הזו במבט מאוכזב מאוד פנה אל כל הגברים: "אתם צריכים להתבייש בעצמכם! אתם נוצרתם בדמותו של בורא עולם והאישה נוצרה מעצמותיכם, אך אתם הרשיתם לעצמכם לתת לה לשלוט עליכם. רק שלושת הגברים האלו הם יוצאי דופן ואני בטוח שהם יכולים ללמד אתכם דבר או שניים. תגיד לי אתה", הוא אמר ופנה אל אחד משלושת הגברים, "איך אתה מתאר את מערכות היחסים שלך? איך אתה מרגיש בידיעה שאתה אחד מהגברים המיוחדים ביותר בעולם?" "האמת?" ענה הגבר, "הייתי בודד או תקוע במערכות יחסים אומללות במשך כל חיי. עכשיו כשאנחנו פה החרטה הכי גדולה שלי היא שלא התייחסתי לנשים טוב יותר". המלאך המופתע לא איבד מהתלהבותו ומיהר לשאול את הגבר השני איך הוא מסביר את אורח החיים שלו. "במשך כל החיים שלי עברתי מקשר לקשר, מעולם לא מצאתי אהבה ותמיד רציתי לשנות את דרכי ולהתייחס לנשים בצורה טובה יותר. עכשיו אני לעולם לא אוכל לעשות זאת..." הוא אמר ופרץ בבכי. המלאך המבולבל מיהר לפנות אל הגבר השלישי. "אמור לי בבקשה, אתה נראה לי מרוצה ורגוע למדי, מה הסוד שלך? איך אתה הצלחת להיות הגבר היחיד בעולם ששולט במערכת היחסים שלו, עומד על שלו, לא נכנע לנשים ועדיין נראה כל כך בטוח בעצמו ושלו?" "אני מצטער אבל אין לי תשובה בשבילך", אמר הגבר השלישי, "אני פשוט עומד פה כי אשתי אמרה לי לחכות כאן ולא לזוז עד שהיא חוזרת..."

טרנטה, טרנטה, אבל מאחוריך!

לנמרוד מחולון יש חיפושית טרנטה מודל 78'. יום אחד הוא נסע להנאתו במהירות של שישים קמ"ש באיילון בנתיב האמצעי. פתאום המכונית שלו מתחילה לעשות רעשים מוזרים והוא מוריד אותה לשוליים, שם היא שובקת חיים. באמצע הלילה, עומד נמרוד המסכן באמצע הכביש ומנסה לעצור טרמפים, ושתי המכוניות היחידות שעברו לידו חלפו על פניו כאילו לא היה. אחרי שעתיים שהוא עומד שם וקופא מקור, חולפת על פניו מכונית למבורגיני לבנה במהירות 180 קמ"ש, ופתאום הוא שומע חריקת בלמים והלמבורגיני מתחילה לנסוע לאחור. נהג הלמבורגיני שואל את נמרוד המסכן מה הוא צריך, והוא מתחנן בפניו שרק יעשה טובה ויגרור את החיפושית שלו לתחנת הדלק הקרובה. נהג הלמבורגיני מסכים והם קושרים ביחד חבל לחיפושית, אבל נמרוד מזהיר אותו שאסור לחיפושית שלו להגיע למאה קמ"ש, כי אחרת היא תתפרק. השניים מסכמים שבמהלך הנסיעה נמרוד ישב בחיפושית, ובכל פעם שהלמבורגיני תגיע ל-100 קמ"ש הוא יצפור כדי לסמן לו. הם יוצאים לדרך והלמבורגיני מאיצה, 80, 85, 90, 96, 100 ,102... החיפושית מתחילה לצפור ולצפור, עד שהנהג של הלמבורגיני מאט חזרה. לא חלפו שתי דקות ונהג הלמבורגיני מאיץ שוב, ונמרוד מצפצף בפאניקה - והלמבורגיני מאיטה. אחרי נסיעה קצרה הם מגיעים לרמזור, הלמבורגיני נעצרת. לידה נעמדת פרארי אדומה חדשה ונוצצת. הנהג של הלמבורגיני מביט על הנהג של הפרארי. הנהג של הפרארי מביט על הנהג של הלמבורגיני. הם מתחילים לשחק עם הגז, מתגרים אחד בשני. הרמזור מתחלף לירוק - ולפתע, בלי התראה מוקדמת, הלמבורגיני מתחילה להאיץ - 100, 140, 200, 220, 280 ונמרוד המבוהל מצפצף בעצבים ומרגיש שזה עניין של שניות עד שהחיפושית הטרנטה שלו מתפרקת לחלקיקים. נהג הלמבורגיני מגיע ל-300 קמ"ש, וחולף במהירות האור על יד ניידת משטרה ומשאיר אותה מאחור. אחד השוטרים שראה את האירוע תפס את הראש וצרח "אני לא מאמין!!! אני לא מאמין!!!" השוטר השני שאל אותו "מה קרה, מה אתה לא מאמין?" עונה לו השוטר ההמום: "30 שנה אני שוטר וכבר ראיתי למבורגיני ופרארי מתחרות. אבל זאת הפעם הראשונה שאני רואה חיפושית מצפצפת להם בשביל לעקוף..."

האסירים הנמלטים שהסתתרו על עצים

3 אסירים ברחו מבית סוהר באמצע הלילה לכיוון חורשה סמוכה. במנוסתם, הם שמעו פתאום את הסירנות של ניידות המשטרה שמתקרבות על מנת לתפוס אותם, אז הם החליטו במהירות להתפצל וכל אחד מהם טיפס על עץ אחר שראה באזור שלו והתחבא בצמרתו. ניידות המשטרה הגיעו לאזור שבו התחבאו האסירים על העצים, והשוטרים יצאו החוצה כדי להמשיך במצוד. כשהתקרבו השוטרים לעץ אחד שעליו הסתתר האסיר הנמלט הראשון, הוא נבהל והחל לעשות קולות: ״הוו הוו״ ״אה, זה רק ינשוף על העץ הזה״ אמר מפקד יחידת החיפוש, ״בואו נמשיך לנוע״ השוטרים התקדמו והגיעו אל העץ שעליו הסתתר האסיר הנמלט השני; האסיר החל לילל במהירות ״מיו, מיו, מיו״ ״אה, זה רק חתול״, אמר מפקד הצוות, ״בואו נמשיך לנוע״ השוטרים המשיכו להתקדם והגיעו לעץ הבא שעליו הסתתר האסיר הנמלט השלישי, שלא היה לו מושג מה לעשות ומרוב לחץ ובהלה הוא פשוט התחיל לקרוא: ״מוווו, מווווו״

2 שוטרים עוצרים שיכור באמצע הלילה...

2 שוטרים יצאו לסיור ובשעה 4 בלילה ראו לפתע אדם מבוגר הולך לבד ברחוב ועצרו אותו לתשאול. "מאיפה אדוני מגיע בבקשה?" הם שאלו אותו. "אני מגיע מהמקום הכי טוב בעולם!" הוא ענה להם וניכר שהוא שתה הרבה בשעות האחרונות. "זה הפאב האהוב עלי שיש בו את המשקאות הכי טובים ואת הבחורות הכי נחמדות! כל אחת יותר ידידותית מהשנייה!" המשיך הגבר וקרץ לשוטרים. "זה נשמע כמו יופי של מקום" הם ענו לו, "ולאן אתה הולך בשעה כזאת? הגיע הזמן לישון?" "מה פתאום לישון! אני בדרך להרצאה על התמכרות לאלכוהול וההשפעות שלו על הגוף, על הנזקים של עישון ועל התנהגות חברתית ראויה." "באמת?" אמרו השוטרים, "אתה בטוח שלא שתית יותר מדי הלילה? לא נראה לנו שמישהו מעביר הרצאות על הנושאים האלה בשעה כזאת." הגבר השיכור נאנח ואמר: "תגידו את זה לאשתי…"

תחרות הצבאות

3 קבוצות של חיילים, האחת אמריקאית, השנייה רוסית והשלישית גיאורגית, התקבצו ביחד לתחרות ציד, שהמנצחת בה תהיה הקבוצה שתצליח לתפוס ארנב ביער ולהביא אותו החוצה. הקבוצה האמריקאית הביאה איתה צוות של מומחים, פסיכולוגים ויועצים צבאיים, ואז נכנסה ליער. הם מצאו ארנב, עשו איתו משא ומתן במשך שעתיים ובסוף שיכנעו אותו לצאת איתם החוצה. הקבוצה הרוסית הביאה איתה טנקים והליקופטרים, נכנסה ליער והתחילה להפציץ לכל עבר. אחרי שעה הם יצאו החוצה עם ארנב מת בידיהם. הקבוצה הגיאורגית נכנסה ליער, ובאותו רגע כולם התחילו לשמוע המולה, חבטות ומכות מגיעות מבעד לעצים. 10 דקות אחרי זה החיילים הגיאורגים יוצאים כשבידם דוב וטופס חתום שבו הדוב מודה שהוא בעצם ארנב בתחפושת.

ציטוטים מצחיקים

החתולים בבתי הכנסת

בעיר קטנה היו 3 בתי כנסת - אחד אורתודוקסי, אחד קונסרבטיבי ואחד רפורמי. בשלושתם היתה קיימת בעייה רצינית של חתולים המסתובבים במבנים. לפיכך, כל קהילה, בדרכה שלה, קיימה ישיבה כדי לדון בבעייה. האורתודוקסים הגיעו למסקנה שזו גזירה משמיים שהחתולים יהיו בבית הכנסת, והם פשוט ייאלצו לחיות עם זה. הקונסרבטיבים החליטו שעליהם לטפל בחתולים בסגנון הראוי של אחריות קהילתית ופעילות חברתית. הם לכדו את החתולים באופן בלתי-מזיק ושחררו אותם בפארק שבקצה העיירה, רק כדי להיווכח שבתוך שלושה ימים הופיעו כולם בחזרה בבית הכנסת. בבית הכנסת הרפורמי נערכו מספר ישיבות ארוכות, ובהן ניתנה לכל החברים זכות להביע את דעתם. לבסוף הם החליטו לקבל את החתולים כחברים בקהילה. עכשיו הם רואים אותם רק בראש השנה וביום כיפור.

שאלות ותשובות של גמלאים

שאלה: כמה ימים יש בשבוע? תשובה: 6 ימי שישי, שבת אחת. שאלה: מתי פנסיונר הולך למיטה? תשובה: שלוש שעות אחרי שהוא נרדם על הספה. שאלה: כמה פנסיונרים דרושים כדי להחליף נורה? תשובה: רק אחד, אבל זה עלול להימשך כל היום. שאלה: למה פנסיונרים סופרים אגורות? תשובה: הם היחידים שיש להם זמן לזה. שאלה: איך נקרא אדם שנהנה מהעבודה ומסרב לצאת לגמלאות? תשובה: ‏דפוק בראש! שאלה: מדוע פנסיונרים לא כל כך ממהרים לפנות דברים מהבוידעם או המחסן? תשובה: הם יודעים שברגע שיפנו מקום, אחד הילדים הבוגרים שלהם יבקש לאחסן שם כל מיני דברים. שאלה: מדוע אומר הפנסיונר שהוא לא מתגעגע לעבודה, אבל מתגעגע לאנשים שעבד איתם? תשובה: הוא מנומס מכדי לומר את האמת כולה. שאלה: האם אתה ממליץ לחבריך לפרוש לגמלאות? תשובה: מה פתאום, הכבישים עמוסים, בתי הקפה מלאים ומישהו צריך לפרנס אותנו. ואחרון-אחרון חביב: מה אתה עושה כל השבוע? תשובה: מיום ראשון עד חמישי, שום דבר. ביום שישי ושבת אני נח.

שיחה מצחיקה בין אבא לבן

נער צעיר קיבל זה עתה את רישיון הנהיגה שלו. הוא ניגש אל אביו, שהיה רב ושאל אם יוכלו לדון בסוגיית שימושו ברכב המשפחתי. האב לקח את בנו אל חדר הלימוד ואמר: "אני אעשה איתך עיסקה. אתה תשפר את הציונים שלך, תלמד קצת גמרא, תסתפר ואז נמשיך לדון בבקשה שלך" כחודש לאחר מכן, חזר הנער אל אביו ושוב שאל אותו אם יוכלו לדון בעניין השימוש ברכב. הם הלכו יחד לחדר הלימוד. "בני, אני מאוד גאה בך". אמר האב, "העלית את הציונים שלך, למדת גמרא בהתמדה, אבל מה? לא הסתפרת". הנער חשב לרגע ואז אמר: "אתה יודע אבא, חשבתי על זה. לשמשון הגיבור היה שיער ארוך, למשה רבינו היה שיער ארוך, לנוח היה שיער ארוך ואפילו לישו היה שיער ארוך" ענה האב: "ולכל מקום אליו הם הלכו, הם הגיעו ברגל!"

שפשוף בדשא

לגבר נשוי היה רומן עם המזכירה שלו. יום אחד הם הלכו לביתה ועשו אהבה כל אחר הצהריים. כשהם מותשים, הם נרדמו וקמו בשעה 20:00. האיש התלבש במהירות ואמר למאהבת שלו לקחת את הנעליים שלו החוצה ולשפשף אותן על הדשא. לאחר מכן הוא נעל את נעליו ונסע הביתה. "איפה היית?" שאלה אותו אשתו בשנייה שהוא נכנס לביתו. "אני לא יכול לשקר לך", ענה הגבר, "אני מנהל רומן עם המזכירה שלי. עשינו אהבה כל אחר הצהריים". האישה השפילה את מבטה אל נעליו ואמרה: "חתיכת ממזר, אתה משקר לי! הלכת לשחק גולף!".

כמה אנשים עובדים בישראל? הסטטיסטיקה המפתיעה

האוכלוסייה של ישראל מונה כ-8.5 מיליון תושבים. 2,840,625 מתוכם הם ילדים ונערים מתחת לגיל 18. זה משאיר רק 5,659,375 אנשים מעל לגיל העבודה המקובל. 2,254,692 מתוכם כבר יצאו לפנסיה. זה משאיר רק 3,404,683 אנשים כדי לעבוד. 1,368,943 מתוכם סובלים מנכות. זה משאיר רק 2,035,740 אנשים כדי לעבוד. 904,433 מתוכם עובדים בממשלה וברשויות מקומיות. זה משאיר רק 1,131,307 אנשים כדי לעבוד. בכל זמן נתון יש כ-200,000 אנשים בחופש. זה משאיר רק 931,307 אנשים כדי לעבוד. מתוכם 278,552 הם סטודנטים שמחפשים רק משרות חלקיות. זה משאיר רק 652,775 אנשים כדי לעבוד. מתוכם 237,266 אנשים נמצאים בשירות סדיר או קבע בצבא. זה משאיר רק 415,489 אנשים כדי לעבוד. מתוכם 176,247 אנשים הם אברכים. זה משאיר רק 239,242 אנשים לעבוד. מתוכם 143,588 אנשים מובטלים. זה משאיר רק 95,654 אנשים לעבוד. מתוכם 74,923 אנשים מאושפזים בבית חולים. זה משאיר רק 20,731 אנשים כדי לעבוד. מתוכם 20,729 אנשים בישראל נמצאים בכלא. זה משאיר רק 2 אנשים בשוק התעסוקה בישראל, אנחנו. אז בזמן שאני עושה את כל העבודה, כל מה שמעניין אותך זה לשבת מול המסך ולקרוא בדיחות. כל הכבוד לך, ממש כל הכבוד...

3 קניבלים ועץ אחד

2 קניבלים יושבים בסלון ומפצחים גרעינים. פתאום נכנס קניבל שלישי והוא כולו מלא דם. "מה קרה לך?" שואלים החברים. הקניבל מוציא אותם למרפסת ומסביר: "אתם רואים את העץ הזה?" "כן" הם עונים. "אז מאחורי העץ הזה יש נהר ואחרי הנהר יש בניין. קומה ראשונה ושנייה, אכלתי את כולם!" "וואו" החברים מתגאים בו "כל הכבוד לך!" פתאום נכנס קניבל רביעי והוא כולו מלא דם. "מה קרה לך?" הם שואלים. הקניבל יוצא למרפסת ומסביר: "אתם רואים את העץ הזה?" "כן" הם עונים. "אז מאחורי העץ הזה יש נהר ואחרי הנהר יש בניין. ומאחורי הבניין יש עוד בניין. קומה שלישית, רביעית ופנטהאוז אכלתי את כולם!" "וואו" החברים מתגאים בו "כל הכבוד לך!" פתאום בעל הדירה קופץ ואומר " גם אני חייב לאכול את כולם!" וחיש מהר הוא מזנק החוצה. כעבור 5 דקות הוא חוזר וכולו מלא דם. "מה קרה לך?" שואלים החברים "לא יכול להיות שכבר הספקת...?" הוא יוצא אליהם למרפסת ומסביר: "אתם רואים את העץ הזה?" "כן" הם עונים. "אז אני לא ראיתי..."

בדיחות קצרות על זוגיות

שני קבצנים פקיסטנים בלונדון

מוחמד וסעיד הם 2 קבצנים. הם עובדים בלונדון באיזורים שונים. מוחמד מקבץ כל יום 2-3 ליש"ט לעומת סעיד שמביא הביתה כל יום מזוודה מלאה שטרות של 10 ליש"ט. לסעיד יש מכונית מרצדס, וילה ללא משכנתא והרבה הרבה כסף. יום אחד מוחמד שואל את סעיד: "אני עובד קשה כמוך, אז איך זה שאתה מצליח לקבץ כל כך הרבה נדבות?" סעיד אומר למוחמד: "תראה לי מה כתוב בשלט שלך?" מוחמד מראה לו - 'אין לי עבודה ויש לי אישה ו-6 ילדים לפרנס' "זה מה שכתוב לך?" סעיד משתומם "מה הפלא שאתה מקבץ רק 2-3 ליש"ט ליום?!" שואל מוחמד: "אז מה כתוב בשלט שלך?" סעיד מראה לו - 'חסר לי רק עוד 10 ליש"ט כדי לחזור לפקיסטן...'

בדיחות קרש קצרות

שלושת התיירים בהרמון הנשים

שלושה בחורים מערביים היו בטיול בערב הסעודית. יום אחד, במהלך טיול במדבר הסעודי, הם פתאום נתקלו באוהל גדול ומפואר. הם נכנסו לבדוק וגילו שמדובר בהרמון בו חיות 100 נשים יפהפיות. אז הם התחילו להתחבר אל הנשים, להתקרב אליהן ולנסות להתחיל איתן. פתאום נכנס לאוהל המפואר השייח׳ של המקום. ״מה זה? אני הבעלים של כל הנשים האלו!״ אמר השייח׳ ל-3 הבחורים, ״אף אחד אחר לא יכול לגעת בהן חוץ ממני. אתם חייבים לשלם על מה שעשיתם. לפי המסורת, אנחנו צריכים להעניש אתכם בדרך שתואמת למקצוע שלכם!״ הוא פנה לבחור הראשון ואמר לו: ״מה המקצוע שלך?״ ענה לו הבחור בחרדה: ״אני שוטר״. ״אז אנחנו נירה בשמוליק שלך!״ הכריז השייח׳. אז פנה לבחור השני ושאל אותו: ״ומה המקצוע שלך?״ הבחור השני, רועד כולו ומגמגם, ענה: ״אני כבאי״. ״אז אנחנו נשרוף את השמוליק שלך!״ קרא השייח׳. אז פנה אל הבחור השלישי ושאל אותו: ״ומה המקצוע שלך?״ הבחור השלישי כולו רועד ומיוזע, חשב לרגע, בלע רוק ואז אמר לשייח׳: ״אני? אני מוכר סוכריות על מקל...״

בדיחות קצרות על ילדים

חתונה וגירושין בגן עדן

בדרכם לחתונה שלהם, זוג צעיר נהרג בתאונת דרכים נוראית ומגיע לשערי גן עדן... תור ארוך של אנשים עומד מול המלאך גבריאל שמקבל את פני כל המגיעים לגן עדן, ובזמן ההמתנה בני הזוג מתחילים לתהות האם הם יכולים להתחתן בגן עדן משום שהם לא הספיקו לעשות זאת בעודם בחיים. בסופו של דבר הם מגיעים לראש התור ושואלים את המלאך בנוגע לנושא. "תראו, זו הפעם הראשונה שמישהו מבקש להתחתן בגן עדן בנסיבות שכאלה... אני צריך קצת זמן כדי לבדוק מה אפשר לעשות עבורכם" אומר להם גבריאל. עבר שבוע, חלפו שבועיים, והזוג עודנו מחכה בשערי גן עדן לתשובתו של המלאך גבריאל. עבר חודש ואחריו עוד חודשיים, ועדיין אין מענה… ככל שהזמן חלף, התחילו לעלות תהיות ושאלות בקרב בני הזוג הממתינים: האם זה בכלל חכם להתחתן במצב הזה? האם הם באמת רוצים לבלות את הנצח בגן עדן מחוייבים זו לזה וזה לזו? מה יקרה אם הם ירצו להתגרש? בסופו של דבר, כעבור 3 חודשים התייצב המלאך גבריאל מול הזוג עם ערימת מסמכים ענקית בידיו כשהוא נראה תשוש ומיואש, והכריז מולם בקצרה: "כן, אתם יכולים להתחתן בגן עדן". "נהדר!" אמרו בני הזוג, "אבל תשמע... בזמן שחלף מאז ששאלנו אותך התחלנו לתהות קצת בקשר לנושא הזה, ויש לנו עוד שאלה - האם זה גם אפשרי להתגרש בגן עדן?" בתגובה לשאלה פניו של המלאך גבריאל האדימו מכעס והוא זרק את כל המסמכים שבידיו על הרצפה. "מה קרה?" שאלו אותו בני הזוג בתדהמה. "מה קרה?!" השיב המלאך גבריאל, "לקח לי חודשים למצוא כאן נציג מהרבנות שיאשר לי לחתן אתכם פה! יש לכם מושג כמה זמן ייקח ואיזה כאב ראש זה יהיה לי למצוא לכם כאן עורך דין?!".

אנשים שצריך להרוג

משוגעים על מטוס

חבורה של משוגעים שצריכים לעבור מוסד עלו על טיסה מיוחדת ואחרי שהמטוס המריא הם התחילו להשתולל ולקפוץ מצד לצד. הטייס ששמע את המהומה מיד שלח את טייס המשנה שלו לעשות סדר ולטפל בבעיה. טייס המשנה יצא לתא הנוסעים. עוברות כמה דקות ולפתע המהומה נפסקת וטייס המשנה חוזר לתא מבסוט. "מה עשית כדי להרגיע את המשוגעים האלה?" שאל הטייס. "הצעתי להם שנשחק במשחק בית ספר והם הסכימו, אז נתתי להם שיעורי בית ואמרתי להם שאסור להם לשחק ולהשתולל עד שהם יסיימו" הוא השיב. הטיסה ממשיכה כרגיל, אך אחרי כמה זמן המשוגעים מתחילים שוב להשתולל וטייס המשנה הולך לבדוק מה קורה. עוברות כמה דקות, לפתע זעזוע אדיר מרעיד את תא הטייס ואז השקט חוזר למטוס וטייס המשנה חוזר למקומו.. "מה עשית הפעם?" שאל הטייס. "בדקתי להם את השיעורים ואמרתי שהכל היה בסדר, אז הם פתחו את הדלת ויצאו להפסקה."

שני יהודים מחפשים עבודה בניו יורק

בימי המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב בשנות השלושים, יהודים רבים חסרי-כל הגיעו בגלי הגירה ממזרח אירופה וחיפשו עבודה. שניים כאלה הסתובבו בניו-יורק, עד שבאחד הרחובות הם רואים שלט JOBS. הם מצליחים להבין איכשהו שזו לשכת עבודה. אומר יענקל לחיים: "אתה משכיל יותר, לך תראה במה מדובר". מצליח חיים להגיע לחדר המראיינים, אולם כעבור 10 דקות הוא חוזר לחברו. לשאלה המתבקשת: "נו?!" מצד יענקל, עונה חיים: "אז ככה, נכנסתי לחדר שבו ישבו שלושה גברים וגברת אחת והם מיד התחילו לבחון אותי. שאל הגבר הראשון : ׳DO YOU SPEAK ENGLISH?׳ עשיתי חשבון שאם אגיד 'לא' - יזרקו אותי מיד, אז עשיתי עם הראש למטה למעלה. אמר השני : ׳SHOW US YOUR HAND׳ עשיתי חשבון ש-HAND זה בטח כמו "האנט" ביידיש והראיתי להם את היד. אמר השלישי : ׳SHOW US YOUR FOOT׳ עשיתי חשבון ש- FOOT זה כמו "פוס" והראיתי להם את הרגל״ "נו... " שואל יענקל בקוצר רוח , "ואז...?" ממשיך חיים: ״ואז האישה שאלה : ׳DO YOU SMOKE?׳ אז הראיתי לה את השמוק...״

האיש שמתמודד עם מס ההכנסה

אנשי מס ההכנסה שלחו לי בחזרה את הדיווח השנתי שלי. זה מאוד בלבל אותי! הם ביקשו: "ציין כמה נתמכים יש לך", אך במכתב שהחזירו לי כתוב שרשימת הנתמכים עליה דיווחתי "אינה תקינה": 1. 1.5 מיליון מהגרים לא חוקיים. 2. 27 אלף משתמשי סמים כבדים. 3. 180 אלף מובטלים מרצון. 4. 8,000 אסירים בבתי הכלא. 5. הרשות הפלסטינית. 6. 120 חברי כנסת. 7. 360 אנשי צוות המסייעים לחברי הכנסת. 8. מספר לא ידוע של בדואים בנגב. אני לא מצליח להבין מדוע הם שלחו לי את הדיווח בחזרה... את מי לעזאזל שכחתי?!

גאוות המדינה

אמריקאי, איטלקי, וישראלי נפגשים בבר. אחרי כמה משקאות שהם מרימים ביחד, הם מתחילים לדבר על הדברים שכל אחד מהם מתגאה במדינתו. אומר האמריקאי: ״אנחנו האמריקאים גאים ב-CIA. הם יודעים על כל דבר שקורה בעולם, לפעמים אפילו לפני שהוא קורה בכלל״. אומר האיטלקי: ״אנחנו האיטלקים גאים בנשים שלנו. הן הכי יפות בעולם ולא נותנות בקלות״. אומר הטורקי: ״אנחנו הטורקים גאים בשטיחים שלנו. כל אחד מהם הוא פיסת אומנות משובחת. אני בספק אם מישהו אחר יכול לייצר שטיחים באיכות כל כך גבוהה״. בשלב הזה, כולם הסתובבו לבחור הישראלי כדי לראות איך הוא יגיב ובמה הוא יתגאה. ״טוב...״ אמר בסוף הישראלי, ״אני כישראלי מניח שאני מתגאה בעצמי״. ״מה לעזאזל גורם לך לומר את זה?״ שאלו אותו כל שאר החברים ביחד. השיב להם הישראלי: ״טוב, זה פשוט. אתמול בלילה שכבתי עם איטלקייה על שטיח טורקי – ועד עכשיו ה-CIA לא יודע על זה כלום!״

שני חברים בילו לילה אצל אלמנה בודדה...

דן ומשה יצאו לטיול שטח בצפון כדי לנוח קצת מהנשים והילדים שלהם, ובדרכם חזרה לביתם באמצע הלילה הם נתקעו בלי דלק על כביש לצד כפר קטן. מיואשים ואובדי עצות, השניים החלו ללכת ברגל אל עבר בית בכפר הסמוך שבו הם ראו שעדיין דולקים האורות, כדי לבקש עזרה ממי שגר בו. כשהשניים הגיעו לבית ודפקו על הדלת הם גילו שהדיירת היחידה היא אישה נאה מאוד. הם הסבירו לה את מצבם והיא מאוד רצתה לעזור להם, אבל הייתה בעיה... "תחנת הדלק הקרובה תיפתח רק בבוקר ובשעה כזאת אין לי איך לעזור לכם", אמרה האישה, "אני מבינה שאין לכם דרך לחזור הביתה או איפה לישון, אז אני אשמח לעזור לכם. אתם רק צריכים להבין שאני התאלמנתי לאחרונה ולכן אני לא רוצה שהשכנים שלי יראו מחר בבוקר שני גברים זרים שיוצאים מביתי. יש לי מזרנים במחסן ואני מקווה שלא תהיה לכם בעיה לישון שם". דן ומשה הסכימו בשמחה והלכו לישון במחסן של האלמנה הנאה. למחרת בבוקר הם קמו עם אור ראשון, הלכו להביא דלק לרכבם התקוע ונסעו בחזרה לביתם. כעבור הרבה שנים, דן קיבל לפתע מכתב מעורך דין לא מוכר שבו היו כתובים דברים מאוד מוזרים ולא צפויים. לאחר שהוא קרא את המכתב שוב ושוב הוא לבסוף הבין שעורך הדין מייצג את האלמנה שבמחסנה הוא וחברו ישנו לפני כמה שנים, בסיום הטיול שלהם. באותו היום הוא קפץ לבקר את משה... "תגיד, אתה זוכר שלפני כמה שנים נגמר לנו הדלק בצפון וישנו במחסן של האישה ההיא בכפר?" שאל דן. "בטח, זה היה חתיכת לילה" ענה משה. "יכול להיות שבאמצע אותו לילה אתה הלכת לבית שלה ושכבת איתה?" המשיך דן. "שמע זה קצת מביך, אבל האמת היא שכן" השיב משה. "ויכול להיות שבמקום להגיד לה בדיוק מי אתה, החלטת להשתמש בשם שלי?" חקר דן. הפנים של משה האדימו לחלוטין ובקול מבויש הוא התוודה בפני חברו: "אחרי ששכבתי עם האלמנה הזאת קלטתי מה יקרה אם המשפחה שלי תגלה מה שעשיתי, לכן כשהיא שאלה אותי איך קוראים לי נכנסתי ללחץ והשתמשתי בשם שלך במקום בשלי. אני יודע שהייתי צריך להגיד לך, אבל פחדתי שאם תגלה אז תתעצבן ותספר לכולם על הבגידה שלי... איך אתה בכלל יודע את זה ולמה לך לשאול אותי על זה עכשיו?" חיוך התפשט על פניו של דן והוא ענה: "כי האלמנה הזו מתה והיא הורישה את כל הכסף שלה ל'גבר האחרון שגרם לה להרגיש כמו מלכה'!"

על פרות ופולניות

הפרה היחידה בעיר קטנה בפולין הפסיקה לפתע לתת חלב. האנשים עשו סקר שווקים בסביבה, ומצאו שיש אפשרות לרכוש פרה במוסקבה תמורת 2,000 רובל. לעומת זאת, במינסק יש פרות גם ב-1,000 רובל. בהיותם חסכנים הם קנו פרה חדשה במינסק. להפתעתם, הפרה הייתה נהדרת והניבה חלב רב כל הזמן. האנשים היו מאושרים, והחליטו לרכוש פר שירביע את הפרה, כדי שתמליט עוד פרות כמותה, וכך לעולם לא יצטרכו לדאוג עוד לאספקת חלב. וכך עשו. הם קנו פר והביאוהו לשדה המרעה עם פרתם האהובה. ואולם, לצערם הרב, בכל פעם שהפר התקרב אל הפרה, היא התרחקה ממנו. שום דרך שניסה הפר להתקרב אל הפרה לא הועילה והיא המשיכה להתרחק ממנו. האנשים התאכזבו מאוד והחליטו להתייעץ ברב שלהם, שהיה מאוד חכם. הם סיפרו לרבי מה קרה: "בכל פעם שהפר מתקרב לפרה היא מתרחקת ממנו. אם הוא מתקרב מאחור, היא לפנים. אם הוא מתקרב מלפנים - היא זזה לאחור. כל ניסיון להתקרב אליה מהצד נכשל, היא מיד מתרחקת לצד האחר". הרבי חשב על כך דקות אחדות ושאל: "האם קניתם את הפרה הזו במינסק?" תדהמת הכל הייתה עצומה, היות שאיש מהם לא הזכיר אפילו ברמז היכן הם השיגו את הפרה. "אתה כל כך חכם, רבי" הם אמרו, "איך זה ידעת שקנינו את הפרה במינסק?" נאנח הרבי והשיב בעצב: "גם אשתי ממינסק".

גברים הם כמו...

לכל אותם גברים שאומרים: "למה לקנות פרה אם אפשר לקבל חלב בחינם?", הנה לכם עדכון קטן: 80% מהנשים בימינו מתנגדות לנישואין. למה? מאחר שנשים מבינות שאין צורך לקנות עגל שלם בשביל לקבל נקניקיה קטנה. למעשה, גברים הם כמו.. 1. גברים הם כמו חומר משלשל. הם גורמים לכל הרע לצאת ממך. 2. גברים הם כמו בננות. ככל שהם מתבגרים ככה הם פחות קשים. 3. גברים הם כמו מזג האוויר. לא ניתן לעשות דבר כדי לשנות אותם. 4. גברים הם כמו בלנדר. צריך אחד כזה, אבל אף אחד לא בטוח למה. 5. גברים הם כמו חטיפי שוקולד. מתוקים מתוקים, אבל יגיעו ישר לירכיים שלך. 6. גברים הם כמו פרסומות. אי אפשר להאמין לאף מילה שהם אומרים. 7. גברים הם כמו אג"ח ממשלתיות. לוקח להם כל כך הרבה זמן להבשיל. 8. גברים הם כמו מסקרה. הם בדרך כלל בורחים עם הבעת הרגש הראשונה. 9. גברים הם כמו פופקורן. הם מספקים אותך, אבל רק לזמן קצר. 10. גברים הם כמו סופת שלגים. אי אפשר לדעת מתי יגיעו, כמה סנטימטר תקבלי וכמה זמן זה ימשך. 11. גברים הם כמו חנייה. כל הטובים תפוסים ואלה שפנויים יוציאו אותך עם קנס.

הבריחה מבית המשוגעים

שני מאושפזים בבית משוגעים מתכננים לברוח. הם חומקים באמצע הלילה מהמבנה המרכזי, אבל אז רואים את החומות הגדולות שמקיפות את המוסד ומבינים שלא יוכלו לטפס עליהן. הם עולים לגג של המבנה על מנת לנסות לקפוץ משם אל מעבר לחומה – אבל אז הם רואים מה המרחק בין הגג לחומה ומחליטים שזה מסוכן מדי. אומר משוגע אחד לחבר: ״טוב, אנחנו לא יכולים לקפוץ, אז מה שנעשה זה שאני אדליק את הפנס שלי ואתה תלך על קרן האור שיוצאת ממנו עד למעבר לחומה״. המשוגע השני הסתכל עליו בכעס: ״תגיד לי, אתה חושב שאני מטומטם או מה? אני יודע שאתה תכבה את הפנס בדיוק כשאני אהיה באמצע הדרך!״

זוג האחים המארחים

שני אחים כורדים יושבים במרפסת ביתם בכפר רחוק ונידח, כשלפתע מתקרבת אליהם בחורה יפה, מספרת להם שהיא נתקעה בדרך עם הרכב שלה לא רחוק משם, ושואלת האם הם יכולים לקחת אותה לעיר הקרובה על מנת שתוכל להזמין גרר. השניים מסבירים לה שכבר מאוד מאוחר והכל סגור בשעה הזו, ומציעים לה להישאר ללון בביתם עד הבוקר, כשלמחרת הם ייקחו אותה לעיר. "טוב", אמרה הבחורה לעצמה, "גם ככה אין לי ברירה ואני יודעת לשמור על עצמי", והסכימה להישאר. יושבים השלושה לאכול ולשתות במרפסת ולאחר שהם מסיימים הם מחליטים ללכת לישון. כאשר הם נכנסים לבית מבחינה האשה כי בחדר השינה ישנה רק מיטה אחת, אז היא שואלת: "אין לכם מיטה נוספת?" "לא, אבל את יכולה לישון על זאתי ואנחנו נישן על הרצפה לידך, אל תדאגי", עונים האחים. כולם הולכים לישון, אך הבחורה מתקשה להירדם כיוון שהיא לא מרגישה בנוח שהאחים ישנים על הרצפה הקרה. על כן היא מחליטה להציעה להם לישון איתה יחד במיטה, והאחים מסכימים ומודים לה על ההתחשבות. לאחר כמה דקות יחדיו במיטה מתחיל להיות להם חם, ושלושתם מרגישים במתח המיני השורר מתחת למצעים. לפתע הבחורה אומרת: "בואו כולנו נוריד את הבגדים ונכנס בחזרה אל למיטה, אני רוצה להודות לכם". האחים נענים להצעה בשמחה, אך רגע לפני שהם חוזרים למיטה שואלת לפתע הבחורה: "יש לכם אמצעי מניעה?" "מה זה אמצעי מניעה? למה הם משמשים?" שואלים האחים בפליאה. "קונדומים, אתם יודעים, כדי שאני לא אכנס להיריון", עונה הבחורה. מביטים בה האחים בהשתוממות ואומרים: "אין לנו מושג על מה את מדברת, בחיים לא שמענו על דבר כזה". נאנחת הבחורה ואומרת: "טוב, לא חשוב, יש לי שניים בתיק לכל מקרה, תפתחו ותלבישו אותם על האיבר שלכם". האחים נענו לבקשת הבחורה, לבשו את הקונדומים ולאחר שסיימו לעשות את מה שעשו, נרדמו וישנו עד הבוקר. כשהפציע השחר קמו כולם, והאחים לקחו את הבחורה לעיר הקרובה, נפרדו ממנה לשלום ומאז לא ראו אותה עוד. כעבור חודש ישבו האחים שוב על המרפסת, כשלפתע שאל אחד מהם: "תגיד אתה זוכר את הבחורה שנתקעה עם הרכב שלה לפני כמה שבועות?" "בטח, איך אפשר לשכוח", ענה לו אחיו. "כן, אהה... אבל תגיד, אכפת לך אם היא תיכנס להיריון?" שאל הראשון. "האמת, ממש לא" השיב השני. "אז יאללה בוא נוריד כבר את הדבר המטופש הזה".

החתול השיכור

חתול שיכור יצא מהפאב השכונתי. הוא התנדנד ברחוב, ומרוב שהיה שיכור, התמוטט באחת הסמטאות. שני כלבים, רועה גרמני ורוטווילר, ראו את החתול המעולף ושניהם רצו לאכול אותו. הם החלו לריב ונלחמו זה בזה עד המוות. בבוקר התעורר החתול. כשראה מסביב את שני הכלבים הענקיים המתים והדם מסביב אמר לעצמו: "וואו! אני נהיה אלים כשאני שיכור..."

בדיחות שחורות קצרות

שני כורדים הולכים לדוג

שני כורדים הולכים לדוג. הם תופסים דג ואחד מהם מודד אותו. "מהראש לזנב יש 60 סנטימטרים ומהזנב לראש יש 90!" הוא צועק לחברו אחרי שסיים למדוד. מבולבל, החבר שלו שואל איך זה אפשרי שיש מרחק שונה אם הוא מודד מהראש או הזנב. עונה החבר: "בטח שזה אפשרי! תחשוב רגע בהיגיון, בוא אתן לך דוגמה: מיום שלישי ליום חמישי יש יומיים, אבל מיום חמישי ליום שלישי יש חמישה ימים."

הבעל הלא מתפקד והאישה המיואשת

גבר נכנס הביתה אחרי יום עבודה קשה ואשתו מקבלת את פניו. היא אומרת לו: "האוטו שלי לא עובד, אתה יכול לסדר לי אותו?" הבעל מסתכל עליה ועונה: "מה אני נראה לך, מוסכניק?" אחרי ארוחת הערב, היא אומרת לו: "המקרר התקלל, אולי תתקן אותו?" הוא עונה לה: "מה אני נראה לך, טכנאי?" הם עולים למעלה והיא קוראת לו מהמקלחת: "יש סתימה בכיור, אתה יכול לפתוח אותה?" הוא צועק לה מהחדר: "מה אני נראה לך, אינסטלטור?" הם נכנסים למיטה ופתאום היא רואה שיש טפטוף מהתקרה. היא אומרת: "יש לנו נזילה בגג, אתה חייב לטפל בזה" הוא עונה לה, "מה אני נראה לך, קבלן?" למחרת בבוקר הם קמים והיא אומרת לו בייאוש ובגם בנימה כועסת: "מה יהיה?! כל הבית מתפרק..." הבעל עונה לאישתו: "אין לי זמן לזה, אני חייב לעוף לעבודה, תטפלי בזה לבד" אחרי כמה שעות הוא חוזר הביתה ומתפלא לגלות שכל הבעיות טופלו. "אני רואה שהכל בסדר, מה קרה?" שואל הבעל. "לא קרה כלום" עונה לו האישה במשיכת כתפיים, "פשוט בא לכאן שיפוצניק ותיקן את הכל" "וכמה שילמת לו?" הוא שואל. "לא שילמתי, הכל היה בחינם" היא עונה, "הוא אמר לי שהוא יעשה הכל אם אני אכין לו עוגה, או שאני אשכב איתו" שואל הבעל: "נו, ונשאר קצת מהעוגה?" עונה לו האישה, "מה אני נראית לך, אופה...?"