בדיחות > חיפוש > בית

בדיחות בנושא בית

בדיחות בנושא בית ועוד

נזירה נכנסה למועדון חשפנות...

בעת טיול לילי מאוחר בפרבר בצרפת, נזקקה הנזירה מרי ללכת לבית שימוש בדחיפות. היא בדקה את האפשרויות שברשותה, וגילתה שהמקום היחידי שפתוח באזור בשעה הזו הוא מועדון חשפנות מקומי ומפוקפק. בלית ברירה, היא החליטה לבדוק האם יש בו בית שימוש, והאם תוכל להשתמש בו. בהיכנסה למקום, הוא היה רועש ממוזיקה ומשיחות בין השוהים בו, ומדי פעם האורות כבו ונדלקו, כשכל הבהוב שכזה לווה בתשואות ובמחיאות כפיים של הקהל. עם זאת, כשהאנשים במקום ראו את הנזירה, החדר נדם – באופן הגיוני למדי. היא ניגשה לברמן ושאלה, "האם אוכל להשתמש בבקשה בבית השימוש?" "בסדר, אבל עליי להזהיר אותך שיש שם פסל של גבר ערום שעוטה על עצמו רק עלה תאנה גדול", השיב לה הברמן. "ובכן, במקרה הזה אני פשוט אביט לצד השני", ענתה הנזירה מרי, והברמן הראה לה את הדרך אל בית השימוש. לאחר כמה דקות הנזירה יצאה מהשירותים, והקהל במקום עצר הכל כדי להעניק לה תשואות ומחיאות כפיים סוערות. היא הלכה לברמן ושאלה, "אדוני, אני לא מבינה. למה הם הריעו לי? הרי בסך הכל הלכתי לשירותים". "תראי", צחק הברמן, "בכל פעם שמישהו מרים את עלה התאנה של הפסל שם האורות פה מהבהבים. אני לא יודע מה עשית שם, אבל חצי מהנורות שלנו נשרפו!"

עם הגיל בא התרגיל: בדיחה גסה על זקנה שמזמינה חשפן

יונה, אחת מדיירות בית האבות, חגגה את יום הולדתה ה-70 וחשה בודדה. היא החליטה פעם אחת בחיים שלה לעשות משהו משוגע כדי לפנק את עצמה. "אני אזמין את אחד מהחשפנים הסקסיים האלה שמפרסמים בעיתון", חשבה לעצמה ופתחה את העיתון במודעות הליווי. היא מצאה שם תמונה של חשפן סקסי עם נתונים שגרמו לה להתגעגע לדברים שלא עשתה כבר 30 שנה. "לעזאזל!" אמרה לעצמה "אף אחד לא יידע, הערב אני אדאג לעצמי וסוף סוף אתענג!" היא הרימה את השפורפרת, חייגה ושמעה: "ערב טוב גברתי, איך אוכל לעזור לך?" 'אוי, הוא נשמע כל כך סקסי!' התלהבה. "תשמע טוב", אמרה לו, "אני רוצה שתבוא לפה עכשיו ותעשה את המסאז'ים האלה שאתה נותן, ואז אני אוסיף לך הרבה כסף ואני רוצה שתקרע לי את הצורה! 30 שנה לא הייתה לי אורגזמה והערב אני רוצה אחת! תביא איתך אזיקים, שוט, ויברטורים, צעצועי מין... אני רוצה את זה חם, אני רוצה את זה לוהט, אני רוצה את זה פראי ואני רוצה שזה יימשך כל הלילה! אני רוצה שתבוא עכשיו ותקשור אותי למיטה! איך זה נשמע לך...?" "זה נשמע נהדר, גברת כץ", השיב מזכיר בית האבות, "רק שכחת לחייג 9 כדי לקבל קו חוץ..."

לא חשבתי שאהיה כה עשיר

יושב לו זקן בלובי של בית האבות ומחייך מאוזן לאוזן ... שואל אותו חברו "מה אתה כל כך מבסוט? " עונה לו הזקן: "לא חשבתי שאהיה כל כך עשיר בערבות ימי... הנה אני יושב למולך פי מלא זהב שערי כולו כסף יש לי אבנים בכליות סוכר בכמויות בדם פלטינה באגן הירכיים פלטינה במפרקים עודף ברזל בדם ומלאי בלתי נגמר של גז טבעי ..."

השיחה של אבא

כשנעמה הביאה את יוסף החבר שלה לפגוש את הוריה, אביה הזמין אותו לחדר העבודה שלו כדי שיוכלו לנהל שיחה בארבע עיניים, במהלכה יכיר אותו ואת תכנוניו לעתיד המשותף עם בתו. "אז מה התוכניות שלך לעתיד?", שאל האב את יוסף. "אני אלמד תורה", ענה יוסף. "מכובד מאוד", אמר האב. "אבל מה בדיוק תעשה כדי לספק לבתי בית נחמד לגור בו?" "אני אלמד, ואלוהים לבטח יספק לנו אחד", ענה יוסף. "ואיך בדיוק תקנה לבתי טבעת נחמדה?", שאל האב. "אני אלמד הרבה ואלוהים יעזור לי", אמר יוסף. "ומה בקשר לילדים?", שאל האב בספקנות, "כיצד תוכל לתת להם את כל מה שהם צריכים?" "אל תדאג אדוני, אלוהים יעזור לנו ולילדינו", אמר יוסף. השיחה המשיכה באותו האופן, ואחרי שיוסף ונעמה הלכו, האם שאלה את האב מה גילה על יוסף. האב ענה: "ובכן, אין לו עבודה או תוכניות, אבל החדשות הטובות הן שכבר עכשיו הוא חושב שאני אלוהים!"

בדיחה גסה על ילדים שראו אישה ערומה

מני, בני ויוני נהגו ללכת יחדיו לביתם אחרי הלימודים והיו מעבירים את הזמן בנעימים עד שהתפזרו כל אחד לביתו. בכל יום מחדש, שלושת הבנים היו הולכים באותו מסלול, מדברים וחוקרים את הסביבה שלהם תוך כדי הליכה. יום אחד אחרי בית הספר, שלושת החברים החליטו ללכת במסלול שונה הביתה כדי לגלות דברים חדשים כמו שהם אהבו לעשות. בדרך החדשה, השלושה שמו לב לחור בגדר של בית פרטי, הציצו דרכו וראו לראשונה בחייהם אישה משתזפת בעירום לצד בריכה. עוד לפני שהספיקו לדבר על מה שראו, יוני החל לרוץ לביתו. מני ובני לא הבינו מה קרה והמשיכו ללכת הביתה כהרגלם. ביום שלמחרת שלושת הבנים הלכו במסלול החדש ולא עמדו בפיתוי של התבוננות דרך החור בגדר שחשף בפניהם את גופה הערום של האישה המשתזפת פעם נוספת. גם הפעם יוני ברח לביתו לאחר שראה את האישה, ומני ובני החליטו לבדוק את העניין... ביום השלישי להליכה באותו המסלול, הבנים לא עמדו בפיתוי והמשיכו במסורת ההצצה, אך לפני שיוני הספיק לברוח, מני ובני החזיקו בו. "מה קרה לך???" אמר בני, "מי בורח כשהוא רואה אישה ערומה???" יוני הנסער השיב "אימא שלי אמרה לי שאם אסתכל על אישה ערומה... אז... אז... אז אני אתאבן ואהפוך לפסל!" "איזה פסל?" אמר מני "אתה עדיין פה לא?" "זה כי הספקתי לברוח לפני שהתהליך הסתיים..." אמר יוני. מני ובני הביטו על יוני ואמרו יחד "השתגעת לגמרי!" יוני הזועף הסתכל על שני הבנים והכריז "לא השתגעתי!!!" ואז הצביע על מכנסיו, "כבר התחלתי להרגיש איך אני מתקשה שם כמו אבן!"

כמה שוות הבטחות של פוליטיקאים?

אחרי שהוריקן רב עוצמה הכה בהאיטי, פוליטיקאי מארה"ב הגיע עם המשלחת הראשונית של כוחות החילוץ כדי להצטלם לצד המחלצים ולצבור יחסי ציבור חיוביים. כשהוא הגיע לכפר שנפגע מהסופה, הוא ראה שראש הכפר מתראיין לערוץ חדשות גדול ומיד הוא התערב בשיחה ושאל כיצד הוא יכול לעזור. "יש לנו כרגע 2 צרכים דחופים" אמר ראש הכפר, "הראשון הוא שיש לנו פה בית חולים, אבל אין רופא". ברגע שהוא שמע את זה הפוליטיקאי מיד שלף את הטלפון שלו מהכיס, צעק ודרש מהאדם שאיתו הוא דיבר לשלוח סיוע, ואז הבטיח לראש הכפר שהוא סידר לו צוות רפואי מלא שיגיע מחר. "ומה הבעיה השנייה שלכם?" שאל הפוליטיקאי. "הבעיה השנייה," אמר ראש הכפר, "היא שנפלה האנטנה הסלולרית ואין קליטה בכל הכפר..."

המתנה של עובדי מס הכנסה

רשות המסים בישראל יצרה קשר עם אמן ידוע, אשר עיצב עבורה מתנה סמלית - מחדד עפרונות שולחני. המתנה תוענק השנה על ידי מס הכנסה לכל בית ישראל, כאות תודה על כל מיליארדי השקלים שהם מרוויחים בזכותו מדי שנה בשנה. עיצוב המתנה בא לבטא את היחס המיוחד, הידידותי ואף האינטימי, שרשות המסים הצליחה לבנות וליצור עם הציבור הישראלי לאורך השנים.

בדיחות צ'אק נוריס

בדיחות קצרות על פוליטיקאים

בחינה במתמטיקה לשחקן כדורגל

המאמן בחוג הכדורגל של בית הספר נכנס לחדר ההלבשה לפני המשחק, הסתכל על השחקן הכי טוב שלו ואמר לו: "אני לא אמור לתת לך לשחק היום, כי נכשלת במתמטיקה ואתה יודע שללא הישגים לימודיים אתה לא תהיה חלק מהקבוצה. אבל אני אתן לך צ'אנס אם תענה על השאלה הבאה... אתה מוכן?". השחקן הצעיר הסכים, והמאמן שאל אותו: "כמה זה שתיים ועוד שתיים?". הוא חשב במשך כמה שניות ואמר: "אמממ... ארבע". המאמן הנרגש לא האמין שהשחקן ידע את התשובה אז הוא בדק שוב ושאל: "ארבע?", "אתה אמרת ארבע?!" הדגיש. שאר חברי הקבוצה שעמדו בצד מיד זעקו: "אבל המאמן, זה לא הוגן, תן לו עוד צ'אנס!"

למי יש את הילד הכי מוצלח?

ארבעה גברים החליטו ביום בהיר אחד לצאת לשחק גולף יחדיו. כאשר הגיעו אל מתחם מגרשי הגולף, פנה אחד מהם אל המועדון כדי לדאוג לחשבון והשלושה האחרים יצאו יחדיו אל עבר המסלול הראשון. שלושת הגברים החלו לדבר ולהתרברב על בניהם זה באוזנו של זה. האיש הראשון אמר לאחרים, "הבן שלי בונה בתים, והוא כל כך טוב ומצליח בזה שהוא נתן לחבר שלו בית חדש בחינם, פשוט נתן לו את זה!" הגבר השני אמר, "הבן שלי היה מוכר מכוניות בעברו ועכשיו הוא הבעלים של סוכנות רכבים נחשבת. הוא כל כך מצליח בתפקידו שהוא נתן לאחד מחבריו מרצדס חדשה עם כל השיפורים שיכולים להיות לה". האיש השלישי שלא רצה להישאר מחוץ לשיח אמר, "הבן שלי הוא סוכן מניות, והוא כה מצליח במה שהוא עושה כך שהוא נתן לחבר טוב מאוד שלו תיק מניות". לאחר מספר רגעים, הצטרף אליהם למסלול האיש הרביעי, ולפני שהחלו לשחק פנה אליו האיש הראשון ואמר, "בדיוק דיברנו על הבנים שלנו וכמה הם מצליחים, מה עם הבן שלך?" האיש הרביעי השיב, "ובכן, הבן שלי הומו ועובד בתור חשפן". שלושת הגברים האחרים השתתקו לנוכח הדברים שנאמרו והמשיכו להקשיב בפליאה, "אני ממש לא נרגש בכל העניין בקשר לעבודה הזו, אבל הוא ככל הנראה די מצליח בחייו; שלושת בני הזוג האחרונים שלו הביאו לו בית, מרצדס חדשה לגמרי ותיק מניות מטורף".

שני אלמנים שבגדו בנשים שלהם

שני חברים אלמנים נפגשו לערב של העלאת זכרונות ושיתוף סיפורים מהעבר. "החרטה הכי גדולה שלי" אמר האלמן הראשון, "היא שבגדתי באשתי בתחילת הנישואים שלנו. אף פעם לא הודיתי בזה כשהיא הייתה בחיים, אבל עכשיו אני סוף סוף מסוגל לפרוק את הסוד הזה. אני הייתי צעיר וטיפש, לאשתי היה הרפס ולא שכבנו חודשים, אז יצאתי לפאב ופגשתי שם ג'ינג'ית משגעת. כבר אחרי שעה יצאנו משם ביחד אל בית מלון, אני זוכר שקראו לה…" "רגע רגע רגע" עצר אותו חברו, "קראו לה במקרה אמיליה וזה היה בפאב הישן ברחוב הרצל?" "כן" ענה חברו בבלבול. "זאת הייתה אשתי הראשונה! היינו נשואים ממש מעט זמן, התחתני איתה רק בגלל איך שהיא נראתה ונפרדנו כי היו לנו מלא בעיות של בגידות בקשר" אמר האלמן השני. "איזו פאדיחה נוראית, אני כנראה חייב לך התנצלות ענקית שהרסתי את הנישואים שלכם. לא הכרתי אותך אז ולא הייתה לי מושג שזאת אישתך לשעבר אחרי שהכרנו, אחרת בטוח הייתי מספר לך קודם" אמר האלמן הראשון. "אין לך מה להתנצל, אם לומר את האמת זאת בעצם אשמתי" הרגיע אותו האלמן השני. "איך ייתכן שזאת אשמתך?" שאל החבר שלו. "אני זה שלא אמר לאישתך שיש לו הרפס והתחיל את כל הבלגן הזה…"

חווית הלילה של האחיות

אי שם בבית חולים במרכז הארץ, חמש אחיות נפגשות לארוחת בוקר בקפיטריה של בית החולים, לאחר שעברו לילה סוער במחלקותיהן ומתחילות לפטפט: - הראשונה אומרת: "הלילה שכבתי עם רופא מרדים, אני מה זה מאוכזבת!" - "למה?" שואלות האחיות. - "לא הרגשתי כלום מכלום! נאדה!" - "גם אני לא מרוצה" אומרת האחות השנייה ומספרת: "אני שכבתי עם מנהל בית החולים..." - "נו... ו...?" מתפלאות חברותיה - "הוא כל הזמן נתן הוראות אבל את כל העבודה במיטה הייתי חייבת לעשות בעצמי..." - שלישית עונה לה: "לי היה מזל רע, הלילה שכבתי עם סטאג'ר. כל הזמן שאל אותי: הכל בסדר? את חושבת שאני עושה עבודה טובה? את בטוחה שעושים את זה כך?" - "ומה אני אגיד?" אומרת הרביעית, "נפלתי על אחראי הביטחון..." - "עד כדי כך?" שואלות האחרות. - "כן, כשנשארתי ערומה במיטה, הוא התחיל להתלונן שזאת עבודה מאוד קשה לבן אדם אחד והוא צריך לקרוא לתגבורת". החמישית הייתה שקטה ולא דיברה מילה. היתר הסתכלו עליה בתימהון ושאלו אותה: - "ומה איתך? עם מי את בילית הלילה?" - בחיוך ממזרי היא עונה: "אני שכבתי עם טכנאי רנטגן, משהו פשוט נפלא! ביקש ממני לשכב בכל מיני תנוחות; מקדימה מאחורה, על הצד... וכשסיימנו הוא אמר לי: כמה חבל שזזת, נצטרך להתחיל את הכל מחדש..."

הנעליים המדהימות והבעל המתחשב

בעל ואישה ישבו בבית קפה בתל אביב ודיברו ביניהם עד שלפתע דעתה של האישה הוסחה בגלל בחורה צעירה עם הנעליים היפות ביותר שהיא אי פעם ראתה. הבחורה הלכה לצד השני של בית הקפה והתיישבה לשוחח עם כמה חברות. הבעל מיד שם לב שאשתו איבדה ריכוז ושאל אותה מה קרה. "לבחורה שעברה פה עכשיו היו נעליים מדהימות ואני מתה לדעת איפה היא קנתה אותן. אתה חושב שזה יהיה מוזר אם אני אלך לשאול אותה מאיפה הן?" "אם זה לא נעים לך יקירתי אז תרשי לי לעזור לך ולשאול" אמר הבעל, קם והלך לכיוון הבחורה עם הנעליים. 'איזה גבר מקסים ומתחשב יש לי', חשבה האישה בשמחה. בינתיים הבעל הגיע לשולחן של הבחורה הצעירה ופנה אליה: "סליחה, את יכולה בבקשה להגיד לי איפה קנית את הנעליים האלו?" "כן בטח" ענתה הצעירה, "מחנות שמצאת פה ממש מעבר לפינה ברחוב מקביל". "וכמה הן עולות?" המשיך הבעל. "2,000 שקל" אמרה לו הבחורה. הבעל הודה לבחורה הצעירה, חזר לשבת ליד אשתו ואמר לה: "היא קנתה את הנעליים באמריקה".

האם מותר להגיד קדיש על הכלב?

ליהודי זקן היה כלב שהיה החבר היחיד שהיית לו כ-15 שנה. למרבה הצער, הכלב מת. כיוון שהוא מאוד נקשר אליו, הוא הלך לרב ושאל אם הוא יוכל לומר קדיש על הכלב. ענה לו הרב: "תראה מר כהן, אתה יודע שאנחנו אורתודוקסים, קדיש זה רק לבני אדם, לא לבעלי חיים..." "למעשה..." ממשיך הרב, "יש בית כנסת רפורמי במרחק של שני רחובות מכאן. לך לשם ותבקש שיעשו קדיש על הכלב, אתה יודע, הם מספיק משוגעים כדי לעשות את זה". הזקן הודה לו ואומר: "אתה חשוב שהם גם יקבלו את התרומה שלי של 100,000 דולר לזכרו של כלבי הקטן מויש'ה?" "עצור!" צעק הרב, "למה לא אמרת שהכלב יהודי?!"

משוגעים על מטוס

חבורה של משוגעים שצריכים לעבור מוסד עלו על טיסה מיוחדת ואחרי שהמטוס המריא הם התחילו להשתולל ולקפוץ מצד לצד. הטייס ששמע את המהומה מיד שלח את טייס המשנה שלו לעשות סדר ולטפל בבעיה. טייס המשנה יצא לתא הנוסעים. עוברות כמה דקות ולפתע המהומה נפסקת וטייס המשנה חוזר לתא מבסוט. "מה עשית כדי להרגיע את המשוגעים האלה?" שאל הטייס. "הצעתי להם שנשחק במשחק בית ספר והם הסכימו, אז נתתי להם שיעורי בית ואמרתי להם שאסור להם לשחק ולהשתולל עד שהם יסיימו" הוא השיב. הטיסה ממשיכה כרגיל, אך אחרי כמה זמן המשוגעים מתחילים שוב להשתולל וטייס המשנה הולך לבדוק מה קורה. עוברות כמה דקות, לפתע זעזוע אדיר מרעיד את תא הטייס ואז השקט חוזר למטוס וטייס המשנה חוזר למקומו.. "מה עשית הפעם?" שאל הטייס. "בדקתי להם את השיעורים ואמרתי שהכל היה בסדר, אז הם פתחו את הדלת ויצאו להפסקה."

הריב בחדר בית המלון

בעל שרב עם אשתו בחדר בית המלון התקשר אל הקבלה ואמר לפקיד: "בבקשה תגיע לפה בהקדם, רבתי עם אשתי והיא רוצה לקפוץ עכשיו מהחלון בחדר." פקיד הקבלה ענה באדיבות: "אני מבין את המצב, אבל אני מתנצל מאוד אדוני - ריב זוגי זו בעיה פרטית של האורחים ואין לי איך לעזור לך להתפייס עם אשתך." הבעל השיב בכעס: "לא, אידיוט!!! החלון שלכם לא נפתח, תבואו לתקן את זה!"

את מי הכי קל לנתח?

חמישה מנתחים נפגשו בכנס רפואי ושוחחו ביניהם בלובי המרכזי: "אני הכי אוהב לנתח רואי-חשבון", סיפר המנתח הראשון, "כי אצלם כל האיברים ממוספרים ומסודרים". "אני דווקא מעדיף ספרנים", אמר השני, "בגלל שהאיברים שלהם מקוטלגים לפי האלף-בית". "חשמלאים הם הנוחים ביותר לניתוח", הוסיף המנתח השלישי, "מכיוון שאצלם כל איבר מסומן בצבע מוגדר מראש". "יותר טוב לנתח פועלים שמרכיבים מכונות", אמר המנתח הרביעי,"כי הם אף פעם לא מתרגשים אם נשארים כמה איברים מיותרים שאני זורק לפח בסוף". "כולכם טועים!", אמר החמישי, "הכי קל ונוח לנתח פוליטיקאים. הרי אין להם לב, הם חסרי עמוד שידרה, ובכלל, ניתן להחליף בין הראש והתחת שלהם, ואיש לא ירגיש".

בלרינה בבר

גרוזינית אחת נכנסת לבר, מרימה את ידה באוויר, חושפת את שיערות בית השחי שלה לראווה ושואלת בקול: "מי פה גבר מספיק כדי להזמין לי שתייה?" מיד ניגש אחד השיכורים ואמר לברמן: "תמזוג לבלרינה היפה הזו מה שהיא רוצה!" הברמן התעניין לדעת למה השיכור קורא לה בלרינה, ולאחר ששאל השיכור ענה: "אין מצב שהיא לא בלרינה - תראה איך היא מרימה את הרגל שלה גבוה!"

בדיחות קצרות על ילדים

סוד החיים הארוכים של סבא

לסבא אחד היה סוד מדהים לשמירה על הבריאות והצלילות. כל בוקר הוא היה מוסיף כפית גדושה של אבקת שריפה לכוס הקפה שלו, והיה שותה אותה בשלוק אחד. הוא אמר שזו תרופה עתיקה שהוא למד עליה מסבא שלו, ולמרות שכולם היו בטוחים שמדובר בשטויות, הסבא חי חיים טובים וארוכים בלי שום בעיה בריאותית עד שנפטר בשיבה טובה בגיל 104. הוא הותיר אחריו 3 ילדים, 7 נכדים, 4 נינים ומכתש ברוחב 20 מטר במשרפה של בית הקברות…

אלמנה שחורה עם כלב

בחורה צעירה יצאה מהמכולת ונתקלה לפתע בשיירה ארוכה וחריגה, המלווה שני ארונות קבורה אל בית הקברות הסמוך. את השיירה הובילה אישה לבושה שחורים שאחזה בידה כלב פיטבול קשור ברצועה, ומאחוריה כ-200 נשים התקבצו בדממה. הצעירה הייתה מאוד סקרנית לדעת מה פשר ההיאספות ואזרה אומץ לגשת אל האישה בשחורים. "אני מאוד מצטערת על האובדן שלך" אמרה לה, "וצר לי שאני מפריעה, אבל אני פשוט המומה מהשיירה הזו. מעולם לא ראיתי כזאת לוויה! של מי היא, אם יורשה לי לשאול?" "בעלי", ענתה האלמנה השחורה. "מה קרה לו?" שאלה הצעירה. "הכלב שלי תקף והרג אותו" השיבה. "אוי, זה נורא!" ענתה הצעירה "ושל מי הארון השני, אם יורשה לי לשאול?" "של חמותי" ענתה "היא ניסתה להציל את בעלי, אבל אז הכלב התנפל גם עליה". רגע של שתיקה והרהור חלף בין השתיים, כאשר לפתע, הצעירה שברה שתיקה והעזה לשאול: "תוכלי בבקשה להשאיל לי את הכלב?" "תעמדי בתור!" השיבה האלמנה בשחור.

איך נגמר יום מוצלח בבית הספר?

צחי חזר מבית הספר והתיישב לאכול ארוחת צהריים עם אימא. - "איך היה היום שלך בבית הספר חמודי?" שאלה האימא. - "היה יום ממש ממש טוב!" ענה צחי בשמחה. - "איזה יופי, מה קרה היום?" - "בשיעור הראשון עשו לנו בוחן פתע בלשון וכל הכיתה נכשלה. בשיעור השני היינו אמורים לשחק כדורגל, אבל המגרש בשיפוצים אך שלחו את כולם לספרייה והיינו צריכים ללמוד בשקט. אחר כך בשיעור השלישי התחלנו נושא חדש בהיסטוריה וקיבלנו מלא שיעורי בית." - "זה לא נשמע כמו כזה יום טוב עד עכשיו…" - "אבל בשיעור הרביעי היה ממש כיף כי עשינו ניסוי ממש ממש גדול בכימיה." - "אוקי זה נחמד לשמוע, ומה תעשו מחר בבית הספר?" - "נלך לראות את הבולדוזרים מפנים את ההריסות."

הסבתא שיודעת להזניק מכירות

בוקר אחד, עובדי חברת היי-טק יצרו רעש והמולה, הזיזו במרץ שולחנות, כיסאות ומחשבים ושינו מיקום של תמונות ועציצים. במרכז כל הבלגן עומדת המנקה הזקנה ושואלת: "חמודים שלי, מה הולך פה?! למה אתם מזיזים את הכל?" מישהו ענה לה: "סבתא אל תדאגי, פשוט המכירות שלנו ירדו, לכן אנחנו משנים את הכול על פי תורת ה"פאנג-שוואי"... אחר כך המכירות ירקיעו שחקים!" ענתה המנקה: "חמודים שלי, אתם יודעים - בבניין הזה, עוד לפני קום מהמדינה, היה בית בושת. וכאשר ה"מכירות" שלהם ירדו, לא הזיזו את המיטות, פשוט החליפו את הזונות".

כך נשמע המשיבון של סבא וסבתא

הגעתם לסבא/ סבתא, אינני בבית כרגע. אם ברצונכם להשאיר הודעה, אנא עשו זאת כעת. אם הנך אחד מילדי – אנא הקש 1 אם אתה זקוק לבייבי סיטר – הקש 2 אם המכונית שלך עדיין במוסך וברצונך להשתמש בשלי – הקש 3 אם היום יום שישי, לא הספקת לעשות קניות ועלי לרוץ לעשות אותן עבורך – הקש 4 אם עלי לקחת את הנכדים לגן/בית ספר/ כדורגל/ טאיקוונדו/ בלט/ שחיה/ קייטנה / שעורי בר מצווה – הקש 5 אם עלי להחזיר את הנכדים מ- גן/בית ספר/ כדורגל/ טאיקוונדו/ בלט/ שחיה/ קייטנה / שעורי בר מצווה – הקש 6 אם אתה בישיבה ולא תגיע הביתה בזמן ורצונך להיעזר בי לקחת את הנכדים לרופא שיניים/ שיעורי עזר/ קלינאי תקשורת/ פסיכולוג ילדים – הקש 7 אם ברצונך להלין אצלי את הנכדים למרות שזה ערב הברידג' שלי – הקש 8 אם אתה אחד מחברי – מה אתה חושב? למי יש זמן לדבר איתך!!!

מחשב זה זכר או נקבה?

מורה לעברית ניסתה להסביר לכיתה שבעברית, בשונה מאנגלית, שמות עצם יכולים להיות זכר או נקבה. לדוגמא: house בעברית זה בית, זכר. Plate זה צלחת, נקבה. תלמיד אחד שאל: מחשב זה זכר או נקבה? במקום לומר להם את התשובה, חילקה אותם המורה לשתי קבוצות, גברים ונשים, וביקשה מהם להחליט האם מחשב זה זכר או נקבה. בנוסף כל קבוצה הייתה צריכה למנות 4 נימוקים לבחירתם. הגברים החליטו שמחשב זה נקבה וסיבותיהם היו: 1. אף אחד, חוץ ממי שיצר אותם, לא מבין את ההיגיון הפנימי שלהם. 2. שפת האם שבאמצעותה הם מתקשרים עם מחשבים נוספים ברורה רק להם. 3. הטעות הכי קטנה שנעשית להם נשמרת בזיכרון לטווח ארוך, ונשלפת מיד בזמן המתאים. 4. ברגע שאתה מתחייב למחשב אחד, אתה מבזבז את כל כספך על אביזרים עבורו. קבוצת הנשים טענה שמחשב צריך להיחשב כזכר. סיבותיהן היו: 1. כדי לעשות כל דבר איתם, עליך להדליק אותם קודם. 2. יש להם המון מידע, אבל הם עדיין לא יכולים לחשוב לבדם. 3. הם אמורים לעזור לך לפתור בעיות, אבל רוב הזמן יוצרים בעיות בעצמם. 4. ברגע שאתה מתחייב לאחד, אתה מבין שאם היית מחכה עוד קצת, היית מוצא דגם טוב יותר. הנשים ניצחו!!!

המתפלל העשיר והרב העני

באחד הימים, הופתע רב בית הכנסת לראות מתפלל חדש שהגיע לראשונה, חנוט בחליפת יוקרה ונעלי מעצבים. "כבוד הרב" אמר האורח, "באתי להודות לאל על העושר הרב שנתן לי, ולהרים תרומה של 100 אלף דולר לבית הכנסת!" "וואוו" התרגש הרב, "אם מותר לי לשאול, איך הגעת לעושרך הרב?" "בחודש שעבר הנחתי תפילין לראשונה בחיי" השיב האיש, "וביקשתי מהאל הצלחה כלכלית. כעבור שבוע חל מהפך בביזנס שלי, וסגרתי עסקאות במיליוני דולרים..." "איך אתה מסביר את זה?" הופתע הרב, "אני מתפלל לאלוקינו שלוש פעמים ביום, מלמד תורה, פונה לבורא עולם בכל רגע נתון וחושב עליו בכל רגע ורגע, ובכל זאת אני עני מרוד, והשם לא העניק למשפחתי רווחה כלכלית..." "אתה יודע למה זה?" השיב האורח, "זה כי אתה נודניק!"

משפט שלמה בגרסת הנישואים

בתקופת המלך שלמה, היה גבר צעיר, נאה ומוצלח שהיה מבוקש בקרב כל העלמות הצעירות בממלכה. הבחור הצעיר הזה בהחלט היה מודע ליתרונות שלו, והוא היה מתהולל עם בחורות שונות ומבטיח לכל אחת מהן עולם ומלואו. בעוד שמרבית העלמות ידעו שאי אפשר לסמוך עליו, שתי צעירות לקחו את דבריו ברצינות והכריזו בפניי משפחתן שהן עתידות להתחתן עם הגבר המוצלח והיפה ביותר בממלכה. השמועות על הנישואין התפשטו, ושתי האימהות של הצעירות ששמעו שמישהי אחרת עתידה להתחתן עם העלם המבוקש החלו לריב ביניהן על גורלו וגורלן של בנותיהן. לאחר שלא הצליחו ליישב את המריבה, החליטו שתי האימהות ללכת אל המלך שלמה, החכם באדם, ולבקש שיחליט מי מבנותיהן תינשא לעלם. הן גררו את הצעיר אל בית המשפט ושטחו את הטענות שלהן בפני המלך החכם. שלמה הקשיב לדבריהן בסבלנות ולאחר שסיימו ציווה "הבו לי את החרב הגדולה ביותר בארמון! אני אחצה את הגבר וכל אישה תקבל חצי ממנו!" האם הראשונה נראתה אדישה למדי ואמרה "הבו לו את החרב". האם השנייה שהזדעזעה למשמע הפקודה, צעקה: "כבוד המלך, הסר את הציווי! אני מוותרת על החתן המיועד! רק אל תשפכו את דמו!!!" המלך שלמה הביט בשתי הנשים עם חיוך גדול ופסק: "האם הראשונה תזכה לחתן את ביתה עם העלם הצעיר!". פקיד בית המשפט המבולבל פנה אל שלמה ואמר: "מלכי החכם, אתה לא מתבלבל? האם הראשונה הייתה מוכנה לחתוך את הבחור הצעיר הזה!" "נכון!" השיב המלך שלמה, "זה מוכיח שהיא ראויה להיות חמותו האמיתית!"

שחרר את אשתי!

שודד אחד פרץ לתוך בית ומיד איים על בני הזוג עם אקדח וקשר אותם לכיסאות. הוא כיוון את נשקו לראשה של האישה והכריח את הגבר לספר לו איפה נמצאת הכספת, והגבר הלחוץ והמבולבל סיפר לו מיד. השודד רוקן את הכספת והמשיך לשדוד מהבית כל דבר בעל ערך שמצא, כשלאורך כל הזמן הזה הזוג היה קשור לכיסאות, והגבר צעק ״קח מה שאתה רוצה רק בבקשה תשחרר אותה!״ השודד תחילה התעלם, אבל אחרי ששמע את הגבר צועק את אותו המשפט כמה עשרות פעמים, הוא פנה אליו ואמר: ״לא! אני לא משחרר אותה וגם לא אותך! אתם תתקשרו למשטרה והם מיד יתפסו אותי. מה ההיגיון לעשות את זה?!״ ״בבקשה, אל תשחרר אותי, תשחרר רק אותה!״ אמר הגבר והתחיל לבכות. השודד הרגיש קצת נבוך אז הוא ענה לגבר: ״אל תדאג, אני אשאיר את הדלת פתוחה ועל הבוקר השכנים שלכם יבואו לבדוק וישחררו את שניכם. תסמוך עלי, אני מקצוען, זו לא הפעם הראשונה שלי״. הגבר התייפח: ״בבקשה, רק תשחרר אותה, בבקשה! אנחנו לא נתקשר למשטרה, אני מתחנן אליך!״ השודד התרשם מהרגשות העזים של הבעל: ״אתה כנראה ממש אוהב את אשתך אם אתה ככה מתחנן." ״לא ממש,״ התנשם הגבר, ״פשוט היא תהיה בבית עוד 15 דקות..."

הדברה יהודית

בקהילה יהודית גדולה בארצות הברית הייתה מכת עכברים קשה בכל העיר, ובאורח פלא שלושת בתי הכנסת בעיר, הרפורמי, הקונסרבטיבי והאורתודוקסי, סבלו מהעכברים יותר מכל. מחשש שהעכברים יכרסמו את ספרי הקודש, התכנסו שלושת רבני בתי הכנסת לישיבה דחופה, בה הוסכם פה אחד שלפי התורה אסור לגרום צער לכל בעל חיים, ולכן אין להשתמש ברעל עכברים או במלכודות דבק. השלושה החליטו לנסות כל אחד בדרכו להיפטר מהעכברים, מבלי לפגוע באיסור החמור מהתורה. בבית הכנסת האורתודוקסי ניסו לשים מלכודות שכולאות את הממזרים הקטנים, אך על כל אחד ששוחרר לחופשי התרבו עוד שניים, והמצב נשאר כפי שהיה. בבית הכנסת הקונסרבטיבי ניסו הדברה טבעית באמצעות עלים שריחם דוחה עכברים. כמובן שזה לא עבד, כיוון שהם רק התחפרו במחילותיהם עוד יותר וכרסמו את קירות בית הכנסת מבפנים. רק בבית הכנסת הרפורמי הצליחו להעלים את בעיית העכברים לגמרי. שני הרבנים האחרים שאלו את הרב הרפורמי: "איך עשית את זה?" "פשוט מאוד" ענה "עשינו לכולם בר מצווה, ומאז – הם לא חוזרים יותר!"

השדכן והשוליה

שדכן אחד הרגיש שהעסקים חלשים, אז החליט להצמיד אליו נער שוליה, כשחקן חיזוק. הוא הסביר לנער את העבודה טוב-טוב. "כשאני מדבר עם מישהו על חתן או כלה מיועדים, התפקיד שלך הוא לנפח את העניינים. למשל אם אני אומר שהכלה המיועדת יפה, אתה תוסיף שהיא יפה מאוד מאוד, הבנת?" הנער הסכים והתלווה אל השדכן ובכל בית אליו נכנסו, הילל את המשודכים בהצלחה רבה. יום אחד, הגיעו לביתם של זוג מבוגר שביקש למצוא שידוך לבנם. השדכן סיפר להם שהכלה יפה. "לא סתם יפה" הוסיף השוליה "יפה כמו הירח!" השדכן סיפר להם כמה היא משכילה. "למדה במדרשה הכי גבוהה!" הוסיף השוליה. השדכן סיפר שהיא מנהלת משק בית למופת. "היא חרוצה, היא מנומסת, מסורה, עדינה ובשלנית מעולה!" "כל כך הרבה דברים טובים באישה אחת..." מלמל האב של החתן המיועד "מה, אין בה שום פגם?" מביט עליו השדכן בקריצה "טוב נו, אולי יש לה מגרעה אחת מזערית... גיבנת קטנה על הגב..." קופץ השוליה ממקומו "מה קטנה?! הר! יש לה הר!!!"

השעון המדבר של יואב

מאז ומתמיד יואב היה ידוע בקרב חבריו כבחור עם חוש הומור ייחודי. יום אחד הוא ערך חנוכת בית בדירה חדשה שרכש, וכשכל חבריו הגיעו למשכנו בשעת לילה מאוחרת, הוא התחיל לערוך להם סיור בכל חדר בבית. החברים ציפו לראות חפצים מוזרים ומשעשעים, אך המטבח, הסלון וחדר המקלחת היו כולם מאובזרים בפריטים רגילים לחלוטין, כיאה לאדם בוגר – לא משהו שמתאים לחברם יואב. זאת עד שהגיעו לחדר השינה, שם ראו גונג מתכת עצום. "מה הקטע של הגונג?" שאל אחד מחבריו של יואב. "מה, זה? זה שעון מדבר!" ענה יואב. "איך זה עובד" שאל חבר אחר. "שימו לב..." אמר יואב, הרים פטיש ענק והכה בגונג בכל הכוח. לפתע נשמע קול צעקה מעבר לקיר: "לעזאזל, עכשיו 2 בבוקר יא משוגע!"

בדיחות קצרות על חיות

בדיחות קצרות על זוגיות

ביקור בבית החולים

בבית חולים נערכה ביקורת פתע ולמבקר הצמידו רופא שעבר איתו בין המחלקות, כדי להראות לו כיצד מתנהל בית החולים. במהלך הסיור המבקר ראה מטופל באחד החדרים שאונן באופן נמרץ. "אלוהים אדירים!" הוא אמר, "זו בושה וחרפה, איך אתם נותנים לדבר כזה לקרות?!" הרופא סגר את דלת החדר ואמר: "לבחור שכאן יש בעיה רצינית שגורמת לאשכים שלו להתנפח לממדים עצומים. אם הוא לא יגיע לפורקן 5 פעמים ביום, הם עלולים להתפוצץ. זה הטיפול שהוא מקבל וזה עובד די טוב בינתיים." הם ממשיכים בסיור ולפתע המבקר רואה שבחדר אחר, אחת האחיות מבצעת מין אוראלי במטופל. "אלוהים אדירים!" הוא אמר, "מה זה צריך להיות?! איך אתה מסביר לי דבר כזה בבית חולים?!" הרופא סגר את דלת החדר וענה: "אותה מחלה, ביטוח טוב יותר."

יצירתיות של אשה בת 50

אחרי 25 שנות נישואין, הסתכלתי על אישתי ואמרתי לה: "אהובתי, לפני 25 שנה, הייתה לנו דירה קטנה, אוטו ישן, ישנו על כורסא ישנה והסתכלנו בטלוויזיה שחור לבן בגודל 10 אינטש, אבל ישנתי עם בלונדינית צעירה בת 25... עכשיו יש לנו בית בשווי 500,000 יורו, מרצדס בשווי 50,000 יורו, מיטת מים, טלוויזיה צבעונית 50 אינטש, ואני ישן עם זקנה בת 50". אשתי הייתה מאוד זריזה במחשבה ואמרה לי: "אתה רק צריך למצוא לך בלונדינית צעירה בת 25, ועורך הדין שלי ידאג לכך שתהיה לך דירה קטנה, אוטו ישן, שתישן על כורסא ישנה ושתהנה מטלוויזיה שחור לבן בגודל 10 אינטש". מוסר השכל: הנשים הן מדהימות!!! הן מרפאות אותך מהר מאוד ממשבר שנות החמישים.

הבור בכניסה לעיר חלם

בכניסה לעיר חלם היה בור גדול בכביש ובעלי עגלות שהיו נוסעים בלילה היו נכנסים לבור, העגלה הייתה קופצת והנוסעים היו נחבטים בחוזקה בגג או ברצפת העגלה. עד שהיו מביאים אותם לבית החולים, היה מצבם מחמיר וחלקם היו נופחים את נשמתם. כינס ראש העיר חלם את מועצת החכמים כיצד לפתור את הבעיה. הציע מנהל בית החולים: "אני מציע להצמיד רופא לבור שייטפל מיידית בחולים וכך יינצלו חייהם". אמר ראש העיר: "זה רעיון טוב, אבל לא מספיק טוב". הציע הממונה על העגלות: "נצמיד אמבולנס לבור שיוביל במהירות את הפצועים לבית החולים". אמר ראש העיר: "זה רעיון טוב אבל לא מספיק טוב". אמר מהנדס העיר: "אני מציע לבנות בית חולים על יד הבור וכך יפונו החולים במהירות לבית החולים". אמר ראש העיר: "זה רעיון טוב אבל לא מספיק טוב!, אני מציע לסתום את הבור ולחפור בור חדש ליד בית החולים!"

אשם בכל הסעיפים

השופט המחוזי ביקש מהנאשם לעמוד על רגליו... "אתה מואשם ברצח מנהל בית הספר, בעזרת מסור" קבע השופט את פסק הדין. דממה שררה באולם עד שלפתע, זינק מהקהל גבר כועס וצעק: "ממזר שקרן!!" "שקט בבית המשפט!" הורה השופט ופנה שוב אל הנאשם. "אתה מואשם גם בהריגת נהג המשאית עם את חפירה!" "קמצן ארור!!" התנפל שוב האיש מהקהל. "אמרתי שקט!!!" הורה השופט והכה בפטיש. "כמו כן..." הביט השופט בנאשם "נמצאת אשם בהריגת הדוור עם מקדחה חשמלית!" "חמור גדול!!" צעק האיש מהקהל. "אדוני!" התרגז השופט "אם אתה לא תגיד לי עכשיו מה הסיבות להתפרצויות חסרות השחר הללו, אתה תואשם בביזיון בית המשפט!" ענה לו האיש: "אני גר בשכנות עם אדם זה כבר 20 שנה ואני מזועזע מהראיות, שכן במרוצת השנים, בכל פעם שביקשתי להשאיל ממנו כלי עבודה הוא אמר שאין לו!!"

בדיחות צבא קצרות

סודו של סופרמן

קלארק קנט שכב על ערש דווי במיטת בית חולים, ואשתו, לואיס ליין, ישבה לצדו. אחרי זמן ארוך של שתיקה היא אמרה, "יקירי, אני חייבת להתוודות על משהו. לפני שנים רבות היה לי רומן עם... ובכן... עם סופרמן. זה היה רק לילה אחד וכל כך התחרטתי על זה מאז! אני מקווה שתוכל לסלוח לי..." "את לא צריכה לדאוג כלל וכלל," הרגיע אותה קלארק ובשארית כוחותיו הסיר את משקפיו. "את מבינה? אני סופרמן! אפילו אם לא ידעת שזה הייתי אני, בעינייך ראיתי שאת נאמנה אלי, לא משנה איזו תחפושת אלבש." "איזו הקלה", אמרה לואיס וניגבה דמעה מעיניה. "אז זה היית אתה גם בתחפושת של באטמן?"

חוקים מצחיקים מהחיים

עזרה משמיים: מה עשו החרדים שנקלעו לאי בודד?

מטוס טס מעל האוקיינוס השקט, הרחק מכל יבשה כשלפתע נשמע קולו של הקברניט ברמקול: "כאן קברניט המטוס, ויש לי לבשר לכם שתי בשורות: אחת רעה ואחת טובה. הבשורה הרעה היא שמנועי המטוס כבו, אנו דואים, ואני מנסה לנחות נחיתת אונס. הבשורה הטובה היא שאנו ליד אי קטן, הרחק מכל מקום מיושב אחר, וכאן נוכל לחיות את שארית חיינו. אבל אף אחד לא ימצא אותנו לעולם..." הטייס הצליח להנחית את המטוס נחיתת אונס מושלמת על האי וכל הנוסעים יצאו. בין הנוסעים נמצא זוג חרדים מירושלים. האישה ההיסטרית אמרה לבעלה: "מה נעשה?! אין כאן בית כנסת או אוכל כשר! אנחנו אבודים לנצח..." ענה לה הבעל: "תגידי, שילמת את ההמחאה שהבטחת לישיבה בירושלים?" "לא", ענתה לו אישתו, "לא הספקתי בגלל ההכנות לפני הנסיעה." הבעל העלה חיוך קל וממשיך, "ואת התשלום שהבטחת לבית הכנסת, שילמת?" "לא" אמרה לו אישתו הנבוכה ומרוגזת מעט, "מה זה שייך בכלל?" החיוך של הבעל התרחב לצחוק, "ואת הוראת הקבע שפג תוקפה לישיבה של הבן חידשת?" "השתגעת לגמרי?" מתפרצת האישה, "אנחנו באמצע שום מקום ואתה מתעסק בשטויות? לא חידשתי כלום!" "אז אל תדאגי", צוחק הבעל בקול, "תסמכי עלי, אחד מהם כבר ימצא אותנו..."

היהודייה שרצתה למצוא חדר פנוי במלון

בלילה אירופאי קר אחד בשנת 1935, תמרה גולדשטיין, אישה יהודייה מבוגרת, נכנסה לבית מלון בעיר מבודדת לאחר שמכוניתה התקלקלה, הציגה את עצמה בפני פקיד הקבלה וביקשה חדר ללילה. "אני מצטער גברתי, אין לנו חדרים פנויים במלון" הוא אמר לה. "אבל יש שלט על הדלת שלכם שאומר שיש חדרים פנויים" הגיבה גברת גולדשטיין בפליאה. "זה כנראה בטעות" אמר הפקיד, "תצטרכי למצוא מקום אחר לישון בו". "אמרו לי שזה בית המלון היחיד בעיר" היא השיבה, "אולי תוכל לבדוק בכל זאת אם יש לכם איזה חדר בשבילי?" "אני מצטער גברת, אין לנו שום חדר בשבילך", אבל תוך כדי שהפקיד אמר את זה, ניגש לקבלת המלון גבר נסער עם מזוודה והודיע שהוא חייב לעזוב את החדר שלו בדחיפות בגלל מקרה חירום רפואי. הפקיד לקח מהגבר את המפתח של חדרו ותשלום עבור השהות שלו, ואז גברת גולדשטיין פנתה אליו שוב ואמרה "אז מה לגבי עכשיו, אני יכולה לקבל את החדר של האדון הזה?". "תראי גברת..." פנה אליה הפקיד, "לא רציתי להגיד לך את זה מקודם, אבל את פשוט לא יכולה לישון כאן. בית המלון הזה לא מקבל יהודים". "מי אמר שאני יהודייה?, אני בכלל נוצרייה!" אמרה גברת גולדשטיין בפליאה. "קשה לי להאמין בזה", השיב לה הפקיד "אבל בואי נשאל אותך כמה שאלות ונגלה... מי היה בנו של אלוהים?" - "ישו" - "איך קראו לאימא שלו?" - "מרים" - "איפה הוא נולד?" - "בבית לחם" - "איפה בדיוק?" - "בתוך מערה" - "למה?" - "בטח בגלל ששמוק כמוך לא הסכים לתת חדר לאימא שלו רק בגלל שהיא יהודייה!"

היהודי שביקש מגוי להתקין מזוזה בביתו

יהודי עשיר קנה בית מדהים בבוורלי הילס, קליפורניה ושכר מעצב-פנים מקומי. לאחר שביתו היה מוכן, נזכר בעל הבית ששכח להתקין מזוזות בדלתות. הוא נסע העירה, קנה 50 מזוזות מאד מהודרות וביקש ממעצב הפנים הגוי שיתקין כל אחת מהן על המשקוף, בצידה הימני של כל אחת מדלתות הבית, פרט לדלתות השירותים. הוא הלך מביתו קצת מודאג פן יפגע המעצב בצבע הטרי או שלא יתקין את המזוזות כהלכה, אך בשובו הביתה הוא נוכח שהמשימה בוצעה לשביעות רצונו המלאה, ולכן שילם את שכר המעצב ברוחב-לב ואף הודה לו בחום. ממש לפני צאתו מהבית, אמר המעצב לבעל הבית: "אני ממש שמח שאתה מרוצה מעבודתי. אגב, הוצאתי את תעודות האחריות מכל המזוזות והנחתי אותן על השולחן בסלון..."

שיחת טלפון בין שתי פולניות

פולנייה אחת מתקשרת לחברה טובה שלה ערב אחד ושואלת: "מה שלומך? איך הבעל והילדים?" עונה לה החברה: “המצב ממש נפלא! בעלי היקר בדיוק קיבל היום קידום בעבודה והילדים המתוקים שלי עושים שיעורי בית בחדר.” "ואיך את מרגישה?" המשיכה הפולנייה. "אצלי הכל יופי גם ותודה לאל אין לי על מה להתלונן." השיבה החברה. "טוב הבנתי," אמרה הפולנייה, "אני אתקשר מאוחר יותר, אני רואה שיש לך אורחים..."

כדאי להקשיב עד הסוף

ילד אחד חוזר מבית הספר הביתה ומספר לאימו: "בזמן ההפסקה ראיתי את אבא עובר עם האוטו ליד בית הספר. באוטו הייתה דודה אסתר והם נסעו לחורשה ליד בית הספר. רציתי להגיד להם שלום ולכן רצתי אחריהם לחורשה. כשהגעתי לחורשה, ראיתי את אבא מוריד לדודה אסתר את החולצה ודודה אסתר מורידה לאבא את המכנסיים ואז..." "עצור" הפסיקה האימא את הסיפור ואמרה: "בוא ותספר את כל הסיפור בארוחת הערב כשאבא יהיה פה". בזמן ארוחת הערב אומרת האימא לילד: "בוא תספר לנו מה ראית היום בהפסקה בבית הספר". הילד התחיל לספר: "ראיתי את האוטו של אבא עובר ליד בית הספר ויחד איתו הייתה דודה אסתר. רציתי להגיד להם שלום אז רצתי אחריהם לחורשה. ואז ראיתי שאבא מוריד לדודה אסתר את החולצה ודודה אסתר מורידה לאבא את המכנסיים, ואז אבא עשה לדודה אסתר מה שעשה דוד יעקב לאימא כשאבא היה במילואים". מסקנה: תמיד כדאי להקשיב עד הסוף.

משפטים מצחיקים

המשפט הצבאי הכפול

שני קצינים איבדו את הנשקים האישיים שלהם באותו היום. לאחר חיפושים ארוכים, לא הצליחו השניים למצוא אותם וקבעו שישפטו אחד את השני. השניים נכנסו לחדר גדול, הציבו בו דגל ושולחן כדי שייראה כמו בית משפט והתחילו. הקצין הראשון התיישב על כיסא השופט ומולו התייצב הקצין השני. “האם אתה מודה באשמה?” “מודה”, עונה הקצין הנשפט. “אם כך”, אומר השופט, “אני רושם לך נזיפה חמורה בתיק האישי.” הקצין קיבל עליו את הדין ואז השניים החליפו תפקידים. “האם אתה מודה באשמה?” “מודה”, עונה הקצין. “אם כך”, מורה השופט, “אני גוזר עליך 3 שנים של מאסר בפועל.” “מה? איך זה ייתכן?!”, שואל הנאשם, “הרי אתה קיבלת רק נזיפה.” השופט השיב: “לא הייתה לי ברירה, זה כבר המקרה השני ביחידה שלנו…”

הבחור שסקרנותו הובילה לבית משוגעים

אורי שוטט יום אחד סביב גדרותיו של בית משוגעים שהיה לא רחוק מביתו. פתאום הוא שמע מעבר לגדר, בחצר המוסד, מטופלים קוראים בקצב אחיד: ״16, 16, 16, 16, 16...״ ככה פעם אחרי פעם. 'מה נסגר איתם שהם ככה חוזרים על המספר הזה?' תהה אורי. כשהוא גילה שיש פרצה בגדר המוסד, הוא החל לזחול פנימה כדי לראות מה קורה שם. פתאום הוא הרגיש מכה חדה בגב, הוא נפל אחורה ומישהו אחז אותו, כיסה את עיניו וצרח. תוך כדי שאורי נאבק בתוקף שלו ומנסה להשתחרר, הוא שמע פתאום את כל המשוגעים מסביב מתחילים לקרוא בקצב: ״17, 17, 17, 17...״

הבחור שרצה לארגן הלוויה לכלבו אצל רבי

בחור שכלבו נפטר הולך בית הכנסת ומבקש מהרבי לערוך הלוויה מכובדת. "הלוויה לכלב?" שואל הרבי. הבחור עונה: "היינו ממש קשורים, אני וחומי" הרבי מתנצל ואומר: "שמע, אנחנו לא ממש עושים דברים כאלה. פה ממול יש כנסייה קתולית, בטוח שהם ישמח לעזור" הבחור נראה מעט מאוכזב, רוכן אל הרבי ואומר בלחש: "תגיד, אם אני אציע לך 5,000 שקל עבור כל העניין הזה, תארגן לנו משהו?" "ידידי" מתפלא הרבי כשהוא רואה את השטרות, "למה לא אמרת מלכתחילה שהכלב עליו השלום היה יהודי?"

״אני רוצה את נטלי!״

מאדאם פתחה את דלתות בית הבושת שלה וכבר בשעה מוקדמת של היום עמד שם איש בחליפה, בסביבות גיל 40. ״אני יכולה לעזור לך?״ שאלה המאדאם. ״אני מחפש את נטלי״ אמר האיש. ״אדוני, נטלי היא אחת הבנות היקרות ביותר שלי. אולי אתה מעדיף מישהי אחרת במקום?״ ״לא לא, מה פתאום, אני מתעקש! אני מחפש את נטלי!״ ״בסדר, זה יהיה 1,000 דולר לשעה,״ אמרה המאדאם, והאיש עלה לחדר, העביר שעה עם נטלי, שילם 1,000 דולר והלך. למחרת האיש חזר ודרש שוב לראות את נטלי. הפעם נטלי בעצמה הגיעה לדבר איתו ואמרה לו: ״אדוני, רק לקוחות מיוחדים זוכים לבקר אותי פעמיים ברצף. אני לא נותנת הנחות על ביקורים קבועים, זה יהיה אותו תעריף.״ ״אין לי בעיה,״ אמר האיש, עלה עם נטלי לחדר, וכעבור שעה שילם לה 1,000 דולר והלך. למחרת שוב חזר האיש והפעם שוב התעקש להיפגש עם נטלי. היא כבר הבינה שלא תצליח לשכנע אותו אחרת, ואחרי שקיבלה את התשלום היא אמרה לו: ״אתה יודע, אף אחד מעולם לא הסכים לשלם כל כך הרבה כדי להיות איתי שלושה ימים ברצף. עכשיו סקרנת אותי. מי אתה? מאיפה אתה?" ״אני מצפון קרוליינה,״ ענה האיש. ״איזה קטע, גם המשפחה שלי משם!״ אמרה נטלי. ״כן, אני יודע...״ השיב האיש, ״אביך מת, משתתף בצערך. אני עורך דינה של אחותך והיא ביקשה ממני להביא לך 3,000 דולר מהירושה.״

כלב, תוכי וחתול הגיעו לגן העדן... מי מהם יישאר שם?

3 חיות מחמד נפטרו בשיבה טובה באותו היום והגיעו יחד לשערי גן עדן: הראשונה הייתה כלב גולדן רטיבר, השנייה תוכי דררה והשלישית חתול בית. כפי שהוא נהג לעשות עם כל חיות המחמד הנאמנות והטובות, החליט אלוהים לשוחח עם כל השלוש, כדי להחליט היכן בגן עדן לשכן אותן. ראשון פנה אלוהים אל הכלב ואמר לו: "בספר החיים שבידי כתוב לי שהיית כלב טוב מאוד. תגידי לי בבקשה, במילים שלך, מה בדיוק הכללים שעל פיהם התנהלת בעולם שלמטה? במה האמנת?" הכלב ענה: "אני האמנתי בנאמנות, בחברות, שותפות מלאה ובאהבה. הייתי חלק מוערך ואהוב מהמשפחה שאימצה אותי במשך שנים רבות". אלוהים חייך אל הגולדן רטריבר ואמר: "יש לך לב טהור ואוהב. אני מושיב אותך כאן, לימיני". שנית פנה אלוהים אל התוכי ושאל אותו: "תגיד לי עכשיו אתה אדוני הצבעוני, בספר החיים רשום לי שתמיד דאגת להנעים את זמנם של הסובבים אותך, במה אתה מאמין?", שאל אלוהים. ענה התוכי בהתרגשות: "אני מאמין בססגוניות של החיים ובצורך להעביר אותם עם כמה שיותר הנאה ומוזיקה. במשך שנים הצגתי את נוצותיי היפות לראווה ומילאתי את בית הבעלים שלי בקול ובמנגינה". "היופי שלך בהחלט מרשים", אמר לו אלוהים, "וקולך הערב ושיריך צריכים להישמע באוזני כל היקום. אני מושיב אותך כאן, לשמאלי". לבסוף פנה אלוהים אל החתול, ואמר לו: "עליך, אדוני הטורף הקטן, לא מצוין לי שום דבר בספר החיים. תוכל לפרט במה בדיוק אתה מאמין?" החתול הרים לרגע את מבטו ואמר באדישות: "אני מאמין שאתה יושב במקום שלי..."

4 נוסעים ו-3 מצנחים

מטוס עמד להתרסק ו-4 הנוסעים שהיו עליו גילו שיש רק 3 מצנחים... הנוסע הראשון אמר: "אני שחקן כדורגל ידוע! מיליוני אנשים רואים אותי משחק בכל שבוע, יש לי מעריצים מכל העולם וכל הקבוצה שלי תלויה בי! אין מצב שאני עומד למות". הוא לקח את המצנח הראשון וקפץ מהמטוס. הנוסע השני אמר: "אני פוליטיקאי חשוב! בלעדיי לא יהיה מי שיעביר חוקים או ישמור על שלום הציבור. אין בן אדם יותר חכם או אחראי ממני בכל המדינה! אין מצב שאני עומד למות". הוא לקח את המצנח השני וקפץ מהמטוס. הנוסע השלישי, רב יהודי זקן, פנה אל הרביעי שהיה תלמיד קטן בן 10 ואמר לו: "אני כבר זקן ולא נשארו לי הרבה שנים, בעוד שאתה עוד צעיר ויש לך את כל החיים לפניך. קח אתה את המצנח". "זה בסדר רבי", אמר לו הילד, "יש אחד לי ויש אחד לך - במקום מצנח האיש הכי חכם ואחראי בכל המדינה לקח את תיק בית הספר שלי".

מה בנה הניצול היהודי על האי הבודד?

ספינה גדולת ממדים הפליגה לה באיטיות בסמוך לאי בודד. הקברניט, שסרק כהרגלו את השטח עם המשקפת, שם לב לפתע שעל האי עומד אדם כחוש ומוזנח שמסמן עם ידיו לעזרה. ללא היסוס הספינה שינתה את מסלולה אל האי והקברניט ירד במהירות אל החוף כדי להגיש לניצול סיוע ומעט מזון. תוך כדי שהוא נתן לאיש לאכול, ערך לו בדיקה גופנית ושמע את סיפורו, הוא שם לב לפתע שעל החוף סביבם היו בנויות 3 בקתות רעועות עשויות מעצי סחף. הוא הצביע על הבקתה הראשונה מימין ושאל את האיש בתמיהה: "למה היא משמשת אותך?" האיש ענה: "זה הבית שלי..." הקברניט הצביע על האמצעית ושאל: "ולמה זו משמשת אותך?" האיש אמר בגאווה: "זה בית הכנסת שאני מתפלל בו!" הקברניט המבולבל תהה: "אז למה נועדה הבקתה השלישית?" האיש גלגל את עיניו ונאנח: "זה בית הכנסת האשכנזי..."

שלושה גברים מתו עם חיוך...

3 גופות הגיעו יום אחד לחדר המתים של בית חולים בזו אחר זו, ולמרות שלא היה ביניהן שום קשר, לכל שלושת הגופות היה מכנה משותף מוזר. הן היו של 3 גברים שמתו עם חיוך ענק על הפנים, והחוקרים של בית החולים נדרשו לבדוק מה נסיבות המוות שלהם במהירות האפשרית כדי לדווח למשטרה. אחרי לילה ארוך של עבודה, נפגש החוקר הראשי עם בלש מהמשטרה והרגיע אותו שאין שום קשר בין המקרים. "אז למה כולם מחייכים?", שאל הבלש. "המקרה הראשון הוא של גבר צרפתי בן 70 בשם ז'אק ששכב עם הפילגש בת ה-20 שלו כשהלב שלו פשוט קרס, וזאת הסיבה שהוא חייך כשהוא מת." "המקרה השני הוא של גבר אנגלי בן 30 בשם ג'ו שזכה בלוטו, אז הוא יצא לפאב כדי להשתכר עם כל החברים שלו. בזמן המסיבה ובעודו חוגג, הכבד שלו קרס בגלל האלכוהול, וזאת הסיבה שהוא חייך כשהוא מת." "ומה לגבי המקרה השלישי?", שאל הבלש, "גם הוא שתה בכמויות או בילה עם אישה?". "לא לא, את המקרה שלו היה הרבה יותר קל להבין. זה גבר איראני בן 40 בשם חאסן שנפגע על ידי ברק." "אך למה הוא חייך כשהוא מת?" "הוא חשב שמישהו מצלם אותו."

כיפה אדומה: הגרסה האמיתית

פעם הייתה ילדה קטנה בשם כיפה אדומה. אמה שלחה אותה להביא מצרכים לבית סבתה אשר גרה בבית קטן בלב היער. "דרך צלחה!" אמה האם לכיפה האדומה, "ועוד דבר אחד, היזהרי מהזאב הרשע שביער..." יצאה כיפה אדומה לדרכה והחלה פוסעת בין שבילי היער. כשהגיעה למעבר היער האפל, לפתע הבחינה כיפה אדומה בזאב גדול המסתתר מאחורי עץ. מיד צעקה לעברו: "ראיתי אותך זאב רשע! אתה לא מפחיד אותי, הסתלק מכאן מהר!" הזאב חשף שיניים, רטן בכעס והסתלק לדרכו. כיפה אדומה חשה הקלה עצומה על שניצלה משיני הטורף והמשיכה אל מעמקי היער. אחרי שעה קלה של צעידה, לפתע הבחינה שוב בזאב, שהפעם הסתתר מאחורי שיח: "עוף מכאן זאב רשע! ראיתי אותך ולא תוכל לפגוע בי!" הזאב יצא ממחבואו, רטן לעבר כיפה אדומה והסתלק לדרכו. כיפה אדומה המשיכה לכיוון בית סבתה החולה, כדי להביא לה את מצרכים. בעודה פוסעת ממש בלב היער, הבחינו עיניה החדות פעם נוספת בזאב, שהפעם הסתתר מאחורי סלע: "צא משם זאב רשע!" קראה לעברו כיפה אדומה, "גילית את מסתורך ואתה כלל לא מפחיד אותי!" הפעם הזאב קם ממקומו ופנה אליה: "תגידי ילדה נודניקית, אולי תתני לחרבן בשקט כבר??!!"

האלמנה שרצתה ליווי הביתה

רוכב אופניים עוצר ליד חנות לתיקון אופניים בוורשה שבפולין. מכיוון שהודיעו לו שהתיקון ייערך זמן והיות והוא גר קרוב, הוא החליט ללכת הביתה ברגל. בדרך, עצר הבחור בחנות כלי בית וקנה דלי וסדן. אחר כך המשיך בדרכו לאטליז, שם קנה שתי תרנגולות ואווז. בדרכו החוצה התעוררה בעיה, איך יסחוב את כל הדברים? בזמן שחשב וגירד בראשו, נעצרה לידו אשה מבוגרת בשם גברת כהן, שסיפרה לו שהלכה לאיבוד ושאלה: "האם תוכל להגיד לי איך להגיע לרחוב זוקצ'ינסקי 160?" רוכב האופניים השיב "במקרה אני גר ברחוב זוקצ'ינסקי 161. הייתי מלווה אותך, אך איני מסוגל לסחוב את כל מה שקניתי..." גברת כהן מיד הציעה "למה שלא תשים את הסדן בדלי, תחזיק את הדלי ביד אחת תשים תרנגול אחד מתחת לכל זרוע ואת האווז תחזיק ביד השנייה?" הוא הודה לה מאוד והחל ללוותה הביתה. בדרך הציע הרוכב "בואי נלך בדרך הקיצור שלי מהסמטה הזאת, כך נגיע ממש מהר" גברת כהן הביטה בו במבט בוחן ואמרה "אני אלמנה גלמודה בלי בעל להגן עליי, איך אהיה בטוחה שכשנגיע לסמטה לא תצמיד אותי לקיר, תרים לי את החצאית ותכבוש אותי?" "בחייך, גברת" השיב הרוכב, "אני סוחב סדן, שתי תרנגולות ואווז. איך בדיוק אני אמור להצמיד אותך לקיר, להרים לך את החצאית ולכבוש אותך?" גברת כהן מיד השיבה "זו בכלל לא בעיה; תוריד את האווז, תכסה אותו עם הדלי, הנח את הסדן על הדלי ואני אחזיק לך את התרנגולות!"

בדיחות שחורות קצרות

בדיחות בלונדיניות

הבלונדינית והתרמוס

בלונדינית אחת יצאה למסע קניות, שבמהלכו מצאה את עצמה נכנסת אל חנות כלי בית. בעודה מסתובבת בין הסטים המבריקים של הסכו"ם והצלחות, נתקלה בעמדה גדולה שבה היו מוצבים בקבוקים וכוסות מיוחדים. אחד העובדים של המקום, שהבחין בבלונדינית בוהה במדפים, ניגש אליה ושאל: "שלום גברתי, איך אוכל לעזור לך?" "רציתי לדעת מה מיוחד בבקבוקים והכוסות האלה?" שאלה. "אלו תרמוסים, גברתי." ענה העובד. "מה זה תרמוסים?" שאלה הבלונדינית בסקרנות. "תרמוס זה מכל מיוחד שאת יכולה להכניס אליו דברים חמים או קרים, והוא שומר על הטמפרטורה שלהם." "וואו!" אמרה הבלונדינית, "איזו המצאה נהדרת, אני רוצה אחד בבקשה!" "בשמחה" ענה העובד,והבלונדינית עזבה את החנות אחרי הקנייה. למחרת, כשהגיעה הבלונדינית אל העבודה, היא ניגשה אל חברותיה והציגה להן את הרכש החדש: "תראו, זה התרמוס החדש שלי!" "מה זה תרמוס?" שאלו החברות בפליאה. "זה מכל מיוחד כזה שאפשר להכניס אליו דברים קרים וחמים, והוא שומר על הטמפרטורה שלהם." "וואו! זו המצאה גאונית" השיבו החברות, "ומה שמת בתוכו?" הבלונדינית חייכה ואמרה: "2 כוסות קפה, גלידה להפסקה שלנו וקצת יין לסוף היום".

3 צפרדעים הלכו לישון בחדר מקלחת...

3 צפרדעים טיילו ביער כשלפתע התחיל מבול נוראי והן חיפשו מקום להסתתר מהגשם. באמצע היער הן מצאו בית עם חלון פתוח ונכנסו לתוך חדר המקלחת. כל אחת מהצפרדעים החליטה לישון במקום אחר; הראשונה נכנסה לסל הכביסה, השנייה קפצה לתוך האמבטיה והשלישית החליטה ללכת לישון באסלה. למחרת בבוקר שלושת הצפרדעים נפגשות ומספרות על הלילה שלהן. "אני ישנתי מעולה!" אמרה הצפרדע הראשונה. "הסל היה מלא במגבות רכות וחמות!" "אני ישנתי בסדר," אמרה הצפרדע השנייה. "האמבטיה הייתה קצת קרה וקשה, אבל בסוף נרדמתי." "אני ישנתי מדהים, אבל היה לי בוקר נוראי," אמרה הצפרדע השלישית. "אחרי שהשמש זרחה פתאום נהייה חושך מוחלט, התחיל גשם חזק, שמעתי רעם נוראי והכי גרוע זה שבסוף גם נפלה עלי אבן ענקית מהשמיים!"

ירושה מהחלומות: האבא שמוריש את הכל לילדיו ואשתו

גבר גוסס בבית החולים, ומסביבו עומדים שלושת ילדיו ואשתו. אומר האב: "לך מוטי, בני הבכור, אני מעביר את מגדלי היוקרה בקצה השכונה. ולך נאוה, בתי היקרה, אני מעביר את כל בתי הדירות במרכז העיר. לך אורי, בני הצעיר, שלו אני צופה עתיד גדול, אני מעביר את כל בנייני המשרדים באזור התעשייה. ולך, אשתי היקרה והאהובה, שהיית לצדי 35 שנה, אני מעביר את כל המלונות ובתי הנופש בקו החוף". אחות בית החולים ששומעת את השיחה, פונה לאחר מכן לאישה בהתרשמות: "וואו, בעלך ממש עשיר! כמה נכסים יש לו? אתם ממש ברי מזל!" "עשיר?!" מגחכת האשה, "בעלי מחלק עיתונים! אלו רק קווי חלוקה שהוא העביר אלינו..."

חדר מספר 13

תייר אחד שהגיע מארה"ב לתל אביב התארח בבית מלון חדש ומפואר. בדלפק הוא קיבל את המפתח לחדר מספר 13, והוא מיד עלה אליו, התקלח ונכנס למיטה כדי לנוח אחרי הטיסה הארוכה. בשעה 2:00 בלילה נכנסו לתוך המיטה שלו שתי נשים ערומות יפהפיות שהתחילו לעשות איתו אהבה. הוא לא האמין למה שקורה, אך זרם עם זה, ועבר את הלילה הכי טוב בחיים שלו. בבוקר, כשהוא הלך לדלפק לשלם על החדר עם חיוך גדול על הפנים, אמר לו פקיד הקבלה: "אני רואה שאהבת את החדר. אתה תשמח עוד יותר לדעת שיש לנו מבצע מיוחד למתארחים חדשים, ואתה לא חייב לשלם, כשלמעשה אנחנו נביא לך 10 דולר במתנה!". התייר חשב לעצמו שזה בית המלון הטוב ביותר בעולם, וכשחזר הביתה הוא סיפר עליו לכל חבריו. ואכן, חבריו הגיעו לבית המלון המפורסם בתל אביב - כל אחד בתורו - התארחו בחדר מספר 13, חוו את הלילה הטוב ביותר בחייהם ואף קיבלו על כך 10 דולר במתנה. לאורך הזמן השמועה על בית המלון הגיעה לאוזניו של הנשיא, והוא החליט שהוא חייב לנסות את חדר מספר 13 בעצמו. כשהגיע הוא אכן זכה בחוויה שכולם תיארו בפניו, וגם הוא עבר את הלילה הטוב ביותר בחייו. כשניגש לקבלה בבוקר שלמחרת, אמר לו הפקיד: "אני רואה שאהבת את החדר, אדוני הנשיא. אתה תשמח עוד יותר לדעת שיש לנו מבצע מיוחד למתארחים חדשים, ואתה לא חייב לשלם על החדר, כשלמעשה אנחנו נביא לך 50 דולר במתנה!". "50 דולר?" שאל הנשיא, "חשבתי שזה 10, למה אני מקבל 50?" "זו הפעם הראשונה שאנחנו מצלמים סרט פורנו עם נשיא ארצות הברית!"

מה הייתם לוקחים ל-20 שנה בכלא?

בית המשפט דן שלושה אסירים למאסר עולם בגין פשעים חמורים. בגלל שהאסירים היו מאוד מסוכנים, החליטו לנעול אותם הרחק מעין הציבור לעשרים שנה ושמכונות ידאגו לכל צרכיהם. אך לפני שנעלו אותם, החליטו להיות רחומים - ואמרו לכל אחד מהם: "תוכל לבחור בדבר אחד לקחת איתך אל תוך התא לעשרים השנים הבאות". האסיר הראשון היה צרפתי, והוא בחר להביא את אשתו איתו לתוך התא. היא הוכנסה בדחיפות והדלת ננעלה ל-20 שנה. האסיר השני היה בריטי, והוא ביקש להינעל עם אספקה עצומה של בירה ויין. ארגזי ענק סודרו בתוך התא שלו, והדלת ננעלה ל-20 שנה. האסיר השלישי היה ישראלי, והא ביקש להינעל עם מאות אלפי חפיסות סיגריות. חבילות עצומות ננשאו אל תוך התא שלו, והדלת ננעלה ל-20 שנה. לאחר שעברו 20 שנה התקבצו הסוהרים לשחרר את האסירים, סקרנים לראות מה מצבם לאחר כל הזמן הזה. ראשון נפתח התא של האסיר הצרפתי, מיד הידסו החוצה תינוקות, וכל החדר היה מלא בילדים ובני משפחה. שני נפתח התא של האסיר הבריטי, מיד התגלגלו החוצה בקבוקי בירה ויין ריקים, הוא עצמו שכב מסטול לחלוטין. שלישי נפתח התא של האסיר הישראלי, אשר יוצא רועד כולו מהתא, מחזיק סיגריה מהוהה בידו. "תגידו", הוא שואל בקול שבור, "יש למישהו מכם אש?"

בדיחות קרש קצרות

שומרת המוסר

הגברת חנה מינתה את עצמה להיות "שומרת המוסר" של קהילת מתפללי בית-הכנסת. היא התערבה בכל נושא ודחפה את חוטמה לכל מקום, אך איש מהחברים לא העיר לה על כך כי כולם פחדו מנחת ידה... יום אחד היא האשימה את דוד, שהצטרף לקהילה רק לאחרונה, שהוא נוהג להשתכר. לשאלתו "למה?", היא ענתה שהיא ראתה שלשום אחה"צ את המכונית שלו חונה ליד הפאב היחיד בעיר. "לכן", היא אמרה לו בנוכחות כמה מהגברים שיצאו בשבת מבית-הכנסת והנשים שחיכו להם, "כולם יודעים מה אתה עושה שם וכדאי שתזהר לך". הבחור המסכן שתק ולא הגיב. הוא פרש בשקט לביתו, אך לאחר שיצאה השבת התניע את מכוניתו והחנה אותה ליד הבית של הגברת חנה. עד הבוקר...

ההסכם בין הבעל לאישתו

לדוד ורבקה הייתה זוגיות יציבה ושקטה במיוחד במשך שנים ארוכות, והם לא רבו ולא התווכחו אף פעם. יום אחד, אחד מחבריו של דוד שאל אותו: ״תגיד, איך הזוגיות שלך ושל רבקה מחזיקה מעמד לאורך כל השנים האלה?״ ענה לו דוד: ״זה פשוט, לי ולאשתי יש הסכם שהיא לוקחת את ההחלטות בנושאים הקטנים ומשאירה לי להחליט מה צריך לעשות בקשר לעניינים הגדולים. היא למשל לוקחת לבד את כל ההחלטות בנושאים כמו איזה בית או מכונית לקנות, לאיזה בית ספר לשלוח את הילדים, לאן ניסע לחופשה, מי עושה מה בבית..." ״רגע, אם אלו ההחלטות הקטנות, אז על מה נשאר לך להחליט?״ שאל החבר את דוד. ״מה זאת אומרת?״ ענה לו דוד, ״אני מחליט על מה צריך לעשות בקשר למה שבאמת חשוב בעולם! מלחמת האזרחים בסוריה, המשבר הכלכלי, התחממות כדור הארץ..."

הנזירות של בית הבושת

נהג משאית נסע במדבר במשך קילומטרים, כשכל הנוף שראה היה חול וקקטוסים. לפתע הוא ראה שלט: "בית בושת - האחיות של מנזר סן נורטון 20 ק"מ". במוחו כבר החלו לעלות פנטזיות פרועות על מה שיעשה כשיעצור בבית הבושת, וכמה הוא כבר קרוב. בהמשף חלף על פני שלט נוסף: "בית בושת - האחיות של מנזר סן נורטון 10 ק"מ", והתמלא בהתרגשות. אחרי זמן מה הוא חלף על פני עוד שלט: "בית בושת - האחיות של מנזר סן נורטון - היציאה הקרובה". הנהג הרגיש כי לא יוכל לכבוש את יצריו עוד זמן רב והאיץ את מהירותו כדי להגיע. לבסוף, הוא הגיע אל המקום, החנה את המשאית בהתרגשות, וראה לפניו מנזר אבן ענק ומרשים, לידו ניצב שלט "האחיות של מנזר סן נורטון". הוא עלה במדרגות המנזר והקיש על הדלת. בפתח הדלת ניצבה נזירה לבושה שחורים, ששאלה אותו "איך אוכל לעזור, בני?" נהג המשאית ענה: "ראיתי את השלטים בצדי הדרך, והייתי מעוניין לעשות עסקים". "בסדר גמור בני" ענתה לו הנזירה והזמינה אותו לבוא אחריה. הנזירה החלה להוביל אותו במסדרונות המנזר החשוכים, עד שהביאה אותו אל מול דלת עץ כבדה ואמרה לו "דפוק על הדלת". הוא עושה כמצוותה, והדלת נפתחת באיטיות על ידי נזירה לבושה שחורים שהחזיקה בידיה גביע. "הכנס 50 דולר בגביע, ועבור לדלת הבאה במסדרון" אמרה. נהג המשאית הוציא את הארנק, שילם ורץ במסדרון עד שהגיע לדלת הבאה, עבר אותה בזריזות וטרק את הדלת מאחוריו. לפתע מצא את עצמו עומד במגרש החנייה, מול שלט קטן נוסף עליו נכתב: "לך לשלום, הרגע נדפקת על ידי האחיות של סן נורטון."

התלמיד שהתאהב במורה והשיחה עם אבא

אבא אחד שם לב שהבן שלו לא מצליח ללמוד כמו שצריך לבחינות הבגרות ושואל אותו מה קרה. "אבא, אני התאהבתי במורה שלי ועכשיו אני לא מצליח להתרכז בכלום! קרה לך פעם דבר כזה?" שאל הבן המתבגר. "כן, בכיתה ח'..." ענה האבא. "באמת??? מה בדיוק קרה? מה עשית? תגלה לי הכל!" התלהב הבן. "אין הרבה מה לספר" ענה האבא, "ברגע שאמא שלך עלתה על זה היא החליטה להעביר אותך בית ספר..."

מהגר פקיסטני מגיע לאמריקה...

פקיסטני אחד מחליט להגר לארה"ב ומגיע לניו יורק. נפעם מהמקום החדש, הוא עוצר את האדם הראשון שהוא רואה ברחוב ואומר: "תודה אדון אמריקאי, שהכנסת אותי למדינה הנפלאה הזאת ונתת לי בית, אוכל, ביטוח רפואי וחינוך חינם!" האדם מביט בו בהשתוממות ואומר: "אתה מתבלבל קומפדרה, אני בכלל מקסיקני" המהגר החדש ממשיך ונתקל באדם נוסף ואומר לו בהתרגשות: "תודה שאתה מקבל אותי כאן באמריקה, הארץ היפה הזו!" עונה לו הבן אדם במבטא אסייתי: "אני לא אמריקה, אני ויאטנאם" ממשיך לו המהגר ופוגש אדם נוסף. הוא לוחץ את ידו בחוזקה ואומר: "תודה על אמריקה הנפלאה!" משיב לו הבן אדם: "וולאק יא מג'נון, אני מלבנון, לא אמריקאי" הוא ממשיך עוד קצת ואז נתקל בגברת ושואל אותה: "את אמריקאית?" היא עונה לו: "לא, אני מאפריקה" מבולבל לחלוטין הוא ממשיך: "אז איפה כל האמריקאים???" האפריקאית מביטה בשעון ואומרת: "הם בטח בעבודה..."

סודות מסתוריים בחיי הנישואים

מעיין ומשה היו נשואים במשך 20 שנה, ועל פני השטח מצב הזוגיות שלהם היה מדהים; היו להם שני ילדים מקסימים, עבודות יציבות, בית גדול ושפע של חברים טובים. הייתה רק בעיה אחת... בכל פעם שהם קיימו יחסי מין, משה התעקש לכבות את האור בחדר השינה. הוא עשה זאת כשהם רק הכירו, בליל הכלולות שלהם, ובכל פעם שבני הזוג שכבו לאחר מכן. למרות שמעיין ביקשה ממנו פעמים רבות לשנות את ההרגל הזה, היא לא הצליחה לגרום לבעלה לעשות איתה אהבה באור. בשלב מסוים למעיין נמאס מהאובססיה של בעלה, והיא החליטה לקחת את העניינים לידיים שלה. באחד מלילות החורף הקרים, בעודם שוכבים זה עם זו, שלחה מעיין את ידה אל מתג האור במהירות ונדהמה ממה שהיא ראתה. בעלה "האהוב" ישב על המיטה כשהוא עדיין לבוש בתחתונים ובידו אביזר מין שבאמצעותו הוא עינג אותה. "מה זה אמור להיות?! חשבתי שאתה אוהב אותי! בגלל זה לא הסכמת שנדליק את האור במשך כל השנים האלו? אתה רוצה להגיד לי שבכל הזמן שאנחנו נשואים אף פעם לא שכבנו? תסביר את עצמך תיכף ומיד!" משה היה שקט במשך כמה שניות ולבסוף הביט היישר לתוך עיניה של אשתו ואמר בקול רגוע: "אין לי בעיה להסביר את מה שעשיתי במשך כל השנים האלו, אבל אחרי זה את תצטרכי להסביר לי איך יש לנו שני ילדים..."