בדיחות > בדיחות על יהודים

בדיחות על יהודים

כאן תמצאו מאגר ענק של בדיחות על יהודים, בדיחות על הראש היהודי, בדיחות על קומבינה יהודית, בדיחות על כלכלה יהודית, בדיחות על יהודים עשירים, בדיחות על יהודים קמצנים, בדיחות על יהודים תחמנים, בדיחות על יהודים אמריקאים.

מדבר לקיר
עיתונאית מחו"ל מבקרת בכותל המערבי, מסתכלת בעניין על המתרחש ורואה יהודי קשיש שבדיוק גמר להתפלל, מקפל את הטלית ומתחיל ללכת משם. היא ניגשת אליו ושואלת, "האם אפשר לשוחח איתך?" היהודי: "בבקשה". העיתונאית: "באיזו תכיפות אתה מתפלל כאן ככה?" היהודי עונה: "כל יום מזה כבר ארבעים שנה". העיתונאית: "ולמה אתה מתפלל?" היהודי: "אני מתפלל שהיהודים והפלסטינים יחיו בשלום בלי ריבים ומלחמות ושכל הילדים שלנו יגדלו בשובע, בשלווה ובביטחון". העיתונאית: "ממש נהדר, ואיך אתה מרגיש אחרי שאתה מתפלל ככה כבר ארבעים שנה?" היהודי: "כאילו אני מדבר לקיר!!".
הבור בכניסה לעיר חלם
בכניסה לעיר חלם היה בור גדול בכביש ובעלי עגלות שהיו נוסעים בלילה היו נכנסים לבור, העגלה הייתה קופצת והנוסעים היו נחבטים בחוזקה בגג או ברצפת העגלה. עד שהיו מביאים אותם לבית החולים, היה מצבם מחמיר וחלקם היו נופחים את נשמתם. כינס ראש העיר חלם את מועצת החכמים כיצד לפתור את הבעיה. הציע מנהל בית החולים: "אני מציע להצמיד רופא לבור שייטפל מיידית בחולים וכך יינצלו חייהם". אמר ראש העיר: "זה רעיון טוב, אבל לא מספיק טוב". הציע הממונה על העגלות: "נצמיד אמבולנס לבור שיוביל במהירות את הפצועים לבית החולים". אמר ראש העיר: "זה רעיון טוב אבל לא מספיק טוב". אמר מהנדס העיר: "אני מציע לבנות בית חולים על יד הבור וכך יפונו החולים במהירות לבית החולים". אמר ראש העיר: "זה רעיון טוב אבל לא מספיק טוב!, אני מציע לסתום את הבור ולחפור בור חדש ליד בית החולים!"
הראש היהודי
יהודי אמריקאי נכנס לבנק בניו יורק ופנה לפקיד במחלקת ההלוואות. הוא אמר לפקיד שהוא טס לישראל בענייני עסקים, ומבקש ללוות לעסקיו – 5000$. הפקיד אמר לו שאין בעיה, אך הבנק צריך פיקדון, כדי לתת לו הלוואה. היהודי נתן לפקיד מפתחות למכונית פרארי חדשה שחנתה ברחוב מול הבנק, כפיקדון להלוואה, והפקיד הסכים לקחת את הפרארי. לאחר שהיהודי יצא לדרכו, מנהל הבנק וכל הפקידים צחקו על האיש היהודי שהשתמש בפרארי שעולה - 250,000$ כפיקדון להלוואה של 5,000$. מנהל הרכב של הבנק החנה את הפרארי בחניון של הבנק במקום בטוח ושמור. כעבור שבועיים, היהודי חזר והחזיר את החוב - 5,000$, ובנוסף חויב בריבית של - 15.41$. אז פנה הפקיד ליהודי: "אדוני, אנחנו מאוד שמחנו לעשות איתך עסקים, והעסקה איתך עבדה נהדר, אך אנו קצת תמהים. בזמן שהיית בישראל ביררנו עליך פרטים, וגילינו שאתה מולטי-מיליונר. מה שמפליא הוא - למה שמולטי מיליונר יצטרך הלוואה של 5,000$ מהבנק?" היהודי ענה בחיוך:" ,חשוב רק לרגע אדוני!! באיזה מקום אחר בעיר ניו יורק אני יכול להחנות את הפרארי שלי, לשבועיים, במחיר כה סמלי של 15.41$, ולצפות שהיא תהיה שם כשאחזור"?
כמה ילדים?
שלושה אנשים מחכים מחוץ לחדר לידה. יוצאת האחות ואומרת לראשון: "מזל טוב, נולדו לך ארבע בנות." האיש אומר: "איזו מקריות, אני גר בקרית ארבע!" יוצאת האחות בפעם השניה ואומרת לאיש השני: "מזל טוב נולדו לך שמונה בנים." האיש צוהל: "איזה יופי, אני גר בקרית שמונה!" יוצאת האחות בפעם השלישית ורואה את האיש השלישי בורח. שואלת אותו האחות: "מדוע אתה בורח?" עונה לה האיש: "אני גר במאה שערים!"
שיטת שמוקלר לשיווק מסמרים
משפחת שמוקלר ייצרו מסמרים במהלך הרבה מאוד שנים. סבא רבה היה מייצר מסמרים, סבא היה מייצר מסמרים, לאחר מכן האבא... לאחר שהם קנו את המפעל בהפרטה, האבא אמר לבנו: "חיים, אני מייצר מסמרים כבר 30 שנה ומעולם לא הייתי בחופשה... אני רוצה שאתה תישאר בתור מנהל ואני אסע לפחות לחודש עם אמא לחופשה..." "אבא, אני הרי לא מומחה במסמרים, אני איש שיווק, איש פרסום." ענה האבא: "בני, יש לנו מחסנים מלאים במסמרים, אני אחזור בעוד חודש והכל יהיה בסדר!" הבן הסכים ונשאר, האבא נסע. לאחר שבועיים אבא מקבל מברק: "אבא תחזור בדחיפות, המסמרים נגמרו." אבא חוזר: "מה זאת אומרת נגמרו!? חיים: "אבא, נתתי פרסום..." אבא: "בוא תראה לי!" הבן מראה את הפרסומת; על הלוח הגדול נראה דמותו של ישו ממוסמר לצלב ויש כיתוב: "מסמרים של שמוקלר - מחזיקים כבר 2000 שנה". אבא אומר לבנו: "חיים! אתה כמובן איש שיווק מצוין, אבל אתה אידיוט! איך אפשר היה להציג את דמותו של ישו על פרסומת? מה לא מספיק החטיפו לנו היהודים מכות, עשו פוגרומים? תוריד את הפרסומת הזו מיד!!!" אבא נתן הוראה, להגביר את ייצור המסמרים, חיים הוריד את הפרסומת, אבא נסע להמשיך את החופשה. לאחר שבועיים האבא מקבל מברק בהול: "אבא, תחזור דחוף, גם המסמרים האלו נגמרו." אבא מגיע: "מה, עוד פעם הפרסומת?" חיים: "כן, רק תרגע, הפעם אין שום ישו, הכל כפי שאתה בקשת." אבא מסתכל על לוח הפרסום, שם מופיע צלב ריק, ללא ישו וכיתוב: "אם היה לכם את המסמרים של שמוקלר..."
אנטישמיות במיאמי
גב' רוזנברג ירדה מהמטוס שנחת זה הרגע במיאמי וחיפשה מקום להעביר בו את הלילה. בעודה נכנסת אל המלון הראשון שנקרה בדרכה, היא רואה את פקיד הקבלה: "שלום, אני גב' יטה רוזנברג, נחתתי לפני שעה קלה בעיר, אני עייפה מאוד ואשמח לחדר ללילה". פקיד הקבלה הסתכל עליה במבט מנוכר ואמר בקרירות: "מצטער גבירתי, אנחנו מלאים עד אפס מקום". באותו הרגע אדם עם מזוודה הגיעה לקבלה והניח את מפתחות חדרו בדרך ליציאתו מהמלון. "אוי, איזה יופי!", אמרה גב' רוזנברג, "אוכל לקחת את החדר שלו!" "מצטער, גבירתי", אמר הפקיד, "אך קיוויתי שתביני את הרמז. אנחנו לא משכירים חדרים ליהודים". "יהודים?", קראה בקול הגב', "מי כאן יהודי? אני קתולית!" בחוסר אמונה מוחלט, שאל אותה הפקיד: "אם את קתולית, אז תעני לי על השאלה: מיהו בנו של אלוהים?" "זה קל. ישו, כמובן". הפקיד, עדיין מסרב להשתכנע, שאל שוב: "ומי היו הוריו של ישו?" "מריה ויוסף", השיבה גב' רוזנברג בחוסר סבלנות. ״אם כך״, הקשה הפקיד, ״היכן נולד ישו?״ "באסם, בכלי בו היו מאכילים בהמות", ענתה גב' רוזנברג. "ומדוע ישו נולד דווקא באסם? ועוד בכלי בו מאכילים בהמות?", שאל הפקיד. וגברת רוזנברג, שהסבלנות שלה כבר נגמרה, אמרה לו: "כי שמוקים כמוך לא משכירים חדרים ליהודים!"
עצת הרב
יהודי בא אל הרב ואומר לו: "רבי, התאהבתי באישה צעירה ואני לא יודע מה לעשות. עזור לי בבקשה". "מה הבעיה?", שואל הרב, "תתחתן איתה". "אבל אני נשוי כבר עשרים שנה", משיב לו האיש. מציע לו הרב: "אז תעזוב את הצעירה ודי". אומר האיש: "אני לא יכול, אני ממש אוהב אותה". אומר לו הרב: "אז תתגרש מאישתך". "גם את זה אני לא יכול", משיב לו האיש. "גם אותה אני מאוד אוהב". "אז תתנצר", מציע לו הרב. "להתנצר?" מתפלא האיש, "למה להתנצר?" "כי אז", השיב הרב, "תבלבל את המוח לכומר ולא לי".
שני יהודים מחפשים עבודה בניו יורק
בימי המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב בשנות השלושים, יהודים רבים חסרי-כל הגיעו בגלי הגירה ממזרח אירופה וחיפשו עבודה. שניים כאלה הסתובבו בניו-יורק, עד שבאחד הרחובות הם רואים שלט JOBS. הם מצליחים להבין איכשהו שזו לשכת עבודה. אומר יענקל לחיים: "אתה משכיל יותר, לך תראה במה מדובר". מצליח חיים להגיע לחדר המראיינים, אולם כעבור 10 דקות הוא חוזר לחברו. לשאלה המתבקשת: "נו?!" מצד יענקל, עונה חיים: "אז ככה, נכנסתי לחדר שבו ישבו שלושה גברים וגברת אחת והם מיד התחילו לבחון אותי. שאל הגבר הראשון : ׳DO YOU SPEAK ENGLISH?׳ עשיתי חשבון שאם אגיד 'לא' - יזרקו אותי מיד, אז עשיתי עם הראש למטה למעלה. אמר השני : ׳SHOW US YOUR HAND׳ עשיתי חשבון ש-HAND זה בטח כמו "האנט" ביידיש והראיתי להם את היד. אמר השלישי : ׳SHOW US YOUR FOOT׳ עשיתי חשבון ש- FOOT זה כמו "פוס" והראיתי להם את הרגל״ "נו... " שואל יענקל בקוצר רוח , "ואז...?" ממשיך חיים: ״ואז האישה שאלה : ׳DO YOU SMOKE?׳ אז הראיתי לה את השמוק...״
אימא פולניה קלאסית
השנה היא שנת 2042. בפעם הראשונה בתולדותיה, נבחרה בארה"ב אשה לתפקיד הנשיאות, ולא סתם אשה, אלא אשה יהודיה! סוזאן גולדפארב. שבועות מספר לאחר הבחירה, צילצלה הנשיאה החדשה לאמה, ואמרה לה: "אז מה, אמא, אני מניחה שאת מתכוונת להגיע הנה לטקס ההשבעה שלי, כן?" ענתה לה האם: "המממ... לא יודעת, בתי. אני לא חושבת שאגיע. זה עשר שעות נהיגה, ואבא שלך כבר לא צעיר כמו שהיה, והשגרון שלי הורג אותי.." "אל תדאגי לזה, אמא" אמרה הנשיאה הנבחרת של המדינה החזקה בעולם. "אני אשלח את מטוס 'אייר פורס 1' להביא אתכם הנה ולהחזיר אתכם הביתה, ולימוזינה תקח ותביא אתכם מפתח הבית לפתח הבית". "המממ... לא יודעת" אמרה לה האם. "מה אני אגיד לך, כולם יהיו שם לבושים בתלבושות מפוצצות, ומה בשם אלוהים אני כבר יכולה ללבוש מהסמרטוטים שיש לי?" "אוי, אמא, אל תדאגי לזה בכלל!" אמרה לה סוזאן, "אני אדאג שאחד המעצבים המובילים במדינה יכין לך שמלת נשף מפוארת". "יקירתי, את יודעת שאני לא אוכל לאכול את כל האוכל הטעים שיגישו שם" המשיכה האמא להתלונן. "לזה את ממש לא צריכה לדאוג, אמא" אמרה לה הבת. "כל האוכל יוכן על ידי הקייטרינג היהודי הכי טוב שיש, הכל יהיה כשר לגמרי, רק תבואי. אני כל כך רוצה שתבואי". אז בחוסר רצון בולט נתנה האם את הסכמתה, ובתאריך 20.1.2042, בטקס השבעתה של הבת לנשיאות, ישבה האמא בשורה הראשונה, בין האורחים המכובדים ביותר. במהלך הטקס, רכנה האם לעברו של אחד הסנטורים שישב לצידה, ונעצה את מרפקה בצלעותיו. "היי, אתה רואה את האשה הזאת שם, שמחזיקה את התנ"ך בידה ונשבעת אמונים להיות הנשיאה של ארה"ב?" שאלה אותו בלחישה. "כן" לחש לה הסנטור בחזרה. "אתה יודע", אמרה לו האמא בגאווה בלתי מוסתרת, ''האח שלה הוא רופא!!"
בטל בשישים
אשה באה לרבי עם בעיה. שואל אותה הרבי: "כן גברתי, מה הבעיה?" עונה האשה: "בישלתי סיר מרק בשר ובהיסח הדעת נפלה למרק חתיכת חמאה. האם המרק כשר?" שואל הרבי: "כמה מרק בשר היה בסיר?" עונה האשה: "סיר מלא". שואל הרבי: "כמה חמאה נפלה למרק?" עונה האשה: "חתיכה קטנטנה". אומר הרבי: "אין בעיה, זה 'בטל בשישים' והמרק כשר". אחרי חודש מגיעה האשה שוב לרבי. שואל הרבי: "מה עכשיו הבעיה?" עונה האשה: "אין בעיה, הכל בסדר! רק רציתי לספר לך שמאז שאני מוסיפה למרק את ה-'בטל בשישים' המרק יוצא הרבה יותר טעים".
לא זול להיות יהודי
יהודי בשם משה חי דלת מול דלת עם ג'ון, נוצרי שלביתו נהגו לפרוץ לעיתים תכופות. יום אחד עצר ג'ון את משה ושאל אותו: "תגיד לי משה, מה הדבר הזה שיש לך על המשקוף של הדלת, האם זה אזעקה?" "לא ידידי, קוראים לזה מזוזה, זה חלק מהמצוות היהודיות לשמירה על הבית. בתוך הקופסא הזאת יש קלף, שעליו כתובות מספר תפילות ששומרות על הבית". "ותגיד לי משה, אתה חושב שתוכל לשים מזוזה אחת גם על המשקוף שלי? נראה שזה עובד ממש טוב". "תקשיב ג'ון, המזוזה זה לבתים של יהודים". ג'ון התעקש: "אנחנו כולנו ילדים של אלוהים, אנחנו גם חברים המון המון שנים..." "בסדר", השתכנע משה, "בגלל החברות הארוכה בנינו אני אשים מזוזה על פתח ביתך". מספר חודשים לאחר מכן, ג'ון דפק על דלתו של משה ואמר: "סלח לי בבקשה, אבל אני מחזיר לך את המזוזה". "מה קרה?", שאל משה, "עדיין פורצים לך לבית?" "לא", אמר ג'ון, "הגנבים הפסיקו לפרוץ לי לבית, אבל מאז ששמת לי את המזוזה, בכל 15 דקות הפעמון של הדלת שלי מצלצל ואנשים מבקשים תרומות: לבית הכנסת, לבית חב"ד, לבתי ספר יהודיים, לעניים וכו' וכו'. עשיתי חישוב, והגעתי למסקנה שהתרומות עולות לי יותר ממה שהגנבים לוקחים!"
שאלות ותשובות מצחיקות מפי רבנים!
שאלה: אני בת 17 וחצי יש לי חבר צדיק בן 16 וחצי ואנחנו רוצים להתחתן. אבא שלי מתנגד ואמא שלי בעד. אגב, הם גרושים, מה עושים? תשובה: שואלים שוב בעוד שנתיים. שאלה: פועל ערבי בונה אצלי מרפסת. האם צריך להגיש לו פירות מהיתר מכירה או מיבול נוכרים? תשובה: תלוי מה נהוג אצלו בבית אבא... שאלה: מה מקור המנהג לאכול סופגניות בחנוכה? תשובה: היועץ הכלכלי של מאפיית אנג'ל. שאלה: האם מותר לאכול נקניקיית פרווה עם חלב סויה או שזה משום "מראית עין"? תשובה: זה סתם טעם רע. שאלה: לפני חצי שנה ביטלתי מנוי שלי על עיתון ימני בגלל כתבה נגד סרבנות. עכשיו יש עוד מאמר. מה עושים? תשובה: מפסיקים להציץ בעיתון של השכן. שאלה: לאחרונה נודע לי שהרצל ובן גוריון לא היו דתיים. האם צריך לומר הלל ביום העצמאות? תשובה: גם מוטה גור לא אוכל "גלאט" ובכל זאת אנו אומרים הלל ביום ירושלים (ועושים על האש...) שאלה: כיצד מבטלים מנוי על עיתון המופץ בחינם? תשובה: בלי ברכה. שאלה: אני נער גבעות בשומרון. כשבאים לפנות אותנו-האם ראוי לצעוק "נאצים" או מתאים יותר "יודנראט"? תשובה: לא יודע, תברר ב"יד ושם". שאלה: מדי בוקר אני ממהר מאוד לעבודה ולכן נוסע 130 קמ"ש וחוצה פס לבן. האם צריך להגיד "הגומל" כל שני וחמישי או לרכז את כל ה"גומלים" בשבת? תשובה: לא משנה - העיקר שתלמד את ילדיך להגיד קדיש יתום.
מצוקה בשחקים
טיסת נוסעים הנמצאת מעל הים התיכון משדרת הודעת מצוקה: "מדבר קברניט טיסה 174 של סוריה איירליינס, איבדנו מנוע אחד ואנחנו מבקשים רשות לנחות בכל שדה תעופה במזרח התיכון, פרט לישראל". אין כל תשובה. "מדבר שוב קברניט טיסה 174 של סוריה איירליינס, איבדנו זה עתה גם את המנוע השני ואני מבקש רשות לנחות בכל שדה תעופה פנוי במזרח התיכון, פרט לישראל". אין כל תשובה. "מדבר שוב קברניט טיסה 174 של סוריה איירליינס, אנחנו נואשים, איבדנו זה עתה גם את המנוע השלישי, אני מבקש באופן קריטי ובהול רשות נחיתה בכל שדה תעופה במזרח התיכון, פרט לישראל". עדיין אין כל תשובה. לבסוף הקברניט התפרץ לרשת האלחוטית: "מדבר הקפטן של טיסה 174 של סוריה איירליינס, אנחנו טסים עם מנוע אחד בלבד והוא עומד להישרף כל רגע, אם לא ימצא לנו מיד מקום לנחות - אנחנו נתרסק. אני מבקש רשות נחיתה בכל שדה תעופה במזרח התיכון, אפילו בישראל". לאחר מספר שניות נשמע בתא הטייס: "שלום לקברניט טיסה 174 של סוריה איירליינס, מדברים ממגדל הפיקוח של שדה התעופה בן גוריון, אנחנו רוצים לעזור!" עונה הקברניט הסורי: "אללה הוא רחמן, בבקשה תן לי הוראות!" מגדל הפיקוח: "האם אתה יודע ארמית?" הקברניט הסורי : "לא..." מגדל הפיקוח: "או. קיי, אז בבקשה תחזור אחרי: יתגדל ויתקדש שמה רבה..." מאת: איציק מגן
הניאו נאצי והיהודי
ניאו נאצי ויהודי יושבים בפאב. הניאו נאצי רוצה להתגרות ביהודי ומזמין את כל הפאב, פרט ליהודי, לסבב וויסקי משובח על חשבונו. היהודי יושב ומחייך בשלווה. הניאו נאצי מזמין סבב שני לכל הפאב, שוב, בלי לכלול את היהודי. היהודי ממשיך לשבת ולחייך בשלווה. הניאו נאצי פונה לברמן ושואל אותו: "תגיד לי, היהודי הזה מפגר או משהו כזה?" "לא", עונה לו הברמן, "הוא הבעלים של המקום".
תלמיד חכם
אחד הרבנים הראשיים טייל ברחוב כאשר לפתע הבחין באברך שלו נכנס למסעדה סינית בצד השני של הרחוב. הרב חצה את הרחוב במהירות ולחרדתו הרבה, כשהציץ דרך החלון, ראה את האברך מזמין מנת בשר חזיר ולקינוח שרימפס ואוכל הכול בתאווה רבה. לבסוף פרץ הרב לתוך המסעדה וקרא לאברך: "איך אתה יכול לאכול את התועבה הזאת?" האברך המופתע שאל את הרב: "תאמר לי כבוד הרב, אתה ראית אותי מזמין את האוכל? ראית שמגישים לי אותו?" "ודאי!" , עונה הרב. "וראית באמת איך שאני אוכל אותו?" ממשיך ושואל האברך. "ודאי!", ענה הרב, "ראיתי אותך כל הזמן!" "אם כך, מה הבעיה?" אמר האברך בשלווה: "הכול נעשה בהשגחת הרבנות הראשית!"
שיחה מצחיקה בין אבא לבן
נער צעיר קיבל זה עתה את רישיון הנהיגה שלו. הוא ניגש אל אביו, שהיה רב ושאל אם יוכלו לדון בסוגיית שימושו ברכב המשפחתי. האב לקח את בנו אל חדר הלימוד ואמר: "אני אעשה איתך עיסקה. אתה תשפר את הציונים שלך, תלמד קצת גמרא, תסתפר ואז נמשיך לדון בבקשה שלך" כחודש לאחר מכן, חזר הנער אל אביו ושוב שאל אותו אם יוכלו לדון בעניין השימוש ברכב. הם הלכו יחד לחדר הלימוד. "בני, אני מאוד גאה בך". אמר האב, "העלית את הציונים שלך, למדת גמרא בהתמדה, אבל מה? לא הסתפרת". הנער חשב לרגע ואז אמר: "אתה יודע אבא, חשבתי על זה. לשמשון הגיבור היה שיער ארוך, למשה רבינו היה שיער ארוך, לנוח היה שיער ארוך ואפילו לישו היה שיער ארוך" ענה האב: "ולכל מקום אליו הם הלכו, הם הגיעו ברגל!"
עצה מהרב
מספרים על יהודי שבא לרב ואמר לו שהחליט להתאבד. שאל אותו הרב: "מה קרה? למה? והרי אתה יודע שהתאבדות היא חטא חמור" ענה היהודי: "בני יחידי התנצר, אין טעם לחיי!" אמר לו הרב: "זה נורא, אבל זה לא סוף העולם" "לך קל לדבר" אמר היהודי "אתה טועה" ענה הרב "גם לי יש בן שהתנצר" "באמת?" תמה היהודי "ומה עשית?" "התפללתי והתחננתי אל האלוקים" הסביר הרב. "ומה ענה לך האלוקים?" שאל היהודי "הוא אמר שאין מה לעשות" ענה הרב "גם לו יש בן שהתנצר"
סיפורו של הסמוראי היהודי
היה היה קיסר יפני חזק, שחיפש צ'יף חדש שיפקח על צבא הלוחמים שלו. הוא פירסם מודעה ברחבי הממלכה וקרא לסמוראים המוכשרים ביותר להיענות לאתגר. שנה חלפה ורק שלושה סמוראים הגישו מועמדות לתפקיד התובעני: סמוראי יפני, סמוראי סיני וסמוראי יהודי. שלושתם נקראו אל מבחן הקבלה מול הקיסר. תחילה, ביקש הקיסר מהסמוראי היפני להוכיח לו מדוע עליו להיות הצ'יף הראשי. הסמוראי היפני פתח קופסת גפרורים, הוציא מתוכה דבורה, הניף את חרבו באוויר וב"ווש!" אחד חצה את הדבורה לשתיים. הקיסר קרא בקול: "זה מרשים מאוד!" שני, הוא קרא לסמוראי הסיני וביקש גם ממנו להוכיח לו מדוע הוא זה שצריך להיבחר לתפקיד. הסמוראי הסיני פתח קופסת גפרורים והוציא מתוכה זבוב מזמזם. "ווש! ווש! ווש! ווש!" הניף הסמוראי את חרבו והזבוב נפל ומת, קצוץ לארבעה חלקים. הקיסר קרא בקול: "זה מרשים מאוד!" אחרון הוא פנה לסמוראי היהודי וביקש ממנו להוכיח לו שהוא ראוי ומתאים לתפקיד. הסמוראי היהודי פתח קופסת גפרורים והוציא מתוכה יתוש. הוא הניף את החרב באוויר ועשה "ווש!" אחד, אך היתוש עדיין נותר בחיים... הקיסר, כמובן מאוכזב, אמר לו: "שאפתני מאוד, אבל למה היתוש לא מת?" ענה לו הסמוראי היהודי "ברית מילה לא נועדה להרוג"
בחור אחד מחפש חנייה
בחור אחד נסע לתל אביב לפגישה חשובה מאוד. הוא הסתובב דקות ארוכות בחיפוש אחר חניה אך לא מצא מקום. הוא המשיך לחפש וכבר החל לאחר לפגישה החשובה. מתוך יאוש הוא פנה בתחינה מעלה ואמר "אלוהים, אני יודע שהייתי לא בסדר, אבל אם תמצא לי חנייה אני מבטיח לאכול כשר, לשמור שבת, להניח תפילין וכל שאר המצוות, רק תמצא לי חניה!" לא עובר רגע ורכב יוצא ממקום חנייה מושלם ברחוב של מקום הפגישה. הבחור פונה השמיימה ואומר: "בעצם לא משנה, הסתדרתי לבד..."
מחוץ לחנות הזאת תלוי שעון גדול...
איש אחד הולך ברחוב ולפתע מבחין שהשעון שלו הפסיק לעבוד. הוא מסתכל סביב ומחפש חנות שעונים בקרבת מקום. בקצה הרחוב הוא מזהה חנות קטנה עם שעון גדול שתלוי בחוץ וממהר אליה. כשהוא נכנס לחנות, להפתעתו הוא לא רואה תצוגה של שעונים, אלא רק דלפק ארוך, מאחוריו יושב אדם דתי עם זקן לבן וארוך. "שלום" אומר האיש "אתה יכול בבקשה לבדוק את השעון שלי. אני חושב שהוא התקלקל". "אני מצטער" אומר המוכר "אני לא יודע כלום על שעונים. אני מוהל". "כמה נחמד" עונה האיש "בהחלט עבודה חשובה". הוא ממשיך. "אבל אם ככה, למה תלית שעון גדול מחוץ לחנות שלך?" "ובכן" עונה המוהל "מה עוד יכולתי לתלות שם?"
יהודים חוגגים את חג המולד
מורה בבית ספר אמריקאי העבירה שיעור חברה בנושא חג המולד. היא שאלה את הילדים כיצד הם חוגגים. הראשון ענה לה "אנחנו מתחילים בכנסייה, שם אנו קוראים מזמורים ושרים שירים במיסת חצות. לאחר מכן אנו חוזרים הביתה לאכול פאי טעים ואז תולים את הגרביים על האח. בסוף אנו הולכים לישון ומחכים לבוקר למצוא מלא מתנות וצעצועים מתחת לעץ האשוח". "יפה מאוד!" אמרה המורה ופנתה לתלמיד הבא. "אני אחותי אמא ואבא הולכים לכנסייה ושרים שירים. לאחר מכן אנו חוזרים הביתה וכולנו אוכלים עוגיות שוקולד צ'יפס עם חלב ליד האח ותולים מעליו את הגרביים. אנו מבלים כמעט את כל הלילה ערים וממתינים לסנטה קלאוס שיבוא עם מלא צעצועים ומתנות". "מעולה! ומה איתך?" פנתה המורה אל ג'ק, התלמיד היהודי, "מה עושים במשפחה שלכם בזמן החג?" "הו, אצלנו חג המולד הוא חגיגה גדולה מאוד!" המורה המופתעת המשיכה לחקור מתוך סקרנות "כן, תמשיך בבקשה..." "אנחנו מתחילים את היום בבית, ממתינים לאבא. איך שהוא חוזר מהמשרד, כולנו נכנסים לרולס רויס ושרים שירי חג המולד בדרך למפעל הצעצועים שלו. כשאנו מגיעים ורואים את המחסנים הריקים, אנו שרים 'ישו הוא חבר שלנו', ואז כולנו עולים למטוס הפרטי וטסים לחופשה בקאריביים!"
יהודי אחד הגיע למכס
רופא שיניים יהודי עשיר ברח לארה"ב בגלל אנטישמיות. היה לו רכוש רב, אך הוא לא יכול היה לקחת אותו, לכן מכר הכול ובכסף שנשאר לו, הוא בנה 5 סטים של שיניים תותבות, הרבה מעבר למה שמותר להעביר במכס האמריקאי. כשנחת בניו יורק, הגיע תורו במכס והפקיד תהה מדוע אדם זקוק ל-5 מערכות של שיניים תותבות. הסביר לו היהודי: "יהודים ששומרים כשרות מחזיקים שני סטים של כלים - אחד לבשר ואחד לחלב. אני כל כך דתי, שאני גם מחזיק שיניים נפרדות לבשר וחלב" הפקיד המבולבל ניער את ראשו ואמר: "או.קיי, בשביל זה אתה צריך שני סטים, מה עם ה-3 הנותרים?" ענה היהודי: "ובכן, יהודים חזקים מחזיקים כלים נפרדים לבשר וחלב לפסח, אבל אני כל כך דתי, שאני גם אוכל עם שיניים נפרדות - לבשר וחלב בפסח" "וואו!", אמר פקיד המכס "חוזק האמונה שלך מרשים ביותר, אם אתה מקפיד כך על דתך. אבל הרשה לי לשאול מה עם הסט החמישי?" היהודי מביט סביב בחשדנות, קורץ לפקיד ומסמן לו להתקרב. הפקיד רוכן כלפיו והיהודי לוחש בעדינות: "אם לומר את האמת... מדי פעם יש לי חשק לאיזה לבייקון"
מעשה בתלמיד חרוץ
רבי אליעזר הגיע למסקנה שחייבים לשקם ולמלא את קופת הכספים של הישיבה, לכן אסף כמה מאברכיו הפעלתנים והציע שילכו בעיר מדלת לדלת וימכרו ספרי תורה. האברך יחיאל שמע על המשימה ופנה אל הרב בבקשה להצטרף ליוזמה, אבל הרב סירב בעדינות לבקשתו של יחיאל כיוון שהלה סבל מגמגום כבד, ומכירת הספרים הרי כרוכה בדיבור רב ושכנוע. אך דבר לא עזר. יחיאל חזר והפציר ברב אליעזר שיסכים ויענה לבקשה - ואומנם כך קרה, הרב הסכים בלב כבד ובספק רב. למרבה הפלא, כבר בשבוע הראשון מכר יחיאל את כמות ספרי הקודש הגדולה ביותר בקרב שאר האברכים, וכך היה גם בשבועות הבאים: יחיאל מכר יותר ספרים מכולם! הרב המופתע זימן את יחיאל למשרדו בחיוך רחב וברוב כבוד, ושאל אותו מהו סוד ההצלחה שלו. סיפר לו יחיאל שלמעשה העניין פשוט למדי: "אאאאננני דדדופפפפק בבבדדלת וכככשהההדלללת נפפפפתתחחת אאאני שששואללל: אתתתם רררוצצים לקקקננות אאאת הססספפר אאאוווו שששאאאני אקקקקקרייייא לכככםםם אאאוותתתתוווו...??״
המתפלל העשיר והרב העני
באחד הימים, הופתע רב בית הכנסת לראות מתפלל חדש שהגיע לראשונה, חנוט בחליפת יוקרה ונעלי מעצבים. "כבוד הרב" אמר האורח, "באתי להודות לאל על העושר הרב שנתן לי, ולהרים תרומה של 100 אלף דולר לבית הכנסת!" "וואוו" התרגש הרב, "אם מותר לי לשאול, איך הגעת לעושרך הרב?" "בחודש שעבר הנחתי תפילין לראשונה בחיי" השיב האיש, "וביקשתי מהאל הצלחה כלכלית. כעבור שבוע חל מהפך בביזנס שלי, וסגרתי עסקאות במיליוני דולרים..." "איך אתה מסביר את זה?" הופתע הרב, "אני מתפלל לאלוקינו שלוש פעמים ביום, מלמד תורה, פונה לבורא עולם בכל רגע נתון וחושב עליו בכל רגע ורגע, ובכל זאת אני עני מרוד, והשם לא העניק למשפחתי רווחה כלכלית..." "אתה יודע למה זה?" השיב האורח, "זה כי אתה נודניק!"
הרשת היהודית
בוקר אחד מתקשר הנשיא האמריקאי לראש הסי.איי.איי ושואל אותו: "איך תמיד קורה שהיהודים יודעים הכל לפנינו?" עונה ראש הסי.איי.איי: "יש ליהודים את הביטוי: וואס הרצך?" שואל הנשיא: "מה זה?" "ובכן אדוני הנשיא" עונה ראש הסי.איי.איי, "זה ביטוי ביידיש שבגדול אומר: "מה קורה?" היהודים פשוט שואלים אותו אחד את השני ואז אוטומטית יודעים הכל". הנשיא מחליט ללכת בתחפושת כדי לברר אם זה באמת נכון. הוא מתלבש כמו יהודי אורתודוקסי, לובש את הכובע השחור המסורתי, עוטה זקן מזויף ומעיל שחור ארוך. הוא טס בחשאי במטוס נוסעים לניו-יורק, עולה על מונית תמימה, ויורד ממנה ב"קראון הייטס", השכונה הכי יהודית בברוקלין. תוך זמן קצר עובר לידו יהודי זקן קטן. הנשיא עוצר אותו ולוחש: "וואס הרצך?" הזקן לוחש חזרה: "הנשיא השמוק הגיע לברוקלין..."
האם מותר להגיד קדיש על הכלב?
ליהודי זקן היה כלב שהיה החבר היחיד שהיית לו כ-15 שנה. למרבה הצער, הכלב מת. כיוון שהוא מאוד נקשר אליו, הוא הלך לרב ושאל אם הוא יוכל לומר קדיש על הכלב. ענה לו הרב: "תראה מר כהן, אתה יודע שאנחנו אורתודוקסים, קדיש זה רק לבני אדם, לא לבעלי חיים..." "למעשה..." ממשיך הרב, "יש בית כנסת רפורמי במרחק של שני רחובות מכאן. לך לשם ותבקש שיעשו קדיש על הכלב, אתה יודע, הם מספיק משוגעים כדי לעשות את זה". הזקן הודה לו ואומר: "אתה חשוב שהם גם יקבלו את התרומה שלי של 100,000 דולר לזכרו של כלבי הקטן מויש'ה?" "עצור!" צעק הרב, "למה לא אמרת שהכלב יהודי?!"
היהודי שקורא עיתון ערבי
יהודי-אמריקאי יושב בבית קפה בארה"ב וקורא עיתון ערבי. חבר שעבר באיזור הבחין בתופעה המוזרה וניגש אליו. "תגיד לי משה, אתה השתגעת?? למה אתה קורא עיתון של ערבים?" משה מושך בכתפיו ועונה: "פעם הייתי קורא עיתונים יהודיים, אבל כל הזמן קראתי את אותן החדשות... - היהודים נרדפים - ישראל מותקפת - היהודים חיים בעוני ושיעור האבטלה גבוה - היהדות בסכנה כתוצאה מהתבוללות - הרבה יהודים עוזבים את ישראל זה דיכא אותי!" "ועיתון ערבי לא מדכא אותך?" מתפלא החבר. "להפך. כאן אני קורא ש... - היהודים הם הבעלים של כל הבנקים - היהודים בונים פצצות חכמות - היהודים עשירים ורבי עוצמה - היהודים שולטים בעולם החדשות בערבית פשוט הרבה יותר טובות!"
היהודי שביקש מגוי להתקין מזוזה בביתו
יהודי עשיר קנה בית מדהים בבוורלי הילס, קליפורניה ושכר מעצב-פנים מקומי. לאחר שביתו היה מוכן, נזכר בעל הבית ששכח להתקין מזוזות בדלתות. הוא נסע העירה, קנה 50 מזוזות מאד מהודרות וביקש ממעצב הפנים הגוי שיתקין כל אחת מהן על המשקוף, בצידה הימני של כל אחת מדלתות הבית, פרט לדלתות השירותים. הוא הלך מביתו קצת מודאג פן יפגע המעצב בצבע הטרי או שלא יתקין את המזוזות כהלכה, אך בשובו הביתה הוא נוכח שהמשימה בוצעה לשביעות רצונו המלאה, ולכן שילם את שכר המעצב ברוחב-לב ואף הודה לו בחום. ממש לפני צאתו מהבית, אמר המעצב לבעל הבית: "אני ממש שמח שאתה מרוצה מעבודתי. אגב, הוצאתי את תעודות האחריות מכל המזוזות והנחתי אותן על השולחן בסלון..."
היהודייה והשוטר האמריקאי בשכונת ברוקלין
בברוקלין, בשכונה יהודית, הוצב ברחוב שוטר שיצר "קשר הדוק" עם גברת כהן, ונהג לערוך אצלה אבזוך (ביקור) יומי דרך קבע. בוקר אחד כשהגיע, אמרה לו ביידיש: "היינט גייט נישט!" (היום לא הולך). לא עזרו בקשותיו ותחנוניו, והיא לא הסכימה אפילו שייגע בה. כשתהה מדוע היא מתרחקת ממנו, ענתה "לא תבין אתה הרי גוי". "תנסי אותי" אמר השוטר, והיא לבסוף הסבירה לו שיום שבת היום ובעלה עלול לחזור כל רגע מבית הכנסת. אמר לה השוטר בשפתה "הוב איך אאידיעה (יש לי רעיון), את תעמדי בדפנסטר (בחלון) ואני אבוא אלייך פין הינטן (מאחור). אם נראה את בעלך חוזר מבית הכנסת, נתפזר". גברת כהן התרצתה וכך עשו. מרוב עינוגים פגעה ידה של גב' כהן בעציץ הפרחים וחופן אדמה ניתז למטה היישר על ראשה של גב' לוי. זו הרימה ראשה וגערה בגב' כהן והזהירה אותה "אם זה יקרה נוך איין מול (עוד פעם) אני אצלצל מיד לפוליציי (לשוטר)!" השיבה לה גב' כהן: "דם פוליציי (השוטר) איך הוב הים אין טוחס..." (המשטרה בתחת שלי...).
למה יהודי מיליונר ביקש הלוואה של אלף דולר?
יהודי אמריקאי נכנס לבנק בניו יורק ופונה לפקיד במחלקת ההלוואות. הוא אומר לפקיד: "אני טס לישראל בענייני עסקים, ומבקש ללוות 1,000 דולר". הפקיד עונה לו "אין בעיה אדוני, אך הבנק צריך פיקדון על מנת להעניק לך את הלוואה". היהודי מפשפש בכיסו ומוציא צרור מפתחות. הוא מושיט לפקיד מפתחות של מכונית פרארי חדשה, שחנתה ברחוב ממול ואומר לו "הנה, זה יהיה הערבון שלי". הפקיד נראה מבולבל, אך מסכים לקחת את הרכב בשווי מיליון דולר. לאחר שהיהודי יוצא לדרכו, הפקיד רץ לספר למנהל הבנק ושאר הפקידים על האיש היהודי הפתי שהשתמש בפרארי שעולה מיליון דולר, כפיקדון להלוואה של 1,000 דולר. מנהל הבנק לא מאמין למשמע אוזניו ומבקש ללכת יחד עם הפקיד לראות את המכונית. כשהוא רואה כי הפקיד דובר אמת, הוא מבקש ממחלקת התחבורה להחנות את הפרארי בחניון השמור של הבנק. כעבור חודש היהודי חוזר מנסיעת העסקים וניגש לבנק כדי להחזיר את החוב. הוא שולף מכיסו את אותה חבילה של 1,000 דולר עם הגומייה של הבנק ושם על שולחנו של הפקיד, בתוספת ריבית של 7 דולר. הפקיד קורא למנהל הבנק כדי להציג לו את היהודי הפתי. המנהל אומר לו: "אדוני, אנחנו שמחים מאוד לעשות איתך עסקים ונשמח לעמוד איתך בקשר גם בעתיד, אך אנו קצת תמהים... בזמן שהיית בישראל שאלנו עליך קצת, וגילינו שאתה מולטי-מיליונר! מה שמפליא הוא - למה שמולטי-מיליונר יצטרך הלוואה של 1,000 דולר מהבנק ועוד ישתמש במכונית של מיליון דולר כעירבון?" היהודי מחייך אליו ועונה: "זה מאוד פשוט, תנסה לחשוב באיזה מקום בניו יורק אני יכול להחנות את הפרארי שלי לחודש שלם במחיר מגוחך של 7 דולר, ולהיות בטוח שהיא תהיה שם כשאחזור?"
הקודם עמוד הבא