ראשי > הומור ופנאי > בדיחות ומצחיקים

מדברים בשפת היםד"ר אבשלום קור

עורך: אוהד שלום

350

גודל גופן:

א א

בוקר יום של קיץ, הלכתי אל הים,
מול המלונות עמדתי וכולי נדהם.
אומרים שאת העיר העברית הראשונה
אבל היום ההגדרה הזאת לא נכונה !
כי מן העברית הרי נשאר לזה הדור,
רק "אינטרקונטיננטל", "קופי בין", "אמבסדור".

"סיטי טאואר", "רנסנס", "בלו ביי", "גרנד קניון",
"ווינר סטאר", ו-"גולדן טוליפ". הלו, כאן ציון?

"סי אנד סאן", "קרייזי ליין", "טי אן טי" ו"מטרופול",
"הולמס פלייס", "דיינמיק ג'ים" וגם "קסה-דל-סול".
"ווייט הול", ו"ארומה", "הום-סנטר", "אופיס דיפו"
"פסטה מיה", "פאפאגאיו" – מה בכלל שלי פה?

"גרנד ביץ" – זה הנוסח שבוחרת ישראל,
להציג חמודותיה לאנשי תבל?
תגיד לי, אבא, זה החוף אשר אליו העפלת?
זאת הארץ המובטחת, או אולי זאת מלטה?
בשביל מה שולחים את העולים אל האולפן,
המלים שילמדו שם – ברחובות, יפקע תוקפן.

"סיטי טאואר", "רנסנס", "בלו ביי", "גרנד קניון",
"ווינר סטאר", ו"גולדן טוליפ". הלו, כאן ציון?

איזה מס אנחנו מעלים כאן לתייר?
איזה שכר לימוד מדרגסטור, מה יאמר צבר?
"דקל", "מוריה", "זמיר" – איתם הכל חוגג,
"מעדן", "פאר", "ענבל", "שדרות" ו"המוזג".

גם המספרות, בהן שיחת נשים קולחת,
שמותיהן שממה – או שמוטב לומר קרחת:
"פריטי וומן", "הר אנד ביוטי", "צ'רלי", ו"ג'אקומו" –
מה קורה אם הספר פשוט קוראים לו שלמה?

אלה פני עירנו תל אביב, רק שנבינה:
העירייה הקימה מעגן – אז שמו: "מרינה".
אך לא באנו ארצה כאן לבנות ארצות הברית,
אנו באנו כי רצינו מדינה עברית !

"סיטי טאוטר", "רנסנס", "בלו ביי", "גרנד קניון",
"ווינר סטאר", ו"גולדן טוליפ". הלו, כאן ציון?

אז ניקח פח צבע, את השלט נשפשף,
ונמחק כל שם ושם, בכלל לא נתעייף,
עד ששפת הים תהיה ממש כשפת אמי,

כי אם לא אני אשמור על העברית – אז מי ?!

שתף כתבה

אהבתי שלח לחבר שתף WhatsApp

העתק קישור

הצטרף בחינם לשירות קבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות לתיבת המייל שלך!

התכוונת ל:

המשך עם: פייסבוק Google

בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

דווח על הפרת זכויות יוצרים | מצאת טעות?

הדפס תוכן

אולי תאהב גם:

תרבות ואומנות

רגע נפלא של נוסטלגיה - השפה הגששית!

ב-7 ביולי 2012 יצוין יום הולדתו ה-71 של ישראל פוליאקוב ז"ל, אחד מחברי שלישיית "הגשש החיוור" האגדית. לפני 5 שנים, מחלת הסרטן הכניעה אותו, ועל אף שמותו קבע גם את קיצה של השלישיה, הרי שהנוסטלגיה עדיין חיה וקיימת.

בחן את עצמך