מכירים את הבדיחה, איש אחד נכנס לבר... כאן תמצאו מבחר ענק של בדיחות שיכורים, בדיחות ברים, בדיחות על אלכוהול, בדיחות על שתייה, בדיחות על משקאות חריפים, בדיחות על השתכרות, בדיחות על הנגאובר.
בדיחות על שיכורים, בדיחות על אלכוהול, בדיחות על ברים, בדיחות על השתכרות, בדיחות על שתייה חריפה, בדיחות על הנגאובר.
ניאו נאצי ויהודי יושבים בפאב.
הניאו נאצי רוצה להתגרות ביהודי ומזמין את כל הפאב, פרט ליהודי, לסבב וויסקי משובח על חשבונו.
היהודי יושב ומחייך בשלווה.
הניאו נאצי מזמין סבב שני לכל הפאב, שוב, בלי לכלול את היהודי.
היהודי ממשיך לשבת ולחייך בשלווה.
הניאו נאצי פונה לברמן ושואל אותו: "תגיד לי, היהודי הזה מפגר או משהו כזה?"
"לא", עונה לו הברמן, "הוא הבעלים של המקום".
זוג זקנים יושב בבר ושותה להנאתו בשתיקה.
לפתע האישה אומרת: "אתה יודע, אני פשוט אוהבת אותך.
לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיך, אתה היחיד שמביא אור לחיי"
הבעל, מופתע, שואל: "זו את מדברת או היין?"
אשתו פונה אליו ברוגז: "זו אני, מדברת ליין."
בוקר אחד, חיים התעורר עם חמרמורת קשה. הוא הכריח את עצמו לפתוח את העיניים וזיהה לצד המיטה, כוס מים עם 2 כדורי אקמול.
הוא התיישב על המיטה, בלע את שני הכדורים ולפתע זיהה על הכיסא שלפניו, בגדים נקיים ומגוהצים שממתינים לו.
הוא התבונן סביב וגילה שהחדר מסודר ונקי בצורה מושלמת, כך גם שאר הבית.
כשירד במדרגות ונכנס למטבח, חיים גילה פתק על המקרר: "מתוק, לא רציתי להעיר אותך. השארתי לך ארוחת בוקר מוכנה! אוהבת."
הוא הציץ אל פינת האוכל ועל השולחן הוגשה ארוחת בוקר מפנקת ועיתון של היום. לצד השולחן, ישב הבן שלו וכירסם מכל טוב.
"מה קרה פה אתמול בלילה?" חיים שאל מופתע
"חזרת הביתה בסביבות 3 לפנות בוקר, היית ממש שיכור" הסביר הבן "הפלת כמה עציצים, הקאת על השטיח ואיכשהו החטפת לעצמך אגרוף בעין בזמן שנתקעת במעקה המדרגות."
"באמת?!" חיים היה נבוך "אם זה מה שקרה, אז למה הבית מצוחצח ומאורגן ככה? ולמה ארוחת הבוקר ממתינה לי על השולחן?"
"אה זה!" השיב הבן "אחרי כל הבלגן שעשית, אימא גררה אותך לחדר השינה והשכיבה אותך במיטה, כשהיא באה להוריד לך את המכנסיים צעקת - גברת! תורידי ממני את הידיים! אני אדם נשוי!"
שיכור שהדיף ריח נורא של אלכוהול זול, עלה לאוטובוס והתיישב עם תרמילו המלוכלך ליד כומר בעל מראה מכובד. מן התרמיל הוא שלף פיסת עיתון ישנה ובקבוק קטן של ג'ין ולגם ממנו בשלוק את כל מה שנשאר בו.
הכומר התעלם מהשיכור והכריח את עצמו להסיט מבט ולהתרכז בנוף.
כעבור מספר דקות פנה השיכור אל הכומר ושאל: "סלח לי אדוני, אולי אתה מכיר את הסיבות לדלקת פרקים?"
הכומר, באי נוחות מתגברת, ענה לו בטון מתנשא וציני: "בוודאי שאני מכיר. חיים לא מסודרים, חברתם של נשים לא מוסריות, שימוש מוגזם בטבק ובאלכוהול, הוללות בבתי זונות ועוד הרבה גועל נפש מסוג זה!"
"וואו!!" ענה השיכור וחזר לקרוא את העיתון.
הכומר הטוב חשב שנית על תשובתו והרגיש צורך להתנצל בפני השיכור "סליחה", אמר לו בטון מפייס "לא רציתי להעליב אותך. כמה זמן אתה כבר סובל מדלקת פרקים?"
"אני?" הופתע השיכור "אף פעם לא סבלתי מזה, אבי. רק קראתי בעיתון הזה כי האפיפיור סובל מדלקת פרקים כבר שנים!"
שיכור נכנס למסעדה, בקושי מחזיק את עצמו, יושב באחד הכיסאות בבר המשקאות, ומזמין בקבוק יין.
באותם רגעים נכנס למסעדה איש בלבוש מרשים, מתיישב באחד השולחנות ומזמין עוף עם תפוח אדמה. הוא מבהיר למלצר: "העוף צריך להיות עוף ירושלמי, אני לא אוהב עוף אחר חוץ מאשר את הסוג הזה." השיכור שהיה על הבר הקשיב לכל השיחה.
המלצר חוזר ומגיש את מנת העוף עם תפוח האדמה. לפני שהמלצר שב לעבודתו האיש אומר למלצר: "חכה רגע". הוא לוקח את העוף מהרגליים, מכניס לו אצבע מאחורה, מריח את האצבע ואומר לו: "העוף הזה הוא לא ירושלמי. העוף הזה גדל בלול בקיבוץ דגניה א' שבטבריה", ואומר את הכתובת המדויקת של הקיבוץ כולל מס' הרחוב והמיקוד. "אז תיקח את זה מכאן ותביא לי עוף ירושלמי."
המלצר בתדהמה, מבקש סליחה ולוקח את העוף שהביא.
השיכור ששמע את הכול היה בהלם מוחלט. הוא לא האמין למה שאוזניו שומעות, משפשף את העיניים, צובט את עצמו וממשיך לשתות.
המלצר חוזר עם עוף אחר. הברנש מבצע את אותה בדיקה: לוקח את העוף מהרגליים, מרים אותו, מכניס לו אצבע מאחורה, מריח את האצבע ואומר: "מלצר, העוף הזה הוא לא ירושלמי, העוף הזה הוא מלול של קיבוץ דגניה ב'". ושוב מוסר את הכתובת המדויקת של הקיבוץ, כולל המיקוד.
"בבקשה תיקח את זה מכאן, אני אחשיב את העניין כאי-הבנה, אבל עכשיו תביא לי עוף ירושלמי בבקשה."
השיכור, לא מבין מה מתרחש, מכה את עצמו, תולש את השערות, מכה את ראשו בדלפק, עושה סיבובים על הכיסא, מרביץ לעצמו, משתגע, וממשיך ל"תדלק".
המלצר חוזר, מגיש לו את העוף. והאיש מבצע את הבדיקה הידועה ואומר: "העוף הזה הוא אכן ירושלמי, מהטובים, מהלול של משפחת ירקוני שבקיבוץ אורה שבירושלים". הוא מוסר את הכתובת המדויקת של הלול כולל מס' בית ומיקוד, ומתחיל לאכול.
השיכור נופל מהכיסא, מכה את ראשו ברצפה, קם בשארית כוחותיו וממשיך לשתות עד שנגמר הבקבוק.
כשהאיש מסיים לאכול, הוא קורא למלצר ומבקש חשבון.
אז, השיכור בשארית כוחותיו, נעמד, מתחיל ללכת לכיוון היציאה, מתנגש בשולחנות שבדרך, נעמד בפתח היציאה ומונע את היציאה של האיש המדובר, ואומר לו: "תסלח לי, שמעתי את הבקשה שלך ואת כל השיחה שלך עם המלצר, וראיתי מה עשית עם העופות שהגישו לך, אני רוצה לבקש ממך בקשה"
האיש, המאוד מנומס, אומר לו: " בשמחה, במה אני יכול לעזור לך?"
אז השיכור עונה : "שתיתי די הרבה ואני לא זוכר את הכתובת של הבית שלי..."
אדם אחד נכנס לפסיכיאטר בבהלה "ד"ר אתה חייב לעזור לי!"
"הירגע, ספר לי מה קרה?" שאל הד"ר.
הבחור עונה לו "יש לי פוביה מטורפת! אני כל הזמן פוחד שיש לי משהו מתחת למיטה. אז אני יורד מתחת למיטה כדי לבדוק ואז אני פוחד שיש לי משהו מעל המיטה. למעלה-למטה, למעלה-למטה. אתה חייב לעזור לי, אני כבר משתגע!"
"אין בעיה" אומר הד"ר "תגיע אלי 3 פעמים בשבוע. אני מאמין שתוך שנתיים נתקן אותך".
"כמה אתה לוקח למפגש?" שאל הבחור.
"350 ש"ח לשעה" ענה הפסיכיאטר.
"אוקיי, אני צריך לישון על זה" אמר הבחור.
אחרי חצי שנה הפסיכיאטר פוגש את הבחור ברחוב "למה לא באת לפגוש אותי שוב?" שאל הד"ר.
"אה, שטויות, הלכתי לברמן שסידר אותי ברבע שעה ותמורת 30 ש"ח בלבד!"
"איך בדיוק...?" תהה הד"ר.
"בקלות!", ענה האיש, "הוא אמר לי לנסר את הרגליים של המיטה..."
בעל ואישה ישנים יחד במיטה, כשלפתע נשמעת דפיקה בדלת.
הבעל מתהפך במיטה, מביט בשעון ורואה שהשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. "אין סיכוי שאני קם..." הוא ממלמל לעצמו וחוזר לישון. פתאום, נשמעת דפיקה חזקה יותר.
"אתה לא מתכוון לגשת לדלת?" שואלת האישה בנמנום.
"בשעה כזאת?!" עונה הבעל "אין סיכוי!"
"אבל אם קרה משהו ומישהו צריך עזרה...?"
"אוקיי.. אוקיי..." הוא קם בחוסר חשק וניגש לפתוח את הדלת. מולו עומד איש שיכור.
"ערב טוב!" צוהל האיש. "אתה יכול אולי לתת יד ולדחוף אותי?"
"לא!" עונה הבעל בכעס "השעה שלוש וחצי לפנות בוקר ואתה מפריע לי לישון!"
הוא טורק בפניו את הדלת וחוזר למיטה.
"מי זה היה?" שואלת האישה.
"סתם איזה בחור שיכור שרצה שאני אדחף אותו..."
"ולא עזרת לו?" התפלאה "זה פשוט לא יפה. אתה לא זוכר את הלילה ההוא שנתקענו עם האוטו וירד גשם זלעפות והיית צריך לדפוק על דלתו של איש זר ולבקש ממנו עזרה? מה היה קורה אם הוא לא היה מסכים לעזור?!"
"אבל הבחור הזה היה שיכור..." עונה הבעל
"זה לא משנה!" מוחה האישה "זה פשוט לא יפה! הוא צריך את העזרה שלך וזה הדבר הנכון לעשות. עכשיו תצא מהמיטה ותעזור לו!"
"אוקיי, אוקיי..."
הבעל יוצא מהמיטה, ניגש אל הדלת ופותח אותה, אך האיש כבר לא עומד שם. הבעל מסתכל לצדדים וצועק: "הי!! אתה עדיין צריך שאני אדחף אותך?"
"כן!" צועק האיש מהחצר החשוכה "בבקשה!"
"אבל איפה אתה?" שואל הבעל.
"כאן!" עונה האיש "על הנדנדה שלך..."
בלילה אחד על הכביש המהיר, המשטרה הקימה מחסום לבדיקת רכבים וכבר לאחר כמה דקות הם עצרו רכב שנסע לעבר המחסום במהירות גבוהה מאוד וכמעט שלא עצר. כשהשוטר האחראי ניגש לדלת הנהג כדי לבדוק את פשר ההתנהגות המחשידה הזו, הוא הופתע לגלות שבמכונית יושב אדם לבוש בטוקסידו אלגנטי ולידו מזוודה ענקית. השוטר שאל את אותו מדוע הוא נוסע במהירות גבוהה כל כך והנהג השיב שהוא קוסם ולהטוטן שקבע בטעות שתי הופעות בלילה אחד, וכעת הוא ממהר להגיע להופעה השנייה.
"אוקי" אמר השוטר, "נניח שאני מאמין לך. במקרה אני חובב נלהב של קסמים וג'אגלינג, אז אם תוכל לבצע תרגיל שעדיין לא ראיתי, אני אשחרר אותך רק עם אזהרה."
הקוסם מסכים בשמחה לאתגר, לוקח את המזוודה שלצדו, יוצא מהרכב ומתחיל להוציא ממנה את האביזרים שלו. כצפוי, הוא תחילה מוציא 2 כדורים ו-2 מקלות להטוטים, אבל אז האביזרים שלו מתחילים להיות יותר ויותר מוזרים. הוא מוציא אבטיח ענק, כיסא מתקפל, עציץ ביגוניה קטן ולבסוף מסור חשמלי ענק.
אחד אחרי השני, הקוסם זורק את כל האביזרים שלו באוויר ומתחיל לבצע בעזרתם להטוטים שונים. בינתיים, אחד מהשוטרים האחרים במחסום עוצר רכב נוסף שנהג בזיגזגים, ומגלה שמפיו של הנהג הצעיר עולה ריח חזק של אלכוהול. השוטר לוקח את המסמכים של הנהג החשוד לבדיקה בניידת ומורה לו להמתין במקום לבדיקת שיכרות.
הנהג נותר לשבת ברכבו במשך זמן מה, אבל אחרי שהוא הבחין בקוסם שמבצע את התרגיל שלו הוא יצא מהרכב ונכנס לשבת במושב האחורי של הניידת בה נמצא השוטר שבודק את מסמכיו.
"תגיד לי אתה רוצה צרות?! אמרתי לך להישאר במכונית שלך אז תישאר במכונית שלך!" צעק עליו השוטר.
"עזוב, חבל על הזמן" אמר הנהג, "ראיתי את מבחן השכרות שלכם ואין מצב שאני עובר אותו, אז בוא נחסוך זמן ותיקח אותי ישר לכלא..."
גבר מבוגר נכנס ערב אחד לפאב שכונתי ופנה אל הברמן עם בקשה מוזרה למדי: "תן לי 6 כוסות של הוודקה הכי חזקה שלכם". אחרי ההלם הראשוני מהבקשה הברמן מתחיל להכין לגבר את המשקאות שלו, ותוך כדי הוא אומר לו, "ואוו, כנראה שהיה לך יום ממש קשוח אם אתה רוצה לשתות כל כך הרבה".
"אל תשאל איזה יום היה לי היום..." אמר הגבר, "גיליתי שאחי הגדול הומוסקסואל".
למחרת, אותו גבר נכנס לאותו פאב ופונה אל הברמן פעם נוספת, "תן לי 6 כוסות של הוודקה הכי חזקה שלכם". כשהברמן שאל אותו מה קרה הפעם הוא השיב: "אחרי כל הבלאגן של אתמול, גם אחי הצעיר החליט להודיע לכל המשפחה שהוא הומוסקסואל!".
למחרת בערב, בפעם השלישית ברציפות, נכנס אותו הגבר לפאב השכונתי ומתיישב מול הברמן עם פנים נפולות. הברמן מבין את הרמז וישר מתחיל להכין 6 כוסות וודקה. "תגיד לי", הוא שואל אותו תוך כדי ההכנה, "יש בכלל מישהו במשפחה שלך שאוהב נשים???".
"כן!" ענה הגבר והתחיל לבכות, "אישתי!!!"
בחור אנגלי אחד מגיע לפאב בלונדון ומתכוון להיכנס פנימה, כשליד הדלת הוא פוגש פתאום נזירה זקנה שעומדת בדרכו. פונה אליו הנזירה ושואלת אותו: "מה אתה עושה כאן בחור צעיר? אתה לא הולך לשתות עכשיו אלכוהול, נכון?"
"ברור שכן!", עונה לה הצעיר, ומנסה לעקוף אותה על מנת להיכנס. "חכה!", היא פוקדת עליו, "אתה לא יודע שזה חטא לשתות לשוכרה?!"
"אני לא מאמין בזה...", עונה לה הצעיר. "הבנתי, אבל מה ההורים שלך חושבים על זה?", היא שואלת אותו. "אני יתום", הוא משיב לה.
"אוקיי, אבל אתה יודע שזה מזיק לבריאות שלך, כן?", פונה אליו שוב הנזירה. "אני מניח שכן", עונה לה הצעיר ומתחיל לאבד את הסבלנות, "אני לא מבין בכלל מה הבעיה שלך עם אלכוהול. ניסית אי פעם לשתות בעצמך?"
"בטח שלא, אף פעם בחיי לא הכנסתי דבר אלכוהול לפי!", הטיחה בו הנזירה הקשישה. "אז בואי אני אגיד לך מה נעשה", אומר לה הצעיר בחיוך, "אני אכנס פנימה והביא לך איזה משקה לכאן. אם תשתי אותו ותגידי לי שאת שונאת את זה, אני לא אשתה כלום למשך שאר הלילה. מה את אומרת על זה? מה תשתי?"
הנזירה חושבת לרגע ואז אומרת: "אם זה למטרה טובה, אז למה לא? נראה לי שאקח את מה שבחורות בדרך כלל שותות, ג'ין אני חושבת שקוראים לזה. אבל אתה יכול להביא לי את זה בספל בבקשה, כדי שאוכל לשמור על דיסקרטיות?"
"בטח, בטח", אומר לה הבחור ונכנס לבר. הוא פונה לברמן ואומר לו: "אתה יכול בבקשה להביא לי מנה של ג'ין? אבל בספל, לא בכוס". הברמן בתגובה פולט אנחת ייאוש, מגלגל את עיניו ואומר: "שוב הנזירה השיכורה הזאת מחוץ לבר?"
שלושה חברים טובים שלא ראו זה את זה כבר הרבה זמן נפגשו יום אחד במקרה בזמן בילוי בבר והתחילו לדבר על החיים. מהר מאוד הם גילו שכולם התחתנו לפני בערך 10 שנים, ושאף אחד מהם לא מרוצה ממצב הקשר שלו. החבר הראשון שהתחיל להתלונן פתח ואמר, "תראו, בהתחלה הכל היה מעולה, אבל בזמן האחרון כבר אין לה כוח לכלום ותמיד כואב לה הראש. יש לי מזל אם אנחנו שוכבים פעם בחודש!"
"איך אתה מתמודד עם זה?", שאל החבר השני.
"זה קטע מטורף שאתה שואל את זה", ענה החבר הראשון, "כי יש מישהי שאני שוכב איתה מהצד כל הזמן ובדיוק קלטתי שהיא פה הערב, זאת הבלונדינית שבדיוק מדברת עם הברמן".
"חכה חכה עד שתשמע מה זה מטורף", אמר החבר השני, "כי אני רוצה להגיד לך שגם הנישואים שלי על הפנים, ואני לא שכבתי עם אשתי כבר יותר משנה!"
"אז איך אתה מתמודד עם זה?", חקר החבר הראשון.
"אתה לא תאמין", השיב החבר השני, "אבל גם לי יש מישהי מהצד וזאת אותה בלונדינית שמדברת עם הברמן! היא עושה את כל הדברים המשוגעים שאשתי לא מוכנה לשמוע עליהם בכלל..."
השניים צחקו ושתו מהבירות שלהם, אבל אז החבר השלישי התערב. "שמעו זה ממש לא כיף לשמוע על הנישואים שלכם, אבל נדמה לי שאני במצב הכי גרוע..."
"מה כבר יכול להיות יותר גרוע?", הם שאלו.
"אשתי זאת הבלונדינית שבדיוק מדברת עם הברמן..."
טלי ורן הם נשואים טריים ומאושרים שהתחתנו לפני חודש בחגיגה משפחתית צנועה ושמחה במיוחד. מרגע החתונה הם היו באופוריה כל כך גדולה, שהם עשו הכל ביחד – בישולים, קניות, ספורט והרשימה עוד ארוכה. יום אחד, החליט רן שלמרות שהוא אוהב את טלי בכל ליבו וכנראה יתגעגע אליה מאוד, הוא רוצה להיפגש בבר עם חבריו הטובים שלא ראה מאז אותה חגיגה.
חושש מתגובתה ומקווה לזכות בהבנתה, הוא ניגש לאשתו הטרייה והאהובה, ואמר לה שהוא יוצא לבלות ויחזור בהקדם. היא ענתה לו, "מתוק שלי, לאן אתה הולך?"
ענה לה רן עם חיוך, "אני הולך לבר השכונתי, יפה שלי. אני רוצה לשתות קצת בירה".
שאלה אותו טלי, "אתה רוצה בירה, אהבת חיי?" היא פתחה את המקרר והראתה שהוא מלא ב-25 סוגי בירה מ-12 מדינות.
רן הסתכל על המקרר בהלם ומבלי לדעת מה לעשות, גירד את ראשו ואמר את הדבר הראשון שעלה במוחו, "כן, מאמי שלי... אבל בבר... את יודעת, מגישים בירה בכוסות קפואו..."
לפני שהוא הספיק לסיים את המילה האחרונה, טלי קטעה אותו ואמרה "אתה רוצה כוסות קפואות, מאמי שלי?" היא פתחה את דלת המקפיא והוציאה ממנו כוס קפואה.
רן, שפתאום החוויר, אמר, "כן, נשמה שלי, אבל בבר יש להם את המנות האלו שאני אוהב. אני לא אתעכב הרבה זמן, מבטיח! בסדר?"
כמובן שגם על זה הייתה לטלי תשובה, והיא אמרה לו "אתה רוצה את המנות האהובות עליך, חיים שלי?" היא פתחה את התנור והוציאה ממנו 5 מנות שונות כמו כנפיים, כרובית וצ'יפס.
רן ניסה את מזלו שוב, ואמר "אבל נסיכה שלי, אתה מבינה? בבר... יש שם קללות, דיבור מלוכלך וכל זה..."
"אתה רוצה דיבור מלוכלך, בעלי היקר?", חייכה ואמרה טלי, "אז תשתה את הבירה המסריחה שקניתי בכוסות הארורות שהקפאתי ותאכל את המנות מטופשות שאתה כל כך אוהב, כי אתה נשוי עכשיו, ואתה לא הולך לשום מקום! ברור לך, אידיוט?!"
המורה ציפי החליטה לערוך שיעור חברה עם ערך מוסף לתלמידים שלה ולכן נתנה להם שיעורי בית – לבקש מהוריהם לספר להם סיפור מהחיים עם מסר חשוב. למחרת חזרו כל התלמידים עם סיפורים מרתקים; ילדה אחת סיפרה שאימה רצתה לגדל בצעירותה אפרוחים, לכן היא אספה 10 ביצים. לאחר כמה ימים, כך סיפרה האם, היא גילתה שרק 8 אפרוחים בקעו, והלקח היה "אל תנסו לחזות את העתיד". עוד ועוד ילדים שיתפו את הסיפורים של הוריהם, שנחתמו במסרים כמו "אל תבכו על חלב שנשפך" וכדומה. בסופו של דבר הגיע תורו של יונתן - שלא נחשב לתלמיד הכי חד בכיתה. עם זאת, היא הבינה שאין לה ברירה אלא לאפשר לו לדבר כמו שאר חבריו לספסל - בעיקר בגלל שהוא היה כל כך להוט לשתף את הסיפור שלו. אז היא חייכה אליו וביקשה ממנו לבוא לקדמת הכיתה ולהציג את הסיפור שלו.
יונתן עמד זקוף ליד הלוח, חייך לכיתה בגאווה והחל לספר: "אבא שלי סיפר לי שדוד שלו, אפרים, היה טייס במלחמת יום הכיפורים. יום אחד הערבים הפילו את המטוס שלו במצרים, אבל הוא הצליח לשרוד ויצא למדבר רק עם בקבוק וויסקי, אקדח וסכין שהיו לו במטוס. הוא ישר שתה את כל הבקבוק בשלוק אחד כדי שהאויב לא ייהנה ממנו ופתאום הוא שם לב שיש מסביבו מלא מלא חיילים מצרים. הוא ירה ב-15 עם האקדח שלו, דקר 25 עם הסכין, אחרי זה הוריד עם אגרופים עוד 30 ובסוף עם האקדח הריק שהיה לו, הרביץ לעוד 40 והרג אותם - הכל בשתי ידיים! ובסוף הוא חזר לארץ ברגל, בלי שריטה!"
כל תלמידי הכיתה הסתכלו עליו בהלם, ורק כעבור כדקה המורה ציפי ההמומה אמרה: "אבל רגע, מה המסר של הסיפור הזה?". "אה, לא אמרתי אותו?", השיב יונתן, "אבא אמר שהמסר הוא 'אל תתעסקו עם דוד אפי כשהוא שיכור'".
בשעת בוקר מוקדמת מאוד אישה שיכורה וערומה לחלוטין נכנסה לתוך מונית בניו יורק וביקשה לנסוע לביתה… נהג המונית היה מוישה, יהודי מזדקן שחשב שהוא כבר ראה את הכל בעיר, אך ברגע שהאישה נכנסה למונית שלו הוא רק בהה בה ולא אמר דבר, לא התניע את הרכב ולא התחיל בנסיעה. האישה פנתה אליו ואמרה: "מה קורה, הכל בסדר איתך מותק? אף פעם לא ראית אישה ערומה או שכבר שכחת איך זה נראה?".
"אני מאוד מתנצל גברת" ענה מוישה, "אבל אני לא רגיל לדברים כאלה ואני לא חשבתי על מה שאת אולי חושבת שאני חשבתי כשהסתכלתי עלייך. זה כבר לא משנה לאנשים כמוני".
האישה השיכורה החלה לצחוק והשיבה "שטויות! זה לא משנה לך? אני רואה אותך מסתכל עלי במראה! עכשיו צא מהחלומות שלך ותתחיל לנסוע".
מוישה השתהה לרגע ולבסוף אמר "תראי גברת… אני מסתכל עלייך ומסתכל עלייך ואני אומר לעצמי 'מוישה, האישה הזאת פשוט לא לובשת שום דבר, רואים לה את הכל... אז איפה לכל הרוחות יש לה ארנק עם כסף כדי לשלם לי על הנסיעה הזאת?'"
2 שוטרים יצאו לסיור ובשעה 4 בלילה ראו לפתע אדם מבוגר הולך לבד ברחוב ועצרו אותו לתשאול.
"מאיפה אדוני מגיע בבקשה?" הם שאלו אותו.
"אני מגיע מהמקום הכי טוב בעולם!" הוא ענה להם וניכר שהוא שתה הרבה בשעות האחרונות. "זה הפאב האהוב עלי שיש בו את המשקאות הכי טובים ואת הבחורות הכי נחמדות! כל אחת יותר ידידותית מהשנייה!" המשיך הגבר וקרץ לשוטרים.
"זה נשמע כמו יופי של מקום" הם ענו לו, "ולאן אתה הולך בשעה כזאת? הגיע הזמן לישון?"
"מה פתאום לישון! אני בדרך להרצאה על התמכרות לאלכוהול וההשפעות שלו על הגוף, על הנזקים של עישון ועל התנהגות חברתית ראויה."
"באמת?" אמרו השוטרים, "אתה בטוח שלא שתית יותר מדי הלילה? לא נראה לנו שמישהו מעביר הרצאות על הנושאים האלה בשעה כזאת."
הגבר השיכור נאנח ואמר: "תגידו את זה לאשתי…"
אישה נכנסה לפאב בטקסס וראתה קאובוי צעיר ומטופח שישב עם הרגליים שלו על אחד מהשולחנות. הוא נעל את המגפיים הכי גדולים שהאישה אי פעם ראתה, אז היא ניגשה אליו ושאלה "תגיד לי, זה נכון מה שאומרים על גברים עם רגליים גדולות?". הקאובוי חייך אל האישה, "כמובן יקירתי, בזכות אלה אני חי טוב מאוד", הוא אמר ומתח את רגליו קדימה. "מה דעתך שנמצא לנו פה חדר ואני אראה לך?" הוא המשיך ושאל.
האישה הסתקרנה, אז היא בילתה את הלילה עם הקאובוי. למחרת בבוקר, אחרי שהשניים קמו והתלבשו, היא נתנה לו שטר של 100$.
"פשששש… טוב תשמעי זאת ממש מחמאה, פעם ראשונה שמישהי משלמת לי כסף על 'שירות' שכזה" אמר הצעיר.
"תרגיע את ההתלהבות שלך" ענתה לו האישה, "פשוט קח את הכסף הזה ולך תקנה לעצמך מגפיים שבאמת יתאימו לך".
בערב חורפי במיוחד עמד איש זקן בסמוך לשלולית גדולה ליד הפאב השכונתי, כשבידו מקל ארוך שאליו מחובר חוט דייג ופתיון.
גבר צעיר שעבר במקרה במקום עצר ושאל את האיש הזקן: "סליחה אדוני, מה אתה עושה?"
"אני מנסה לתפוס דגים לארוחת הערב" השיב הזקן.
הגבר נמלא חמלה בליבו למראהו של האיש המסכן, ואמר לו: "בוא איתי, בוא ניכנס לפה לבר, נתחמם קצת ואני אזמין לך שתייה ומשהו לאכול."
לאחר שהשניים ישבו לאכול יחד ונפתחו קצת אחד מול השני, שאל הגבר הצעיר את הזקן בהלצה: "תגיד את האמת, כמה דגים אתה תופס שם בחוץ בשלולית?"
האיש חשב כמה שניות, לקח שלוק מהוויסקי ואמר לו: "השבוע? אתה השמיני..."
גבר נכנס לבית קפה, ניגש אל הבר והזמין בירה.
"בוודאי, אדוני, זה יעלה לך אגורה" אמר לו הברמן.
"אגורה???" קרא האיש בתדהמה. הוא הציץ בתפריט ושאל: "וכמה בשביל סטייק עסיסי ובקבוק יין נחמד?"
"שקל", ענה הברמן.
"שקל???" קרא האיש בתדהמה, "איפה הבן אדם שמחזיק את המקום הזה?"
הברמן ענה: "למעלה, עם אשתי".
"מה הוא עושה למעלה עם אשתך?", שאל האיש.
והברמן ענה: "בדיוק מה שאני עושה לעסק שלו כאן למטה".
כומר אחד ישב באוטובוס ליד אדם שיכור שקרא עיתון. לפתע השיכור פתח את פיו ומלמל בקול: "אתה יודע מה זה דלקת פרקים?".
הכומר חשב שזו הזדמנות מצוינת להחזיר את השיכור למוטב, ולכן פצח בהרצאה שלמה על דלקת פרקים: "זוהי מחלה שתוקפת אנשים שחיים בחטא, בעיקר כאלה שצורכים יותר מדי אלכוהול וסמים, אך לא רק. גם נשים פרוצות, גנבים, אנסים ועוד הרבה כאלה שאני אפילו לא רוצה לציין."
עיניו של השיכור ופיו נפערו, אך הוא לא אמר דבר, רק חזר לקרוא בעיתון. אחרי דקה ארוכה הכומר חשב שהוא אולי היה קשה מדי עם השיכור, ולכן ניסה קצת לרכך את הסיטואציה: "כמה זמן אתה סובל מדלקת פרקים?" הוא שאל.
"אין לי דלקת פרקים," אמר השיכור, "אבל כתוב פה בעיתון שלאפיפיור יש."
בחור אחד מתיישב עם פנים מצוברחות על הבר ומזמין לעצמו שתייה. "הכול בסדר?", שואל הברמן. "אשתי ואני רבנו", אומר הבחור, "והיא החליטה שהיא לא מדברת איתי חודש שלם."
הברמן ניסה להראות לבחור את חצי הכוס המלאה, ואמר: "יכול להיות שזה דווקא לטובה. אולי תזכה ככה בכמה שבועות של שקט ושלווה, ותוכל לעשות מה שאתה רוצה ומתי שאתה רוצה."
"כן..." אמר הבחור, "אבל היום זה היום האחרון."
מרוקאי יושב בבר ושותה בירה. לפתע נכנס אדם וצועק: "חיים, אישתך בוגדת בך!!" עוזב המרוקאי את הבירה, תופס סכין מהבר ורץ איתה לעבר ביתו.
בדרך הוא נדרס ומובהל לבית חולים, ובזמן הנסיעה מהרהר המרוקאי במה שקרה ואומר לעצמו: "בוא'נה, אתה חייב להירגע קצת ולהפסיק להיות כזה עצבני... אתה בכלל רווק וגם לא קוראים לך חיים".
שיכור אחד התרוצץ ברחוב וצעק לכל עבר: "מדינה על הפנים! מדינה על הפנים!"
שוטר עצבני שעבר באזור רץ לכיוונו של השיכור ושאל אותו "מה אמרת!?"
השיכור השיב לו, "על הפנים של מדינה, חרא!"
השוטר תפס את האיש, אזק אותו באזיקים ולקח אותו למעצר בתחנת המשטרה.
יום למחרת, כאשר השוטר והשיכור נכנסו לבית המשפט, טען השיכור בפני השופט שזה נכון שהוא אמר ‘מדינה על הפנים’, אך כוונתו הייתה לאיראן.
השופט כעס על השוטר שסתם בזבז מזמנו והאשים אדם חף מפשע, לכן לא רק שהשיכור שוחרר, השופט גם גזר על השוטר קנס והשעייה מתפקידו בשל ניצול סמכויותיו.
כשהם יצאו מבית המשפט אמר השוטר לשיכור: "אני לא מבין... איך זה שאתה מתפרע ומקלל ואני מקבל קנס ועונש???"
"לא אמרתי לך?" ענה השיכור, "מדינה על הפנים…"
חתול שיכור יצא מהפאב השכונתי. הוא התנדנד ברחוב, ומרוב שהיה שיכור, התמוטט באחת הסמטאות.
שני כלבים, רועה גרמני ורוטווילר, ראו את החתול המעולף ושניהם רצו לאכול אותו. הם החלו לריב ונלחמו זה בזה עד המוות.
בבוקר התעורר החתול. כשראה מסביב את שני הכלבים הענקיים המתים והדם מסביב אמר לעצמו: "וואו! אני נהיה אלים כשאני שיכור..."
אמריקאי, איטלקי, וישראלי נפגשים בבר. אחרי כמה משקאות שהם מרימים ביחד, הם מתחילים לדבר על הדברים שכל אחד מהם מתגאה במדינתו. אומר האמריקאי: ״אנחנו האמריקאים גאים ב-CIA. הם יודעים על כל דבר שקורה בעולם, לפעמים אפילו לפני שהוא קורה בכלל״.
אומר האיטלקי: ״אנחנו האיטלקים גאים בנשים שלנו. הן הכי יפות בעולם ולא נותנות בקלות״.
אומר הטורקי: ״אנחנו הטורקים גאים בשטיחים שלנו. כל אחד מהם הוא פיסת אומנות משובחת. אני בספק אם מישהו אחר יכול לייצר שטיחים באיכות כל כך גבוהה״.
בשלב הזה, כולם הסתובבו לבחור הישראלי כדי לראות איך הוא יגיב ובמה הוא יתגאה.
״טוב...״ אמר בסוף הישראלי, ״אני כישראלי מניח שאני מתגאה בעצמי״.
״מה לעזאזל גורם לך לומר את זה?״ שאלו אותו כל שאר החברים ביחד.
השיב להם הישראלי: ״טוב, זה פשוט. אתמול בלילה שכבתי עם איטלקייה על שטיח טורקי – ועד עכשיו ה-CIA לא יודע על זה כלום!״
יום אחד, כשישבתי באיזה בר באחד מנמלי התעופה הגדולים בעולם, נעמד לידי בחור סיני קטן והתחיל לשתות בירה.
הסתכלתי עליו בהלם לרגע, ואז שאלתי אותו: ״תגיד לי, אתה יודע אומנויות לחימה, כאלו כמו ג׳ו ג׳יטסו, קונג-פו, קראטה, כאלו?״
״לא!״ ענה לי הסיני בתקיפות, ״ולמה אתה מעז ככה לשאול אותי את זה? מה, כי אני סיני? זה כי אתה גזען?!״
״לא״ עניתי, ״אני שואל את זה כי אתה שותה מהבירה שלי יא דביל!״
מרוקאי אחד חוזר הביתה ב-3 בלילה, שיכור לחלוטין... אשתו העצבנית שהתעוררה מהרעש, התחילה לצעוק על בעלה: "אלברט, אתה יודע מה השעה?!".
עונה לה המרוקאי: "מה את רוצה ממני? רק 1 בלילה!". פתאום מצלצל שעון הקוקייה הגדול של הבית 3 פעמים.
המרוקאי מתעצבן וצועק על השעון: "שמענו אותך פעם אחת! לא צריך לחזור על הכל 3 פעמים!"
השקר המוביל של נשים: 2 דקות אני מתאפרת ואפשר לצאת.
השקר המוביל של גברים – מה פתאום, את רזה כמו ביום שהכרנו.
השקר המוביל של שיכורים – אז קבענו, מחר ים על הבוקר!
השקר המוביל בטלוויזיה – פרסומת קצרה וחזרנו.
השקר המוביל של הטלפון – בדיוק רציתי להתקשר אלייך...
השקר המוביל של מפרסמים – תבוא, נפנק אותך!
השקר המוביל של חתונות – החופה מתחילה בשעה 19:30.
השקר המוביל של רווקים – אני לא מחפש מערכת יחסים עכשיו.
השקר המוביל באינטרנט – אני מאשר את תנאי השימוש.
צחי נעמד על הכיסא בבר האהוב עליו עם כוס בירה ענקית ביד והכריז מול כולם:
"אשתי רינה אוהבת אותי יותר מכל אישה אחרת שאי פעם אהבה גבר!"
"מה גורם לך להגיד את זה?, שאל אותו הברמן.
"שבוע שעבר" הסביר צחי, "הייתי צריך לקחת כמה ימי מחלה מהעבודה ולהישאר בבית. רינה הייתה כל כך נלהבת מזה שאני הייתי בסביבה! בכל פעם כשהיו דפיקות בדלת; השכן, הדוור, השליח של המכולת - כל יום היא רצה לפתוח להם את הדלת בעצמה וצעקה בהתרגשות 'בעלי בבית! בעלי בבית!'"
גבר איטלקי אחד נכנס לבר בערב שאחרי גמר אליפות אירופה בכדורגל.
הברמן, שלא רצה שתתפתח קטטה בינו לבין הלקוחות האנגלים שבדיוק היו בפאב באותו הזמן,
לקח את האיטלקי הצידה וביקש ממנו שלא לדבר איתם על כדורגל.
האיטלקי הסכים לבקשה של הברמן, ושאל אותו אם הוא יוכל לדבר איתם על סקס. הברמן הנהן בהסכמה: ״סקס זה בסדר״.
אז האיטלקי פנה לאוהדים האנגלים ואמר להם בחיוך: ״תשמעו, איך דפקנו אתכם אתמול בלילה, אה?״
גבר נכנס לפאב ומתיישב ליד אישה.
הוא מזמין לעצמו כוס שמפניה והאישה לצידו מגיבה: "מה דעתך על זה, גם אני הזמנתי כוס שמפניה".
"איזה צירוף מקרים", עונה הגבר, "עבורי זה יום מיוחד ואני חוגג".
"גם עבורי זהו יום מיוחד", עונה האישה, "גם אני חוגגת".
"איזה צירוף מקרים!" אומר הגבר.
הגבר והאישה משיקים כוס בכוס והגבר שואל: "מה את חוגגת?"
עונה האישה: "בעלי ואני מנסים כבר המון זמן להביא ילד והיום התבשרתי כי אני בהריון!"
הגבר: "איזה צירוף מקרים. אני בעל חוות תרנגולות, ומזה שנים כל התרנגולות בחווה אינן פוריות, אך היום כולן הטילו ביצים טריות!"
"נהדר!" צוהלת האישה "אך איך זה שפתאום כל התרנגולות פוריות?"
מסביר לה הגבר "השתמשתי בתרנגול אחר".
האישה מחייכת: "איזה צירוף מקרים!"