בוקר אחד, חיים התעורר עם חמרמורת קשה. הוא הכריח את עצמו לפתוח את העיניים וזיהה לצד המיטה, כוס מים עם 2 כדורי אקמול.
הוא התיישב על המיטה, בלע את שני הכדורים ולפתע זיהה על הכיסא שלפניו, בגדים נקיים ומגוהצים שממתינים לו.
הוא התבונן סביב וגילה שהחדר מסודר ונקי בצורה מושלמת, כך גם שאר הבית.
כשירד במדרגות ונכנס למטבח, חיים גילה פתק על המקרר: "מתוק, לא רציתי להעיר אותך. השארתי לך ארוחת בוקר מוכנה! אוהבת."
הוא הציץ אל פינת האוכל ועל השולחן הוגשה ארוחת בוקר מפנקת ועיתון של היום. לצד השולחן, ישב הבן שלו וכירסם מכל טוב.
"מה קרה פה אתמול בלילה?" חיים שאל מופתע
"חזרת הביתה בסביבות 3 לפנות בוקר, היית ממש שיכור" הסביר הבן "הפלת כמה עציצים, הקאת על השטיח ואיכשהו החטפת לעצמך אגרוף בעין בזמן שנתקעת במעקה המדרגות."
"באמת?!" חיים היה נבוך "אם זה מה שקרה, אז למה הבית מצוחצח ומאורגן ככה? ולמה ארוחת הבוקר ממתינה לי על השולחן?"
"אה זה!" השיב הבן "אחרי כל הבלגן שעשית, אימא גררה אותך לחדר השינה והשכיבה אותך במיטה, כשהיא באה להוריד לך את המכנסיים צעקת - גברת! תורידי ממני את הידיים! אני אדם נשוי!"
עבור לבא-במייל
