בדיחות בנושא קיר

עיתונאית מחו"ל ביקרה בכותל המערבי והסתכלה בעניין על המתרחש. היא ראתה יהודי קשיש שבדיוק סיים להתפלל, מקפל את הטלית ומתחיל ללכת משם. היא ניגשה אליו ושאלה: "האם אפשר לשוחח איתך?" היהודי: "בבקשה." הכתבת: "באיזה תכיפות אתה מתפלל כאן ככה?" היהודי ענה: "כל יום מזה כבר ארבעים שנה." העיתונאית: "ולמה אתה מתפלל?" היהודי: "אני מתפלל שהיהודים והפלסטינים יחיו בשלום בלי ריבים ומלחמות ושכל הילדים שלנו יגדלו בשובע בשלווה ובביטחון." העיתונאית: "ממש נהדר, ואיך אתה מרגיש אחרי שאתה מתפלל ככה כבר ארבעים שנה?" היהודי: "כאילו אני מדבר לקיר."

בבית הקברות הקטן של עיירה באירופה התקיימה הלווייתה של אישה שנפטרה בגיל 50… בגלל הדוחק שהיה במקום, תוך כדי מסע הלוויה נושאי הארון של האישה נתקעו בעוצמה בקיר, ולפתע שמעו אנחה חלשה. לתדהמת כל הנוכחים, התברר שהאישה חזרה לחיים! הרופא המקומי בדק אותה, אישר לה לחזור הביתה עם בעלה והסיפור זכה למעמד של נס מקומי. האישה הוסיפה לחיות 20 שנים נוספות שבמהלכן בעלה תרם הרבה כסף והשקיע הרבה מאוד בבית הקברות הצנוע שבו היא חזרה לחיים. כאשר התקיים טקס הלוויה השני שלה, המקום היה אתר גדול ומפואר. אלפי משתתפים מכל עיירות האזור בו להשתתף בהלוויה של האישה שחזרה לחיים, ורבים הגיעו לנחם את הבעל בסיום הטקס. אחד מהאורחים אמר לו: "תשמע, אתה עשית כאן משהו מדהים, אני בכלל לא מזהה את המקום הזה!" "טוב אי אפשר היה להתעלם ממה שקרה כאן לפני 20 שנה, הייתי חייב לעשות משהו", הסביר הבעל. "מה אתה חושב שאשתך הייתה אומרת על זה שההלוויה השנייה שלה נערכה בכזה אולם רחב ידיים עם כל כך הרבה אנשים?" שאל האורח. "למי אכפת?" ענה הבעל, "העיקר שעכשיו הקירות הרבה יותר רחוקים..."