"על טעויות משלמים", את זה כל אחד יודע, אבל מה המחיר - את זה איש לא יוכל להגיד. באוסף הבא אתם תראו כמה דוגמאות למחירים שאף אחד לא היה רוצה לשלם על הטעויות שלו...
קיטיקהקה!
איש עסקים ישראלי נוסע בפעם הראשונה ליפן לביקור עסקי.
עם בואו מברכים אותו מארחיו ומשכנים אותו במלון מהודר.
לאחר שישן קצת והתרענן, הוא מחליט לרדת אל הבר לכוס שתיה.
בזמן הוא יושב על הבר ומתבונן מסביבו, מתיישבת בחורה יפנית יפה יפנית לידו ורומזת לו בתנועות שתרצה משקה.
הוא בשמחה מזמין לה משקה והם מתיישבים ביחד לשולחן.
הוא אינו יודע את שפתה והיא לא את שלו ובכל זאת הם מסתפקים בחיוכים ותנועות גוף.
לבסוף, הוא מוציא את מפתח החדר שלו ושם אותו על השולחן במבט שואל.
היפנית היפה מסמיקה ומהנהנת, והם עולים לחדרו.
במהירות רבה העניינים מתחממים והם מגיעים למיטה ועושים את המעשה.
לאחר כמה דקות הבחורה פורצת בזעקות גדולות "קיטיקהקה!! קיטיקהקה!!"
מאושר מקריאותיה המתפעלות, הבחור ממשיך בשלו ונהנה מלילה מלא עונג.
ביום למחרת הוא נכנס לכמה פגישות עסקים עם מארחיו
ואז עונה בחיוב להצעה לשחק כמה סיבובי גולף.
לאחר חבטה טובה במיוחד אחד ממארחיו זועק "קיטיקהקה!! קיטיקהקה!!"
הבחור משתומם. "מה זה אומר - קיטיקהקה?"
"החור הלא נכון!"
בימי המשבר הכלכלי הגדול בארה"ב של שנות ה-30', יהודים רבים חסרי כל הגיעו בגלי הגירה ממזרח אירופה וחיפשו עבודה. שניים מהם הסתובבו ברחובות ניו יורק כדי למצוא עבודה מזדמנת. באחד הרחובות הם רואים שלט JOBS ואיכשהו הם מצליחים להבין שזו לשכת עבודה. אומר יענק'ל לחיים: "אתה משכיל יותר, לך תראה במה מדובר".
חיים מצליח להגיע לחדר המראיינים, אולם כעבור 10 דקות הוא חוזר לחברו. "נו?!" שואל יענק'ל.
עונה לו חיים: "אז ככה... נכנסתי לחדר שבו ישבו שלושה גברים וגברת אחת, והם מיד התחילו לבחון אותי.
שאל הגבר הראשון: "?Do you speak english"
עשיתי חשבון שאם אגיד 'לא' - יזרקו אותי מיד, אז עשיתי עם הראש למטה-למעלה.
אמר השני: "Show us your hands"
עשיתי חשבון ש-Hand זה בטח כמו 'האנט' ביידיש, אז הרמתי את היד.
אמר השלישי: "Show us your foot"
עשיתי חשבון ש-Foot זה כמו 'פוס' ביידיש, אז הרמתי את הרגל".
"נו..." דוחק בו יענק'ל בקוצר רוח, "ואז...?"
עונה לו חיים: "ואז האישה שאלה: "?Do you smoke"
עשיתי חשבון שזה כמו 'שמוק' ביידיש ונראה לי שכאן טעיתי..."
לאחר שנים רבות שבהן חי בצניעות וחסך שקל לשקל, עבר נמרוד סוף כל סוף לבית חדש ומרווח בשכונה טובה במרכז העיר.
ביום הראשון בביתו החדש קיבל נמרוד זר פרחים ענק מאפי, חברו הקרוב, ועליו פתק ברכה שבו כתוב: "נוח על משכבך בשלום".
עיניו של נמרוד חשכו. הוא מיד התקשר אל אפי וגער בו: "תגיד לי, מה זה הפתק הזה ששלחת לי?! נפלת על הראש?!"
אפי לא הבין כיצד זה קרה, והחליט להתקשר אל חנות הפרחים שממנה הזמין את הזר וצעק על המוכרת: "זה נראה לך הגיוני מה שכתבתם על הפתק של זר הפרחים ששלחתי?!"
בעלת חנות הפרחים השתיקה אותו וענתה בתקיפות: "חביבי, יש לנו צרות גדולות יותר. את הזר שלך שלחנו בטעות ללוויה עם פתק שכתוב עליו 'מזל טוב על הבית החדש'!"
עורך דין מפורסם נפטר ומגיע לשערי גן עדן.
כשהוא מגיע למלאך העומד בשער הוא אומר לו: "סליחה, אבל יש לכם טעות. אני ישבתי במשרד, עובד על תיק חשוב מאוד, ופתאום, ללא סיבה, אני מת. איזה מן דבר זה?"
המלאך שואל את עורך הדין לשמו ובודק במחשב שלו. הוא חוזר לעורך הדין ואומר: "אני לא יודע למה אתה מתלונן, כתוב במחשב שנפטרת בשיבה טובה."
"מה?" משתומם עורך הדין "אני בן 34, מה פתאום בשיבה טובה?"
המלאך בודק שוב את המחשב ואומר: "על פי שעות העבודה שחייבת את הלקוחות שלך, אתה בן 97."
אב נכנס עם בנו לחנות ספרים, בעוד שהבן שלו משחק עם מטבע של חצי שקל. לפתע האבא רואה שהבן בלע בטעות את המטבע ופניו הופכות לכחולות. האב נכנס להיסטריה וצועק לעזרה. לפתע קמה אישה בחליפת עסקים בבית הקפה הסמוך, ותוך שהיא מקפלת ומניחה בצד את העיתון שקראה, צועדת באלגנטיות לעבר החנות, מגיעה אל הילד, מורידה לו את התחתונים ותופסת אותו בביצים. בהתחלה בעדינות ולאט לאט מהדקת את ידיה בחוזקה סביבן, עד שהילד מקיא את המטבע.
האישה צועדת חזרה לבית הקפה מבלי לומר מילה ושבה לקרוא בעיתון שזנחה. האב ההמום, לאחר שווידא שלבנו לא נעשה נזק, רץ לכיוונה, הודה לה ושאל: "גבירתי, הצלת את הבן שלי! אני רק לא מבין מה עשית, את רופאה?"
"לא", ענתה האישה, "עורכת דין לענייני גירושין".
איש אחד עזב את רחובותיה המושלגים של שיקגו כדי להנות מחופשה בפלורידה שטופת השמש. אשתו, שהייתה בנסיעת עסקים, תכננה להצטרף אליו ולפגוש אותו במיאמי ביום למחרת. האיש הגיע למלון לאחר שבילה כל היום בחוף, ישב תחת עצי קוקוס ושתה קוקטילים טרופיים.
הוא החליט לשלוח אימייל לאשתו כדי להקדים ולספר לה את נפלאות המקום. הוא לא מצא את כתובת המייל שרשם בפתק, לכן סמך על זכרונו ושלח לכתובת agoren@freenetland.net בתקווה שזו הכתובת הנכונה. מקסימום, אמר לעצמו, זה ממילא לא כל כך חשוב. אבל רצה הגורל והכתובת לא הייתה נכונה. הוא טעה באות אחת וההודעה הגיעה לתיבת המייל של אשת כומר פרוטסטנטי שנפטר יום קודם לכן.
בלילה, אשתו של הכומר פתחה את הדואר האלקטרוני כדי לראות את הודעות הניחומים ששלחו לה. כאשר ראתה את ההודעה נתנה צעקה, ניסתה לקום, אבל התמוטטה ומתה מהתקף לב. קרובי משפחה ששמעו את הצעקה רצו לחדר, ולאחר שראו את האישה המתה קראו את ההודעה:
"אשתי היקרה, הרגע הגעתי. הנסיעה הייתה ארוכה, אבל היה שווה. הכול מאד יפה! ממש גן עדן! העצים, הגנים, המסיבות. למרות שאני נמצא פה רק כמה שעות, אני כבר מרגיש כמו בבית. עכשיו אני הולך לנוח קצת. רק רציתי להגיד לך שכבר דיברתי עם האנשים פה וכולם מצפים לבואך מחר. אני בטוח שהמקום ימצא חן בעיניך.
בעלך האוהב אותך לנצח.
נ.ב. תכיני את עצמך, חם פה גיהינום!"
למטוס אחד שטס מישראל לארה"ב עלו 400 נוסעים. רק אחרי שהמטוס המריא, הדיילות שמו לב שיש 200 מנות אוכל בלבד. הן לא ידעו מה לעשות, אבל לאחת הדיילות המנוסות היה רעיון גאוני...
אחרי כמה שעות של טיסה, הדיילת אמרה בכריזה: "נוסעים יקרים, אני מצטערת על הטעות שקרתה, אך לאחר שהמראנו התברר שהמטוס מכיל 400 נוסעים ועלו עליו רק 200 מגשים עם אוכל. אם יש ביניכם אנשים אדיבים מספיק שיוכלו לוותר על המנות שלהם, נוכל לתגמל אתכם במשקאות אלכוהוליים בחינם למשך כל הטיסה."
ההודעה הבאה של הדיילת הגיעה אחרי 6 שעות: "נוסעים יקרים, אם מישהו מעוניין לשנות את דעתו, עדיין יש לנו 180 מנות פנויות."
מוסר ההשכל: אנשים שאוהבים לשתות הם אנשים שאוהבים לתת.
משה הלך לרב לקבל ייעוץ.
"רבי, תאמר לי האם זה בסדר להרוויח מטעות של מישהו אחר?"
"לא משה, זה לא בסדר." ענה הרב.
"אתה בטוח?" שאל משה.
"בטח שאני בטוח!" ענה הרב.
"אוקי, כבוד הרב, אם אתה כל-כך בטוח, מה לגבי ה-400 שקלים שנתתי לך על שחיתנת אותי עם אשתי?"
עבור לבא-במייל
