האקדמיה היא מקום שיכול להיות מאוד אפור, משעמם ושוחק, אז לפעמים הסטודנטים והמרצים מתבלים את השיעור בפניני חוכמה. הנה לקט מובחר והורג מצחוק...
סטודנטית: "יש שנאים שמזמזמים כשהם עובדים. למה?"
מרצה: "גם את היית מזמזמת אם היו לך 50 מחזורים בשנייה..."
מרצה באחת ההרצאות: "בשעת פליטת הזרע אצל הגבר, הזרעונים נעים בתוך מעטפת של סוכרים שמגינה עליהם".
מיד מרימה ידה אחת הסטודנטיות ושואלת: "רגע, אז למה בכל זאת יש לזה טעם מריר?!"
"... 15-20 דקות, ואני גומר. בלי לעלות ולרדת...."
מרצה לכימיה אורגנית, מסביר מדוע עדיף לוותר על הפסקה ולהמשיך את השיעור ברצף.
המרצה: "עשיתי פעם את הניסוי הזה עם הבן שלי! הושבתי אותו על נדנדה והסברתי לו על הכוחות שפועלים עליו... אז הוא אמר לי: 'אבא, מה אתה מטומטם? תנדנד וזהו!'"
מרצה לסטודנט: "אני לא מבין מה אתה אומר. אתה בטח קרוב משפחה של אשתי..."
המרצה: "את המבחן אפשר לעבור, תשאלו את אלה שעשו אותו סמסטר קודם."
סטודנט: "אפשר לשאול אותם עכשיו. רובם פה..."
סטודנטית: "אפשר זמן להעתיק?"
מרצה: "כן, תנצלו את הזמן שאני מוחק את הלוח."
לפני המבחן שואלים את המרצה על המבחן והוא עונה: "לא יהיו לכם הפתעות במבחן!"
במבחן אף אחד לא מבין כלום, שאלות מאוד קשות ולא ברורות.
סטודנטים באים בתלונות למרצה: "אמרת שלא יהיו הפתעות במבחן?!"
מרצה: "נכון, בלי הפתעות גם אצלכם, כמו בכל השנים, יהיו 70% נכשלים..."
מרצה: "אני יכול לשחק איתכם טטריס: מי שיפריע יעבור לשורה האחרונה וכשהשורה האחרונה תתמלא היא תעוף החוצה."
מרצה: "אם נירה קליע לכיוון השמש המהירות שלו תגדל במהלך התנועה"
תלמיד: "..אבל המרצה, הקליע ימס הרבה קודם..."
מרצה: "אז נירה אותו בלילה..."
לפני מבחן ידוע לשמצה במחשבים, שואל אחד הסטודנטים: "איזה חומר עזר כדאי להביא למבחן?"
מתרגל: "לדעתי הכי כדאי לכם להביא תהילים..."
"היחס של פיסיקאים למתמטיקה זה כמו היחס של פושעים לספר חוקים. כדאי לדעת, וכדאי לדעת איך לעקוף."
אופנוען רוכב בכביש החוף במהירות של 150 קמ"ש, פתאום הוא מבחין מולו בציפור קטנה.
אחוז פאניקה, הוא מנסה בכל כוחו לבלום כדי שלא לפגוע בה.
הוא מביט בציפור הקטנה, הציפור הקטנה מביטה בו ו...
בום! האופנוען רואה את הציפור הקטנה מתגלגלת שוב ושוב על האספלט, עד שהיא נעצרת ללא תזוזה.
האופנוען חוזר על עקבותיו ומוצא את הציפור הקטנה שוכבת ללא הכרה.
רחמיו נכמרים, הוא מרים אותה ולוקח אותה מהר אל הוטרינר.
הוטרינר מסיים לטפל בה ואומר לאופנוען, "תן לה קצת זמן להתאושש, שים לה מים ואוכל ובוא נקווה לטוב".
האופנוען קונה לציפור כלוב יפה ומניח אותה בתוכו עם מעט מים ופירורי לחם, בתקווה שהיא תתאושש.
אחרי יומיים הציפור הקטנה אכן מתעוררת ומוצאת את עצמה כלואה בתוך כלוב.
היא מביטה בסורגי הכלוב ואומרת לעצמה: "אני לא מאמינה שקיבלתי כלא! כנראה הרגתי אותו..."
עמי ושי בני ה-8 טיילו להם ושיחקו עד שלפתע הם הבחינו בחנות ממתקים חדשה שנפתחה ברחוב שלהם... שניהם הסתכלו בערגה על הממתקים בחלון ובלעו רוק בעודם חולמים על כל השפע שיש בחנות.
"אולי ניכנס ונראה מה יש שם?" פנה עמי לשי, ועוד לפני שזה הספיק להגיב עמי כבר פתח את הדלת ונכנס לחנות במהירות. שני הבנים הצעירים סקרו את כל הממתקים מקרוב והיו להוטים לטעום מכל אחד מהם.
לאחר כמה דקות בעל החנות ניגש לשני הילדים ואמר: "הממתקים למכירה, לא לבהייה" ופנה לסדר חטיפים על מדף.
עמי הסתכל על שי, ומבלי להגיד מילה הוא הלך לאחד ממדפי הממתקים והכניס במהרה 4 חטיפי שוקולד לכיסו. הוא אחז בידו של שי ההמום ויצא עמו מהחנות.
"מה לקחת???" שאל שי בעודו מחכה בלהיטות לחלקו בשלל.
"ארבעה שוקולדים טעימים. הם כולם שלי ובחיים לא יהיה לך אומץ לקחת לך גם!!!" השיב עמי.
שי חשב למשך כמה רגעים ואז תפס את ידו של חברו ונכנס איתו בחזרה לחנות. הוא ניגש ישירות למוכר ושאל אותו: "אתה רוצה לראות קסם מגניב?"
המוכר חסר הסבלנות ענה ביבשות: "אם זה יוציא אתכם מהחנות, אז כן..."
שי לקח ארבעה חטיפי שוקולד מהמדף, אכל אותם במהרה מול המוכר ההמום ועמי שנדהם אף הוא.
"אני מקווה שאתה הולך לשלם על זה..." אמר המוכר בכעס.
שי חייך בשביעות רצון ואמר בפשטות: "אבל זה בדיוק הקסם! אתה אולי חושב שאכלתי את השוקולדים האלה, אבל בעצם הם בכיס של חבר שלי!"
עבור לבא-במייל
