בהרצאת העצמה שנערכה במתנ"ס המקומי של גבעת עדה, עמד המנחה על הבמה וסיפר לקהל על הסוד לחיים מאושרים יותר: "אתם צריכים להתחיל לסלוח לאויבים שלכם", הוא אמר. "כמה מכם, קהל יקר, מוכנים לסלוח עכשיו לאויביהם, לאנשים שהם הכי כועסים עליהם ושונאים אותם? תצביעו בבקשה". רק כמה אצבעות בודדות של כמה משתתפים מבין הרבים שהגיעו להרצאה הורמו מעלה.
המרצה התחיל להסביר לנוכחים על חשיבותה של סליחה, על כמה היא תורמת לנפש וטובה לבריאות, משחררת אותנו מלחצים וכעסים, והמשיך להוסיף ולהוסיף במשך שעה ארוכה. "עכשיו, לאור כל זאת, בהצבעה בבקשה – מי מכם מוכן לסלוח לאויבים שלו?". עכשיו כבר הרבה יותר אנשים הניפו את האצבעות שלהם, כ-80% מהקהל.
המנחה עדיין לא התרצה, והמשיך לספר לנוכחים עד כמה הסליחה והכפרה הן מוטיב חשוב ביהדות, ושיש להן משמעויות אלוהיות כמעט. "אז כמה מכם מוכנים לסלוח לאויבים שלכם עכשיו - אני רוצה לראות אצבעות!" כל הקהל כאיש אחד כמעט, הניף בהתלהבות את ידיו באותו רגע, חוץ מאישה קשישה אחת שישבה בחיבוק ידיים בשורה הראשונה, עם חיוך גדול על פניה.
"למה גבירתי לא מצביעה?" פנה המרצה לאישה, "את לא מוכנה לסלוח לאויבים שלך?"
"אין לי שום אויבים" השיבה האישה.
"זה מעניין..." אמר המרצה, "בת כמה את גבירתי, אם אפשר לשאול?"
"אני בת 97" ענתה האישה.
"מדהים! איזה דוגמה מעולה!" אמר המרצה "בואי, גבירתי, אני רוצה שתעלי על הבמה בבקשה ותספרי לכל הקהל הנפלא הזה כאן איך אישה יכולה להגיע לגיל 97 מבלי שיהיו לה שום אויבים בעולם". האישה הזקנה התרוממה באיטיות ממקומה, עלתה אט אט אל הבמה, הסתובבה לקהל ובחיוך גדול אמרה: "פשוט מאוד, כל הממזרים האלו מתו מזמן!"
אדון עלה למטוס מאנגליה לארה"ב והתיישב במקומו. על ידו התיישבה גברת מבוגרת. רגע לפני שהתחיל המטוס להמריא, פתחה את פיה הגברת והתחילה לדבר עם האדון.
"שלום לך, קוראים לי גרטרוד. כל כך נחמד לפגוש אותך! אני טסה לניו יורק ליום ההולדת השלישי של הנכד שלי. אני כל כך מתרגשת!"
'נחמד' חשב לעצמו האדון, והתכונן לשים את כיסוי העיניים וללכת לישון.
"אני זוכרת שהוא היה רק בוטן קטן ועכשיו הוא כבר בן 3, אני לא מאמינה!" המשיכה הגברת. "הוא הדבר הכי חמוד שראית, חכה אני אראה לך תמונה".
האדון ניסה לפתוח את פיו ולהגיד לגברת שהוא רק רוצה לישון, אך היא המשיכה לדבר. "אתה רואה את הגומות המתוקות שלו? הוא כל כך חמוד! אני יכולה לבהות בתמונה הזו כל היום. או! אתה צריך לשמוע אותו בטלפון, הוא הכי חמוד בעולם! הוא אומר בקול המתוק שלו 'היי סבתא' ומיד יורדות לי דמעות מהעיניים".
האדון ניסה להפסיק את הגברת לפני שתמשיך, אך היא לא נתנה לו להשחיל מילה.
אחרי משך זמן שנראה לאדון כמו נצח, בו דיברה הגברת ללא הפסקה, היא הבינה שכנראה דיברה יותר מדי.
"אוי אני מצטערת," היא אמרה, "תראה אותי מדברת בלי הפסקה על הנכד המתוק שלי ולא נותנת לך להשחיל מילה."
'סוף סוף!' חשב האדון, אך לפני שהספיק לפתוח את פיו הגברת המשיכה ואמרה:
"אז תגיד לי, מה אתה חושב על הנכד שלי?"
עבור לבא-במייל
