בדיחה: איך אפשר לפגוש את האפיפיור? | בדיחות על דתות
גודל גופן:
אא
דתות ואמונה תמיד העניקו לקומקאים וכותבי בדיחות המון חומרים להומור שלהם. תוכלו למצוא כאן בדיחות על דת, בדיחות על אמונה, בדיחות על אלוהים, בדיחות על יהדות, בדיחות על נוצרים, בדיחות על מוסלמים, בדיחות על מלאכים, בדיחות על ישו ועוד... כמובן שחשוב לקחת הכל בהומור...
בדיחות על דתות, בדיחות על אמונה, בדיחות על יהדות, בדיחות על דת, בדיחות על מוסלמים, בדיחות על נוצרים, בדיחות על אלוהים, בדיחות על ישו, בדיחות על התורה.
מקור תמונה: Adam Tasאיש עסקים נוצרי אדוק התכונן לפתוח עסק חדש, וכדי להבטיח את הצלחתו הוא רצה לקבל ברכה מהאפיפיור. אז הוא חסך וחסך, בדק ותכנן, עד שלבסוף הוא עלה על מטוס ויצא לאיטליה לממש חלומו. משום שהוא רצה להיראות במיטבו כדי למשוך את תשומת הלב של האפיפיור וגם לעשות רושם של אדם מצליח, הוא קנה חליפה מבד איכותי, שעון יוקרתי ונעליים מעור משובח. הוא הגיע לוותיקן בשעת היציאה היומית של האפיפיור להליכה בקרב קהל מאמיניו ופילס את דרכו דרך ההמון שהתרכז בכיכר - עד שהגיע למחסומי האבטחה, הכי קרוב להוד קדושתו שהוא יכול.
האפיפיור יצא אל הקהל, החל לברך אנשים וללחוץ ידיים, וכעבור זמן קצר הוא הגיע לאזור שבו עמד איש העסקים והחל להתקרב אליו… "זה הרגע!" חשב לעצמו איש העסקים, "החלום שלי עומד להתגשם!". אך רגע לפני שהאפיפיור הגיע אליו, תפס את תשומת ליבו של 'האב הקדוש' קבצן לבוש סמרטוטים בצד השני של הקהל ששכב על צד דרך. האפיפיור ניגש אל הקבצן, כרע ברך לידו ולחש כמה משפטים באוזניו. הקבצן הינהן, קם ועשה את דרכו משם במהירות. איש העסקים המאוכזב נשאר מאחור והרגיש שעולמו חרב עליו - הוא פספס את ההזדמנות שלו…
כאשר ההמון התפזר, ראה איש העסקים המאוכזב את הקבצן ששוחח עם האפיפיור יושב בפינת רחוב סמוכה - ורעיון עלה בראשו. "אדוני" הוא אמר לקבצן, "אני רוצה להציע לך עסקת חליפין. תן לי בבקשה את הבגדים המרופטים שלך וקח בתמורה את החליפה, השעון והנעליים שלי. אני חושב שמעשה הנדיבות והצנעה הזה הוא הסיכוי הכי טוב שלי לפגוש את האפיפיור". הקבצן הסכים בשמחה בלי להגיד מילה נוספת. בבוקר שלמחרת איש העסקים בלבוש הסמרטוטים התמקם בדיוק במקום שבו שכב הקבצן וחיכה לאפיפיור.
הוד קדושתו יצא את הקהל ואחרי זמן קצר שם לב לאיש העסקים בלבוש הקבצן, וניגש היישר אליו. "עכשיו זה באמת קורה!" חשב איש העסקים, "התוכנית שלי עבדה!". האפיפיור ניגש אליו וכרע לידו על ברך, התכופף אליו ולחש לו באוזן:
"חשבתי שכבר אמרתי לך אתמול לעוף מכאן!"
שני רבנים גדולים וצדיקים עם זקן עד הברכיים וענווה עד הרצפה, יצאו יום אחד אל היער לתפילה מעומק הלב.
כמה דקות לאחר שהם התחילו להתפלל, נפל אחד מהם ארצה והחל לצעוק: "אני אפס! אני כלום! סתם גוף שהולך על האדמה! אני לא שווה כלום בלעדיך אדוני!"
הרב השני הביט עליו לרגע ומיד השתטח גם הוא תוך כדי שהוא בוכה וזועק: "אני עפר ואפר! גרוע מפשפש! אם השם היה צריך לבחור – הוא היה בוחר בפשפש ולא בי! אני לא שווה כלום בלעדיך אדוני!"
קולות התפילה והבכי של שני הרבנים משכו למקום את מוישה, האברך הצעיר מהכפר הסמוך, שמיד הצטרף אל הרבנים על אדמת היער וצעק: "אני אפס! אני כלום של הכלום! אפילו לא שבריר של שבריר!"
הרבנים הרימו את הראש, הסתכלו זה על זה ואז התרוממו בזעף. הם ניגשו אל האברך הצעיר, הרימו אותו מהקרקע, הסתכלו עליו מלמעלה למטה ואמרו: "מי אתה בכלל שתגיד שאתה אפס?!"
טראמפ מתקשר לראש הסי.איי.איי (CIA) ושואל אותו: "איך תמיד קורה שהיהודים יודעים הכל לפנינו?"
עונה ראש הסי.איי.איי: "יש ליהודים ביטוי: וואס הרצעך?!"
הנשיא: "מה זה?"
"ובכן אדוני הנשיא", עונה ראש הסי.איי.איי, "זה ביטוי ביידיש שבגדול אומר: 'מה קורה?!' הם פשוט שואלים אחד את השני ומבררים, וכך הם יודעים הכל."
כדי לבחון את העניין, הנשיא מתלבש כמו יהודי אורתודוקסי. חובש כובע שחור מסורתי, מדביק זקן, שם על עצמו מעיל שחור ארוך, וטס בחשאי לניו-יורק. שם הוא עולה על מונית אקראית ויורד ב"קראון הייטס", השכונה הכי יהודית בעיר. תוך זמן קצר חולף לידו יהודי זקן. הנשיא עוצר אותו ולוחש: "וואס הרצעך?"
אז הזקן לוחש חזרה: "טראמפ השמוק הגיע לברוקלין!"
זוג חסידים עמדו להתחתן, וכבר סגרו את הכול – אולם, הזמנות, להקה, רב. רק דבר אחד נשאר...
"אתה יודע..." אמרה הכלה, "בקשר למה שעושים זוגות נשואים... יש ימים שמותר ויש ימים שאסור, אבל אני לא בדיוק יודעת מתי מותר ומתי אסור".
"תשאלי את הרבנית, היא תסביר לך", אמר בעלה לעתיד.
"אני מתביישת", היא ענתה, "אולי תשאל את הרב?"
הבחור הלך לרב שלו, בן 85 שכבר לא כל כך שומע טוב ושבדיוק היה עסוק בדף גמרא. הוא העלה את השאלה שלו, אבל הרב לא ממש הבין מה רוצה, על איזה ימים אסורים ומותרים הוא מדבר? הוא פשוט ענה לו: "כל יום שאין בו האות נ' אסור", וחזר לדף הגמרא שלו.
הזוג התחתן.
הגיע יום ראשון. יש נ'! מזל טוב!
יום שני. גם יש נ'! חוגגים!
יום שלישי. אין נ' – נחים
יום רביעי. שוב אין נ'. נו, מה לעשות...
יום חמישי. שוב אין נ'! בדקו פעמיים ואין נ'!
יום שישי. הם כבר כמעט רבו אחד עם השני – אין נ'!
שבת בבוקר, מתעוררים:
"שבנת שלום בעלי!"
"שבנת שלום אשתי!"
מקור תמונה: depositphotos.comבסיום השיעור היומי, פנה התלמיד לרבו בשאלה:
"רבי, זה עתה למדנו שאין בן דוד בא, עד שתכלה הפרוטה מן הכיס. משמע שבזה תלויה ביאת המשיח."
"אמת", ענה הרבי, מה הבעיה?"
"שבוע שעבר נאמר לנו בשיעור שביאת המשיח תלויה בזכות נשים צדקניות."
"תלמידי היקר, כשתגדל תבין שאין סתירה", אמר הרבי, "בזכות נשים צדקניות – תכלה הפרוטה מהכיס..."
מקור תמונה: depositphotos.comנזירה צעירה נשלחת אל המשרד של אם המנזר לאחר שהיא נתפסה מתגנבת חזרה אל חדרה בשעת לילה מאוחרת.
"אני מאוד מקווה שיש לך סיבה טובה לכך שאת חוזרת בשעה שכזאת", אמרה אם המנזר.
הנזירה הצעירה החלה לספר את סיפורה: "היום בזמן שיצאתי לטיול, נפלתי לתוך ערוץ הנחל הסמוך. גבר אחד שעבר באזור ראה שנפלתי, אז הוא בא לעזור לי וגם הוא נפל. הצלחנו לצאת, אבל הבגדים שלנו נרטבו לחלוטין. היה קר מאוד, אז הגבר הזמין אותי לביתו כדי להתחמם. כשהגענו אליו הביתה הוא לקח אותי למיטה שלו, שם הוא עשה בי את זממו. לא רציתי שאף אחד ידע מה קרה, אז חיכיתי עד שיחשיך ולכן רק עכשיו חזרתי. מה אני עושה עכשיו?"
אם המנזר חשבה לרגע וענתה: "דבר ראשון לכי למטבח להכין לך כוס תה גדולה מהתערובת הכי חזקה ומרה שלנו, תוסיפי לה 2 כפות חומץ ותשתי את הכל בשלוק אחד".
"זה יחזיר לי את הטוהר והכבוד?" שאלה הנזירה הצעירה.
"לא", השיבה אם המנזר, "אבל לפחות זה יוריד את החיוך מהפנים שלך..."
אחרי תפילת יום ראשון בכנסייה המקומית בה הכומר נשא נאום מרגש על חשיבות הנתינה לזולת, הוא שאל אם מישהו בקהל רוצה לשתף סיפור בנושא. ג'ורג', האיש הכי עשיר, גאוותן וקמצן בעיר, קם וביקש לדבר.
הכומר כלל לא הופתע והוא הזמין את ג'ורג' לעלות לבמה, אבל לחש באוזן שלו "רק תעשה את זה מהר בסדר?"
"אין בעיה כומר" השיב ג'ורג' ופנה אל הקהל. "אני עוד זוכר את היום שבו הרווחתי את הדולר הראשון שלי… באותו יום הייתי בתפילה בכנסייה בדיוק כפי שאנחנו כאן עכשיו, והיה לנו אורח מיוחד שבדיוק חזר ממשלחת הומניטרית באפריקה. באותה תקופה היו לי רק 5 דולרים בכיס והייתי צריך לקבל החלטה קשה: האם אני אתן את כל הכסף שלי לצדקה למען הארגון של הדובר, או לשמור אותו לעצמי?"
ג'ורג' כחכח בגרונו והמשיך: "החלטתי לתרום את כל הכסף שלי לצדקה ואני מאמין שאלוהים בירך את ההחלטה שלי, ובזכותה אני היום מיליונר. נתתי את כל מה שיש לי, והרווחתי בגדול אז אני מאמין שלכל אחד כדאי לעשות את זה!"
"באמת?" צעקה אישה זקנה מהקהל, "אז נראה אותך עושה את זה שוב!"
שני ישראלים, אמנון ויצחק, התרסקו עם מטוס באמצע מדבר. למרבה המזל שניהם שרדו, אולם לא היה סביבם דבר והם פשוט התחילו לצעוד בחיפוש אחר מים, מזון ומחסה. אחרי 3 ימים במדבר הם לפתע מצאו מסגד ענק בלב השממה.
אמנון מיד החל לרוץ לעבר המבנה, אך יצחק עצר אותו ואמר, "חכה רגע אמנון, הם מוסלמים! אי אפשר ללכת אליהם סתם ככה. צריך להגיד שאנחנו גם מוסלמים. אני אהיה מוחמד, איך יקראו לך?"
"תקרא לי אמנון, אני לא משחק אותה מוסלמי. אני יהודי גאה!"
אמנון כבר התחיל ללכת בזמן שיצחק צעק לו "הם לא יעזרו לך, הם יסלקו אותך, אולי אפילו יחטפו אותך!"
כשהגיעו למסגד יצחק הציג את עצמו בפני האימאם כמוסלמי אדוק בשם מוחמד, ואמנון אמר, "אני אמנון, מישראל!"
האימאם קרא לכמה מוסלמים שייקחו את אמנון למקום אחר במסגד ובינתיים הוא הוביל את "מוחמד" לחלל התפילה.
"מה זה, לאן לקחתם אותו, אתם תעשו לו משהו רק כי הוא יהודי?!" שאל יצחק בלחץ.
"אל תדאג אח יקר, נביא לו אוכל, שתייה וכל מה שהוא צריך כדי להחזיר לעצמו את כוחותיו. אתה בינתיים בוא תתפלל איתנו, יש עוד כמה שעות עד שנגמר צום הרמדאן!"
האפיפיור מת והגיע לגן עדן. כשמלאך קיבל את פניו בשער, הוא שאל אותו לשמו.
האפיפיור: "מה זאת אומרת מה שמי? אני האפיפיור."
המלאך: "מי? אין לי שם כזה במחברת."
האפיפיור: "לא ייתכן, אני הנציג של אלוהים על פני האדמה!"
המלאך: "לאלוהים יש נציג? הוא לא סיפר לי... חכה רגע, אני אבדוק..."
המלאך עבר דרך השערים ונכנס למשרד של אלוהים.
המלאך: "בוס, יש פה בחור שטוען שהוא הנציג שלך על פני אדמה."
אלוהים: "אין לי שום נציג על האדמה, לא שאני יודע לפחות... חכה רגע אשאל את ישו. ישו!"
ישו נכנס למשרד ואמר: "כן אבא?"
אלוהים והמלאך הסבירו לישו את המצב.
ישו: "בסדר, חכו רגע אני אצא לדבר איתו."
10 דקות לאחר מכן ישו נכנס בחזרה למשרד מתגלגל מצחוק. המלאך ואלוהים שואלים אותו מה הצחיק אותו כל כך.
ישו: "זוכרים את מועדון הדיג שהקמתי לפני איזה 2,000 שנה? הוא עדיין קיים!"
כומר אחד ישב באוטובוס ליד אדם שיכור שקרא עיתון. לפתע השיכור פתח את פיו ומלמל בקול: "אתה יודע מה זה דלקת פרקים?".
הכומר חשב שזו הזדמנות מצוינת להחזיר את השיכור למוטב, ולכן פצח בהרצאה שלמה על דלקת פרקים: "זוהי מחלה שתוקפת אנשים שחיים בחטא, בעיקר כאלה שצורכים יותר מדי אלכוהול וסמים, אך לא רק. גם נשים פרוצות, גנבים, אנסים ועוד הרבה כאלה שאני אפילו לא רוצה לציין."
עיניו של השיכור ופיו נפערו, אך הוא לא אמר דבר, רק חזר לקרוא בעיתון. אחרי דקה ארוכה הכומר חשב שהוא אולי היה קשה מדי עם השיכור, ולכן ניסה קצת לרכך את הסיטואציה: "כמה זמן אתה סובל מדלקת פרקים?" הוא שאל.
"אין לי דלקת פרקים," אמר השיכור, "אבל כתוב פה בעיתון שלאפיפיור יש."
כומר אחד קיבל ביקור מפתיע מהשטן. "אל תפחד," אמר השטן, "יש לי הצעה בשבילך. אוכל להפוך אותך לאחד האנשים העשירים והחזקים ביותר בעולם בעבור תמורה אחת קטנה - חצי מיכולת השמיעה שלך."
"הכומר היה המום ואמר: "תן לי לחשוב על זה כמה לילות ואחזיר לך תשובה". בבוקר שלמחרת הוא הלך לפגוש את הבישוף, וביקש ממנו עצה בנוגע לפיתוי שקיבל. הבישוף היה המום ואמר: "עסקה עם השטן? אל תעשה את זה לנפש שלך, זה רק יהרוס אותה!"
הבישוף ניסה לשכנע את הכומר אך לא הצליח, ולכן שניהם פנו לארכיבישוף וסיפרו לו על ההצעה שקיבל הכומר. הארכיבישוף הרים את ידיו מעל ראשו לתפילה, ואחרי מספר דקות אמר: "השמיעה שלך היא מתנה מאלוהים, אסור לך לתת אותה לשטן, ובכלל, זו טעות איומה לעשות עסקה עם השטן!"
הכומר עדיין לא היה משוכנע. הוא דמיין את העושר והכוח שיהיו לו וזה פיתה אותו מאוד, לכן שלושתם פנו לאפיפיור. הם התיישבו מולו, והארכיבישוף אמר: "הוד קדושתך, הכומר שמולך עומד בפני פיתוי גדול מאוד וזקוק לעצתך."
"סליחה?" אמר האפיפיור, "אתה יכול לדבר בבקשה קצת יותר חזק?"
בעיירה קטנה חלקו כבוד לכומר שפרש אחרי 25 שנות עבודה על הקהילה. כולם התכנסו בכנסייה וחיכו לראש העיר שיגיע לחלוק כבוד לכומר, אך הוא איחר מעט. לכן הכומר עלה על הבמה ראשון והתחיל לדבר עם האנשים שהתאספו לכבודו.
"את הרושם הראשוני שלי מהעיירה קיבלתי מהווידוי הראשון שערכתי כאן. באותו יום חשבתי שהגעתי לסדום ועמורה, שכן האדם שנכנס אלי סיפר לי על כאלה חטאים שלא שיערתי שאיש אחד יכול לעשות... הוא סיפר לי שגנב כסף מאינספור אנשים וכשהמשטרה חקרה אותו, הוא פשוט שיקר והתחמק מעונש. הוא סיפר לי שניהל רומן עם 3 נשים, שתה אלכוהול בלי סוף ולמעשה שבכל הזדמנות שהייתה לו הוא עבר על החוק - איכשהו הוא תמיד הצליח להתחמק מעונש. נרתעתי מאותו אדם, אך ניסיתי לעזור לו להשתקם. ככל שעבר הזמן, גיליתי שהוא כלל לא משקף את הקהילה שחיה בעיירה ושכל שאר האנשים פה טובים, מתחשבים, אדיבים, אוהבים ומאמינים באל."
אחרי שהכומר סיים את נאומו, הגיע ראש העיר. הוא התנצל על האיחור והחל לדבר מול הקהל: "לעולם לא אשכח את היום שבו הכומר הטוב הגיע אלינו. למעשה, היה לי הכבוד להיות האדם הראשון שנכנס לווידוי אצלו!"
אדוארד, גבר קתולי נחמד שהיה נשוי במשך 50 שנה, הלך לעולמו והותיר את אשתו מריה שבורת לב ועמוסת געגועים.
כמה חודשים מאוחר יותר, מריה גם היא הלכה לעולמה והגיעה אל שערי גן העדן.
בצעדיה הראשונים, החליטה מריה שהיא לא רוצה לבזבז את הזמן, והחלה בחיפוש אחר בעלה האהוב.
לאחר כחצי שעה של חיפושים, היא ראתה מרחוק גבר בגובה ממוצע בעל שיער לבן וכובע קסקט לראשו אוחז בידה של אישה אחרת. היא התקרבה אליו בצעדים איטיים ושאלה: "אדוארד? זה אתה?!"
אדוארד הסתובב אליה, ומריה מיד קפצה עליו, חיבקה אותו חזק ונישקה אותו על לחיו: "אדוארד, אהובי!!! חיכיתי לרגע הזה כל כך הרבה זמן, סוף סוף נוכל להיות ביחד!"
אדוארד לקח צעד לאחור ואמר: "תקשיבי לי טוב אישה, העסקה בינינו הייתה ברורה, ואני את ההתחייבות שלי קיימתי..."
מריה הפגועה שאלה אותו: "איזו עסקה? על מה אתה מדבר?! ומי זאת האישה הזאת לידך?!"
הוא השיב לה: "'עד שהמוות יפריד בינינו', זוכרת? אז סוף סוף הוא הפריד..."
מקור תמונה: Vincent van Zeijstג׳ימי וג׳ורג׳ הם שני בריטים שנסעו לטייל במרוקו. יום אחד הם הלכו לטייל בעיירה שכוחת אל באזור מרוחק ומצאו את עצמם רעבים מאוד, ללא מקום לאכול בו וגם ללא כסף.
פתאום ג׳ימי ראה מסגד באופק, ואמר לג׳ורג׳: ״היי ג׳ורג׳ תראה, זה מסגד באופק, אנחנו יכולים ללכת לשם לבקש אוכל״. אומר לו ג׳ורג׳: ״אבל אנחנו לא מוסלמים, אז סביר להניח שהם לא יתנו לנו אוכל״. ענה ג׳ימי: ״מה הבעיה? אנחנו יכולים להתאסלם לשעה אחת. פשוט תקרא לי מוחמד ואני אקרא לך סלים בפני האנשים שם וככה נבקש מהם אוכל״
ג׳ו׳רג׳ מחה: ״לא, אני לא רוצה להתאסלם בשביל זה ולא רוצה להיות סלים״
״טוב, אז אני אהיה מוחמד וזהו״ ענה ג׳ימי, ״בוא נלך לבקש מהם אוכל״
אז ג׳ימי וג׳ורג׳ הלכו למסגד והציגו את עצמם: ״היי אני מוחמד״, ״היי אני ג׳ורג׳״ וביקשו אוכל. האימאם של המסגד ניגש אליהם ונתן לג׳ורג׳ אוכל.
אמר ג׳ימי לאימאם: ״רגע, מה איתי?״
אמר לו האימאם: ״מה, שכחת?״
ענה לו ג׳ימי בשאלה: ״מה שכחתי?״
תוהה האימאם: ״לא אמרת שקוראים לך מוחמד? אתה מוסלמי, לא?״
אומר לו ג׳ימי: ״כן! אני מוחמד ואני מוסלמי, לא תביא לי אוכל?״
משיב לו האימאם בצעקות איומות: ״אתה מוסלמי ואתה לא יודע שעכשיו הרמדאן???״
מקור תמונה: Alanרב אחד נכנס במקרה למסעדה לא כשרה בניו יורק. הוא היה רעב מאוד ואמר לעצמו: ״טוב, למה לא...״ וביקש שייסדרו לו מקום ישיבה בחוץ.
הרב התיישב, הסתכל בתפריט של המסעדה ואמר לעצמו שאם הוא כבר הולך לאכול לא כשר, אז כדאי לו לעשות את זה בדרך הכי גדולה ומשמעותית שאפשר. הוא הזמין לעצמו חזיר צלוי שלם עם מגוון רטבים עליו ואפילו תפוח שתקוע בפה שלו.
בדיוק כשהמנה הייתה מוכנה והוגשה בפאר לשולחנו של הרב, הוא ראה לפתע את אחד מחברי הקהילה בבית הכנסת שלו עובר לצד המסעדה ומביט בו.
הרב היה מבועת שהחבר יתפוס אותו אוכל לא כשר, ומתוך חרדה ופניקה הוא התחיל לצעוק: ״לא יאומן! ראיתם איך הם מגישים עוגת תפוחי עץ כאן???״
מקור תמונה: Marco Verch Professional Photographerרב וכומר נקלעו לתאונת דרכים כשהמכוניות שלהם התנגשו זו בזו ונמחצו לגמרי.
הרב והכומר זחלו החוצה כל אחד ממכוניתו. הרב הסתכל על הכומר ואמר לו: ״תראה מה זה! המכוניות שלנו נהרסו לחלוטין, ועדיין אנחנו חיים וקיימים! זה חייב להיות סימן מאלוהים שעלינו להיות חברים טובים״.
הכומר הסתכל על שרידי המכוניות של שניהם והסכים עם הרב.
הרבי שלח יד לעבר המכונית ההרוסה שלו, שלף משם משהו ואמר לכומר: ״ותראה מה זה, למרות שכל מה שהיה במכונית שלי נמחץ לחלוטין, בקבוק היין היקר הזה נשאר שלם. זה חייב להיות סימן מאלוהים שאנחנו צריכים לפתוח ולשתות אותו עכשיו כדי לחגוג את החברות החדשה שלנו״.
הכומר שוב הסכים, אז הרב לקח את בקבוק היין ודחף לידיו של הכומר. הכומר גמע מן היין כמה לגימות גדולות והעביר אותו לידיו של הרב. אבל במקום לשתות, הרב פשוט סגר את בקבוק היין והעביר אותו שוב לידי הכומר.
הכומר, מבולבל לגמרי, שאל את הרב: ״אתה לא הולך לשתות מזה קצת לחיי החברות החדשה שלנו, כמו שאמרת?״
״אהה, אתה יודע...״ אמר לו הרב בחיוך ״אני חושב שאני אחכה עם זה עד שהשוטרים יגיעו!״
רב וכומר יצאו לטיול בפארק, והתהלכו ליד אגם גדול. פתאום אמר הרב: ״בוא ניכנס לעשות איזו טבילה, המים נראים ממש צלולים״
״אבל אין לנו בגדי ים״ אמר לו הכומר.
״אז מה?״ ענה הרב, ״בוא נכנס למים כמו שאלוהים יצר אותנו״
הכומר חשב לרגע ואז הסכים איתו. הם פשטו את בגדיהם, הניחו אותם על פיסת דשא בשפת האגם ונכנסו לטבילה קצרה. אחרי כמה דקות הם יצאו מהאגם והלכו חזרה לכיוון המקום בו הניחו את הבגדים.
פתאום שמו השניים לב לקבוצה קטנה של אנשים שבהתה בהם בעודם עירומים.
בוש ונכלם, ניסה הכומר לכסות את מבושיו בידיו. הוא הסתכל הצידה וגילה שהרב מכסה בכלל את פניו בידיו.
״מה אתה עושה״? שאל הכומר.
ענה לו הרבי: ״האנשים שלי, בניגוד לאלו שלך, מזהים אותי בזכות הפנים שלי.״
כומר אחד עבר ליד חווה, ושם הוא ראה שלט שעליו היה כתוב "סוס נוצרי למכירה". מאחר שגם לו הייתה חווה קטנה משלו, הוא התעניין מיד ונכנס לשאול כמה עולה הסוס. "קודם כל קח אותו לרכיבת מבחן", אמר לו החוואי שמכר אותו, "אחר כך נדבר על המחיר".
הכומר עלה על הסוס ואמר "דיו!" אך הסוס התעלם.
"לא לא..." אמר החוואי, "זה סוס נוצרי - דיו לא יעבוד. עליך להגיד 'השבח לאל' ואז הוא ירוץ קדימה."
הכומר עשה זאת, וכשניסה לעצור ואמר "הויסה" הסוס לא עצר.
החוואי צעק לעברו "לא לא... זה סוס נוצרי - הויסה לא יעבוד! עליך להגיד 'אמן' ואז הוא יעצור!"
הכומר המשיך לרכב על הסוס ומאוד אהב את הרכיבה ואת העובדה שהסוס מציית להוראות שכאלה. הוא אמר לו שוב ושוב "השבח לאל" והסוס דהר בכל רחבי השטח, עד שלפתע ראה לידו נחש והתחיל לדהור קדימה במהירות אל עבר צוק.
"אמן! אמן!" צעק הכומר, והסוס עצר בדיוק בקצה הצוק. הכומר ניגב את הזיעה הקרה ממצחו, הרים את ידיו לשמים ואמר "השבח לאל"...
מקור תמונה: https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Museo_de_lכומר אחד התהלך בסמטאות הוותיקן ופתאום ראה תא טלפון מזהב ומעליו שלט: ״שיחה לאלוהים ב-1,000 דולר״. הכומר התלבט לכמה שניות אם לחייג בטלפון, אבל אז החליט לוותר והמשיך הלאה. פתאום הוא ראה עוד תא עם טלפון מוזהב ושלט שעליו רשום: ״שיחה לאלוהים ב-1,000 דולר״, ושם לב שבעצם יש טלפונים כאלו בכל מקום. הוא היה מאוד מופתע, אך החליט שלא לשאול דבר בעניין.
כמה שבועות לאחר מכן הכומר הגיע לביקור בירושלים והתהלך באזור הכותל המערבי. פתאום הוא ראה תא טלפון מוזהב כמו שהוא ראה בוותיקן, אך על השלט שמעליו היה כתוב: ״טלפון לאלוהים ב-25 סנט בלבד״. ״איך זה יתכן?!״ מלמל לעצמו הכומר המבולבל, ״בוותיקן זה עולה 1,000 דולר....״ רב אחד, שהיה בסביבה ושמע את תהיית הכומר עם עצמו, ניגש אליו ואמר לו: ״זה כל כך ברור ופשוט ידידי... הרי כאן מדובר בשיחה מקומית!״
יהודי אחד הגיע לשערי הוותיקן ודרש לשוחח עם האפיפיור. הקרדינלים והשומרים זיהו את היהודי כאדם שבא ממשפחה מכובדת וותיקה מאוד בירושלים, אך ביקשו ממנו להתרחק מהמקום. האפיפיור בדיוק עבר באזור וביקש לבדוק על מה כל המהומה. אחד מהקרדינלים אמר לו שיש כאן יהודי ממשפחה ותיקה מאוד בירושלים שדורש להיפגש עם עוד רממותו בכבודו ובעצמו. אז האפיפיור אמר: ״אני מוכן לראות את האיש הזה, תכניסו אותו ללשכה שלי״.
אז הקרדינלים הביאו את האיש ללשכת האפיפיור והשניים התיישבו לשיחה.
האפיפיור שאל את היהודי: ״מה אני יכול לעשות בשבילך?״
והיהודי בתגובה שואל אותו: ״כבודו מכיר את הסעודה האחרונה?״
״כן, בוודאי״, אומר האפיפיור, ״זה הרי אחד מהאירועים הכי מקודשים בהיסטוריה שלנו״.
״אז שתדע לך שהמשפחה שלי היא בעלת המסעדה שאירחה את הסעודה הזו״, אמר לו האיש בכעס והניח לפתע על השולחן קבלה מצהיבה, ״והנה החשבון שעד היום לא שולם!״
נוצרי מוסלמי ויהודי מרוקאי נכנסים לירושלים בפעם הראשונה בחייהם והולכים להתפלל באותו המקום. לפתע, שומע הנוצרי קול מסתורי: "אני רוח רפאים בעלת עין אחת ובאתי לקחת אותך!", הוא נתקף פחד עז ובורח משם כל עוד נפשו בו.
בינתיים, המוסלמי המשיך להתפלל ולפתע שמע גם הוא קול רועם: "אני רוח רפאים בעלת עין אחת ובאתי לקחת אותך!" אחוז אימה הוא קם וברח משם במהירות.
המרוקאי שהמשיך להתפלל שמע פתאום קול חזק שקרא לעברו: "אני רוח רפאים בעלת עין אחת ובאתי לקחת אותך!!!" המרוקאי הוריד את הסידור, הסתכל קדימה ואמר: " תקשיבי לי טוב, אם לא תסתמי את הפה, אני עוד רגע מוציא לך גם את העין השנייה!"
אמריקאי נוצרי אחד הגיע לחופשה בישראל עם אשתו וחמותו. בזמן שהם בארץ, החמות המבוגרת לא הרגישה טוב ונפטרה במפתיע בחדרה במלון.
אנשי המלון אמרו לאמריקאי: ״אדוני, אם אתה רוצה לקבור את חמותך בארה״ב, צריך לשלם 10,000 דולר על הטסת הגופה. אבל מאחר שהיא נפטרה פה אצלנו במלון, נוכל לארגן לה הלוויה וקבורה כאן בארץ הקודש בחינם״.
״מה פתאום כאן?״ השיב האמריקאי ושילם את 10,000 הדולרים כדי להחזיר את גופת חמותו לארה״ב ולקיים את הלוויה שם.
לאחר שההלוויה הסתיימה באה אליו אשתו של האמריקאי ואמרה לו: ״אני ממש מעריכה את מה שעשית עבור אימא שלי. זה מוכיח שבאמת אהבת וכיבדת אותה״.
ענה לה בעלה: ״בטח שאני לא אסכים שהיא תיקבר בישראל! אחרי שקברו שם את ישו הוא חזר לחיים תוך 3 ימים. אני לא מוכן לקחת את הסיכון הזה עם אימא שלך!״
אדם נחטף על ידי מחבל ערבי איסלאמיסט. המחבל אומר: ״אם אתה לא מוסלמי אתה מת!״
החטוף אומר: ״אני מוסלמי!״ צועק עליו המחבל: ״אז תוכיח את זה! צטט מהקוראן!״
עונה לו החטוף: ״חפש את מלכותו ואת תהילתו של אללה, וכל שתרצה יתגשם ויהיה לך״. באותו רגע המחבל התרצה ושחרר את החטוף.
חברו של החטוף, שהיה עד מרחוק לכל ההתרחשות, הגיע רגע אחרי שהמחבל שחרר אותו, ושאל: ״הרי אתה לא מוסלמי, אז איך ידעת לצטט מהקוראן?״
השיב לו האיש: ״סתם המצאתי... אם הדפוקים האלה היו באמת קוראים את הקוראן אין מצב שהם היו עושים את הדברים האלו״.
בנתב"ג החליטו להגביר את האבטחה והתחילו לפתוח כל מזוודה כדי לבדוק לעומק מה יש בתוכה.
פתחו מזוודה של איש אחד והוציאו ממנה 7 זוגות תחתונים. האיש הנבוך הסביר, “אחד ליום ראשון, אחד ליום שני, אחד ליום שלישי..."
פתחו מזוודה של חרדי והוציאו ממנה 6 זוגות תחתונים. החרדי הנבוך הסביר, "אחד ליום ראשון, אחד ליום שני, אחד ליום שלישי... בשבת אני לא מתרחץ אז אני לא מחליף תחתונים."
אחריו הגיע גרוזיני וגם לו פתחו את מזוודה, אך הפעם הוציאו ממנה 12 תחתונים. הגרוזיני התחיל להסביר, “אחד לינואר, אחד לפברואר, אחד למרץ…”
תייר מערבי שהגיע לערב הסעודית יצא לטיול ברחבי המדבריות של המדינה. יום אחד, בעודו צועד במדבר הוא רואה פתאום לצידו שייח׳ סעודי רכוב על גמל. הוא מסתובב אליו ורואה שמאחורי השייח׳ על הגמל יש אישה עטופה בורקה שהולכת ברגל מאחור.
התייר פונה אל הסעודי ואומר לו: ״תגיד לי, מי זאת?״ ״זאת אשתי״ עונה לו הסעודי.
״לא היה נחמד יותר אם היא הייתה רוכבת על הגמל יחד איתך?״ תמה התייר.
״לפי הדת והתרבות שלי״ אמר הסעודי, ״האישה כפופה לגבר. כשהיא הולכת מאחורי היא מראה עד כמה שאני מכובד״.
למרות שהוא חשב שזה מוזר ופוגעני כלפי לנשים, התייר לא הגיב ולא אמר לשייח׳ דבר. הוא החליט פשוט ללכת בשביל אחר ודרכיהם התפצלו. מאוחר יותר באותו היום, דרכיהם של השניים שוב נפגשו, אך הפעם התייר שם לב שהאישה הולכת לפני הגמל.
התייר פנה לשייח׳ ואמר לו: ״מוקדם יותר אמרת לי שזה שאשתך הולכת מאחוריך זה סימן לכבוד, אבל עכשיו היא הולכת מלפניך ומלפני הגמל, למה?״
הסעודי הסתובב אל התייר ואמר לו: ״כאן זה שטח צבאי, יש מוקשים״.
חוואי אחד עבר לגור בעיר והחליט ללכת להתפלל לראשונה בבית הכנסת השכונתי. הוא מגלה שהאנשים בבית הכנסת רכלנים מאוד, וכולם נידו אותו בגלל המראה המוזנח שלו. אחרי שהסתיימה התפילה ניגש אליו הרב ואמר לו, "תראה... בבית הכנסת הזה אנחנו נוהגים להתלבש יפה לפני שאנחנו באים."
"אבל אני רק חוואי פשוט. אין לי בגדים אחרים חוץ מאלה. מה אני יכול לעשות?"
"נסה לדבר עם אלוהים", אמר הרב, "סמוך עליו, הוא יגיד לך מה לעשות."
בשבוע שלאחר מכן החוואי חזר לבית הכנסת עם בגדים מעט שונים, אך הם לא היו טובים יותר מאלו שלבש לפני כן. הרב קטע את התפילה ופנה אל החוואי בתקיפות, "לא אמרתי לך לדבר עם אלוהים ולשאול אותו מה ללבוש לפני שאתה בא לפה?"
"אמרת, בטח שאמרת, כבוד הרב," ענה החוואי.
"ועשית את זה?", נזף בו הרב.
"ברור שעשיתי את זה, כבוד הרב." אמר החוואי.
"ומה אלוהים אמר לך ללבוש?" שאל הרב.
החוואי אמר, "האמת, כבוד הרב, הוא לא ממש ידע. הוא אמר שאף פעם לא יצא לו להתפלל בבית הכנסת הזה."
כומר קתולי, אימאם מוסלמי ורב יהודי נפגשו והסבירו אחד לשני איך כל אחת מהדתות שלהם מכבדת את אלוהים ומעניקה לו מנחה.
הכומר הקתולי צייר עיגול על האדמה, זרק באוויר מטבעות שהוענקו בתרומה לכנסייה, ואמר שכל מה שנוחת בתוך המעגל שייך לאלוהים.
האימאם המוסלמי אמר שבדת שלו יש מנהג זהה, אלא שהמטבעות שנוחתות מחוץ למעגל הן אלו שניתנות לאלוהים.
הרב היהודי אמר: "אנחנו לא מתעסקים עם מעגלים. אצלנו זורקים מטבעות באוויר ומה שאלוהים תופס - שלו."
חייל רוסי אחד רץ אל עבר נזירה, ובעודו הוא מתנשף הוא אומר לה: "בבקשה, את חייבת להחביא אותי מתחת לחצאית שלך, אסביר אחר כך!"
הנזירה מסכימה, וכמה רגעים לאחר מכן מגיעה המשטרה הצבאית ושואלת אותה: "אחות נזירה, ראית כאן חייל בסביבה שנראה כאילו שהוא בורח?"
"כן!" אמרה הנזירה, "הוא רץ לשם!" והפנתה אותם לכיוון אחר.
אחרי שהמשטרה הצבאית הלכה, יצא החייל המפוחד מתחת לחצאית של הנזירה ואמר לה: "אני אסיר תודה לך! לא רציתי לצאת למלחמה באוקראינה והצלת אותי!"
הנזירה אמרה: "אני מבינה אותך לגמרי ושמחה שיכולתי לעזור."
החייל הוסיף: "אני מקווה שאני לא חוצפן מדי, אך אני חייב להודות שיש לך רגליים מאוד יפות."
הנזירה השיבה: "אם היית מסתכל קצת יותר גבוה, היית רואה שגם יש לי זוג ביצים נחמדות. גם אני לא רוצה לצאת למלחמה באוקראינה."
אלוהים כעס על בני ישראל שלא שמעו מצוותיו. לכן הוא התגלה אליהם ואמר: "כשנתתי לכם את התורה, אמרתם 'נעשה ונשמע'. מאז לא עשיתם כלום, ולכן אני דורש שתחזירו לי את מה שנתתי לכם".
אמרו היהודים: "ולא תעניש אותנו?"
ענה אלוהים: "אם תחזירו את הכל, אז גמרנו את החשבון בינינו"
התאספו כל היהודים: רפורמים, קונסרבטיבים, אורתודוקסים וכל שאר הזרמים, והבינו שעומדת מולם הזדמנות חד-פעמית לעשות סדר בדת היהודית.
התחיל מבצע ענק של איסוף כל ארון הספרים היהודי, מדרש, פשט, תלמוד בבלי, ירושלמי, ראשונים, אחרונים, קונטרסים ובקיצור, הכל.
במועד המיועד לכך הניחו את כל ספריהם על הר סיני וקראו לאלוהים לבוא ולבדוק שקיבל את כל מה שהביא להם.
"מה זה?" שאל אלוהים.
"החזרנו הכל" ענה העם.
ענה אלוהים: "אבל מה זה? אני נתתי לכם רק חמישה ספרים...".
עבור לבא-במייל
