בדיחות על רופאים ובתי חולים

ד"ר לוי היה גינקולוג במשך 25 שנה והוא הרגיש שהעבודה שלו כבר הפכה לחלק בלתי נפרד ממנו, לכן הגיע הזמן לעשות הסבת מקצוע. למרבה ההפתעה של כל חבריו, הוא החליט להירשם ללימודי מכונאות רכב. "אחרי שעבדתי במשך כל כך הרבה שנים ב'תיקון' גוף האישה, המכונה המורכבת ביותר בעולם, אין לי ספק שאני אצליח להתמודד עם העבודה הזאת." הוא אמר, ונרשם ללימודי מכונאות בביטחון גמור שהוא יסיים אותם בהצטיינות וללא שום קושי. בסוף מסלול ההכשרה ניתנה לכל התלמידים משימה: לתקן בעיה מורכבת במנוע של מכונית. לכל תלמיד ניתן ציון מ-0 עד 100 על סמך המקצועיות והמהירות, וכמובן שגם על התקינות של המנוע. אחד אחרי השני כל התלמידים ביצעו את המבחן וכולם קיבלו ציונים בין 50 ל-80. כאשר הד"ר ניגש למשימה הוא עשה זאת בביטחון של רופא מנוסה, פירק בעדינות כל חלק וחלק, עבד במיומנות עם כלי העבודה השונים והצליח להגיע לכל פינה נסתרת במנוע של המכונית. לאחר שסיים הוא ניגש בגאווה רבה למדריך וקיבל ממנו דף משוב עם ציון מפתיע מאוד, אפס מאופס. "מה זה הדבר הזה?! אין לך בושה?" אמר ד"ר לוי למדריך, "אני עשיתי בדיוק את מה שהיה צריך! אני הייתי גינקולוג במשך שנים! נראה לך שאני לא יכול להיות מוסכניק?!". "מר לוי תירגע", אמר המדריך, "אין לי מילה רעה להגיד על התיקון עצמו, קיבלת 50 נקודות מלאות על הטכניקה ו-50 נקודות מלאות על תקינות המערכת בסיום. אני נשבע לך שבחיים לא ראיתי מישהו עובד ככה. הבעיה היא שירדו לך 100 נקודות על הזמן שזה לקח לך". "ברור שזה ייקח לי הרבה זמן! איך אתם מצפים ממני לעשות את זה יותר מהר?". "בפעם הבאה תנסה שלא לעשות את כל התיקונים דרך האגזוז...".

ביום בהיר אחד, בעודה הולכת ברחוב, הרגישה רינה בת השישים כאב פתאומי בחזה והתמוטטה על הרצפה. היא הובלה במהירות לבית החולים, שם התגלה שעל הרופאים לערוך ניתוח מידי כדי להציל את חייה. בעודה שוכבת חסרת הכרה על שולחן הניתוחים, רינה לפתע הרגישה את עצמה עומדת לצד הרופאים. היא ראתה אותם עובדים במרץ כדי להציל את חייה ולפתע היא שמה לב שלצידה עומד לא אחר מאשר מלאך המוות. "זהו? זה הסוף שלי?" היא שאלה אותו. "עדיין לא", אמר מלאך המוות, "את תחיי עוד לפחות 20 שנה". ולאחר דברים אלו הוא נעלם ורינה איבדה את הכרתה... הדבר הבא שרינה זכרה הוא שהיא שכבה על מיטה בבית החולים כשהרופאים שלה העירו אותה וסיפרו לה שהניתוח עבר בהצלחה. הם סיפרו לה שהיא הייתה קרובה מאוד למוות, אבל במזל גדול מאוד היא זכתה בחייה מחדש. רינה זכרה היטב את מה שהיא חוותה בזמן הניתוח, ולכן היא החליטה לקחת ברצינות את דברי הרופאים ולחיות את 20 השנים שנשארו לה בצורה הטובה ביותר ומבלי לחסוך מעצמה דבר. לאחר שהיא החלימה מהניתוח, היא החליטה להישאר בבית החולים ולבקש מהרופאים הרמת פנים, הסרת משקפיים, זריקות קולגן, ניתוח אף, הסרת שיער, שאיבת שומן והגדלת חזה. היא אפילו ביקשה שספר יגיע במיוחד לבית החולים כדי לצבוע לה את השיער. וכך, אחרי תקופה ארוכה בבית החולים, רינה יצאה מהדלת הראשית כשהיא נראית צעירה יותר ב-20 שנה; גופה חטוב ומלא בכל המקומות הנכונים, שיערה שופע צבע וחיוך ענק על פניה. 5 דקות לאחר מכן רינה חשה כאב פתאומי בחזה והתמוטטה על הרצפה. פעם נוספת היא פתאום הרגישה שהיא עומדת ליד גופה בעוד צוות בית החולים מיהר להכניס אותה בחזרה פנימה, אך למרבה הצער הם לא היו מהירים מספיק ורינה נפטרה בדרך לחדר הניתוחים. פעם נוספת היא ראתה לצידה את מלאך המוות... "מה זה אמור להיות?! איך יכול להיות שאני מתה??? בפעם הקודמת אמרת לי שיש לי לפחות עוד 20 שנה!" מלאך המוות הסתכל עליה לרגע בפליאה ואמר: "רינה?! זאת את?! בכלל לא זיהיתי אותך..." מסקנה: אין שום דבר רע בטיפוח עצמי והקפדה על מראה, אבל אם אתם רוצים לחיות את החיים שלכם כמו שצריך, תחיו אותם כמו מי שאתם ואל תנסו להיות אף אחד אחר!

מצבו הרפואי של משה החמיר מאוד בחודשים האחרונים, לכן הוא החליט לגשת לרופא ולבצע מספר בדיקות כדי לראות מה ניתן לעשות בנידון. אל הבדיקה הוא הגיע עם אשתו, נעמה, ואחרי שביצע אותה הרופא אמר לו לחכות כמה רגעים בחוץ והזמין את אשתו אליו למשרד. "לצערי מצבו של בעלך אינו מזהיר", אמר הרופא לנעמה. "הוא סובל מלחץ כבד מאוד שמשפיע על בריאותו בצורה חמורה. אני אתן לך כמה עצות שיעזרו לך להקל עליו, ומומלץ מאוד שתעקבי אחריהן, ולא, הוא ימות תוך פחות משנה". "בכל יום עלייך להכין לו ארוחות בוקר, צהריים וערב מזינות", המשיך הרופא, "היי נחמדה ואדיבה בכל רגע נתון, אל תטילי עליו שום מטלות בבית, אל תטרידי את ראשו בבעיות שלך, אל תנדנדי לו והכי חשוב, עשי איתו אהבה לפחות 3 פעמים בשבוע. אם תעשי את כל אלה במשך כשנה, בעלך יחזור למצב בריאותי תקין". הרופא שלח את הזוג בחזרה לביתם מבלי להחליף מילה אחת עם משה, שבדרך הביתה שאל את אשתו, "נו, מה אמר הרופא?" "אתה תמות תוך שנה", היא ענתה...

ד"ר לוי יצא לגמלאות בשעה טובה, וכל המטופלים שלו עברו להשגחתו של ד"ר אבנרי הצעיר. אחת מהמטופלים האלו הייתה ברכה פרלשטיין בת ה-85, והיא זומנה לפגישת היכרות עם הרופא החדש שלה כדי לעבור על ההיסטוריה הרפואית שלה ולבדוק את התרופות שהיא נוטלת. בזמן שד"ר אבנרי בדק את כל התרופות שגברת פרלשטיין קונה באופן קבוע, עיניו נפקחו בתדהמה כשהוא ראה שהאישה המבוגרת שיושבת מולו קונה גלולות נגד היריון מדי חודש כבר במשך יותר משנה. "גברת פרלשטיין", שאל הרופא המופתע, "את יודעת שהכדורים האלה שאת קונה כל הזמן הם אמצעי מניעה נגד היריון?" "כן דוקטור", היא השיבה עם חיוך גדול על פניה, "בזכותם אני ישנה הרבה יותר טוב בלילה!" - "אני לא יודע מה הרופא שטיפל בך לפני סיפר לך, אבל לכדורים האלו אין שום קשר לאיכות השינה שלך." - "בחור יקר, תאמין לי שאני יודעת על מה אני מדברת. בזכות הכדורים האלו אני הולכת לישון רגועה מתמיד." - "אני עדיין מבולבל גברת, גם אם את פעילה מינית, קשה לי מאוד להאמין שיש לך צורך בגלולות שכאלו...". - "ברור שאין לי צורך בהן! אבל הנכדה בת ה-17 שלי אוכלת אצלנו ארוחת ערב בכל יום, אז אני מכניסה את הגלולות האלו לעוגה שאני תמיד נותנת לה ואז אני ישנה הרבה יותר טוב בלילה!"

מנשה חסר המזל נסע עם חבריו לחופשה בתאילנד ובלילה האחרון של הנופש גבר עליו יצרו והוא הלך עם אחת הבנות שפגש ברחוב השוקק של בנגקוק אל חדר המלון שלו. לרוע מזלו, שכח מנשה להביא עימו אמצעי מניעה, אך זה לא יימנע מבחור שכמוהו להגיע לפרקו... מנשה בילה את הלילה עם הבחורה ובבוקר כשהתעורר לבדו במיטה בחדר המלון, מצא לחרדתו שפריחה מוזרה מכסה את איבר מינו. ברגע שחזר ארצה, מיהר מנשה אל רופא העור שלו והציג בפניו את "החבר מכוכב אחר" שהופיע בתחתוניו. הדוקטור, שמעולם לא ראה דבר שכזה לפני כן, הורה למנשה לבצע סדרת בדיקות, שבסופה הודיע לו: "מצאנו שנדבקת בזיבה מונגולית, מחלת מין נדירה וקטלנית". "מה עושים דוקטור? איך אפשר לטפל בזה?" אמר מנשה ההמום. "הטיפול היחידי למחלה היא כריתת האיבר לצמיתות" ענה הרופא. פניו של מנשה החווירו כסיד: "כריתה? אין שום מצב! אני עוד צעיר ויש לי עוד הרבה להספיק! אני דורש חוות דעת שניה!". "זוהי ההחלטה שלך" ענה הרופא, "אתה מוזמן להתייעץ עם מומחים אחרים אם אתה מעוניין, אבל אני אומר לך שלפי כל הבדיקות שביצענו, הסרה היא האפשרות היחידה שלך". מנשה הנסער קם מכיסאו וללא מילה נוספת נמלט מחדרו של הרופא. כבר ביום שלאחר מכן הזדרז מנשה להגיע אל מרפאתו של צ'אנג, עובד תאילנדי ששימש גם כמומחה ב"רפואה אלטרנטיבית". מנשה, ששמע מחבר של חבר על סגולותיו של ה"רופא" בריפוי מחלות אקזוטיות קיווה שיימצא עבורו פתרון אחר... לצ'אנג הספיק מבט חטוף באיברו ההולך ונצבע בצבעים הזויים של מנשה, כדי להפטיר בעברית רצוצה: "אה, זיבה מונגולית... מאוד מאוד נדירה מחלה זאת". "כן, נו, את זה אני כבר יודע" זירז אותו מנשה חסר הסבלנות "הרופא שלי אמר לי שכדי לטפל בזה חייבים לכרות לי את האיבר!" צ'אנג פצח בצחוק רם, ניגש אל מנשה, טפח על שכמו ואמר "רופא טומטום, איזה בלאגן עושה. קופת חולים רק ניתוח לרצות. ניתוח הרבה כסף. רק כסף בראש של רופאים בישראל. ניתוח לא צריך". "וואו! אני לא מאמין!" צהל מנשה הנדהם והחל לקפוץ בחדר מרוב שמחה, "תודה לך דוקטור! תודה רבה! לא צריך לחתוך לי כלום!". "כן, ניתוח לא צריך" אמר צ'אנג עם חיוך ענק על פניו, "מחכה אתה בשקט שבועיים שלוש, המה שמו שלך כבר נופל לבד".

איש קשיש בן 86 נכנס לחדר המתנה במרפאה עמוסה באנשים. פקידת הקבלה קיבלה את פניו ואמרה לו: "בוקר טוב אדוני, מה הבעיה שבגללה אתה צריך לראות את הרופא?" "משהו לא בסדר בפין שלי..." אמר הקשיש. מיד כל האנשים הסתכלו על הקשיש, ופקידת הקבלה, שהרגישה נבוכה בעצמה, אמרה: "אדוני, עם כל הכבוד, אין צורך להיכנס לחדר המתנה מלא באנשים ולהגיד דבר כזה." "למה לא?" הגיב הקשיש, "את שאלת אותי מה הבעיה שלי ואני עניתי לך". פקידת הקבלה ענתה, "גרמת לאנשים פה, וגם לי, להרגיש נבוכים מאוד. אם זו הבעיה שלך היא צריכה להישאר בינך לבין הרופא, ויכולת פשוט להגיד לי שיש לך בעיה באוזן או משהו כזה." הקשיש הגיב, "אם כך, את בעצמך לא צריכה לשאול אותי שאלה שכזו בחדר מלא באנשים אם התשובה עלולה להביך אותך ואותם." הקשיש יצא מהמרפאה בעצבים, אך לאחר מספר דקות חזר פנימה וניגש אל הפקידה. הפקידה חייכה לקשיש, שלהבנתה רצה לכפר על המעשה המביך שלו, ואמרה לו: "בוקר טוב אדוני, מה הבעיה שבגללה אתה צריך לראות את הרופא?" "משהו לא בסדר באוזן שלי..." אמר הקשיש. הפקידה הנהנה בראשה וחייכה לקשיש, בידיעה שהקשיב לעצתה. היא שאלה אותו: "ומה לא בסדר עם האוזן שלך אדוני?" אז הקשיש ענה: "אני לא מצליח להשתין דרכה!"

מאבטח בבית חולים מתחיל את המשמרת שלו ונדהם לגלות בחדר המיון גבר עם כלב שיושב על כיסא ומאחוריו חבורה ענקית של כ-100 גברים נוספים שעומדים בשורה. סקרן ומבולבל, המאבטח ניגש אל הגבר עם הכלב ושואל אותו מה הוא עושה בחדר המיון. "אני מחכה שיסיימו לטפל באשתי ובאימא שלה", אומר הגבר. "למה, מה קרה להן?" שואל המאבטח. "הכל התחיל בזה שאשתי לא הסכימה שאני אצא כדי לבלות עם חברים, אך התחיל בינינו ריב גדול, היא התחילה לצעוק עלי ולזרוק דברים בבית, אז הכלב שלי נשך אותה בתחת", עונה הגבר. "וואו, זה חתיכת סיפור..." אמר המאבטח, "ומה קרה לאימא שלה?" "אז ישר אחרי שהכלב נשך אותה, אשתי התקשרה לאימא שלה, שמיד באה אלינו והתחילה לצעוק עלי ולאיים על הכלב, אז הוא נשך גם אותה בתחת", ממשיך הגבר. "והכל בסדר איתן?", שאל המאבטח. "כן, שתיהן בסדר גמור, רק צריכות כמה תפרים." אחרי דקה של מחשבה המאבטח שוב פנה אל הגבר, "תגיד, יש סיכוי שאתה משאיל לי את הכלב שלך אחרי שאתה יוצא מכאן?" הסתכל עליו הגבר ואמר: "אין בעיה, תעמוד בתור אחרי כולם!"

ד"ר עודד מגיע לאירוע חברתי שאליו הוזמן, ופוגש שם במקרה מכר ותיק - מיקי עורך הדין. עודד ומיקי משוחחים ומתעדכנים אך כל כמה דקות השיחה נקטעת, כאשר בזה אחר זה ניגשים אורחים אחרים אל ד"ר עודד, מספרים לו על מצבם הבריאותי ומבקשים ממנו עצה רפואית. אחד שואל אותו מה לעשות עם השיעול הטורדני שיש לו, השני מתלונן על כאבי בטן, השלישי מספר על כאבי ראש וכן הלאה. בשלב מסוים ד"ר עודד פונה למיקי ואומר לו: "תשמע ממש נמאס לי מזה, אני כבר לא יודע מה לעשות... תגיד, מה אתה עושה כשאנשים באים אליך ושואלים אותך שאלה משפטית או מבקשים ממך עצה כעורך דין, כשזה מחוץ לשעות העבודה שלך ואתה בכלל באירוע חברתי?" "אה, זה פשוט מאוד", עונה לו מיקי, "אני נותן להם תשובה מדויקת ויום אחרי זה שולח להם חשבונית בדואר". ד"ר עודד בהלם למשמע התשובה של מיקי עורך הדין, אבל אחרי השיחה ביניהם הוא חושב על זה עוד פעם ומגיע למסקנה שזה יכול להיות פתרון הגיוני שירחיק ממנו את המטרידים בפעם הבאה. בבוקר שלאחר המסיבה, הוא דבר ראשון ניגש אל המחשב שלו ומתחיל לכתוב חשבוניות לכל המכרים שבאו לבקש את עצתו בליל אמש. הוא פותח את תיבת הדואר אלקטרוני שלו כדי לשלוח את כל החשבוניות שהכין למכריו, ולפתע הוא מקבל דואר חדש - חשבונית תשלום על שירות ייעוץ של עורך דין...

חייל, רופא ופוליטיקאי טיילו ביערות של ארץ מרוחקת ונחטפו על ידי שבט של מקומיים. ראש השבט האכזר הודיע לשבויים שלו שהדרך היחידה בשבילם לצאת לחופשי היא לעבור את "מבחן הנחש" של בני עמו. כל אחד מהם צריך להחזיק למשך עשר דקות את הנחש הגדול והתוקפן ביותר שחי ביער. אם הוא יכיש אותם הארס שלו יהרוג אותם בתוך שניות, ואם הם יסרבו למבחן הוא ובני השבט שלו יאכלו אותם. בלית ברירה השלושה הסכימו להתמודד עם המבחן... ראשון ניגש החייל וניסה להתגנב מאחורי הנחש התוקפן והמסוכן כדי לתפוס את ראשו במהירות ולהצמיד אותו לקרקע. אך הנחש היה מהיר ממנו, בתוך שבריר שנייה הוא הכיש את ידו של החייל, ואותו שבוי מת כעבור רגעים ספורים. רועד מאימה, ניגש הרופא בזהירות אל הנחש וקירב את ידו באיטיות אל גופו הארוך כדי להרים ולהחזיק אותו. הגישה העדינה הזאת לא הרגיעה את הנחש התוקפן, שמיד הכיש את הרופא והרג אותו במקום. אחרון נשאר הפוליטיקאי שפשוט צעק שנמאס לו מהשטויות האלו, קם ממקומו והרים את הנחש הענק על הכתפיים שלו. ראש השבט וכל אנשיו היו בהלם שהנחש לא רק אפשר לו לעשות זאת, אלא גם לא הכיש אותו או פגע בו כלל למשך 10 דקות מורטות עצבים. אחרי שהפוליטיקאי שוחרר, הביט ראש השבט על הנחש ושאל: "למה לא הרגת את האיש האחרון?". "אדיבות מקצועית", ענה הנחש.

בשנת 2028, אחרי מערכת בחירות ארוכה ומייגעת, נבחרת לראשונה בארה"ב אישה לנשיאות, ולא סתם אחת – אלא אישה יהודייה בשם שרה גולדשטיין. הדבר הראשון ששרה עושה לאחר שהוכרזה כמנצחת הוא להתקשר לאימה. "היי אימא, מה שלומך? שמעת שניצחתי? אני נשיאת ארה"ב!", אומרת האישה הראשונה החדשה בגאווה. "כן שרהל'ה שלי, תודה לאל ניצחת", עונה האם. "אז אני מניחה שאת תבואי לטקס ההשבעה שלי אימא, נכון?", שואלת שרה. משיבה לה האם בנימוס: "אני לא בטוחה. את יודעת שרה'לה, זה עכשיו איזה 9-10 שעות נסיעה, ואבא שלך כבר לא צעיר כמו פעם בשביל זה. הדלקת פרקים שלו הורגת אותו..." "אל תדאגי אימא", אומרת לה שרה מיד, "אני אשלח את המטוס הנשיאותי כדי לקחת אותך ואת אבא ולהחזיר אתכם. ואני גם אדאג ללימוזינה שתביא אתכם עד לטקס". "לא יודעת...", ממשיכה האם להתלבט, "כולם כל כך מגונדרים שם בוושינגטון הזו. מה אני בכלל יכולה ללבוש לאירוע כזה?" "אל תהיי לחוצה אימא. אני אוודא שיסדרו לך את שמלת הערב הכי יפה, שתיתפר בדיוק לפי המידות שלך על ידי המעצב הכי טוב בניו יורק!" לבסוף אימא של שרה גולדשטיין מתרצה וב-20 לינואר 2029 מתייצבת לטקס ההשבעה לנשיאות ארה"ב של ביתה. היא מתיישבת בשורה הראשונה, וכאשר שרה עולה אל הבמה ומתחילה להישבע, פונה האם לסנטור שיושב ממש לידה ואומרת לו: "אתה רואה את האישה היהודייה הזו שם, ששמה את ידה על ספר התורה ונשבעת ממש עכשיו לתפקיד נשיאת ארה"ב?" "כן גבירתי, בוודאי שאני רואה", עונה לה הסנטור. "אז רק שתדע", אומרת לו האם, "שאח שלה הוא רופא!"

רופא נוכל וכושל אחד לא הצליח למצוא עבודה אחרי שחיפש משרה במשך שנים, ובחר בסופו של דבר לפתוח קליניקה בעצמו. עם זאת, לא היה לו כסף לרכוש ציוד רפואי מתקדם, וגם לא תקציב לפרסם את עצמו, ולכן הוא תלה שלטים בכל רחבי העיר שבה גר: "קבלו אצלי טיפול זול בעלות של 50 שקלים בלבד, ואם לא ריפאתי אתכם - תקבלו 100 שקלים בחזרה!" עורך דין ממולח אחד ראה את המודעה והחליט לנצל את ההזדמנות להרוויח כסף קל. הוא הגיע למרפאה של הרופא ואמר לו, "ד"ר, אני חושב שאיבדתי את חוש הטעם". הרופא מיד קרא לאחות ואמר לה, "תביאי את קופסה מספר 22 ושימי 3 חתיכות בתוך הפה של המטופל". כבר בחתיכה הראשונה עורך הדין הבין מה שמו לו בפה – "מה זה?!" הוא צעק, "זה קקי של כלב!", והרופא אמר, "מזל טוב, אתה בריא! 50 שקלים בבקשה". עורך הדין שילם ויצא בבושת פנים מהמרפאה - אבל החליט שהוא ממש לא רוצה לצאת חייב, ולכן ביום שאחרי חזר אל הרופא, והפעם טען שהוא איבד את הזיכרון. הרופא קרא לאחות ואמר: "תביאי את קופסה מספר 22 ושימי 3 חתיכות בתוך הפה של המטופל". עורך הדין מיד נרתע וצעק, "לא, זה קקי של כלב!", והרופא אמר, "מזל טוב, אתה בריא! 50 שקלים בבקשה". עורך הדין שילם שוב ויצא מהמרפאה עצבני במיוחד. הוא חשב לעצמו ושיער שאם איכשהו יצליח לקבל 100 שקלים, הוא בסופו של דבר יוכל להחזיר לעצמו את מה שכבר הפסיד, לכן הוא לא ויתר וחזר למרפאה של הרופא פעם נוספת. הפעם טען שהוא איבד את הראייה שלו. "ובכן...", אמר הרופא, "לזה אין לי תרופה לצערי. הנה, קח 100 שקלים", והגיש לעורך דין שטר. "רגע", אמר עורך הדין, "זה שטר של 20!". "מזל טוב, אתה בריא!", אמר הרופא, "50 שקלים בבקשה."

את התשוקה שלו לרפואה ד"ר רמי קיבל כשטייל אחרי הצבא בדרום אמריקה, שם הוא פגש שני ילדים שהוא החליט לאמץ. כשהוא ראה את רמת המחייה במקום, הוא הבין שייעודו בחיים הוא להיות רופא, וכשהוא חזר לארץ הוא נרשם ללימודי רפואה אותם הוא סיים בהצטיינות. בחלוף השנים הוא סייע בפיתוח חיסונים ליותר מ-10 מחלות ואת הכסף שהוא הרוויח בזכות עבודתו הקשה, הוא תרם לקרנות סיוע עבור המקומות השונים שבהם ביקר ברחבי העולם. כל העמיתים שלו אהבו אותו, וכל מי שאי פעם הכיר אותו אמר שמדובר באדם מדהים. לקראת פרישתו, חבריו ערכו עבורו מסיבה גדולה כדי לחגוג את כל הדברים המדהימים שהוא עשה, ובמהלכה קרה דבר מדהים. מלאך ירד מגן עדן כדי לדבר עימו! המלאך אמר לד"ר: "חיית חיים של נתינה, כאלו שכל אחד יכול להסתכל עליהם בהערצה ושסייעו לרבים. בזכות תרומתך הרבה, אני רוצה לתת לך את אחת מהמתנות הבאות: חיים ארוכים ובריאים, כל העושר שאתה יכול לדמיין, או חוכמה אינסופית". ד"ר רמי התלבט לרגע בין אריכות ימים לחוכמה אינסופית, אך החליט די מהר לבחור באפשרות השנייה. המלאך נגע במצחו של הרופא ונעלם מבלי לומר מילה. בעודם בהלם ממה שבדיוק קרה, הביטו האורחים בדממה על ד"ר רמי שישב במקומו ולא אמר דבר. לאחר כמה רגעים שאל אותו חברו הטוב ביותר "נו? איך אתה מרגיש? על מה אתה חושב?". כעבור כמה שניות של שקט מוחלט ענה הד"ר "שהייתי צריך לבקש את הכסף".

אישה אחת הלכה לחדר מיון בבית חולים גדול במרכז הארץ בעקבות בעיה שנמשכה מספר שבועות. לאחר שעות של המתנה, היא התבקשה להיכנס לבדיקה בחדר מספר 6, שם ציפה לה רופא צעיר בשם ד"ר לוין. כעבור כמה דקות של בדיקות שונות, הסתכלויות, אורות בעיניים וטפיחות על הבטן, הוא הושיב אותה ואמר לה בפנים רציניות: "תראי גברת, לפי מה שאני רואה כאן ומבין מהבדיקות שערכתי, אין לך שום בעיה – את פשוט בהריון!" באותו רגע יצאה הגברת ההמומה מהחדר בסערה והתחילה להלך במסדרון המחלקה הנה והנה, בעודה זועפת וצועקת בזעם. ד"ר דהן, רופא מבוגר וותיק שמעולם לא שמע מהומה שכזו בבית החולים, החליט לצאת ממשרדו ולראות מה קרה. הוא ניגש אל הגברת הזועמת ושאל אותה מה בדיוק הבעיה; לאחר שהוא האזין לסיפורה, הוא הרגיע אותה וביקש ממנה להמתין כמה דקות במשרדו. בינתיים הוא צעד במסדרון אל עבר חדרו של ד"ר לוין. הוא נכנס למשרד, סגר אחריו את הדלת ושאל את הרופא הצעיר בכעס: "מה לעזאזל עובר עליך?!". ד"ר לוין הסתכל עליו בפליאה ולא באמת הבין במה מדובר, לכן הרופא הוותיק המשיך: "נכנסת אליך למשרד אישה בת 80 עם בעיה חמורה, מספרת לך שיש לה שני ילדים גדולים ו-3 נכדים, ואתה אומר לה שהיא בהריון?!" בזמן שהרופא הוותיק המשיך לנזוף בו, ד"ר לוין הסתכל שוב על הטופס הרפואי שלה, ואז הוא הרים את המבט, קטע אותו ואמר: "לפני שאתה ממשיך, ד"ר דהן, אני יכול לשאול אותך משהו?" "כן, ד"ר לוין?" "היא עדיין משהקת?"

4 חודשים אחרי ערב חתונתו של זוג צעיר אחד, הבעל עדיין הפגין חוסר יכולת מוחלט כגבר בחדר השינה - אז אישתו החליטה לקחת אותו לטיפול אצל רופא מומחה. "הוא פשוט לא מבין מה צריך לעשות" התלוננה האישה באוזני הרופא. "אנחנו מתפשטים, נכנסים למיטה ואז הוא פשוט הולך לאיבוד עם עצמו… ניסיתי לרמוז, ניסיתי להדריך וכלום! הוא פשוט לא מבין!" הרופא המומחה שלף מהספרייה שלו ספר על מערכת הרבייה והחל להסביר לבעל בדיוק מה התפקיד שלו ומה עליו לעשות. "הבנת?" שאל הרופא, אך הגבר רק בהה בו עם עיניים מבולבלות והניד בראשו לשלילה. אחרי עוד כמה ניסיונות נואשים החליט הרופא להושיב את הבעל מול המחשב שלו, פתח עבורו אתר למבוגרים בלבד והציג בפניו זוג שמדגים בדיוק את מה שמצופה ממנו. "עכשיו אתה מבין?" שאל הרופא, אך הבעת הפנים של הבעל הצעיר וחסר הניסיון הייתה מבולבלת אפילו יותר ממקודם. בלית ברירה פקד הרופא המתוסכל על האישה לשכב על מיטת הטיפולים. "עכשיו תסתכל טוב טוב ותשים לב למה שאני עושה בסדר?" אמר הרופא וביצע הדגמה מלאה למופת ולפי הספר. "אוקיי" פנה הרופא לבעל אחרי סיום ההדגמה, "הבנת מה צריך לעשות?". "מבין מעולה תודה!" אמר סוף סוף הבעל בהתלהבות. "מצויין" נשם הרופא לרווחה "פעמיים-שלוש בשבוע של כל הסיפור הזה והמצב שלכם יהיה מצוין". "מאה אחוז" ענה הבעל, "רק שאלה קטנה דוקטור... איך נעשה זאת? אתה עושה ביקורי בית או שאנחנו נבוא אליך כל פעם?"

רופא צעיר ותמים עבר לגור בעיירה קטנה שם הוא עתיד היה להחליף את הרופא הזקן שעבד עם הקהילה הזו במשך שנים ועמד לפרוש בקרוב. כדי להקל עליו למלא את תפקידו בעתיד, הרופא הזקן לקח איתו את הרופא הצעיר לסבב ביקורי בית אצל אנשים שלא הרגישו טוב בעיירה. בבית הראשון שהם הגיעו אליו התגוררה אישה שהתלוננה על כאבי בטן נוראיים. "ככל הנראה את אוכלת יותר מדי פירות לאחרונה" אמר לה הרופא הזקן, "תשני את התזונה שלך ותוך כמה ימים תרגישי טוב יותר." אחרי שהם עזבו, פנה הרופא הצעיר אל הזקן ושאל: "תגיד, איך אתה יודע שזה מה שלא היה בסדר עם האישה הזאת? בכלל לא בדקת כלום!". הרופא הזקן חייך וענה: "לא הייתי צריך לבדוק אותה. תוך כדי שהיא סיפרה לי מה היא מרגישה הפלתי את הסטטוסקופ שלי ליד הפח שלה וכשהתכופפתי להרים אותו ראיתי שהוא מלא בקליפות של בננות ופירות הדר. ככה הבנתי שזה כנראה מה שגרם לה לא להרגיש טוב." "זה מרשים מאוד" אמר הרופא הצעיר, "אני רוצה בבקשה לנסות את זה בבית הבא". הרופא הזקן הסכים והשניים המשיכו לתחנה הבאה בסבב, שם הם פגשו אישה צעירה שהתלוננה על כאבים בישבן. "את מבלה יותר מדי זמן בכנסייה" אמר לה הרופא הצעיר כעבור דקות ספורות בלי שום בדיקה, "ככל הנראה כל הזמן שבו את יושבת שם גורם לכאבים האלה. תישארי בבית ותנוחי, ותוך כמה ימים תרגישי טוב יותר." כשהם יצאו מהבית פנה הרופא הזקן לצעיר ואמר "אני מכיר את הבחורה הזאת טוב מאוד וככל הנראה האבחנה שלך נכונה. בזמן האחרון היא מבלה כמעט את כל היום והלילה בכנסייה. איך הגעת למסקנה שזאת הייתה הבעיה שלה?" "עשיתי בדיוק את מה שראיתי אותך עושה" ענה הרופא הצעיר, "הפלתי את הסטטוסקופ שלי וכשהתכופפתי להרים אותו ראיתי את הכומר מתחת למיטה שלה".