בדיחות > תגיות > בדיחה גסה

בדיחות בנושא בדיחה גסה

בלבול במלזיה

נחום היה איש עסקים שיצא לנסיעת עבודה מיוחדת וראשונה מסוגה במלזיה, יוזמה שעליה הוא עבד במשך תקופה ארוכה מאוד. כדי לחגוג את ההישג שלו, בלילה הראשון שלו בארץ החדשה והזרה הזו הוא הגיע לבית המלון והזמין לחדרו נערת ליווי. במשך כל הלילה נערת הליווי לא הפסיקה לצעוק בלהט "פוג'יפו! פוג'יפו!!!", ונחום הרגיש טוב מאוד עם עצמו והבין שעינג אותה כמו שמעולם לא הצליח אף גבר אחר. ביום שלמחרת נחום נפגש עם השותפים העסקיים שלו במועדון סנוקר על מנת שיוכלו להכיר טוב יותר אחד את השני בסביבה נוחה. הם שיחקו משחק שלם, עד שלנחום נשאר להכניס רק את כדור ה-8 השחור לחור שיבחר כדי לנצח. נחום בחר בחור שבאחת הפינות, הכה עם מקל הסנוקר בכדור הלבן, שהתגלגל פגע בכדור ה-8 השחור - שנכנס בדיוק לחור שנחום הימר עליו! נחום התלהב שניצח ורצה להראות לשותפיו העסקיים שהוא גם מכיר קצת את השפה המקומית, ולכן צעק בלהט: "פוג'יפו!" שותפיו העסקיים של נחום הסתכלו עליו במבט תמוה ואמרו לו: "לא, למה אתה אומר ככה? זה בסדר... הכנסת אותו לחור הנכון..."

קונדומי אולימפיאדה

רפי יצא לקנות חבילת קונדומים לקראת הלילה הסוער שתכנן לו ולאישתו. כשהגיע לבית המרקחת, מצא שם רפי חבילת קונדומים חדשה שלא ראה לפני על המדפים: קונדומי אולימפיאדה. רפי התרשם מהאריזה ומהשם המבטיח, והחליט לנסות את הקונדומים האלה עם אשתו. אחרי שחזר הביתה, הוא הציג בפניה בגאווה את חבילת הקונדומים החדשה. "קונדומי אולימפיאדה?" שאלה אשתו של רפי. "מה הקשר בין קונדומים לאולימפיאדה?" "ובכן", ענה רפי, "הם מגיעים בשלושה צבעים: זהב, כסף וארד". "באיזה צבע אתה מתכנן להשתמש ערב?" שאלה אשתו בחיוך. "זהב, כמובן!" ענה רפי בגאווה. "באמת?" שאלה אשתו, "למה שלא תשתמש בכסף?" "למה כסף?" שאל רפי. "ובכן" ענתה, "יהיה נחמד אם תגמור שני לשם שינוי".

יש דברים שאי אפשר להסביר

ירקן אחד נכנס לפאב השכונתי באמצע היום, וראה את חברו החוואי יושב על הבר כשהוא שתוי לחלוטין. נוכח השעה המוקדמת של היום, ניגש אליו הירקן בפליאה רבה ושאל: "תגיד, למה אתה יושב פה בצהרי יום יפה כל כך ומשתכר?" החוואי נאנח וענה "יש דברים שפשוט אי אפשר להסביר". "מה כבר קרה שהוא נורא כל כך?" שאל הירקן בסקרנות והתיישב על ידו. "טוב," נאנח החוואי, "אז היום בבוקר ישבתי על יד הפרה שלי וחלבתי אותה. ברגע שהדלי סופסוף התמלא, היא הרימה את רגל שמאל ובעטה בו בכל הכוח." "אוקי," ענה הירקן. "זה לא נשמע לי כל כך גרוע." החוואי נאנח וענה: "זו לא הבעיה. יש דברים שפשוט אי אפשר להסביר". "אז מה קרה אחר כך?" שאל הירקן. "לקחתי את הרגל השמאלית שלה," ענה לו החוואי "וקשרתי אותה עם חתיכת חבל אל העמוד שמצד שמאל כדי שלא תבעט בדלי." "ואז מה קרה?" "התיישבתי שוב על הכיסא והמשכתי לחלוב אותה. הדלי התמלא בפעם השנייה, ובדיוק באותו הרגע היא הרימה את רגל ימין ובעטה בדלי שוב." הירקן צחק ושאל: "באמת?" החוואי נאנח. "כן, אבל זה לא הכול. יש דברים שפשוט אי אפשר להסביר." "אז מה קרה אחר כך?" שאל הירקן "עשיתי את הדבר ההגיוני. לקחתי את רגל ימין שלה וקשרתי אותה עם חתיכת חבל נוספת אל העמוד שמצד ימין." "ומה קרה אז?" "התיישבתי בפעם השלישית, והתחלתי הכול מההתחלה. הצלחתי למלא פעם נוספת את הדלי בחלב, אבל אז הפרה הזאת הרימה את הזנב והפילה אותו בקלות בהנפה אחת." הירקן הנהן ושאל: "אז זה היה הרגע שוויתרת?" "ככה אתה מכיר אותי?" נעלב החוואי. "אבל יש דברים שפשוט אי אפשר להסביר..." "נו, ואז מה קרה?" שאל הירקן שכבר התרומם מכיסאו. "טוב," נאנח החוואי. "השעה לחלוקת החלב התקרבה ולא נותרו לי יותר חבלים, אז הורדתי את החגורה שלי מהמכנסיים וקשרתי את הזנב של הפרה לגדר. כמובן שהמכנסיים שלי נפלו, ובדיוק באותו הרגע אשתי נכנסה לרפת כדי לשאול למה אני מתעכב. אתה מבין למה יש דברים שפשוט אי אפשר להסביר?"

המתעטשת הסדרתית

איש אחד יושב בתחנת אוטובוס וממתין לבדו לאוטובוס המבושש לבוא. לאחר מספר דקות מגיעה אישה ומתיישבת בקצה השני של ספסל התחנה. לפתע - האישה מתעטשת, מוציאה ממחטה, מקנחת את אפה ואז מתחילה פתאום לרעוד למשך 15 שניות מבלי להפסיק. הגבר מביט עליה מופתע, אך לאחר שהיא נרגעת מעט והרעידות מפסיקות, הוא מחליט שלא לומר דבר וחוזר להתעסק בטלפון הסלולרי שלו. עוברות מספר דקות, ושוב האישה מתעטשת, מוציאה את ממחטתה, מקנחת את אפה ומתחילה לרעוד ולהתפתל למשך מספר שניות, הפעם באופן עוד יותר ברור לעין, תוך כדי שהיא מנסה להסתיר ולהצניע גניחות ואנחות. הגבר חושב לעצמו: "מסכנה, בטח חטפה איזה שפעת קשה או חלתה במחלה ממש מוזרה" אך מחליט שאין לו סיבה להתערב וחוזר להתבונן במסך הטלפון הנייד שלו. בפעם השלישית שזה קורה, האישה כבר לא יכולה עוד להסתיר ומעבר לרעידות החזקות שמלוות את העיטוש, גם גניחות, אנחות וקריאות רמות בוקעות מפיה בקול רם. לאחר שהיא נרגעת מעט, הגבר מחליט שהוא חייב לסייע לה, פונה אליה ואומר: "תסלחי לי, אבל לא יכולתי שלא לשים לב שהתעטשת כבר 3 פעמים ואחרי כל עיטוש רעדת וגנחת עוד יותר. הכול בסדר? את מרגישה טוב? אני יכול לעזור לך איכשהו?". האישה משפילה מבטה לרצפה ועונה בביישנות: "לא... זה שום דבר, באמת..." הגבר, שעכשיו כבר מסוקרן למדי, עונה לה: "נראה שזה קצת יותר משום דבר. אולי תספרי לי?" האישה עונה לו: "תסלח לי, אני קצת מתביישת..." עונה לה הגבר: "אין במה להתבייש גברת. את יודעת אילו מצבים רפואיים אני ראיתי? אני אח בבית חולים במקצועי, אני בטוח שאוכל לסייע לך איכשהו". "אם ככה..." משיבה האישה וחיוך מבויש מופיע על פניה, "אני מתמודדת עם מצב רפואי נדיר במיוחד, בכל פעם שאני מתעטשת אני מגיעה לאורגזמה". "באמת?" תוהה הגבר בפליאה "כזה דבר עוד לא ראיתי". "בחיי" עונה האישה "כל עיטוש גורם לי לגמור". "זה נשמע איום ונורא..." עונה לה הגבר, "אז מה את לוקחת, אם אני יכול לשאול?" האישה פורצת בצחוק רם ומשיבה: "יש לי קופסה עם אבקת פלפל בתיק וכל פעם שעולה לי החשק אני פשוט מצמידה אותה לאף. כיף גדול, תאמין לי..."

הצילו, החבר שלי נתקע!

בחור צעיר קנה מכונית ספורט חדשה ורצה להשוויץ בה מול בת זוגו, שהתרגשה לנסוע בה במהירות גבוהה לא פחות ממנו. "אם אגיע למהירות 200 קמ"ש את תתפשטי?" שאל אותה הבחור. "כן!" קראה הבחורה הנרגשת. הם התחילו בנסיעה ותוך שניות ספורות הגיעו למהירות 200 קמ"ש. בזמן שהבחורה הורידה את בגדיה, הם עפו מחוץ לחלון בשל המהירות הגבוהה. הבחור לא הצליח להפסיק להסתכל עליה ולא ראה את הכביש ולפתע הרכב עלה על מהמורה שגרמה לו להתהפך. הבחורה לא נפגעה בצורה קשה, אך הבחור נותר תקוע מתחת להגה ולא הצליח לצאת. היא ניסתה לעזור לו ככל יכולתה, אך לא הצליחה. "לכי תזעיקי עזרה!" הוא צעק לה והיא ענתה לו: "אני לא יכולה! אני ערומה לגמרי, הבגדים שלי עפו ברוח!" "הייתי נותן לך את הבגדים שלי, אבל אני בקושי יכול לזוז ואין לי מה לתת לך חוץ מנעל ימין שלי. קחי אותה, תכסי את עצמך כמה שאת יכולה והזעיקי עזרה!", אמר הבחור. הבחורה לקחה את הנעל של בן זוגה, כיסתה את ערוותה ורצה עירומה על הכביש עד שהגיעה לתחנת דלק. עם הנעל בין רגליה, ניגשה הבחורה לנהג משאית שעשה עצירה בתחנה והתחננה אליו: "בבקשה אדוני, אתה חייב לעזור לי! חבר שלי תקוע בלי יכולת לזוז והוא צריך עזרה!" נהג המשאית הסתכל עליה ועל הנעל שהיא החזיקה צמוד לגופה ואמר: "אני מצטער, אין שום דבר שאני יכול לעשות... הוא תקוע עמוק מדי."

איך מכניסים תולעת לחור?

יום אחד ביקש סבא יעקב מנכדתו דניאל שתעזור לו לשתול צמחים בגינה. לאחר כחצי שעה של עבודה ראה הסבא שנכדתו הפסיקה לשתול צמחים ורק עמדה והביטה על האדמה. סבא יעקב ניגש אליה ושאל: "מה קרה? כבר התעייפת?" "לא סבא", ענתה דניאל, "מצאתי תולעת קטנה ומסכנה שלא מצליחה להיכנס לחור שלה באדמה". סבא יעקב ניגש לראות במה מדובר, וראה שדניאל מחזיקה בתולעת ומנסה להכניס אותה בחזרה לחור באדמה, אולם היא אינה משתפת איתה פעולה. לאחר כמה רגעים של צפייה בנכדתו נאבקת בתולעת הוא פנה לדניאל ואמר לה: "מתוקה תוותרי, את לא תצליחי כי זה בלתי אפשרי. התולעת הזו יותר מדי רפויה ומידלדלת כדי שתוכלי לדחוף אותה לשם". דניאל התעלמה מסבה ולכן אחרי מספר שניות הוא אמר לה: "את יודעת מה, בואי נעשה התערבות; אתן לך עוד 2 דקות לנסות להכניס את התולעת לחור. אם תצליחי, תקבלי ממני 50 שקלים, אבל אם לא תצליחי אחרי 2 הדקות אנחנו חוזרים לשתול צמחים ולא משחקים עוד עם התולעת, טוב?" דניאל חשבה קצת, ואז רצה הביתה עם התולעת בידה. כשחזרה לגינה היה בידה השנייה תרסיס לשיער. היא ריססה את התולעת עד שנהייתה ישרה ונוקשה כמסמר והיא הכניסה אותה בקלות לתוך החור באדמה. סבא יעקב הרים גבה, נתן לדניאל את 50 השקלים שהבטיח לה, חטף מידה את תרסיס השיער ורץ בחזרה לתוך הבית. כעבור חצי שעה סבא יעקב חזר לגינה ונתן לנכדתו 50 שקלים נוספים. דניאל המופתעת אמרה: "סבא, כבר הבאת לי כסף, הכל בסדר... אתה מרגיש טוב?" "אני מרגיש מצוין!", אמר סבא יעקב, "50 השקלים שנתתי לך קודם היו ממני, וה-50 האלה זה מסבתא שלך כאות תודה על הרעיון המעולה שלך!"

שם קוד "מכונת כביסה"

חנה ומוטי היו נשואים כבר שנים רבות והם הגיעו לשלב בחיים בו סקס כבר כמעט ונעלם משגרת החיים שלהם. לילה אחד מוטי הסתובב במיטה לכיוונה של אשתו ואמר: "יקירתי, יש לי רעיון... כדי להחזיר את האהבה לחיי הנישואין שלנו בכל פעם שאחד מאתנו ירצה להשתעשע ולהתענג מעט, כל מה שהוא יצטרך לומר זה ׳מכונת כביסה׳". חנה הסכימה להצעה אבל נרדמה לאחר כמה דקות ומוטי נותר מתוסכל... בלילה שלמחרת מוטי רכן לעבר אשתו ולחש בנעימות: "מכונת כביסה". חנה הסירה מעלייה את בעלה ואמרה: "יש לי כאב ראש נורא". מוטי שידע להבין רמזים, הניח לה ונרדם. לאחר מספר לילות שבהן מוטי קיבל בדיוק את אותה התשובה מאשתו, הוא החליט לנסות שוב את מזלו, שינס מותניו, רכן לעבר אשתו ולחש בטון מפתה: "מכונת כביסה", ושוב נתקל בסירוב מצדה של חנה. לא חלפו כמה רגעים ולפתע גם אצל חנה התעורר החשק, והיא מיד הסתובבה לכיוון בעלה ואמרה: "מכונת כביסה". מוטי התהפך לכיוונה והשיב: "מצטער יקירתי, זו הייתה רק חצי מכונה אז כבר עשיתי אותה ביד".

האבא, הבן והקונדומים

בבוקר יום שישי אחד, לקח אבא את בנו הקטן לקניות והשניים נכנסו לבית מרקחת כדי לקנות כמה תרופות. בזמן שהם עברו בין מדפי החנות, הבן מצא את עצמו לפתע עומד מול מדף שלם מלא באריזות שונות ומשונות של קונדומים. "אבא, אתה יכול להסביר לי מה הדברים האלה?" שאל הבן הקטן. "הדברים האלה נקראים קונדומים. משתמשים בהם כשגבר ואישה רוצים להראות אחד לשני כמה הם אוהבים זה את זו." "אהההה, שמעתי עליהם בבית הספר. תגיד אבא, למה בקופסה הזאת יש שני קונדומים?" "זה מאוד פשוט, החבילה הזאת מיועדת לנערים צעירים שצריכים קונדום אחד ליום שישי וקונדום אחד ליום שבת." "ולמה בחבילה הזאת יש 6 קונדומים?" "החבילה הזאת מיועדת לגברים רווקים שצריכים 2 קונדומים ליום חמישי, 2 ליום שישי ושניים ליום שבת." "ואוו איזה כיף להם!" התלהב הילד הקטן, "ומה לגבי החבילה הגדולה הזאת עם 12 קונדומים?" "זאת חבילה לגברים נשואים", השיב האבא ונאנח, "אחד לינואר, אחד לפברואר, אחד למרץ..."

זוג קשישים נועז במיוחד

ביום שמשי חמים ונעים, טייל לו רפי בפארק כשלפתע הבחין בזוג קשישים שעושים אהבה על הדשא. בתחילה חשב לעצמו כמה זה מדהים שהזוג הקשיש שמולו מרגיש נועז ממש כמו זוג צעיר, אולם אחרי שהתבונן בהם במשך כמה רגעים ושם לב שהאישה כמעט ולא זזה, נראה היה לו כי בעצם האישה התעלפה והאיש שלצידה מנסה לבצע בה פעולות החייאה. רפי רץ במהרה לעבר הזוג כדי להגיש לאיש הקשיש עזרה, אך כשהחל ללחוץ על החזה של האישה, היא קמה וצעקה עליו יחד עם בעלה. "מה אתה חושב שאתה עושה?" צעק הקשיש, "תעיף את הידיים שלך מאשתי!" "אני מצטער", ענה רפי, "חשבתי שהיא התעלפה ושאתה מבצע בה פעולות החייאה". "מה פתאום!", ענה לו בחזרה הקשיש, "אנחנו עושים אהבה!״ "אבל היא לא עשתה כלום, אפילו לא זזה!" אמר רפי בקול, והקשיש השיב לו: "זה פשוט כי אשתי פולניה".

בדיחה גסה על ילדים שראו אישה ערומה

מני, בני ויוני נהגו ללכת יחדיו לביתם אחרי הלימודים והיו מעבירים את הזמן בנעימים עד שהתפזרו כל אחד לביתו. בכל יום מחדש, שלושת הבנים היו הולכים באותו מסלול, מדברים וחוקרים את הסביבה שלהם תוך כדי הליכה. יום אחד אחרי בית הספר, שלושת החברים החליטו ללכת במסלול שונה הביתה כדי לגלות דברים חדשים כמו שהם אהבו לעשות. בדרך החדשה, השלושה שמו לב לחור בגדר של בית פרטי, הציצו דרכו וראו לראשונה בחייהם אישה משתזפת בעירום לצד בריכה. עוד לפני שהספיקו לדבר על מה שראו, יוני החל לרוץ לביתו. מני ובני לא הבינו מה קרה והמשיכו ללכת הביתה כהרגלם. ביום שלמחרת שלושת הבנים הלכו במסלול החדש ולא עמדו בפיתוי של התבוננות דרך החור בגדר שחשף בפניהם את גופה הערום של האישה המשתזפת פעם נוספת. גם הפעם יוני ברח לביתו לאחר שראה את האישה, ומני ובני החליטו לבדוק את העניין... ביום השלישי להליכה באותו המסלול, הבנים לא עמדו בפיתוי והמשיכו במסורת ההצצה, אך לפני שיוני הספיק לברוח, מני ובני החזיקו בו. "מה קרה לך???" אמר בני, "מי בורח כשהוא רואה אישה ערומה???" יוני הנסער השיב "אימא שלי אמרה לי שאם אסתכל על אישה ערומה... אז... אז... אז אני אתאבן ואהפוך לפסל!" "איזה פסל?" אמר מני "אתה עדיין פה לא?" "זה כי הספקתי לברוח לפני שהתהליך הסתיים..." אמר יוני. מני ובני הביטו על יוני ואמרו יחד "השתגעת לגמרי!" יוני הזועף הסתכל על שני הבנים והכריז "לא השתגעתי!!!" ואז הצביע על מכנסיו, "כבר התחלתי להרגיש איך אני מתקשה שם כמו אבן!"

3 הנשים ומסכת העור הנועזת

שלוש נשים עבדו יחד במשרד; האחת נשואה, השנייה מאורסת והשלישית רווקה עם חבר מזדמן. שלושתן לגמו יחדיו קפה באחת מההפסקות, ודיברו על מערכות היחסים שלהן... הנושא העיקרי שעלה הוא כמובן המצב בחדר המיטות, ומה ביכולתן לעשות כדי לשפר ולהמריץ את העניינים. בזמן שהאישה הרווקה ישבה בשקט והאזינה לעצות חברותיה, לפתע היא הבינה ששלושתן יכולות לפלפל את חיי האהבה שלהן והציעה תרחיש שכולן יצטרכו לבצע: "שלושתנו נרכוש לבוש סקסי ונועז, כמו מגפי עור שחורים, כפפות עור ואפשר גם מסיכת עיניים שחורה...". שתי חברותיה היו קשובות ונראו נלהבות מתמיד. האישה הרווקה המשיכה: "כולנו נפתיע את בני הזוג שלנו בדיוק כשהם יגיעו הביתה מהעבודה עם התלבושת הזאת ונראה איך הם יגיבו". לאחר שבוע שלושת החברות ישבו באותו המקום, לגמו קפה ושיתפו אחת את השנייה בתוצאות: האישה הרווקה פתחה ואמרה: "זה היה פשוט מדהים! חבר שלי הגיע לדירה שלי בערב, ואני חיכיתי לו בסלון עם מגפי העור, הכפפות ומסיכת העיניים, בדיוק כפי שתכננו, ועשינו אהבה כמו משוגעים!". האישה המאורסת לא חיכתה רגע נוסף ושיתפה: "זה עוד כלום לעומת מה שאני חוויתי... חיכיתי לו ממש בכניסה לבית, וכשהוא נכנס וראה אותי בלבוש הסקסי הזה, הוא איבד שליטה וחווינו את הריגוש הכי טוב שהיה לנו בחיים!". האישה הנשואה שמרה על שתיקה מאופקת ורק אחרי שחברותיה לחצו עליה היא הסכימה לדבר. "נעלתי את המגפיים, עטיתי את הכפפות, לא שכחתי מסכת העיניים השחורה ואפילו חבשתי כובע בוקרים ישן שיש לי מפורים. התיישבתי על הספה וחיכיתי לבעלי שיגיע הביתה". היא לקחה מספר נשימות והמשיכה: "ואז כשהוא סוף סוף הגיע, חצי שיכור מרופט ומסריח, הוא פתח את המקרר, הוציא בירה, התיישב לידי על הספה ושאל: 'אז זורו... מה יש לאכול הלילה?'".

היהודי והכומר

יהודי בן 80 מגיע לכומר ואומר לו: "סלח לי אבי כי חטאתי" הכומר שואל: "מה קרה בני?" "אל תשאל," אומר הזקן "פגשתי לפני 3 חודשים בלונדינית מדהימה בת 25 וכל לילה היינו חוגגים". כומר: "אוקיי..ו..?" "מה אוקיי?! בת 25 אני אומר לך! ומדהימה! ואני בן 80, אתה קולט?". כומר: "והיא נשואה?" הזקן: "לא, היא לגמרי רווקה". כומר: "ואתה נשוי?" הזקן: "לא, אני אלמן". כומר: "אז אתם לא עושים שום חטא". הזקן: "אני יודע, אני גם יהודי". כומר: "מה?! אז למה אתה מספר לי את זה?" הזקן : "מה זאת אומרת? אני מספר לכולם!"

הדרך המהירה להתקדם בעבודה

לגמר אליפות העולם בזריזות הגיעו שלושה מתחרים: גרמני, צרפתי ורומני. חוקי התחרות היו כדלקמן: על המתחרים לגהץ חולצה, לאכול כיכר לחם ולספק אישה בזמן הקצר ביותר. המתחרה שיצליח תוך 7 דקות, יוכרז כמנצח. ראשון ניסה כוחו הגרמני. הוא מיד התחיל בגיהוץ החולצה, סיים, הבין שלא נותר לו זמן, נגס פעם אחת מהלחם, וזמנו תם. שני היה הצרפתי. הוא החל מיד עם האשה, סיים, הספיק לאכול חצי מכיכר הלחם וזמנו תם. הרומני, שהתחרה אחרון, נתן לאשה לגהץ את החולצה, בו בזמן גם סיפק אותה תוך כדי שהוא אוכל את כיכר הלחם. לבסוף, הוכרז כמנצח הגדול בתחרות. העיתונות הגיעה לקבל הצהרות מן המתחרים. הגרמני הצהיר: "אצלנו נהוג שקודם מבצעים את העבודה הכי טוב שאפשר, אחר כך אוכלים, ורק אם נותר עוד זמן אז מנסים גם ליהנות קצת." הצרפתי הצהיר: "אצלנו נהוג שקודם נהנים, אחר כך אוכלים, ורק אם נותר עוד זמן אז גם עובדים קצת." הרומני אמר: "אצלנו השיטה אומרת שאם אתה לא דופק את מי שעובד בשבילך, לא תוכל לאכול לחם."

הקשישה, עורך הדין והצוואה

קשישה התקשרה למשרד עורכי דין וביקשה מפקידת הקבלה לקבוע פגישה עם אחד מעורכי הדין שעוסק בצוואות. הפקידה שאלה מתי יהיה לה נוח להגיע למשרד לפגישה, והקשישה ענתה שכל חייה היא חיה לבד, היא לא מרבה לצאת מהבית ומעדיפה שהפגישה תתקיים בביתה. פקידת הקבלה בדקה אם עורך הדין מוכן להיפגש איתה ועדכנה את האישה שהכל סודר. למחרת הגיע עורך הדין לביתה של הקשישה ושאל: "האם תוכלי לומר לי כמה נכסים יש ברשותך וכיצד את רוצה שהם יחולקו?" "ובכן...", ענתה הזקנה "מלבד הרהיטים והדברים שאתה רואה כאן, יש לי 400,000$ בחשבון החיסכון שלי בבנק." "ואיך היית רוצה ש-400,000$ שלך יחולקו?" שאל עורך הדין. "תראה יקירי", התייפחה הזקנה, "כל חיי חייתי בבדידות, אנשים כמעט אף פעם לא שמו לב אלי, אז אני רוצה לארגן הלוויה מפוארת וגדולה בשווי 350,000$, כך שלפחות במותי ישימו לב שאני איננה." עורך הדין המופתע הנהן בראשו לאות הסכמה ושאל: "ומה לגבי ה-50,000$ הנותרים?" "אותם אני רוצה לשמור לאדם מיוחד", אמרה הזקנה בעיניים מוארות, "כמו שאמרתי, חייתי לבד כמעט כל החיים, מעולם לא נישאתי ולמעשה אף פעם לא שכבתי עם גבר. אז לפני שאמות, אני רוצה שתשלם לגבר 50,000$ כדי שישכב איתי." "זוהי בקשה מאוד יוצאת דופן", אמר עורך הדין והוסיף, "אבל אני מוכן לבדוק את העניין ולעזור לך בנושא." בערב, חזר עורך הדין לביתו וסיפר לאשתו על הקשישה התימהונית וצוואתה המוזרה. כששמעה האישה את הסיפור היא החלה לדמיין את כל מה שהיא יכולה לעשות עם 50,000$ ומיד הציעה לבעלה שישכב עם הזקנה בעצמו: "אני אפילו מוכנה להסיע אותך בבוקר ולחכות באוטו עד שתצא", היא אמרה לו בחיוך רחב. עורך הדין חשב על הנושא במשך כמה רגעים ולבסוף החליט שבשביל סכום מכובד כל כך הוא בהחלט מוכן למלא את בקשתה של הקשישה. למחרת בבוקר, נסעו שניהם אל ביתה של הזקנה והאישה נשארה ברכב לחכות לבעלה בזמן שהוא עושה את המעשה. עוברת שעה, עוברות שעתיים ובעלה לא יוצא, האישה מאבדת את סבלנותה וצופרת לו כמה פעמים... תוך כמה רגעים, החלון בחדר השינה נפתח, עורך הדין מוציא ראשו מהחלון וצועק לה: "תחזרי מחר! היא החליטה שהיא לא צריכה להוציא כל כך הרבה כסף על הלוויה!"

מי מסתתר מאחורי הסדין?

ביום שני בבוקר, התהלך משה הדוור בשכונת נרקיסים לפי סדר החלוקה הקבוע שלו ומסר את הדואר כהרגלו. כשהגיע לשביל הגישה של משפחת טילובסקי, הוא הבחין כי שני הרכבים עדיין נמצאים בחנייה, דבר שאינו אופייני לבני הזוג הדייקנים שיוצאים לעבודה בכל בוקר, באותה השעה. בזמן שמשה תהה לעצמו מה התרחש בבית המשפחה, חיים טילובסקי יצא החוצה וקטע את מחשבתו, כשהוא נושא בידיו ארגז גדול עמוס בבקבוקי בירה ויין ריקים, בדרכו אל פח המיחזור. "וואוו חיים, אתה נראה כמו מישהו שבילה היטב אתמול בלילה" אמר משה הדוור. חיים, שלא הסתיר את העובדה שהוא סובל מכאבים בגופו, השיב: "האמת היא שחגגנו ביום שבת בערב, ואתה עד ברגע זה לפעם הראשונה שהצלחתי לקום מהספה מאז יום ראשון ב-4 בבוקר". חיים נאנח ארוכות והמשיך: "הזמנו 15 זוגות מכל רחבי השכונה לסוף שבוע מהנה, שהפך למעט פראי בהמשך... כולנו היינו כל כך שיכורים, ובסביבות השעה חצות התחלנו לשחק "מי אני"..." משה הדוור, שגילה סקרנות רבה, מיהר ושאל: "איך משחקים מי אני?" "זה פשוט מאוד" ענה חיים, "כל הגברים נכנסים באותה העת לחדר השינה, וכל אחד בתורו יוצא לסלון מכוסה לחלוטין בסדין, מלבד לאיבר מינו שמציץ דרך חור בסדין, ותפקידן של הנשים לזהות מיהו הגבר שמסתתר מאחורי הסדין". משה הדוור צחק ואמר "נשמע כמו כיף גדול, אני מרגיש פספוס גדול שלא הגעתי". "העובדה שלא הגעת היא הדבר הטוב ביותר שהיית יכול לעשות לעצמך" אמר חיים, "השם שלך עלה במשחק 7 פעמים".

הקודם עמוד הבא