אישה אחת שהייתה מאורסת הגיעה להכיר את משפחתו של בעלה לראשונה בביתם. כשנכנסה לבית היא שמה לב שהתקרה נראית מוזנחת ומלוכלכת, ומתוך רצון לעזור ולהרשים את המשפחה היא שאלה: "למה התקרה שלכם לא צבועה?" חמותה לעתיד אמרה לה, "כי בעלי עוד לא קנה מברשת כדי לצבוע אותה". כששמעה זאת הכלה המיועדת היא מיד הלכה לחם עם מספריים בידה, גזרה את שיערות זקנו, הכינה מברשת והחלה לצבוע את התקרה. חמותה הייתה המומה מהיצירתיות שלה ומהעזרה שסיפקה לה, וחיבקה אותה חזק.
במהלך שהות הכלה העתידית בבית חמותה, היא הבחינה בכך שגם מסגרות החלונות הדקות של הבית נראות מוזנחות ומלוכלכות. על כן היא שאלה את חמותה לעתיד: "למה מסגרות החלונות לא צבועות?", וחמותה ענתה "כי בעלי החליט לצייר עליהן קישוטים, אבל עדיין לא קנה מכחול".
כששמעה זאת הכלה, היא מיד רצה לחם עם מספריים בידה, גזרה את שיערות שפמו, הכינה מכחול והחלה לצבוע ולקשט את מסגרות החלונות. חמותה שוב נדהמה לנוכח הרצון של כלתה לעתיד לעזור לה, ובמיוחד מהיצירתיות שלה, עד שהיא אפילו אמרה לה: "אני רואה שיש לי הרבה מה ללמוד ממך!"
בהמשך היום הכלה המיועדת וחמותה העתידית בילו רבות יחדיו והכלה עזרה לה לפתור בעיות רבות בדרכים פשוטות ויצירתיות. הבעל העתידי לעומת זאת חיפש את אביו ולא מצא אותו בשום מקום.
כשיצא החוצה, הוא ראה שאביו יושב על העץ הגבוה שבחצר ומסתתר. "אבא, מה אתה עושה?" שאל הבחור הצעיר.
אביו ענה לו: "שתי המשוגעות האלו החליטו לאפות פשטידה ואני לא בטוח שיש ביצים בבית!"