הזיקנה היא לא בהכרח דבר משעשע, לכן בשביל להקל על השלב הזה נשאר לנו בעיקר לספר בדיחות ולצחוק. כאן תמצאו בדיחות על זקנים, בדיחות על זקנות, בדיחות על זיקנה, בדיחות על להזדקן, בדיחות על מבוגרים.
בדיחות על זקנים, בדיחות על זקנות, בדיחות על זיקנה, בדיחות על להזדקן, בדיחות על מבוגרים.
3 אופנוענים קשוחים עוצרים בתחנת התרעננות של משאיות באמצע הדרך.
הם ניגשים לגזלן המקומי, קונים כמה בירות, יושבים לשתות יחדיו וסוקרים את האנשים במקום.
מתוך כל האנשים שישבו שם, צד את עיניהם דווקא הזקן הצנום שאכל לו להנאתו את ארוחת הבוקר שלו.
שלושת האופנוענים הסתכלו אחד על השני במבט זומם ובקריצת עין החליטו לגשת אל הזקן ולהתנכל לו. האופנוען הראשון כיבה את הסיגריה שלו בתוך הקפה של הזקן, האופנוען השני ירק לו על החביתה והשלישי העיף את מגש האוכל כולו לרצפה.
הזקן קם מכיסאו, ומבלי הגיד מילה לשלושת האופנוענים שילם את חשבונו ועזב את המקום.
"הוא לא ממש גבר, אה?" שאל אחד האופנוענים את חבריו.
המלצר, שבמקרה שמע את ההערה, אמר: "כן, הוא גם לא נהג משהו, בדיוק ראיתי אותו דורס עם המשאית שלו 3 אופנועים שחנו ביציאה מהחנייה"
איש זקן אחד שהיה על ערש דווי החליט לבקש מאשתו את הבקשה האחרונה שלו לפני המוות: "תקשיבי, אני יודע שלא נשאר לי הרבה זמן, והייתי רוצה שתעשי משהו בשבילי אחרי שאמות".
האישה הבטיחה: "זאת הבקשה האחרונה שלך, אז אעשה כל מה שתבקש".
"אני רוצה שתתחתני עם חבר שלי יעקב" אמר.
האישה המופתעת שאלה: "עם יעקב? חשבתי שאתה ממש שונא אותו!"
הוא הסתכל עליה וענה: "נכון, בדיוק בגלל זה..."
אישה אחת יצאה לגמלאות אחרי שנות עבודה ארוכות ופנתה לבעלה מזה 40 שנה בבקשה שיעשו משהו מעניין יחד: "תמיד רצינו לצאת לשייט, אולי נעשה טיול של שבוע ונחזור להיות כמו שני צעירים משוחררים ונשכב כמו שלא שכבנו שנים." הבעל המופתע חשב על ההצעה המפתה של אשתו והסכים.
למחרת היום הבעל החליט להיערך לקראת החופשה הקרבה, ויצא אל בית המרקחת הקרוב לביתו כדי לקנות קופסה של כדורים נגד בחילה וקופסה של כדורי ויאגרה. כשחזר הביתה, אשתו פנתה אליו ואמרה: "חשבתי על זה קצת, אם אנחנו באמת רוצים ליהנות ולחזור להיות שובבים, למה שנסתפק רק בשבוע?! בוא נצא לשייט של חודש שלם."
הבעל שהתלהב מההצעה של אשתו והחל לדמיין כבר את החופשה האינטימית שלהם יחד, יצא למחרת לבית המרקחת פעם נוספת, והפעם קנה 4 קופסאות של כדורים נגד בחילה ו-4 קופסאות של כדורי ויאגרה.
כעבור יום, האישה שוב פנתה אל בעלה וביקשה ממנו לשקול לשנות עוד פעם את התכניות: "למה אנחנו עוצרים את עצמנו?! הילדים כבר עזבו את הבית, אין לנו עבודה ללכת אליה, אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים. למה שלא נצא לשייט מסביב לעולם ונבלה כמו אדם וחווה על חופי נודיסטים?"
הבעל הנרגש החליט לאמץ את הגישה המשוחררת של אשתו ויצא שוב לבית המרקחת, הפעם כדי לקנות 15 קופסאות של כדורים נגד בחילה ו-15 קופסאות של כדורי ויאגרה.
הרוקח שראה אותו יום אחרי יום, לא יכול היה להתאפק יותר עוד ושאל את הגבר:
"אני לא מצליח להבין! אם זה גורם לך לבחילה, למה אתה ממשיך לעשות את זה???"
אישה בת תשעים חזרה ערב אחד הביתה מערב בינגו ומצאה את בעלה במיטה עם בחורה צעירה.
אחוזת זעם, תפסה את בעלה באלימות ודחפה אותו מהמרפסת בדירתם שבקומה העשירית. כמובן שבעלה מת מיד.
כאשר נשאלה בבית המשפט מה יש לה לומר להגנתה אמרה: "כבוד השופט, חשבתי שאם בגיל 92 הוא עוד יכול לבלות עם בחורות צעירות, הוא בטח גם יכול לעוף..."
מוריס ואסתר הולכים ליריד המטוסים הישנים בכל שנה, ובכל שנה מוריס אומר לאסתר: "אני רוצה לעלות על המטוס!" אסתר מגיבה לכך בכל שנה באומרה: "הטיסה עולה 500 שקל! 500 שקל זה לא קצת!"
פעם אחת הלכו מוריס ואסתר ליריד המטוסים, ומוריס אמר לאסתר: "אסתר, יקירתי. אני כבר בן 85 שנה. אם לא אעלה היום על המטוס הזה, אולי לא תהיה לי עוד הזדמנות בחיים." אסתר ענתה, "מוריס, הטיסה עולה 500 שקל! 500 שקל זה לא קצת!"
טייס המטוס שהיה לצידם, שמע את הזוג ואמר מיד: "אני אעשה אתכם עסקה. אקח את שניכם לטיסה, ואם תצליחו להישאר בשקט לכל אורכה, לא אגבה מכם כסף! אך אם תוציאו הגה אחד, הטיסה תעלה לכם 500 שקל." מוריס ואסתר הסכימו לעסקה ועלו למטוס.
הטייס עשה פעלולים באוויר, אך שום הגה לא נשמע מבני הזוג. המטוס התהפך והסתובב, אך אף מילה לא נשמעה. כשנחת המטוס, פנה הטייס למוריס ואמר: "עשיתי כל מה שיכולתי, אבל לא צעקתם אפילו פעם אחת. הרשמתם אותי".
מוריס אמר לו בחזרה: "ובכן, למען האמת, כמעט אמרתי משהו כשאסתר נפלה מהמטוס, אבל אתה יודע... 500 שקל זה לא קצת."
קשיש וקשישה נפגשו במועדון יום והתחילו שיחה ביניהם. במהלך השיחה, גילו שלשניהם יש חיבה לדייג. מאחר ששניהם היו אלמנים, הם החליטו ללכת לדוג ביום שלמחרת.
הקשיש לקח את הקשישה לנהר, שם חיכתה להם סירת דיג. הם עלו על הסירה והחלו לשוט בנהר. הקשיש חיבק את הקשישה בזרועותיו בזמן שהחזיק בחכת הדיג, ולפתע הגיעו לפיצול בנהר.
הקשיש שאל את הקשישה: "ימין או שמאל?". בלי אזהרה מוקדמת, הורידה הקשישה את בגדיה והחלה לנשק את הקשיש. כשסיימו לעשות את מה שעשו, הקשיש לא האמין למה שקרה. הוא חווה את הסקס הכי טוב שהיה לו מימיו.
הסירה המשיכה לשוט, והם הגיעו לעוד פיצול. שוב הקשיש שאל: "ימין או שמאל?", ושוב הקשישה התפשטה והחלה לעשות איתו אהבה. הקשישה הרשימה מאוד את הקשיש, והוא קבע לצאת לדוג איתה שוב ביום שלמחרת.
ביום שלמחרת נכנסו הזוג לסירה, הקשיש החזיק את הקשישה בין ידיו בזמן שהחזיק את חכת הדיג, ואז הגיעו לפיצול בנהר. "ימין או שמאל?" שאל הקשיש, "שמאל" ענתה הקשישה. זה נראה היה קצת מוזר לקשיש, וכשהגיעו לפיצול השני, שאל שוב "ימין או שמאל?", והקשישה ענתה "ימין".
הקשיש היה ממש מבולבל, שיחרר את הקשישה מאחיזתו ושאל: "מה קרה? אתמול בכל פעם ששאלתי אותך אם להמשיך לימין או לשמאל, עשית איתי אהבה בתשוקה, והיום אני לא מקבל כלום!"
הקשישה ענתה: "אהההה.... עכשיו הכול ברור. אתמול פשוט הייתי בלי מכשיר השמיעה שלי, והייתי בטוחה שאמרת 'מין או ליפול'!"
2 גברים, צעיר וזקן, הולכים במעברים של חנות כלבו ענקית עם העגלות שלהם, כשלפתע הם עוברים פניה, לא שמים לב ומתנגשים אחד בשני. הזקן פונה לצעיר: "סליחה שהתנגשתי בך, אני פשוט מסתכל כל הזמן מסביב כדי לחפש את אשתי".
"איזה צירוף מקרים" אמר הצעיר, "גם אשתי הלכה לאיבוד, אני מחפש אותה שעה וכבר התחלתי להתייאש. כנראה שגם אני לא הסתכלתי לראות לאן אני הולך."
"באמת צירוף מקרים" המשיך הזקן, "מה דעתך שנעזור אחד לשני? ספר לי איך נראית אשתך כדי שאני אחפש אותה ואני אספר לך איך נראית אשתי, כדי שתוכל לעשות את אותו הדבר?"
הצעיר הסכים בשמחה והתחיל לתאר את אשתו: "היא בת 25, רזה וגבוהה עם שיער בלונדיני ועיניים כחולות, היא לבשה חצאית מיני אדומה וגופייה צמודה בצבע שחור. מה לגבי אשתך? איך היא נראית?"
"עזוב אשתי, בוא נחפש את אשתך!"
בן 80 התחתן עם בת 20. שנה אחרי החתונה הזוג מגיע לחדר הלידה.
נולד בן זכר במשקל 3.5 ק"ג, בריא ויפה. האחות שואלת את הזקן" "שלך?"
"כן" הזקן עונה.
"כל הכבוד" עונה האחות.
"תשמעי..." אומר הזקן, "צריך לשמור על המנוע פועל".
שנתיים לאחר מכן שוב מגיע הצמד לחדר הלידה.
הפעם זו בת במשקל 3.5 ק"ג, בריאה ויפה. האחות שואלת את הזקן: "שלך?"
"כן" הזקן עונה.
"כל הכבוד" עונה האחות.
"תשמעי..." אומר הזקן, "צריך לשמור על המנוע פועל".
לאחר שנתיים נוספות, שוב מגיעים לחדר הלידה.
נולד בן זכר במשקל 3.5 ק"ג, בריא ויפה. האחות שואלת את הזקן: "שלך?"
"כן" הזקן עונה.
"כל הכבוד" עונה האחות.
"תשמעי..." אומר הזקן, "צריך לשמור על המנוע פועל".
עונה לו האחות, "אולי כדאי שתחליף שמן, האחרון יצא שחור..."
זוג פנסיונרים שכב במיטה כדי לקרוא קצת לפני השינה כשלפתע הבעל שחרר נפיחה אדירה ומיד אחר כך אמר: "גול!". "מה זה היה לכל הרוחות?!" שאלה אשתו. "נמאס לי להתבייש בגזים שלי, אז החלטתי לשחק כדורגל-פלוצים" ענה הבעל, "אני מוביל אחד - אפס".
בהתחלה אשתו הייתה בהלם, אבל אחרי כמה רגעים היא הבינה שבאמת אין סיבה להתבייש בפעילות טבעית של הגוף שלהם. אחרי כמה דקות היא עשתה פוק קטן משלה ופנתה לבעל, "גול! אחד - אחד!". אחרי כמה דקות הפליץ הבעל שוב וקרא בשמחה "שתיים - אחד!" אחרי עוד כמה דקות האישה, שכבר הרגישה הרבה יותר בטוחה בעצמה, שחררה נפיחה רועמת משלה והכריזה: "שתיים - שתיים, אתה עומד להפסיד במשחק שלך!"
הבעל החליט שהגיע הזמן לסיים את התחרות הזאת, התרכז, כיווץ את כל הבטן שלו, הפליץ בקול עצום ומיד לאחר מכן הבין שגם קרתה לו תאונה קטנה…
"מה זה היה לעזאזל?" שאלה האישה.
"מחצית, צריך להחליף צדדים"
הגעתם לסבא/ סבתא, אינני בבית כרגע. אם ברצונכם להשאיר הודעה, אנא עשו זאת כעת.
אם הנך אחד מילדי – אנא הקש 1
אם אתה זקוק לבייבי סיטר – הקש 2
אם המכונית שלך עדיין במוסך וברצונך להשתמש בשלי – הקש 3
אם היום יום שישי, לא הספקת לעשות קניות ועלי לרוץ לעשות אותן עבורך – הקש 4
אם עלי לקחת את הנכדים לגן/בית ספר/ כדורגל/ טאיקוונדו/ בלט/ שחיה/ קייטנה / שעורי בר מצווה – הקש 5
אם עלי להחזיר את הנכדים מ- גן/בית ספר/ כדורגל/ טאיקוונדו/ בלט/ שחיה/ קייטנה / שעורי בר מצווה – הקש 6
אם אתה בישיבה ולא תגיע הביתה בזמן ורצונך להיעזר בי לקחת את הנכדים לרופא שיניים/ שיעורי עזר/ קלינאי תקשורת/ פסיכולוג ילדים – הקש 7
אם ברצונך להלין אצלי את הנכדים למרות שזה ערב הברידג' שלי – הקש 8
אם אתה אחד מחברי – מה אתה חושב? למי יש זמן לדבר איתך!!!
איש צעיר שטייל בקניון ראה זוג קשישים שהתיישבו לאכול המבורגר שהזמינו במסעדת מזון מהיר. הוא הבחין בכך ששניהם הזמינו יחדיו רק ארוחה אחת – המבורגר אחד, צ'יפס אחד וכוס שתייה אחת.
האיש הצעיר המשיך להסתכל על הקשישים וראה שהגבר מחלק כל פריט לשתיים – את ההמבורגר הוא חצה לחצי, את הצ'יפס הוא ספר כך שלכל אחד מבני הזוג תהיה אותה כמות, ואת השתייה הוא מזג לכוס נפרדת עד שהגיעה לגובה החצי.
הקשיש התיישב מול אשתו והתחיל לאכול, בעוד שהיא רק ישבה וצפתה בו עם ידיים שלובות.
האיש הצעיר החליט לשאול את הזוג אם הוא יכול לעזור להם לרכוש ארוחה נוספת, כך שלא יצטרכו לחלק את שלהם לשתיים.
"הו לא...", אמר הקשיש, "תודה על ההצעה, אבל אנחנו נשואים כבר 50 שנה ותמיד חולקים כל דבר בינינו שווה בשווה".
"זה ממש מרגש לשמוע," אמר האיש הצעיר, "אבל זה לא מסביר מדוע את לא אוכלת גברתי?"
"אני מחכה שיגיע תורי להשתמש בשיניים..."
גדי, מני ושאול, שלושה פנסיונרים קשישים, נפגשו בבית הקפה השכונתי, דיברו על החיים וכרגיל התלוננו על הקשיים השונים של גיל הזהב. "הגוף כבר קפוט ממזמן" פתח גדי, "אבל מה שממש מציק לי בזמן האחרון זה שאני כבר לא זוכר שום דבר! פעם זה היה רק דברים קטנים, אבל ממש היום בבוקר למשל עמדתי בתוך המעלית בבניין שלי ולא זכרתי אם אני צריך לרדת או לעלות".
"זה ממש כלום, יש לך מזל!" השיב מני, "לפני יומיים אני ישבתי על המיטה שלי בפיג'מה ולא זכרתי אם כרגע התעוררתי או שאני צריך ללכת לישון!". שני החברים נאנחו בעייפות ושתו את הקפה שלהם, אבל שאול המשיך לשבת ברוגע ובנחת.
"מה אתה כזה רגוע שאול?" שאל גדי, "כאילו שלך אין בעיות זיכרון".
"אצלי הכל בסדר גמור כאן למעלה" הגיב שאול בשמחה.
"באמת?" אמר מני, "אין לך שום בעיות זיכרון בכלל?"
"שום דבר!" אמר שאול, "הזיכרון שלי נשאר בול אותו הדבר, טפו טפו טפו, חמסה חמסה חמסה", אמר גדי, נקש שלוש פעמים על שולחן הקפה ומיד הסתובב לאחור עם מבט מבולבל ושאל "מי שם???".
יום אחד, נועה הקטנה התיישבה ליד שולחן המטבח וצפתה באימה בזמן ששטפה את הכלים.
לפתע היא הבחינה שלאמא שלה יש מספר שיערות לבנות שבולטות על ראשה בעל השיער הברונטי.
נועה הסתכלה על אימה במבט מתעניין ושאלה, "אמא, למה יש לך כמה שיערות לבנות?"
אימה של נועה ענתה, "ובכן, בכל פעם שאת עושה משהו שגורם לי להרגיש עצובה, אחת השיערות שלי הופכת לאפורה."
נועה הקטנה חשבה על כך מספר דקות, ואז שאלה, "אמא, למה כל השיערות של סבתא לבנות?"
ביום שמשי חמים ונעים, טייל לו רפי בפארק כשלפתע הבחין בזוג קשישים שעושים אהבה על הדשא.
בתחילה חשב לעצמו כמה זה מדהים שהזוג הקשיש שמולו מרגיש נועז ממש כמו זוג צעיר, אולם אחרי שהתבונן בהם במשך כמה רגעים ושם לב שהאישה כמעט ולא זזה, נראה היה לו כי בעצם האישה התעלפה והאיש שלצידה מנסה לבצע בה פעולות החייאה.
רפי רץ במהרה לעבר הזוג כדי להגיש לאיש הקשיש עזרה, אך כשהחל ללחוץ על החזה של האישה, היא קמה וצעקה עליו יחד עם בעלה.
"מה אתה חושב שאתה עושה?" צעק הקשיש, "תעיף את הידיים שלך מאשתי!"
"אני מצטער", ענה רפי, "חשבתי שהיא התעלפה ושאתה מבצע בה פעולות החייאה".
"מה פתאום!", ענה לו בחזרה הקשיש, "אנחנו עושים אהבה!״
"אבל היא לא עשתה כלום, אפילו לא זזה!" אמר רפי בקול,
והקשיש השיב לו: "זה פשוט כי אשתי פולניה".
ארבעה אחים עזבו את הבית לטובת לימודיהם בקולג' והפכו כל אחד למצליח מאוד בתחומו, האחד היה רופא מצליח, השני עו"ד בכיר, השלישי מרצה מבוקש והרביעי מהנדס בעל שם עולמי.
התיישבו הארבעה וחשבו מה לקנות במתנה לאימם שחיה לבדה בביתה.
אמר הראשון: "אני אבנה לאמא בית גדול ויפה על הים"
אמר השני: "שלחתי לה, עם שליח אקספרס, את המכונית הכי יקרה שיש"
אמר השלישי: "אמא אוהבת הצגות, בניתי לה תיאטרון פרטי יוקרתי"
אמר הרביעי: "אמא מאוד אוהבת לקרוא בתנ"ך, אבל הראיה שלה הדרדרה. פגשתי כומר אחד שאמר לי שיש תוכי שקורא את כל התנ"ך. במשך 12 שנה לימדו אותו 20 כמרים את כל התנ"ך, התחייבתי בתמורה לשלם 100 אלף דולר בחודש למשך 20 השנים הקרובות, אבל זה שווה את זה.
אמא רק צריכה לומר את הספר והפרק שהיא רוצה, והוא ידקלם זאת בצורה מדהימה".
לאחר החגים שלחה האם לבניה מכתבים:
"מילטון, הבית שבנית לי עצום. אני חיה רק בחדר אחד אבל צריכה לנקות את כולו. תודה בכל מקרה".
"מארווין, אני זקנה מדי בשביל לטייל ועושה משלוח לקניות, אז אני לא משתמשת במרצדס. תודה על הכוונה".
"מייקל, קנית לי תיאטרון יוקרתי באיכות שמע מדהימה עם 50 מקומות, אבל אני כבר לא שומעת טוב וכל החברים שלי נפטרו, גם הראיה לא משהו ואני כמעט עיוורת. לא אשתמש במתנה, אבל תודה שחשבת עלי".
"מלווין היקר, אתה הבן היחידי שזיהה בדיוק מה אני צריכה ואוהבת. העוף היה טעים מאוד. תודה".
כולם מדברים על חשיבות הכושר למבוגרים. אנחנו מדברים על חשיבות המנוחה... אוסף משפטים מצחיקים!
- הליכה יכולה להאריך את חייך. בגיל 85, זה מאפשר לך לבזבז עוד 5000 ש"ח בחודש למשך חצי שנה בדיור מוגן...
- סבא שלי התחיל ללכת 5 ק"מ ביום בגיל 70. היום הוא בן 90 ואין לנו מושג איפה הוא.
- אני אוהב הליכות ארוכות. במיוחד כשאנשים מעצבנים עושים את זה ממני והלאה.
- הסיבה היחידה שיש לי ללכת מהר, היא שזו הפעם היחידה שאני יכול להנות מנשימה מהירה שוב.
- אין כמו לקום להליכה מוקדם בבוקר, כשהמוח עוד לא מבין את הטעות שהוא עושה.
- הצטרפתי למכון כושר לפני חצי שנה ועוד לא ירדתי גרם! מסתבר שצריך ממש להיות שם...
- בכל פעם שאני אומר את המילה הגסה "התעמלות", אני מיד רץ לשטוף את הפה עם קצפת ושוקולד.
- אמנם יש לי שרירים רופסים, אבל למזלי הכרס מכסה אותם...
- היתרון היחידי להתעמל בגיל מבוגר, הוא למות חטוב.
- כולנו נהיים כבדים יותר עם השנים. זה בגלל כל המידע שמצטבר במוחנו. זו הגרסא שלי ואני דבק בה!
- בכל פעם שאני חושב על המראה שלי יותר מדי, אני נכנס לפאב ואחרי שעתיים אני כבר נראה הרבה יותר טוב.
- אשתי שאלה אותי "מה אתה עושה?" אז אמרתי "כלום". היא התעצבנה ואמרה ש"זה בדיוק מה שעשיתי אתמול!" אז אמרתי לה שעוד לא סיימתי...
אתם יכולים להריץ את הבדיחה הזו בין החברים שלכם, אבל למה להריץ אם אפשר סתם לשלוח...??
סבתא פולניה נותנת הוראות לנכד שלה שמגיע לבקר עם אשתו:
"אתה מגיע לדלת הראשית של הקומפלקס, אני בדירה 1402. באינטרקום שבכניסה אתה לוחץ עם המרפק על הכפתור של 1402 ואני אפתח לך. אחר כך אתה מגיע ללובי, ומצד שמאל יש מעלית. עם המרפק תלחץ על הכפתור של קומה 14. כשתגיע לקומה, הדירה שלי מצד ימין. עם המרפק תלחץ על הפעמון ואני אפתח לך".
"סבתא - זה נשמע מאוד פשוט, אבל למה ללחוץ עם המרפק כל הזמן?", שאל הנכד.
השיבה הסבתא: "מה, אתם באים בידיים ריקות???"
סוזי קיבלה חדשות רעות – סבא שלה נפטר ועל אף שזה לא היה מפתיע בשל גילו המופלג, היא קיבלה את הידיעה בלב כבד. עם זאת, מי שהכי סבלה מהמקרה הייתה סבתה בת ה-95, והיא מיד מיהרה לביתה על מנת לנחם אותה. כשהיא שאלה כיצד נפטר סבא, סבתה אמרה: "היה לו התקף לב בזמן שעשינו אהבה ביום ראשון בבוקר".
סוזי הופתעה מאוד מכך שסבא וסבתא שלה עדיין מקיימים יחסי מין בגילם המופלג, ואמרה לסבתה: "את יודעת, זה מאוד מסוכן בגילכם! כמובן שסבא יסבול מהתקף לב במוקדם או במאוחר אם יאמץ ככה את הלב שלו".
"הו לא..." אמרה סבתא. "תאמיני לי שאנחנו מאוד אחראיים. כבר לפני שנים רבות הבנו שלא כדאי לנו לאמץ יותר מדי את הגוף והלב, ולכן החלטנו שהזמן הטוב ביותר לעשות אהבה זה ביום ראשון בבוקר, לצלילי פעמוני הכנסייה".
סוזי הופתעה שוב ושאלה, "מה הקשר בין פעמוני הכנסייה ליחסי המין שלכם? זה סימן לכך שהאל שומר עליכם?"
"הו לא..." אמרה סבתא. "הפעמונים של הכנסייה מצלצלים בדיוק בקצב הנכון, איטי ורגוע, וכך סבא מוודא שלא לאמץ את עצמו יותר מדי – הוא פשוט זז לפי צלילי הפעמון".
"זה דווקא רעיון לא רע בכלל", אמרה סוזי, "אבל איך קרה שהוא בכל זאת סבל מהתקף לב?"
סבתא מחתה דמעה מעינה ואמרה, "סבא עוד היה איתנו אילולא עברה פה מכונית הגלידה הארורה הזו..."
השטן ישב בשערי הגיהינום כשרפי בן ה-80 פתאום הופיע לפניו מבולבל ואבוד. "הייתי איש טוב כל חיי!", הוא אמר בטון מיואש והשטן כמובן לא הופתע מדבריו, הוא הרי רגיל לשמוע את המשפט הזה מכל אדם שהוא פוגש, לכן הוא ביקש מרפי להסביר איך הוא מת, ואולי הם יגלו את התשובה יחדיו.
"ובכן, מאז שהראייה שלי החלה להידרדר אני נפגש פחות עם הנכד הבכור שלי, לכן החלטתי לעשות עימו יום כיף, הלכנו ביחד לפארק ואז פתאום ראיתי משהו זז ישר לעברו והבנתי שזה עכבר ענקי! עכשיו, כאילו שזה לא מספיק מפחיד ומבהיל, אין לדעת איפה הוא היה קודם ואילו מחלות הוא מעביר. לא רציתי שהוא ינשוך את הנכד שלי, בטח לא כשאני שומר עליו!".
"אז מה עשית?", שאל השטן בעודו מוציא משום מקום קופסת פופקורן ומתחיל לאכול כאילו שהוא צופה בסרט מתח. רפי ענה: "אתה לא מבין כמה ענק היה העכבר הזה! אז התחלתי להלום חזק בראשו בעזרת מקל ההליכה שלי. נכון שאני כבר לא ממש רואה טוב, אבל אני ממש כיסחתי לו את הצורה! הנכד שלי וכל הילדים שהיו בסביבה התחילו לצרוח ולבכות בטירוף – אתה הרי יודע איך הם כשהורגים לידם בעל חיים, אבל הייתי חייב להמשיך כדי לוודא שהעכבר לא יחזור עם החברים שלו!".
"אז הרגת אותו?", שאל השטן המסוקרן. "ודאי!", השיב רפי והמשיך, "וכעבור רגע הלב שלי הפסיק לפעום, כנראה שחטפתי התקף לב והנה אני כאן". השטן גירד בראשו ואמר שמשהו לא מסתדר לו בסיפור כי נראה שהסב נהג בתום לב ומכוונה טובה, לכן הוא התקשר למלאך האחראי בגן עדן כדי לברר מה עושים. שניהם ניסו להבין מה קרה ואיך נוצר הבלבול, ואז השטן כיסה לפתע את פומית הטלפון ופנה לרפי, "אני חושב שהבנתי מה קרה, תגיד רגע, איפה כל הסיפור הזה קרה?".
רפי גירד לרגע את הראש וענה: "אה, זה קרה בדיסנילנד".
זוג מבוגרים בני 80 הרגישו שהמוח מתחיל לבגוד בהם וקבעו תור אצל הרופא. הרופא בודק אותם ואומר להם שמבחינה פיזית הכול בסדר, אבל אם הם מרגישים שהזיכרון הולך ואובד, אולי כדאי שיתחילו לרשום לעצמם את הדברים שהם צריכים לעשות כדי שלא ישכחו. הזוג מודה לרופא וחוזר הביתה.
בערב, בזמן שהם צופים בטלוויזיה, הבעל קם מכיסאו.
"לאן אתה הולך?" שואלת האישה.
"למטבח," הוא עונה לה.
"תוכל להביא לי בבקשה צלוחית גלידה כשתחזור?"
"בשמחה!"
"אתה לא חושב שכדאי שתרשום את זה כדי שלא תשכח?"
"לא, זה בסדר," עונה הבעל, "אני אזכור."
"אבל אני רוצה גם תותים מעל," הוסיפה האישה, "עכשיו באמת כדאי שתרשום לעצמך כדי שלא תשכח."
"אני לא אשכח," עונה הבעל, "צלוחית גלידה עם תותים מעל, אין בעיה"
"אתה יכול גם להוסיף לי סירופ שוקולד?" היא שואלת בחביבות.
"אין בעיה," הוא עונה.
"אתה בטוח שאתה לא רוצה לרשום את זה?"
"אני לא צריך לרשום!" הבעל מאבד סבלנות, "את רוצה צלוחית גלידה עם תותים מעל וסירופ שוקולד!"
הבעל הולך למטבח ואחרי 20 דקות חוזר ומגיש לאשתו חביתה בפיתה.
"אתה רואה?" האישה מתפרצת בזעם, "אמרתי לך לרשום! שכחת לשים לי בצל!"
בחור צעיר שישב באוטובוס וקרא ספר, לפתע הרגיש נגיעות קלות על כתפו מאחור. הוא הסתובב וראה אישה זקנה שהושיטה לעברו שקית מלאה ואמרה: "נער צעיר, אתה רוצה קצת בוטנים? יש לי הרבה."
"בוודאי", ענה הבחור, לקח חופן בוטנים מהשקית והזקנה חזרה לשבת עם החברות שלה. חמש דקות מאוחר יותר, הרגיש הבחור שוב כמה נגיעות קלות על כתפו, הוא הסתובב וראה את אותה הזקנה ששוב הציעה לו בוטנים. הוא נענה בחיוב ולקח חופן בוטנים נוסף. לאחר מכן הזקנה חזרה לשבת עם חברותיה.
עשר דקות מאוחר יותר הזקנה נגעה שוב בכתפו, הוא הסתובב וראה שהיא מושיטה לעברו את שקית הבוטנים בחיוך. הבחור הסקרן לא הצליח להתאפק ושאל אותה: "גברתי, למה את לא אוכלת את הבוטנים בעצמך?"
"כי אין לי שיניים, נערי הצעיר" ענתה.
"אז למה קנית אותם בכלל?" שאל בפליאה.
הזקנה השיבה: "אני והחברות שלי אוהבות למצוץ את השוקולד שמסביב".
סבא אחד ביקש עזרה מהנכד שלו, שייקח את רשימת המצרכים שלו ויקפוץ לחנות כדי לעשות קניות בשבילו. הנכד הסכים בשמחה לבקשה, לקח את הרשימה ויצא לדרך. לאחר כשעה הוא חזר לבית סבו עם שקית עמוסה בכל טוב, ועזר לו לסדר את כל האוכל והמצרכים בבית. לפני שהנכד עזב, שאל אותו הסבא, "כמה כסף אני צריך להחזיר לך על הקניות?". "הכל ביחד היה 67 שקלים" ענה הנכד ובתגובה לכך סבו נאנח בקול גדול...
"מה קרה סבא?", שאל הנכד.
"זה פשוט מדהים אותי כמה שדברים יקרים היום. פעם הייתי יכול להשיג 2 תבניות ביצים, 2 כיכרות לחם, 6 תפוחי אדמה, חלב ושלושה בקבוקים של בירה, ועדיין היה נשאר לי עודף מ-10 שקלים! פעם המצב היה ממש אחרת..."
"טוב היום כבר אין דברים כאלה יותר סבא", אמר הנכד.
"כן", נאנח הסבא, "היום כבר יש יותר מדי מצלמות אבטחה בכל מקום".
המעשה ארע בבית הכנסת במהלך תפילת חג...
לפתע נפתחה הדלת ובפתח עמד השטן.
בקרב הנוכחים פרצה פאניקה, והציבור נמלט על נפשו מפחד הפגישה איתו.
רק יהודי זקן אחד נשאר יושב שלו על מקומו.
נגש אליו השטן ושאלו: "מה קרה לך, אינך פוחד ממני?"
"בכלל לא" השיב היהודי בנחת.
"ואיך זה שאתה מחוסן מהפחד מפני?" תמה השטן.
"48 שנות נישואין לאחותך" השיב הקשיש בשלווה...
יפה וטובה, שתי חברות פולניות שמכירות כבר שנים רבות, יושבות יחד ומשוחחות על חיי הנישואים שלהן. יפה שואלת את רבקה איך היא ובעלה מסתדרים עם הגיל, ורבקה עונה: "קשה לנו כי אנחנו כבר לא צעירים ומתביישים במה שאי אפשר כבר לעשות בגילנו".
"ואיך אתם מסתדרים עם הבריאות?", יפה ממשיכה לשאול, ורבקה עונה לה שזה לא פשוט: "בעלי כבר לא רואה כל כך טוב בלי המשקפיים שלו ולי יש לחץ דם גבוה".
"ומה לגבי אקשן במיטה?", מתעניינת יפה בתעוזה, "שם דווקא הכול בסדר" רבקה משיבה בהפתעה, "אני רק מתעקשת שנעשה את זה בחושך מוחלט".
"אה", אומרת רבקה, "זה בגלל שאתם כבר לא צעירים, ובעלך לא רואה טוב ולך יש לחץ דם גבוה?"
"ממש לא", רבקה עונה, "אני פשוט לא יכולה לסבול את זה שאני רואה אותו נהנה!"
יום אחד אני רואה בסופרמרקט סבא הולך עם נכדו בן השלוש. היה ברור שהסב מתקשה להתמודד עם הבכי הבלתי פוסק של הנכד בכל פעם שראה ממתקים, חטיפים או צעצועים וצרח בקולי קולות.
אך עם זאת, הסבא הצליח להתאפק, שמר על קור רוח ואמר בקול רגוע ושלו: "רון, תירגע, זה לא ייקח הרבה זמן".
משלא פסקו הצעקות, המשיך הסב להרגיע בקול מאופק: "רון, תחזיק מעמד, הכל יהיה בסדר. אנחנו מסיימים את הקניות ונצא מפה".
משגברו הצרחות בקופה, מרגיע הסב בשלווה: "רון, אין סיבה להתרגז, נסה ליהנות מהטיול המשותף, ובעוד דקה אנחנו באוטו בדרך חזרה הביתה".
בחנייה, בעודו מעמיס את המצרכים, לא התאפקתי וניגשתי אל הסב. "תשמע, אני חייבת להגיד לך, אתה פשוט סבא מדהים. איך דיברת אל הילד ואיך הרגעת אותו בקור רוח למרות העצבים. רון הוא ילד בר מזל שיש לו סבא כמוך".
"תודה", אומר הסב, "אבל רון זה אני. לנודניק הקטן והמעצבן הזה קוראים נועם..."
שאלה: כמה ימים יש בשבוע?
תשובה: 6 ימי שישי, שבת אחת.
שאלה: מתי פנסיונר הולך למיטה?
תשובה: שלוש שעות אחרי שהוא נרדם על הספה.
שאלה: כמה פנסיונרים דרושים כדי להחליף נורה?
תשובה: רק אחד, אבל זה עלול להימשך כל היום.
שאלה: למה פנסיונרים סופרים אגורות?
תשובה: הם היחידים שיש להם זמן לזה.
שאלה: איך נקרא אדם שנהנה מהעבודה ומסרב לצאת לגמלאות?
תשובה: דפוק בראש!
שאלה: מדוע פנסיונרים לא כל כך ממהרים לפנות דברים מהבוידעם או המחסן?
תשובה: הם יודעים שברגע שיפנו מקום, אחד הילדים הבוגרים שלהם יבקש לאחסן שם כל מיני דברים.
שאלה: מדוע אומר הפנסיונר שהוא לא מתגעגע לעבודה, אבל מתגעגע לאנשים שעבד איתם?
תשובה: הוא מנומס מכדי לומר את האמת כולה.
שאלה: האם אתה ממליץ לחבריך לפרוש לגמלאות?
תשובה: מה פתאום, הכבישים עמוסים, בתי הקפה מלאים ומישהו צריך לפרנס אותנו.
ואחרון-אחרון חביב: מה אתה עושה כל השבוע?
תשובה: מיום ראשון עד חמישי, שום דבר. ביום שישי ושבת אני נח.
במהלך קניות בסופרמרקט ראתה אישה סבא שעושה קניות עם נכדו בן ה-5. היא מיד הבחינה בהתנהגות המופרעת של הילד, שלא הפסיק לצרוח וביקש מהסבא לקנות לו כל ממתק אפשרי.
האישה הלכה בעקבותם ושמעה את הסבא אומר בקול רגוע: "די יוסי, מספיק, עוד 5 דקות אנחנו בבית ותוכל לעשות מה שאתה רוצה. לא עכשיו, יש כאן אנשים".
המשיכה האישה לעקוב אחריהם, ושוב הילד התחיל לצרוח שהוא רוצה שוקולד נוסף שראה, הסבא מיד הביא לו אותו ואמר ברוגע: "יוסי, שלוט בעצמך, יש כאן אנשים וזה לא יפה, עוד מעט נהיה בבית ותתפרץ כמה שתרצה. זה לא יפה ליד אנשים".
כשהמשיכו לעבר הקופה החל הילד לזרוק פריטים מהעגלה על הריצפה, והסבא אמר בקול רגוע: "יוסי, להתנהג ככה מול אנשים זה לא יפה. שלוט בעצמך, עוד כמה דקות מגיעים הביתה ותוכל לעשות מה שתרצה".
האישה התפעלה מהסבא הרגוע וביציאה מהסופר אמרה לו: "אני יודעת שזה לא ענייני, אבל הדרך שבה דיברת אל יוסי הקטן, איך שניסית להרגיע אותו ולהסביר לו שלא להתפרץ ליד אנשים, זה פשוט נפלא! אתה סבא נהדר וליוסי יש מזל גדול שהוא הנכד שלך!".
הסבא שמע וענה בעצבים: "אני יוסי, השם שלו זה דני והוא הולך לקבל מכות בבית!".
כולם שאלו את בן ה-100 הקשיש ובת זוגתו בת ה-98 מה הסוד שלהם לאריכות ימים. האיש הזקן סיפר: "ובכן, אגיד לכם מה הסוד שלי. אני נשוי כבר 75 שנה. הבטחתי לאשתי מאז שהתחתנו שבכל פעם שנריב, המפסיד ילך 5 קילומטר. אז ככה הלכתי 5 קילומטר כל יום במשך 75 שנה".
כולם מחאו לו כפיים ושאלו: "רגע, אבל איך אשתך כל כך בריאה גם כן"?
"זה סוד נוסף", אמר הזקן, "במשך 75 שנה, מדי יום, היא הייתה עוקבת אחרי כדי לוודא שאני באמת הולך 5 קילומטרים שלמים."
יום אחד ביקש סבא יעקב מנכדתו דניאל שתעזור לו לשתול צמחים בגינה. לאחר כחצי שעה של עבודה ראה הסבא שנכדתו הפסיקה לשתול צמחים ורק עמדה והביטה על האדמה. סבא יעקב ניגש אליה ושאל: "מה קרה? כבר התעייפת?"
"לא סבא", ענתה דניאל, "מצאתי תולעת קטנה ומסכנה שלא מצליחה להיכנס לחור שלה באדמה".
סבא יעקב ניגש לראות במה מדובר, וראה שדניאל מחזיקה בתולעת ומנסה להכניס אותה בחזרה לחור באדמה, אולם היא אינה משתפת איתה פעולה. לאחר כמה רגעים של צפייה בנכדתו נאבקת בתולעת הוא פנה לדניאל ואמר לה: "מתוקה תוותרי, את לא תצליחי כי זה בלתי אפשרי. התולעת הזו יותר מדי רפויה ומידלדלת כדי שתוכלי לדחוף אותה לשם".
דניאל התעלמה מסבה ולכן אחרי מספר שניות הוא אמר לה: "את יודעת מה, בואי נעשה התערבות; אתן לך עוד 2 דקות לנסות להכניס את התולעת לחור. אם תצליחי, תקבלי ממני 50 שקלים, אבל אם לא תצליחי אחרי 2 הדקות אנחנו חוזרים לשתול צמחים ולא משחקים עוד עם התולעת, טוב?"
דניאל חשבה קצת, ואז רצה הביתה עם התולעת בידה. כשחזרה לגינה היה בידה השנייה תרסיס לשיער. היא ריססה את התולעת עד שנהייתה ישרה ונוקשה כמסמר והיא הכניסה אותה בקלות לתוך החור באדמה.
סבא יעקב הרים גבה, נתן לדניאל את 50 השקלים שהבטיח לה, חטף מידה את תרסיס השיער ורץ בחזרה לתוך הבית.
כעבור חצי שעה סבא יעקב חזר לגינה ונתן לנכדתו 50 שקלים נוספים. דניאל המופתעת אמרה: "סבא, כבר הבאת לי כסף, הכל בסדר... אתה מרגיש טוב?"
"אני מרגיש מצוין!", אמר סבא יעקב, "50 השקלים שנתתי לך קודם היו ממני, וה-50 האלה זה מסבתא שלך כאות תודה על הרעיון המעולה שלך!"
איש זקן היה בעלים של חווה גדולה מזה שנים. היה לו אגם גדול בקצה החווה, עם שולחנות פיקניק נאים, מגרש טניס וכמה עצי תפוח ואגס. ערב אחד, החוואי הזקן החליט לרדת לאגם, מאחר שלא היה שם כבר זמן רב, ולבדוק מה העניינים. הוא לקח דלי גדול עימו להביא בחזרה קצת מהפירות. כאשר התקרב לאגם, שמע קולות צועקים וצוחקים באושר.
כאשר התקרב, ראה כי הייתה זו קבוצה של בחורות שרחצו בעירום באגם שלו. כאשר הבנות הרגישו בנוכחותו, כולן שחו ונעמדו בצד של המים העמוקים באגם. אחת מהן צעקה לו: "לא נצא החוצה עד שתעזוב"!
הזקן ענה: "לא באתי הנה כדי לצפות בכן שוחות בעירום או לגרום לכן לצאת מהאגם ערומות". וכשהוא מרים את הדלי אמר: "באתי הנה כדי להאכיל את התנין"...
מוסר השכל : גם זקנים יכולים לחשוב מהר...