היום זהו המשחק השביעי של ליגת ה-NBA האמריקאית, ואוהד נלהב של קבוצת הכדורסל המקומית עשה את דרכו לאצטדיון ותפס את מקומו.
רגע לפני תחילת המשחק, הבחין האוהד להפתעתו כי הכיסא לידו נשאר פנוי. הוא פנה אל הגבר שישב מהעבר השני של הכיסא ושאל אותו: "סליחה, מישהו מתכוון לשבת פה?"
הגבר הסתכל עליו ואמר בעצב: "לא, הכיסא ריק."
"מה?! מי המשוגע שקונה כרטיס למקום כל כך יקר במשחק כל כך חשוב ב-NBA ולא מגיע?!" אמר האוהד בפליאה ושמץ של כעס ניכר עליו.
הגבר ענה לו: "ובכן, זה הכיסא שלי, אבל אישתי הלכה לעולמה וזהו משחק ה-NBA הראשון שאנחנו לא מגיעים יחד"
האוהד הסתכל על הגבר במבט מרחם ומבויש: "אני מצטער לשמוע, לא התכוונתי. אבל לא היה מישהו אחר - חבר או קרוב משפחה שרצה לבוא איתך?"
ענה הגבר: "לא איזה... כולם בהלוויה..."
שלושה גברים ושלוש נשים נוסעים למשחק כדורגל באירופה ברכבת.
בתחנת הרכבת אחד הגברים שם לב שהנשים קונות רק כרטיס אחד לשלושתן.
"איך אתן חושבות לעבור את הנסיעה עם כרטיס אחד?" השתומם.
"חכה ותראה." הגיעה התשובה.
לאחר שהם עולים לרכבת, הבנות נדחסות לתא שירותים.
לאחר כמה דקות עובר הכרטיסן ודופק על הדלת.
"כרטיס בבקשה!"
הדלת נפתחת ויד מעודנת יוצאת ונותנת לו את הכרטיס.
הגברים מתפעלים מהחוכמה.
בדרך חזרה, הם מחליטים לעשות כדוגמתן וקונים כרטיס אחד. אך הפעם הם שמים לב שהנשים אינן קונות כרטיס בכלל.
"איך תעברו את כל הנסיעה עכשיו בלי כרטיס בכלל?"
"חכו ותראו." השיבו הבנות.
לאחר שעולים הם לרכבת, הגברים מיד נדחסים לחדר שירותים אחד, והבנות לחדר השני.
לאחר דקה, אחת הבנות יוצאת מן השירותים, הולכת אל תא השירותים של הגברים, דופקת ומרעימה -
"כרטיס בבקשה!"
דן היה בחור רווק שחי בבית בו גדל יחד עם אביו, ועבד בעסק המשפחתי. כאשר גילה שהוא עומד לרשת הון עתק, כשאביו החולה ימות, הוא החליט שעליו לחפש אישה שאיתה יוכל לחלוק את העושר הזה.
ערב אחד, במהלך פגישת משקיעים, עיניו נתפסו על האישה הכי יפה שיצא לו לראות. יופייה הטבעי גרם לו להחסיר פעימה. "אני נראה כמו סתם בחור רגיל", הוא אמר לה, "אך בעוד כמה שנים, אבי יהיה חולה ואני עומד לרשת 200 מיליון דולר." מופתעת לחלוטין, ביקשה האישה את כרטיס הביקור שלו, ושלושה ימים לאחר מכן, הפכה להיות אימו החורגת...
אין מה לעשות, נשים הרבה יותר טובות בניהול פיננסי מגברים!
מוטי ישב לו בפאב ובהה בכוס המשקה שלו. הוא עשה זאת במשך חצי שעה, עד שניגש לעברו נהג משאית גס רוח, לקח את כוס המשקה שלו ושתה את כולה בבת אחת. כשסיים לגמוע את הלגימה האחרונה, מוטי המסכן החל לבכות.
נהג המשאית אמר, "מה קרה גבר? בסך הכל התלוצצתי. הנה, אני אזמין לך משקה נוסף על חשבוני. אני פשוט לא יכול לראות גבר בוכה". "זה לא זה", אמר מוטי, "פשוט עבר עלי היום הגרוע ביותר בחיי..."
"ראשית, התעוררתי מאוחר והגעתי למשרד באיחור. הבוס שלי כעס עלי כל כך עד שפיטר אותי מיד על המקום. כשיצאתי מבניין המשרדים והלכתי לכיוון האוטו שלי, גיליתי שגנבו לי אותו. בתחנת המשטרה אמרו לי שאין שום דבר שניתן לעשות, אז לקחתי מונית הביתה וכשנכנסתי לבית גיליתי ששכחתי את הארנק עם כרטיס האשראי שלי ברכב של נהג המונית שכבר נסע. כשחזרתי הביתה ונכנסתי לחדר השינה מצאתי בו את אשתי עם הגנן. עזבתי את הבית, באתי לפאב, ובדיוק כשחשבתי לשים קץ לחיי - אתה באת ושתית את כל הרעל שלי!"
שייח' פרסי מפורסם ועשיר הגיע לבית חולים בעקבות בעיה רפואית דחופה ומיד נשלח לחדר ניתוח כדי שהרופאים יוכלו לנסות להציל את חייו, הייתה רק בעיה אחת, לשייח' היה סוג דם נדיר מאוד ובבית החולים לא היו מנות דם מתאימות, למרבה המזל, לאחר בירור קצר הרופאים גילו שבבית החולים מבקר יהודי צעיר שיש לו את סוג הדם המתאים. השייח' הבטיח לצעיר פיצוי הולם אם הוא יסכים לתרום לו דם כדי שהוא יוכל לעבור את הניתוח, והיהודי הסכים בשמחה.
הניתוח עבר בהצלחה והשייח' היה נאמן להבטחתו – כמה ימים לאחר שהוא יצא מבית החולים הוא קנה ליהודי שעון רולקס יוקרתי ומכונית BMW חדשה. שבוע ימים לאחר מכן השייח' הגיע לבית החולים כדי לעבור ביקורת לאחר הניתוח ולרוע המזל הרופאים גילו שמשהו השתבש בצורה נוראית ושיש צורך לערוך ניתוח דחוף נוסף. בצירוף מקרים מדהים, אותו צעיר יהודי שתרם לשייח' דם עבור הטיפול הקודם שלו ביקר בבית החולים שוב בדיוק באותו היום, וכדי לאפשר לו לעבור את הניתוח הדחוף ומציל החיים השייח' ביקש מהרופאים לפנות אליו לצורך קבלת תרומת דם נוספת בתמורה לפיצוי הולם.
היהודי הסכים בשמחה להעניק תרומת דם נוספת, וכעבור כמה ימים כשהוא כבר חזר לביתו, הוא שמע דפיקה בדלת וגילה שם שליח שנתן לו מעטפה יוקרתית עם החותמת האישית של השייח'. 'כרטיסי טיסה? צ'ק על סכום כסף מטורף? מעניין מה הוא הביא לי הפעם...' חשב הצעיר. אך כשהוא פתח אותה הוא מצא בפנים רק כרטיס ברכה פשוט שעליו היו כתובות כמה מילות תודה.
מבולבל ומאוכזב, התקשר הצעיר לשייח' הפרסי ושאל אותו "תגיד, איך זה יכול להיות שבפעם הקודמת שעזרתי לך אתה היית כל כך נדיב והענקת לי מתנות נפלאות, ובפעם השנייה שאני מציל את החיים שלך כל מה שאני מקבל זה כרטיס ברכה מסכן?"
"תראה..." ענה השייח', "בפעם הראשונה שעזרת לי הייתי 100% פרסי גאה והייתי חייב לך פיצוי הולם. עכשיו כשיש לי את הדם שלך בגוף אני כבר כמעט כמוך! אז לא צריך לעשות עניין גדול מקצת עזרה של יהודי ליהודי..."
עובד מפעל שסבל מתאונת עבודה לא קיבל את הפיצויים שמגיעים לו ולכן החליט לתבוע את מנהל המפעל ולדרוש סכום כסף גדול מאוד. משום שהוא לא היה איש עשיר במיוחד, הוא יכל להרשות לעצמו רק עורך דין צעיר אחד, שהתמודד מול שורה ארוכה של עורכי דין מנוסים ויקרים מאוד.
המצב לא נראה מזהיר משום שעורכי דינו של מנהל המפעל עשו כל שביכולתם כדי לסבך את התביעה בכמה שיותר מידע מעורפל, ראיות חלקיות ותקדימים מתחומים אחרים. בסיום הדיונים העובד המודאג ניגש לעורך הדין הצעיר שלו בדאגה והסביר לו שאם הוא לא יזכה בתיק הזה, לו ולמשפחתו לא יהיה כסף לאוכל. "הכול בידיים של השופט עכשיו, כבר אין לי מה לעשות" הוא ענה לו.
"אולי יש משהו שאני יכול לעשות? לשלוח לשופט הזמנה לארוחת ערב בביתי או מתנה כדי שהוא ייראה שאני איש טוב ולא סתם תובע חמדן?" שאל העובד.
"ממש לא!" השיב עורך הדין, "השופט ידוע בהקפדה שלו על כללי האתיקה ואם תעשה משהו כזה הוא מאוד יכעס ואולי אף יאשים אותך בניסיון שוחד! אני ממליץ לך להתרחק ממנו כמה שיותר אחרת אתה תבטיח את ההפסד שלנו בתיק הזה."
זמן מה לאחר מכן, כשפסק הדין של המשפט פורסם, התברר שהשופט פסק לזכותו של התובע. "אני חייב להגיד לך שבלעדייך זה לא היה קורה" אמר העובד לעורך הדין, "רק בזכות הטיפ שנתת לי על המתנה ניצחנו."
"ברור, אם היית שולח לשופט מתנה היינו מפסידים בוודאות." ענה עורך הדין.
"אבל בסוף כן שלחתי לשופט מתנה!" אמר העובד המרוצה.
"מה?! מה כבר שלחת לו?" שאל עורך הדין ההמום.
"קופסה ישנה של סיגרים שמצאתי במחסן שלי" הסביר העובד.
"אני לא מבין איך זה עבד" אמר עורך הדין, "אני מכיר את השופט הזה והוא בכלל לא מעשן, למה שהוא יפסוק לטובתך בזכות מתנה גרועה שכזאת?"
השיב העובד התובע: "אולי זה בגלל ששלחתי ביחד עם הסיגרים גם את כרטיס הביקור של המנהל שלי..."
לאבא גרוזיני אחד היו שני בנים - האחד חכם ועם ראש לעסקים והשני טיפש ולא יוצלח. כשהוא מת, הבן החכם התקשר לטיפש ואמר לו: "שמע, יש לי פגישת עסקים חשובה ולא אוכל להגיע ללוויה. אני רוצה שאבא ילך בצורה מכובדת אז אל תחסוך בהוצאות - הנה פרטי כרטיס האשראי שלי, תחייב הכל עלי".
האח הטיפש טיפל בכל סידורי הלוויה והמחיר לא יצא גבוה מדי, אז האח החכם היה בטוח שהכל תם ונשלם. פתאום אחרי כמה חודשים הוא שם לב למשהו מוזר והתקשר לאחיו הלא יוצלח: "תגיד, איך זה יכול להיות שהכרטיס שלי מחויב כל חודש על 300 שקלים בעסקה שלא אני עשיתי - אתה משתמש בכרטיס שלי?"
האח הטיפש אמר: "מה פתאום!"
"אז איך אתה מסביר את זה?" שאל האח החכם.
"אהה", אמר האח הטיפש, "רצית שלא נחסוך בהוצאות על אבא ולא היה לו שום דבר טוב בארון, אז במקום להוציא עכשיו מלא כסף על בגדים חדשים פשוט לקחתי לו חליפה שכורה!"
יעקב סוף סוף יצא לפנסיה, והוא החליט שברצונו לעבור לגור במקום שקט שבו יוכל להעביר את ימיו ברוגע ובנועם ולישון בכל אחר צהריים כמו תינוק. הוא רכש בית ברחוב שקט, לא רחוק מבית ספר. הבעיה היא שבמשך שבוע שלם, בכל יום אחרי הצהריים ובדיוק בשעה שבה ישן, עברו ליד ביתו שלושה ילדים עם מקלות בידיים, אותם הם דפקו על פחי אשפה והרעישו בקולי קולות.
יעקב החליט שזה חייב להיפסק, והיה לו רעיון מושלם. הוא חיכה שהילדים יגיעו, וכשאכן הופיעו כהרגלם, הוא יצא אליהם ואמר להם, "אתם ילדים ממש נהדרים, גם אני הייתי כמוכם כשהייתי בגילכם – הייתי דופק מקלות על כל דבר שראיתי. אתם מזכירים לי את עצמי כשהייתי קטן – תעשו לי טובה, אם תעברו פה בכל יום ותעשו את זה, אני אתן לכל אחד מכם 5 שקלים".
הילדים כמובן שמחו ואמרו לו שהם יחזרו בכל יום וירעישו כמה שיותר.
עברו מספר ימים בהם יעקב שילם לילדים 5 שקלים כפי שהבטיח, ויום אחד הוא יצא לפגוש אותם עם פרצוף עצוב. הוא אמר להם, "תראו ילדוד'ס, אני ממש מצטער, אבל נבלע לי כרטיס האשראי ולא הצלחתי להוציא כסף. אין לי מספיק כדי לתת לכם הרבה, אז תצטרכו להסתפק ב-2 שקלים לכל אחד". הילדים כמובן לא היו מרוצים, אך קיבלו את התשלום והמשיכו לדפוק על הפחים כהרגלם.
עברו עוד מספר ימים, בהם הילדים הרעישו ככל יכולתם עבור 2 שקלים ליום. יצא יעקב לפגוש אותם יום אחד, ופניו היו קודרים מאוד. "תראו...", אמר להם, "אני ממש מצטער, אבל לא קיבלתי את כספי הפנסיה שלי החודש. אני אאלץ להביא לכל אחד מכם רק חצי שקל".
"זהו?!" אמר המנהיג של החבורה. "נראה לך שאנחנו נבזבז את הזמן שלנו על חצי שקל? השתגעת! אין מצב! אנחנו לא נחזור לפה עוד, זה לא שווה את זה!".
ומאז, יעקב ישן בכל אחר צהריים כמו תינוק...
בלובי של בנק גדול נתלה שלט חדש:
"לתשומת ליבכם, בנק זה מפעיל מערכת כספומט חדשה המאפשרת ללקוחות למשוך מזומנים מהמכונה מבלי לעזוב את הרכב שלהם. לקוחות המעוניינים בשירות זה, מתבקשים לעקוב אחר הוראות השימוש"
לאחר חודשים של מחקר ניסיוני, הוחלט לייצר הוראות שימוש נפרדות לגברים ולנשים:
הוראות שימוש לגברים:
1. סע עד לכספומט.
2. פתח את חלון הרכב.
3. הכנס כרטיס למכונה והזן את הקוד הסודי שלך.
4. הזן את כמות המזומנים שברצונך למשוך.
5. הוצא את הכרטיס, הכסף והקבלה.
6. סגור את החלון.
7. סע לשלום!
הוראות שימוש לנשים:
1. סעי עד לכספומט.
2. עשי רוורס כך שחלון הנהג יהיה בקו אחד עם המכונה.
3. הרימי הנדברקס ופתחי את החלון.
4. מצאי את התיק שלך, הוציאי את כל תכולתו עד שתמצאי את הארנק שבו כרטיס הכספומט שלך. החזירי את כל התכולה המפוזרת לתיק.
5. תגידי לאדם שאת מדברת איתו בדיבורית, שתחזרי אליו אחר-כך.
6. נסי להכניס את הכרטיס לתוך המכונה.
7. פתחי את דלת המכונית כדי לאפשר גישה קלה יותר בשל המרחק המופרז של הרכב.
8. הכניסי את הכרטיס.
9. הכניסי מחדש את הכרטיס, הפעם בצורה הנכונה.
10. חפרי בתיק כדי למצוא את הפנקס בו רשמת את הקוד הסודי.
11. הזיני את הקוד הסודי.
12. לחצי ביטול והזיני מחדש את הקוד הסודי, הפעם בסדר הנכון.
13. הזיני את כמות המזומנים שברצונך למשוך.
14. בדקי איפור במראה הקדמית.
15. קחי את הכסף והקבלה.
16. רוקני מחדש את התיק כדי למצוא את הארנק ושימי בו את הכסף.
17. כתבי ביומן את סכום החיוב ושמרי את הקבלה בתא המיועד לכך בארנק.
18. בדקי שוב את האיפור.
19. התניעי וסעי קדימה 2 מטרים.
20. עשי רוורס חזרה למכונה.
21. קחי את הכרטיס.
22. הפכי מחדש את התיק כדי לאתר את הארנק ולשים בו גם את הכרטיס.
23. הוציאי לשון לנהג הזועם שחיכה מאחורייך.
24. התניעי והתחילי מחדש בנסיעה.
25. חייגי לאדם שדיברת איתו קודם.
26. סעי עוד 2-3 ק"מ.
27. שחררי הנדברקס.
בלונדיני אחד מגיע לקופת הכרטיסים בקולנוע והמוכר המום לראות אותו. "זאת כבר פעם חמישית שאתה בא לפה בעשר דקות האחרונות וקונה כרטיס לאותו הסרט, מה קורה פה?"
"זה גם מה שאני רוצה להבין!" אומר הבלונדיני בזעם, "כל פעם שאני בא להיכנס מישהו בכניסה לוקח ממני את הכרטיס וקורע אותו!"
הבלונדינית שהתיישבה במחלקה ראשונה
בלונדינית עולה למטוס לניו יורק, נכנסת למחלקה הראשונה, שמה את התיק שלה בתא ומתיישבת.
אחרי כמה דקות ניגשת אליה דיילת ואומרת לה: "גבירתי אני מצטערת אבל את צריכה ללכת לשבת במחלקת תיירים אין לך כרטיס למחלקה ראשונה"
הבלונדינית עונה: "אני בלונדינית, אני בדרך לניו יורק ובשום אופן אני לא קמה".
הדיילת לא רוצה לעורר מהומה ולכן היא ניגשת לטייס המשנה ומבקשת ממנו עזרה. טייס המשנה ניגש לבלונדינית ומסביר לה שהיא לא יכולה לשבת במחלקה ראשונה בלי כרטיס והבלונדינית עונה:
"אני בלונדינית, אני בדרך לניו יורק ובשום אופן אני לא קמה".
ניגש טייס המשנה לקברניט ומדווח לו. הקברניט אומר לו: "אל תדאג , אשתי בלונדינית אני יודע איך לטפל בדברים האלה".
ניגש הקברניט לבלונדינית לוחש לה משהו באוזן והיא מיד קמה ועוברת למחלקת תיירים תוך כדי שהיא ממלמלת "אני לא מבינה למה אף אחד לא אמר לי שום דבר...".
הדיילת וטייס המשנה מיד רצים לקברניט ושואלים אותו מה הוא אמר לה.
"אמרתי לה שהמחלקה הראשונה לא מגיעה לניו יורק."
שלושה אנשי עסקים ושלושה שרברבים הגיעו לתחנת רכבת וקנו כרטיסים לכיוון מרכז הארץ על מנת להשתתף בכנס. כל אחד משלושת אנשי העסקים קנה כרטיס לעצמו, אולם שלושת השרברבים קנו יחדיו רק כרטיס אחד.
"איך שלושתכם מתכננים לנסוע ברכבת רק עם כרטיס אחד?" שאל אחד מאנשי העסקים את השרברבים. "חכה ותראה..." ענה אחד השרברבים וחייך.
כשעלו לרכבת, אנשי העסקים התיישבו בכיסאות, בעוד ששלושת השרברבים נדחסו לתוך אחד מתאי השירותים וסגרו אחריהם את הדלת.
כשהכרטיסן עבר ברכבת וביקש לראות כרטיסים, הוא דפק על דלת השירותים ואמר, "כרטיס בבקשה". הדלת נפתחה ומתוכה יצאה יד אחת שאחזה בכרטיס. הכרטיסן לקח את הכרטיס והמשיך בדרכו.
אנשי העסקים התרשמו מהרעיון הגאוני, והחליטו לנסות אותו בדרך חזרה לעירם.
כשהסתיים הכנס, חזרו שלושת אנשי העסקים ושלושת השרברבים לתחנת הרכבת. אנשי העסקים קנו כרטיס אחד עבור שלושתם, אולם הם שמו לב שהפעם השרברבים לא קנו אפילו כרטיס אחד.
"אין שום סיכוי שתצליחו לנסוע ברכבת עכשיו מבלי שיתפסו אתכם!" אמר אחד מאנשי העסקים. "חכה ותראה..." ענה אחד השרברבים וחייך.
הם עלו לרכבת, ובזמן ששלושת אנשי העסקים נדחסו לתא השירותים הקטן, שלושת השרברבים נדחסו לתא שירותים אחר.
זמן קצר לאחר מכן יצא אחד השרברבים מתא השירותים, דפק על דלת התא שבו הסתתרו אנשי העסקים ואמר "כרטיס בבקשה..."
אישתו של דרור חזרה הביתה מאוחר מהעבודה עם תיק חדש שנראה איכותי ויקר מאוד. "מתוקה, זה נראה כאילו יש לך תיק חדש של ג'וצי! איך השגת אותו?" הוא שאל אותה.
"הבוס שלי ואני קנינו היום כרטיס לוטו ביחד וזכינו! קניתי את התיק הזה עם החצי שלי מהכסף".
שבוע לאחר מכן אישתו של דרור שוב נכנסה הביתה מאוחר, הפעם עם משקפי שמש חדשות, מה שכמובן גורם לו לשאול אותה איפה היא קנתה אותם וכמה הם עלו.
"אתה לא תאמין! לי ולבוס שלי עוד נשאר קצת כסף מהזכייה של שבוע שעבר, אז קנינו היום עוד כרטיס לוטו ושוב זכינו. עם החצי שלי מהכסף החלטתי לקנות את המשקפיים האלה ולהתפנק קצת".
עוד שבוע עובר ואישתו של דרור נכנסת הביתה בשעת לילה מאוחרת עם צמיד חדש על היד. "תני לי לנחש" הוא אומר לה, "את והבוס שלך שוב זכיתם בלוטו?"
"כן! זה ממש מדהים איזה מזל מטורף יש לנו! בדיוק עכשיו קניתי לעצמי את הצמיד הזה והאמת היא שאני ממש מותשת מכל הבלגן בחנות, יש סיכוי שאתה תעשה לי טובה ענקית ותמלא לי את האמבטיה כדי שאני אוכל לנוח קצת?"
"הכל בשבילך יקירתי..." ענה דרור.
כעבור כמה דקות האישה מגיעה לחדר המקלחת ורואה שהאמבטיה מלאה רק בס"מ וחצי של מים.
"דרור מה זאת הבדיחה הזאת? איך נראה לך שאני אעשה אמבטיה עם כל כך מעט מים?"
"מה את רוצה מתוקה? אני שמתי מעט מים כי אני לא רוצה להרטיב את "כרטיס הלוטו" שלך!"
הרב הניו יורקי ג'ונתן כהן בדיוק נכנס לנמל התעופה קנדי בדרכו לעלות על טיסה לישראל, כשפתאום פגש בטרמינל את חנהל'ה, חברת ילדות שלו מלוס אנג'לס אותה לא ראה כבר שנים ארוכות. "אוי, כמה טוב לראות אותך חנה'לה!", בירך אותה לשלום הרב, "מה שלומך בימים אלו?"
"יכול היה להיות יותר טוב", ענתה לו חנהל'ה ונימת צער עמוק בקולה: "אני ובעלי ינקי מנסים להביא ילד לעולם כבר 15 שנים ולא מצליחים".
"אוי א-ברוך, אני כל כך מצטער לשמוע", אמר בתגובה הרב, "אבל תשמחי לדעת שאני בדיוק בדרך לעלות על טיסה לישראל, שם אני נוסע לביקור בכותל המערבי הקדוש בירושלים. אני מבטיח לך שאשים שם פתק עם בקשה מיוחדת לאלוהים עבורך ועבור בעלך ינקי היקר".
"תודה רבה לך, רבי ג'ונתן", בירכה אותה חנהל'ה, "שתהיה לך דרך צלחה". אחרי עוד כמה דברי חולין קצרים שהחליפו השניים, הם נפרדו לדרכיהם.
5 שנים לאחר מכן, כשג'ונתן בדיוק אכל ארוחת ערב בדירתו בניו-יורק, הוא שמע דפיקה בדלת. הוא פתח ומצא את חנהל'ה עומדת על סף הדלת עם בטן הריונית גדולה. "אוי ג'ונתן היקר", היא התמוגגה למראה חברה הוותיק אחרי שנכנסה לדירתו, "זוכר את הפתק הזה שהבטחת שתטמון עבורי בכותל לפני כמה שנים? אז תשמח לשמוע שאני ובעלי ינקי כבר הצלחנו להביא מאז לעולם זוג תאומים מתוקים, ואז עוד שלישייה חמודה – ועכשיו אני בדיוק בהריון עם לא פחות מרביעייה!"
הרב ההמום לא יכול היה להסיר את החיוך מפניו אחרי ששמע את הבשורה של חנהל'ה, ואז פתאום היא שלפה מתיקה כרטיס טיסה לישראל עם התאריך של מחר ונתנה אותו בידיו של הרב. "חנהל'ה היקרה", אמר הרב בתדהמה, "אושרך אושרי – ממש לא הייתה צריכה להביא לי מתנת תודה עבור זה".
"מתנת תודה?", אמרה חנהל'ה ולפתע נימת הקול שלה השתנתה והפכה כעוסה: "אני רוצה שתיסע עכשיו לירושלים, תמצא את הפתק הזה ששמת בכותל ותוציא ותקרע אותו! אני לא יכולה עם הלידות האלו יותר!"
גבר אחד ישב על הבר באיזה פאב אחרי יום העבודה שלו, דיבר עם הברמן וסיפר לו למה הוא נראה כל כך עייף ולחוץ. "אני פשוט כמעט ולא ישן בזמן האחרון. יש לי סיוטים נוראיים על מפלצות מתחת למיטה שלי. אני לא מצליח להירדם, אני לא מצליח לתפקד, וזה כל כך מביך ומוזר שאני לא יכול לבקש מאף אחד לעזור לי." גבר אחר שישב בסמוך שמע את השיחה הזאת וניגש אל הבחור העייף והלחוץ כדי להציג את עצמו.
"סליחה שאני מתפרץ, אבל שמעתי את הסיפור שלך ואני רוצה לעזור. אני פסיכולוג ואני יכול להגיד לך שהדבר הראשון שאתה צריך לעשות זה להכיר בכך שאלו רק חלומות! ברור לי לגמרי שאחרי כמה מפגשים אני אוכל לעזור לך להיפטר מהם בלי בעיה. הנה כרטיס הביקור שלי. תתקשר אלי!"
אחרי כמה שבועות הפסיכולוג חזר לאותו הפאב וראה את אותו הגבר יושב על הבר ושותה. הוא ניגש אליו ואמר: "הי, זוכר אותי? אני הפסיכולוג שדיבר איתך כאן. לא קיבלתי ממך טלפון בהמשך לשיחה שלנו אז ואני מקווה שהכל בסדר והעניין הזה עם הסיוטים הסתדר ועבר לך".
הגבר ענה לו: "האמת שהכל מעולה. הברמן עזר לי להתגבר על הסיוטים כבר באותו הערב". "הברמן?!" אמר הפסיכולוג בפליאה, "אתה צריך מומחה מקצועי שיעזור לך להתמודד עם הבעיה הזאת. מה הברמן כבר יכול היה להגיד לך בשיחה סתמית ביניכם, שעזר לך להיפטר כל כך בקלות מהסיוטים על מפלצות מתחת למיטה?".
הגבר ענה לפסיכולוג: "הוא פשוט הציע לי לנסר את הרגליים של המיטה".
כבכל שבת בבוקר, ישבה ליאורה בנינוחות על הספה וקראה עיתון. לפתע הבחינה במודעה על שייט תענוגות מפנק, שעולה 500 שקלים בלבד.
"תראה בני" אמרה לבעלה, "יש פה שייט תענוגות הכל כלול רק ב-500 ש"ח! תתחיל לארוז, זה בעוד יומיים!"
"אני ממש עסוק השבוע, אולי תצאי לבד? אני אשלם על זה..." ענה.
"מעולה, באמת מתאים לי זמן לבד קצת!" ענתה ליאורה והתקשרה להזמין כרטיס.
למחרת, המאהבת של בני ניגשה אליו במשרד עם אותה מודעה ואמרה לו: "תראה, יש פה שייט תענוגות הכל כלול רק ב-500 ש"ח. יוצאים?"
"אני עסוק השבוע" ענה, "אבל קחי 500 שקלים ותיהני".
כך יצא שהמאהבת של בני וגם אשתו, שלא הכירו אחת את השניה, יצאו לאותו השייט באותו היום. כשחזרו, הראתה האישה לבעלה את התמונות שצילמה. להפתעתו, בין התמונות הוא ראה את המאהבת שלו.
"מי זו?", שאל בני את אשתו.
"זאת חתיכת טיפוס", השיבה "היא הייתה הזנזונת של הספינה, פשוט התחילה עם כל גבר שהיה שם".
למחרת, כשראה בני את המאהבת שלו במשרד, ביקש ממנה לראות תמונות מהשייט. בין התמונות, מצא את אשתו ליאורה.
"מי זו?", שאל את המאהבת.
"אתה לא תאמין", השיבה לו, "איזו אישה מקסימה ונאמנה! כל השייט היתה רק עם בעלה, לא זזה ממנו סנטימטר!"