בעל ואישה ישנים יחד במיטה, כשלפתע נשמעת דפיקה בדלת.
הבעל מתהפך במיטה, מביט בשעון ורואה שהשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. "אין סיכוי שאני קם..." הוא ממלמל לעצמו וחוזר לישון. פתאום, נשמעת דפיקה חזקה יותר.
"אתה לא מתכוון לגשת לדלת?" שואלת האישה בנמנום.
"בשעה כזאת?!" עונה הבעל "אין סיכוי!"
"אבל אם קרה משהו ומישהו צריך עזרה...?"
"אוקיי.. אוקיי..." הוא קם בחוסר חשק וניגש לפתוח את הדלת. מולו עומד איש שיכור.
"ערב טוב!" צוהל האיש. "אתה יכול אולי לתת יד ולדחוף אותי?"
"לא!" עונה הבעל בכעס "השעה שלוש וחצי לפנות בוקר ואתה מפריע לי לישון!"
הוא טורק בפניו את הדלת וחוזר למיטה.
"מי זה היה?" שואלת האישה.
"סתם איזה בחור שיכור שרצה שאני אדחף אותו..."
"ולא עזרת לו?" התפלאה "זה פשוט לא יפה. אתה לא זוכר את הלילה ההוא שנתקענו עם האוטו וירד גשם זלעפות והיית צריך לדפוק על דלתו של איש זר ולבקש ממנו עזרה? מה היה קורה אם הוא לא היה מסכים לעזור?!"
"אבל הבחור הזה היה שיכור..." עונה הבעל
"זה לא משנה!" מוחה האישה "זה פשוט לא יפה! הוא צריך את העזרה שלך וזה הדבר הנכון לעשות. עכשיו תצא מהמיטה ותעזור לו!"
"אוקיי, אוקיי..."
הבעל יוצא מהמיטה, ניגש אל הדלת ופותח אותה, אך האיש כבר לא עומד שם. הבעל מסתכל לצדדים וצועק: "הי!! אתה עדיין צריך שאני אדחף אותך?"
"כן!" צועק האיש מהחצר החשוכה "בבקשה!"
"אבל איפה אתה?" שואל הבעל.
"כאן!" עונה האיש "על הנדנדה שלך..."
יש דברים שיכולים לקרות רק בישראל וכולנו יודעים בדיוק מה הם. אפשר לנסות להסביר אותם למישהו מבחוץ, אך נסו לעשות זאת בלי להרחיב במשך שעה, ספק אם תצליחו... אלו הם 20 הדברים הכי ישראליים שיש!
1. להיות ישראלי זה להכניס 4 שקלים בשביל פחית קולה שעולה 4 שקלים, ואחרי שהיא יצאה לבדוק אם יש עודף.
2. להיות ישראלי זה להיכנס לחנות עם שלט ענק "הכול בשקל!" ואז לשאול את המוכר: "כמה זה עולה?"
3. להיות ישראלי זה להרוג ג'וק ולומר "תמות יא כלב!"
4. להיות ישראלי זה להתקשר לחבר הביתה ולשאול אותו "איפה אתה אחי?"
5. להיות ישראלי זה לספור את הפרסומות אחרי שאומרים "5 פרסומות וחזרנו".
6. להיות ישראלי זה לטעום את כל החמוצים והזיתים בסופר ובסוף לא לקנות כלום.
7. להיות ישראלי זה לשמוע כל חצי שעה חדשות אפילו שאין שום דבר חדש.
8. להיות ישראלי זה להגיד שזה בזכותנו כשאנחנו מנצחים בחו"ל ולקרוא לשופטים אנטישמים כשאנחנו מפסידים.
9. להיות ישראלי זה לסגור את המקפיא במהירות כשקופסה נופלת ממנו, ושתיפול על הקורבן הבא.
10. להיות ישראלי זה לטוס לחופשה באילת ולחשוב שטסת לחו"ל.
11. להיות ישראלי זה למכור גם את סבתא שלך כדי לקבל הנחה.
12. להיות ישראלי זה להתחיל לצפצף כשהרמזור מתחלף לצהוב.
13. להיות ישראלי זה לשלם על חולצה 300 שקל, על ג'ינס 600 שקל, אבל אם ייתקע שקל במכונה של המסטיקים - כל הקניון על הרגליים!"
14. להיות ישראלי זה לסמן לנהג תודה כשהוא נותן לך לעבור את הכביש ולא מנסה לדרוס אותך.
15. להיות ישראלי זה לפתוח את הפריזר, להוציא קופסת גלידה, לשים איזה סרט טוב... ואז לגלות שיש שם קציצות דגים מלפני חודש!
16. להיות ישראלי זה להגיד לילדים שלך ש-"זה לא רקוב, זה דבש", ש-"השרוף זה הכי טעים", ש-"בלמטה יש את כל הוויטמינים" ושאם הם לא יאכלו יבוא שוטר...
17. להיות ישראלי זה לא להצביע בעד המועמד שלנו, אלא נגד כל השאר.
18. להיות ישראלי זה למחוא כפיים כשאתה חוזר ארצה, וישר להתחיל לחלום על הרגע שבו תעוף מכאן שוב.
19. להיות ישראלי זה להגיד בחורף "יומיים גשם והמדינה משותקת" ובקיץ "בשנה שעברה לא היה כל כך חם!"
20. להיות ישראלי זה לקרוא את כל הרשימה הזו ולחשוב "איזה מזל שאני לא כזה!"
שני משוגעים נתקעו במדבר באמצע הלילה והלכו לאורך כביש בתקווה שמישהו יציל אותם. אחד סחב על הגב שלו חבית ענקית והשני סחב דלת גדולה של מכונית.
אחרי שעות של הליכה פונה המשוגע הראשון לשני: "תגיד, למה אתה הולך עם חבית ענקית?"
"אם יירד גשם נוכל למלא את החבית ויהיו לנו מים להמון זמן" ענה השני.
"יא אידיוט אחד, אנחנו באמצע המדבר, בחיים לא יירד פה גשם!" התעצבן המשוגע הראשון.
"טוב, מה שתגיד... ולמה אתה סוחב את הדלת הזאת?" שאל המשוגע השני?
"זה פשוט מאוד" ענה המשוגע הראשון, "כשהשמש תזרח ויתחיל להיות פה חם אז אני אוכל לפתוח חלון ולהתקרר!"
איש אחד נכנס לפנות ערב לכנסייה וניגש לתא הווידויים: "סלח לי אבי כי חטאתי", הוא אמר.
"מה חטאך בני?" שאל הכומר.
"לפני כחודש הייתי בספרייה עד לשעת הסגירה וכשבאתי לצאת החל לרדת גשם שוטף שלא פסק. כעבור כמה זמן אני והספרנית איבדנו את הסבלנות ו... נו... אתה יודע, חגגנו כל הלילה".
"זה לא טוב אבל לא נורא", ענה הכומר, "אם זו מעידה חד פעמית האל ואני סולחים לך".
"אז זהו, שלא...", אומר האיש, "לפני שבועיים הלכתי להסתפר בערב וכשבאתי לצאת מהמספרה החל לרדת גשם שוטף. כשהגשם לא פסק איבדתי את הסבלנות ואני והסַפַר... התחלנו לחגוג עד הבוקר. אתה יודע..."
"אוי", נאנח הכומר, "אם גם את זה ניסית רק פעם אחת אז האל ואני סולחים לך".
"יש עוד משהו..." ממשיך האיש, "לפני שבוע עזרתי לשכנה לתקן את התריס שלא נסגר בלילה וכשבאתי לחזור הביתה החל לרדת גשם ו... נו אתה יודע... עד הבוקר".
הכומר שתק שתיקה רועמת.
האיש כיסה את פניו בידיו ואז החל לפתע לבכות, "מה עלי לעשות עכשיו אבי?"
"מה עליך לעשות???" צרח הכומר, "עליך להסתלק מכאן מיד! לפני שיתחיל לרדת גשם!!!"
צוער בבית ספר לחובלים זומן לשיחת תשאול עם מפקד הקורס כדי לבחון את יכולת ההתמודדות שלו עם אתגרים בלב ים.
"נניח שאתה שט בסירה בלב ים ופתאום מתחיל גשם?" שאל המפקד.
"אני אטיל עוגן ואמתין שהגשם יפסק" המשיך הצוער.
"הגשם מתגבר ומתחילה סערה עם רוחות חזקות מאוד. מה אתה עושה?" המשיך המפקד.
"אני אטיל את העוגן המשני כדי לייצב את הסירה ואמתין" עונה לו הצוער.
- "אוקי, אבל נניח שפתאום מתחיל הוריקן אדיר שגורם לרוחות הכי חזקות שאי פעם נתקלת בהם וגלים ענקיים, מה תעשה?"
- "אני אטיל למים עוגן שלישי ואפילו רביעי אם צריך כדי לייצב את הסירה."
- "ומאיפה בדיוק תביא עוגן שלישי ורביעי?"
- "מאותו מקום שאתה מביא את כל הסערות האלה..."
למה השמש מבהירה לנו את השיער אבל מכהה לנו את העור?
מדוע נשים לא יכולות לשים מסקרה בעיניים כשהפה שלהן סגור?
למה יש אור במקרר אבל לא במקפיא?
מדוע צריך ללחוץ על "התחל" בשביל להפסיק את הווינדוס?
מדוע אין אוכל לחתולים בטעם עכברים?
מדוע אנשים מצביעים על הזרוע שלהם כשהם שואלים מה השעה, אבל הם לא מצביעים על התחת שלהם כשהם שואלים איפה השירותים?
מדוע נוח לא חיסל את זוג היתושים בתיבה?
מדוע כבשים לא מתכווצות כשיורד גשם?
מי היה האדם הראשון שהסתכל על פרה וחשב לעצמו "אני אלחץ על הדבר הורוד המתנדנד הזה ואני אשתה את מה שיצא משם"?
אם בני האדם התפתחו מהקופים, מדוע עדיין יש קופים?
איך קוראים לבלרינה ממין זכר?
אם שמן תירס עשוי מתירס ושמן צמחי עשוי מצמחים, אז ממה עשוי שמן תינוקות?
איך זה שהנחתנו אדם על הירח לפני שהבנו שזה יהיה רעיון טוב לשים למזוודה גלגלים?
כמה חשוב צריך להיות בנאדם, בשביל שיקראו למוות שלו התנקשות ולא רצח?
למה פיצה עגולה, מגיעה בקופסא מרובעת ומוגשת במשולשים?
למה אנשים אומרים שהם ישנו כמו תינוק, כשתינוק מתעורר בדרך כלל כל שעתיים?
למה אנחנו לוחצים יותר חזק על כפתורי השלט, כשאנחנו יודעים שהבטריות גמורות?
איך זה שהדבק לא נדבק לבקבוק?
למה לטרזן אין זקן?
האם במגרש החניה של אולימפיאדת הנכים, כל החניות צבועות בכחול?
האם לעובדי ויסוצקי יש הפסקות קפה?
מתישהו בישראל של ימינו פנה אלוהים לנוח ואמר לו לבנות תיבה, שכן אנשי כדור הארץ ביצעו חטאים רבים וכעת הגיע הזמן להטביע את כולם במבול. בנוסף לבניית התיבה, אלוהים ציווה על נוח להציל זכר ונקבה מכל סוג בעל חיים שקיים בעולם, יחד עם כמה בני אדם צדיקים; הבנים שלו ונשותיהם.
אלוהים סיפק לנוח הוראות, ואמר לו "יש לך שישה חודשים לבנות את התיבה, אחריהם אוריד גשם על העולם שימשך 40 יום ו-40 לילה".
כעבור שישה חודשים התקדרו השמים והחל לרדת גשם. אלוהים הסתכל למטה, אל כדור הארץ, וראה שבחצר הבית של נוח אין כלום פרט לדשא וכמה ערוגות הפוכות.
"נוח!" קרא אלוהים, "אני מתחיל את המבול, איפה התיבה?"
סלח לי אלוהים," התחנן נוח, "אבל חלק מהתוכניות קצת השתנו."
"אני דורש הסבר!" רעם אלוהים.
"ובכן", אמר נוח במבוכה, "אני עדיין צריך להשיג אישור בנייה. השכן שלי טוען שהפרתי כמה חוקים של ועד השכונה על ידי כך שהחלטתי לבנות תיבה ענקית בחצר שלי, והייתי צריך ללכת למחלקת הרישוי והבנייה כדי לתאם איתם את התהליך.
אז משרד התחבורה דרש שאספק רישיון לסוג כלי הרכב לפני שאני מתחיל לבנות אותו, ובאותו זמן העירייה חייבה אותי בקנס משום שלטענתם הם יצטרכו להזיז עבור התיבה מספר עמודי חשמל כדי שתוכל להגיע לים. אמרתי להם שהים יגיע אליה, אבל הם סירבו להקשיב לי.
נוח המשיך וסיפר: ״השגת העץ לבניית התיבה היה עסק אחר לגמרי, אך מתיש לא פחות. מתברר שיש איסור על כריתת העצים במדינה כדי להציל את קהילת הינשופים שנמצאת בסכנת הכחדה. ניסיתי לשכנע את ארגוני איכות הסביבה שאני צריך את העץ על מנת להציל גם את הינשופים, אך זה לא עזר.
כשהתחלתי לאסוף את החיות, התחלתי לקבל איומים ותביעות מצד עמותות וארגוני בעלי חיים, שטענו שאני מתכנן לכלוא בעלי חיים בתנאים אכזריים בחלל קטן. כעת אני צריך 834 רישיונות ואישורים שונים בשביל לאסוף זוג מכל בעל חיים.
ניסיתי לשכור עובדים זרים שיעזרו לי ולבניי לבנות את התיבה, אך הממשלה מחייבת אותי להעסיק עובדים על ידי קבלני כוח אדם. בו זמנית היא גם עיקלה לי את כל הנכסים, משום שלטענת גורמים בכירים קיים חשד שאני מנסה לעזוב את הארץ באופן לא חוקי עם זנים שנמצאים בסכנת הכחדה.
סלח לי אלוהים, אך ייקח לי עוד כ-100 שנה לסיים לבנות את התיבה ולהכין אותה לשיט."
לפתע פסק הגשם, השמים התבהרו, השמש חזרה לזרוח ונראתה קשת בענן ברחבי המרומים. נוח הסתכל למעלה בפליאה ושאל "אתה בסוף לא הולך להשמיד את העולם ולגרום לכל החוטאים לשלם?"
"לא", אמר אלוהים, "הממשלה שלך כבר עשתה את זה במקומי".
אשה אחת מתכוננת לבילוי עם המאהב שלה בביתה.
מפשיטה אותו ומכניסה אותו למיטה, כשלפתע היא שומעת את מכוניתו של בעלה נכנסת לחנייה .
"מהר, אתה חייב לקפוץ מהחלון" האיצה במאהב .
"אני לא יכול מותק, יורד גשם בחוץ", ענה לה המאהב העירום..
"אתה מוכרח, אם בעלי יתפוס אותנו הוא יהרוג את שנינו".
המאהב קפץ החוצה עירום ונפל ישר לתוך שורה של רצי מרתון שחלפה במקום.
הוא התחיל לרוץ לצידם עד שאחד מהם שואל אותו:
"תגיד, תמיד אתה רץ מרתון בעירום?"
"כן" עונה המאהב "אני אוהב לחוש את הרוח על עורי החשוף"
"ותמיד אתה רץ עם הבגדים על הזרוע?" הציק הרץ שלצידו .
"כן, כי ככה אני יכול להתלבש בקו הסיום, להיכנס לאוטו ולנסוע הביתה"
"ותמיד אתה רץ עם קונדום?" הhקשה הנודניק.
"לא", ענה המאהב "רק כשיורד גשם..."
פעם היה מלך שרצה ללכת לדוג, אך לא היה בטוח האם מזג האוויר בממלכה מתאים. קרא המלך לחזאי המלכותי ושאל אותו לגבי מזג האוויר שצפוי לשעות הקרובות. החזאי הבטיח למלך שאין סיכוי לגשם בימים הקרובים. אז המלך יצא לדוג יחד עם אישתו המלכה וכל משרתיהם ומלוויהם.
בדרך פגשו באיכר על חמורו. כשראה האיכר את המלך, אמר: "הוד מלכותו, אתה צריך לחזור לארמון תיכף ומיד, אני צופה שתוך זמן קצר יחל לרדת גשם חזק מאוד באזור". המלך ענה לאיכר: "אני מעסיק חזאי בעל השכלה וניסיון שמרוויח שכר גבוה מאוד. הוא נתן לי תחזית שונה ואני סומך עליו ולכן אמשיך בדרכי". וכך המלך והמלכה עשו.
זמן קצר לאחר מכן החל לרדת גשם זלעפות. המלך והמלכה היו רטובים לגמרי, והפמליה שלהם גיחכה כשראתה אותם במצב מביש כל כך.
המלך לארמון והורה להוציא את החזאי להורג תיכף ומיד. אחר כך הוא זימן את האיכר והציע לו את התפקיד היוקרתי של החזאי המלכותי. האיכר ענה: "הוד מלכותו, האמת היא שאני לא יודע שום דבר על מזג האוויר. כל המידע שלי מגיע מהחמור שלי. אם אני רואה שזנבו מורם, סימן שצפוי יום קיצי ושמשי. אם הוא הוא רוקע ברגליו הקדמיות, נראה שרוח חזקה מתקרבת. ואם אוזנו הימנית של החמור צונחת, זה אומר שבוודאות ירד בקרוב גשם".
הקשיב המלך לדבריו והחליט שהפעם יפעל על פי העובדות ולא בהתאם להבטחותיו של חזאי זה או אחר. הוא גירש את האיכר, הזעיק את שר החצר שלו והורה להעסיק את החמור בו במקום.
כך החלה מסורת ארוכת שנים של בחירת חמורים ברי מזל לעמדות הבכירות והמשפיעות ביותר בכל מדינה...
הטלפון מצלצל בבית של פולנייה אחת. "שלום, גברת שוורץ? התקשרנו כדי לספר לך לצערנו שבעלך נפגע מברק!" "מה?", היא שואלת, "יורד גשם?!" - "כן…" "אוי לא", אמרה הפולנייה, "הכביסה שלי בחוץ!"
על אופנוע, וזלין ושבועה של שתקנים
תמיר תמיד רצה שיהיה לו אופנוע הארלי, ואחרי שחסך כסף במשך שנים הוא מצא אחד למכירה ביד שנייה. על אף שהאופנוע היה בן יותר מ-10 שנים, הוא היה במצב מצוין והבריק כמו חדש. "איך שמרת עליו ככה?" שאל תמיר את הבעלים. "זה פשוט", הוא אמר, "תמיד כשעומד לרדת גשם, אני מורח וזלין על הכרום וזה מגן עליו". הוא הושיט לתמיר קופסת וזלין קטנה ואמר, "הנה קח, אני כבר לא צריך את זה."
באותו הערב, החברה של תמיר - נעמה - הזמינה אותו לפגוש את ההורים שלה לראשונה בארוחה אצלם בבית. כמובן שהם נסעו לביתם על האופנוע החדש, ורגע לפני שהם נכנסו לבית נעמה עצרה את תמיר ואמרה: "תקשיב, יש משהו שאני צריכה לספר לך על המשפחה שלי. יש לנו קטע כזה שאנחנו לא מדברים בזמן הארוחה, ומי שמדבר ראשון צריך לעשות כלים, אז פשוט אל תדבר." תמיר אמר "אין בעיה", והם נכנסו לבית.
תמיר הופתע לראות שהבית מלא בכלים מלוכלכים בכל מקום - על הספה, על הטלוויזיה ואפילו על הרצפה. אף אחד לא אמר דבר, אפילו לא שלום, והם התיישבו לאכול. קצת זמן אחרי תחילת הארוחה תמיר ניסה לבדוק עד כמה רחוק הולכת המשפחה של נעמה עם עניין השתיקה. הוא החל לנשק את נעמה בלהט, וכשאף אחד לא הגיב, הוא החל גם לחפון את החזה שלה. כשגם זה לא יצר תגובה, הוא השכיב אותה על השולחן והתחיל לעשות איתה אהבה.
ועדיין, אף אחד לא הוציא מילה. אז הוא עשה את אותו הדבר גם עם האימא - נישק אותה, חפן לה את החזה והשכיב אותה על השולחן, ועדיין אף אחד לא פצע את הפה. בזמן ששתי הנשים חייכו מאוזן לאוזן והתנשפו, והאבא עמד להתפקע מרוב עצבים, נשמע רעם חזק. תמיר מיד נזכר שהוא החנה את האופנוע בחוץ, והוציא את קופסת הווזלין הקטנה שהייתה בכיס שלו.
"בסדר בסדר, אני אשטוף את הכלים!", אמר האבא.
3 צפרדעים טיילו ביער כשלפתע התחיל מבול נוראי והן חיפשו מקום להסתתר מהגשם. באמצע היער הן מצאו בית עם חלון פתוח ונכנסו לתוך חדר המקלחת. כל אחת מהצפרדעים החליטה לישון במקום אחר; הראשונה נכנסה לסל הכביסה, השנייה קפצה לתוך האמבטיה והשלישית החליטה ללכת לישון באסלה.
למחרת בבוקר שלושת הצפרדעים נפגשות ומספרות על הלילה שלהן.
"אני ישנתי מעולה!" אמרה הצפרדע הראשונה. "הסל היה מלא במגבות רכות וחמות!"
"אני ישנתי בסדר," אמרה הצפרדע השנייה. "האמבטיה הייתה קצת קרה וקשה, אבל בסוף נרדמתי."
"אני ישנתי מדהים, אבל היה לי בוקר נוראי," אמרה הצפרדע השלישית. "אחרי שהשמש זרחה פתאום נהייה חושך מוחלט, התחיל גשם חזק, שמעתי רעם נוראי והכי גרוע זה שבסוף גם נפלה עלי אבן ענקית מהשמיים!"
ג'ו וסאם היו זוג חברים בני 92, שכל חייהם היו החברים הכי טובים. סאם גסס, וג'ו היה בא לבקר אותו כל יום.
"סאם" אמר ג'ו, "אתה יודע כמה אהבנו לשחק כדורגל שהיינו צעירים, ואפילו שיחקנו ביחד בליגה. סאם, אתה חייב לעשות לי טובה אחת. כשתגיע לגן עדן, ואני יודע שאתה תגיע לגן עדן, איכשהו אתה חייב ליידע אותי אם יש כדורגל בגן עדן".
סאם הסתכל על ג'ו ואמר: "ג'ו, היית החבר הכי טוב שלי במשך כל חיי. אם זה יהיה אפשרי, אני אעשה את זה בשבילך". וזמן קצר לאחר מכן עצם את עיניו ומת.
בחצות, מספר לילות לאחר מכן התעורר ג'ו משנתו לשמע קול חלש שקורא לו, "ג'ו... ג'ו..."
"מי זה??" שאל ג'ו תוך כדי שהוא מתיישב על המיטה. "מי אתה??"
"ג'ו, זה אני, סאם"
"נו באמת. אתה לא סאם. סאם מת לפני כמה ימים"
"אני אומר לך", התעקש הקול. "זה אני, סאם!"
"סאם? זה אתה? איפה אתה?"
"אני בגן עדן" אמר סאם, "ואני חייב לספר לך, יש לי הרבה חדשות טובות וקצת חדשות רעות"
"אז תתחיל עם הטובות"
"החדשות הטובות הן," אמר סאם "יש כדורגל בגן עדן. יותר מזה, כל החברים ששיחקו איתנו ונפטרו כבר משחקים שם. ויותר מזה, אנחנו שוב צעירים וחזקים. ועוד יותר טוב מזה, כל הזמן אביב פה ואין גשם או קור. והדבר הכי טוב, אנחנו יכולים לשחק כדורגל כמה שאנחנו רוצים, ואנחנו לא מתעייפים אף פעם!"
"באמת?" התפעל ג'ו, "זה מעולה!! הרבה מעבר לציפיות שלי! אבל מה החדשות הרעות?"
"אתה השוער ביום שלישי!"
סבא וסבתא עמדו לצאת להליכה השבועית הקבועה שלהם בדיוק כפי שהמליץ הרופא. "יואל, אתה חושב שאני צריכה ללבוש חזייה לטיול?" שאלה סבתא. ענה לה בעלה: "כן נאווה כדאי, ירד הרבה גשם אתמול וכל המדרכה מלאה בשלוליות".