print header

משל הבנאי: סיפור קצר ומרגש על חשיבות המאמץ בחיים

יוסי הבנאי הוותיק והמפורסם ביותר בעיר הגיע לגיל פרישה. הוא שיתף את מעסיקו בתוכניותיו לצאת לפנסיה לטובת חיים יותר רגועים עם אישתו היקרה ומשפחתו האהובה. "אני רוצה להשלים את כל מה שהפסדתי בשנים שבהן עבדתי בלי הפסקה; לראות עולם, לצפות כל בוקר בזריחה מהים ולהרגיש חופשי לעשות מה שאני באמת רוצה", כך הסביר יוסי. הוא הודה בעצב שהוא יתגעגע למשכורת החודשית, אך הוא גם יודע שמצבו הכלכלי יציב ולכן משפחתו תסתדר מהבחינה הזו.
 
משל הבנאי: זריחה שנשקפת מחוף שעל חולו מצויר לב
מעסיקו נעצב מלשמוע את הבשורה והתקשה לתת לעובד המנוסה שלו לקום וללכת בקלות, לכן ביקש מיוסי לבנות רק עוד בית אחד, כטובה אישית. הבנאי הוותיק הסכים לעשות זאת, אך מרגע שהפרויקט התחיל ניתן היה לראות שליבו כבר לא נתון לעבודה כבעבר; את הכלים המורכבים והטובים ביותר שבעזרתם עבד הוא החליף בשיטות פשוטות והוא הפסיק להשתמש בחומרי בנייה איכותיים שעליהם התעקש בעבר. מוסר העבודה הגבוה שקנה לו שם בכל העיר, הוחלף בגישה חסרת חשק ממשי והתלהבות. אפילו חיוכו שתמיד עיטר את פניו, ומחרוזת השירים שתמיד נהג לזמזם בעת המלאכה, הפכו לפרצוף רציני ולשקט רועם במיוחד. זו הייתה סיומת מצערת לקריירה מזהירה ולשנים של נאמנות למקצוע.
משל הבנאי: אדם עובד בבנייה
ביום בהיר אחד, שהגיע לאחר שבוע קשה במיוחד, סיים יוסי הבנאי את עבודתו האחרונה. הוא לא היה מרוצה מהתוצאה, אבל ידע שעשה את מלאכתו נאמנה וכעת הוא יוכל לצאת לפנסיה המיוחלת וליהנות מימים של נחת עם משפחתו האהובה. מעסיקו הגיע לראות שהבית אכן מוכן למגורים ועומד בתקנים – הוא הסתובב בין חדרים, יצא אל מרפסת רחבת ידיים ועלה וירד שוב ושוב במדרגות. בסופה של הבדיקה הוא חייך, העניק ליוסי את מפתחות ואמר: "תתחדש, זה הבית החדש שלך, כמתנת פרידה ממני אליך. שתהיה לך פנסיה מאושרת!".
משל הבנאי: אדם עם סרבל מעניק מפתחות
כמה גדולה הייתה תדהמתו של יוסי הבנאי... "איזו בושה!", הוא חשב לעצמו במבוכה ובכעס עצמי. "אם רק הייתי יודע שהבית הזה מיועד לי, הייתי בונה אותו אחרת לגמרי!", המשיך לנזוף בעצמו בראשו. הרי לאחר כל הבניינים והבתים המרשימים שהוא בנה לאורך השנים, כאלה שהפכו לשם דבר בעולם בעיר ובסביבה, אין זה צודק שהוא יחיה במבנה כל כך פשוט ושגרתי. לאחר שהמעסיק שלו עזב יוסי נשאר לבדו במתנה הלא רצויה שהוא קיבל, ושאל את עצמו האם הוא בכלל ירצה לחיות במקום שכזה...
משל הבנאי: בית ביער

כך אנו חיים את חיינו – אנו בונים אותם יום אחרי יום, מתאמצים כדי שיהיה לנו את כל מה שאנחנו צריכים על מנת שנזכה לעתיד ורוד, אך לפעמים חוטאים ומשקיעים פחות במלאכה. ואז, ברגע אחד של גילוי, אנו מבינים שעלינו "לגור בבית שבנינו" ולחיות עם ההשלכות של מה שעשינו לצד המחשבה שאם היינו יכולים לעשות את הדברים שוב – כנראה שהיינו נוהגים אחרת לגמרי. אך למרות הרצון איננו יכולים לעשות זאת, מכיוון שאנחנו, כמו גיבור הסיפור הזה, לא יכולים "להרוס את הבית" אחרי שסיימנו לבנות אותו . החיים הם כמו פרויקט של "עשה זאת בעצמך", הגישה וההחלטות שתקבלו בחייכם יקבעו באיזה בית תחיו מחר, לכן עליכם לנהוג תמיד בחוכמה!

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
המשך עם: Google
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
המשך עם: Google
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.