print header

איך באמת מוזיקה משפיעה על תינוקות?

כל מי שנולדו לו ילדים ב-10 השנים האחרונות, בוודאי שמע על התופעה שנקראת בייבי מוצארט – אותן קלטות (היום כבר תקליטורים) המשלבות תמונות וסרטונים עם נעימות קלאסיות, המיועדות לפעוטות.
רוב האנשים מעולם לא טרחו לברר מה עומד מאחורי הרעיון, פרט לעובדה המאוד בסיסית, שבמחקר כזה או אחר נמצא קשר ישיר בין התפתחותו השכלית של הפעוט, לבין חשיפתו למוזיקה קלאסית.
אז הנה לפניכם הסיפור על "אפקט מוצארט", מה עומד מאחוריו? עד כמה הוא מדוייק? ובכלל, מה באמת ההשפעה של מוזיקה על תינוקות, ולאו דווקא שכלית?

תינוק, תינוקות, מוזיקה לפעוטות, בייבי מוצרט

אפקט מוצארט
אפקט מוצרט הוא כינוי שניתן לתוצאותיו השנויות במחלוקת של מחקר, המעיד שהאזנה לסוגים מסוימים של מוזיקה מורכבת עשויה לגרום לשיפור קצר מועד (15 דקות) בביצוע של משימות קוגניטיביות הידועות כ-"חשיבה מרחבית-טמפורלית".
גרסאות עממיות של התאוריה טוענות ש"האזנה למוצרט הופכת אותך לחכם יותר", או שלחשיפה מוקדמת למוזיקה קלאסית בילדות יש השפעה מועילה על ההתפתחות השכלית.
את מושג "אפקט מוצרט" תיאר החוקר הצרפתי ד"ר אלפרד טומטיס בספרו מ-1991 – "מדוע מוצרט?", שבחן את היישום הנרחב, בייחוד של מוצרט, להשגת תוצאות בעבודה בת שלושים השנה של טומטיס עם ילדים לקויי למידה, בשיטה הקרויה על שמו.
אמצעי התקשורת האמריקנים שמו לב למונח לראשונה בסדרת מאמרים משנת 1993 שכתבו פרנסס ראושר, צ'לנית ופסיכולוגית והפיזיקאי גורדון שואו מאוניברסיטת קליפורניה. המאמר הראשון דיווח שחשיפה קצרה לסונאטה ברה מז'ור לשני פסנתרים של מוצרט גרמה לגידול זמני בציוני החשיבה המרחבית. ראושר ערכה ניסויים דומים גם בעכברי מעבדה - העכברים נחשפו לאותה סונאטה בהיותם ברחם וחודשיים לאחר שנולדו, ואז שוחררו במבוך. קבוצה זו של עכברי מעבדה מצאה את דרכה מתוך המבוך מהר יותר מאשר שלוש קבוצות אחרות של עכברים שנחשפו לרעש לבן, לדממה, או לקטע חדגוני של מוזיקה.


ב-97 הודיעו ראושר ושאו כי הם מצאו הוכחה מדעית לכך, שנגינת פסנתר ושירה משפרות יכולות חשיבה מרחבית, יותר משיעורי מחשב. על פי המחקר קבוצת ילדים בני שלוש וארבע שקיבלו שעורי פסנתר פרטיים במשך חצי שנה השיגו תוצאה גבוהה ב-34% במבחני "חשיבה מרחבית-טמפורלית" מאשר קבוצת הבקרה שכללה ילדים שקבלו שעורי מחשב, שעורי שירה או שלא קבלו שעורי העשרה בכלל.


אך קיומו של "אפקט מוצרט" הוטל בספק על ידי צוותי חוקרים ב-1999: אחד החוקרים טען כי הניתוח שערך מראה ש"כל התפתחות קוגניטיבית היא זעירה ואינה משקפת שום שינוי ב-IQ או ביכולת החשיבה באופן כללי, אלא שהיא נגזרת לחלוטין מביצוע של סוג מטלה קוגניטיבית ספציפית שלה יש הסבר נוירו־פסיכולוגי פשוט", הקרוי "עירור ההנאה". לדוגמה, הוא מצטט מחקר שמצא כי "האזנה למוצרט או לקטע מתוך סיפור של סטיבן קינג שיפר את ביצועי הנחקרים בקיפול ובחיתוך נייר (אחד מהמבחנים שראושר ושואו עשו בו שימוש רב) אבל רק לאלה שנהנו ממה ששמעו".
חוקרים אחרים מצאו כי "האזנה למוצרט הפיקה גידול של 3 נקודות יחסית לדממה בניסוי אחד וקיטון של 4 נקודות בניסוי אחר".


הביקורות ותגובות חוקרים אחרים כבר היו מאוחרים מדי, ההיסטריה כבר התפרצה:
"אפקט מוצרט" מוכר לציבור הרחב בעיקר דרך עבודתו של המוזיקאי דון קמבל. ספרו רב־המכר מ-1997 שתורגם גם לעברית, "אפקט מוצרט: לתעל את כוחה של המוזיקה לרפא את הגוף, לחזק את החשיבה, ולשחרר את רוח היצירה", הסביר בצורה עממית את התאוריה שהאזנה למוצרט, ובמיוחד לקונצ'רטי הפסנתר שלו תגדיל באופן זמני את ה-IQ של המאזין ותיצור השפעות ברוכות נוספות רבות על הפעילות השכלית. קמבל רשם את המונח "אפקט מוצרט" כסימן מסחרי רשום בטרם פרסם את ספרו ואחר כך כתב ספר המשך בשם "אפקט מוצרט לילדים", ויצר את המוצרים הנלווים, שאנו מכירים כיום.

ב-1998 כלל תקציב מדינת ג'ורג'יה שבארה"ב תוספת מיוחדת, על-מנת שלכל ילד במדינה תהיה קלטת או דיסק של מוזיקה קלאסית, ובפלורידה ובעוד מדינות בארה"ב כבר חוקק חוק, המחייב השמעתה של מוזיקה קלאסית לילדים במוסדות של המדינה!

היום כבר מסכימים כל החוקרים, כי השפעות שכליות מרחיקות לכת לטווח רחוק, לא קיימות בעקבות השמעת מוזיקה קלאסית, ואפילו השפעות קטנות רגעיות ומסוימות,  כמו אלו שהציגו ראושר ושאו במחקרם הראשון, מוטלות בספק רב מאוד.
אבל על דבר אחד כן מסכימים החוקרים בכל הנוגע להשפעות השכליות: השפעת המוזיקה איננה שלילית, ולכן גם אם אין זה מועיל, זה בוודאי לא מזיק.

 
תינוק, תינוקות, מוזיקה לפעוטות, בייבי מוצרט
ומה בכל זאת מגלים מחקרים חדשים על הקשר בין מוזיקה לתינוקות?
אז מסתבר שההשפעות על אינטליגנציית התינוק בקושי קיימות אם בכלל, ובכל זאת במספר תחומים המוזיקה כן תורמת לתינוקות, כך לפחות עולה ממספר מחקרים עדכניים שפורסמו:

אחד המחקרים החדשים מראה כי לצלילים יכולת לשפר את קצב פעימות הלב והנשימה של פעוטות: תוצאות המחקר הראו שהמוזיקה (בעיקר שירי ערש ומוזיקה קלאסית) שיפרו את קצב פעימות הלב של תינוקות, על-ידי כך שהעלו את רמת החמצן בדמם של התינוקות.

מחקרים אחרים הצביעו על כך שתינוקות בבתי חולים, שהיו חשופים יותר למוזיקה חשו פחות כאב מתינוקות אחרים באותו הבית חולים, שלא היו חשופים למוזיקה. אחד המחקרים אף בוצע על שתי קבוצות של תינוקות מהם נלקחה בדיקת דם, שלאחת הושמעה מוזיקה בניגוד לקבוצת הביקורת.

רופא קנדי שניהל מחקר על השפעות המוזיקה על פעוטות טוען כי אמנם תוצאותיו של המחקר שביצע הן עדיין ראשוניות, אך לטענתו ניתן היה להבחין באופן ברור כי למוזיקה השפעה חיובית מאוד בכל הקשור לתחושת הכאב שתינוקות חשים, ודווקא בתהליכים מורכבים וכואבים. הרופא גם הבחין כי תינוקות שהיו חשופים יותר למוזיקה, הצליחו לעבור לשלב האוכל המוצק מהר יותר מאלו שהיו פחות חשופים למוזיקה, אך הוא הדגיש כי עדיין יש מקום לבדוק את הנושא בצורה מעמיקה יותר.
ישנם עוד יתרונות מהשמעת מוזיקה לפעוטות, שעולים ממחקרים אחרונים שנעשו: הורים וילדים רגועים יותר, גידול מהיר יותר במשקל אצל פעוטות, ושהות קצרה יותר בבתי חולים.

 
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
המשך עם: Google
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
תכנים קשורים: רפואה, הורים
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
המשך עם: Google
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.