print header

סיכסוכי שכנים - לגזור ולשמור

 

סכסוכי שכנים הם עניין נפוץ וערכאות השיפוט השונות נתקלות, חדשות לבקרים, בשכנים ממורמרים המלינים על התנהגותו של השכן.

 

שכנים, סיכסוך, מצחיק



בחצות הליל, בקע מהאינטרקום של ליזה צלצול עז. ועוד אחד. ועוד אחד. עצבניים משהו. מהרגע שהצלצול הראשון נשמע ועד הרגע בו ליזה הרימה את השפופרת ושאלה בבהלה "מי זה??", חלפו מגוון תרחישים בראשה, של אסונות מכל מין וסוג, ובאף אחד מהם לא כיכב שליח עם זר פרחים…

כשבעלה של סימה, השכנה מקומה 2, צעק לליזה באוזן: " תסגרו את המזגן! " היא נשמה לרווחה. עוד פעם הוא…

היא אמרה לו "רגע", ונתנה את השפופרת לניר, בעלה. ניר שאל את בעלה של סימה, אם הוא חושב שזו שעה מתאימה לצלצל ככה באינטרקום, אבל בעלה של סימה לא היה מעוניין בשיחות נימוסין.

הוא צעק על ניר שיסדר את צינור הניקוז של המזגן עוד הלילה, אחרת "יהיה חבל", וניתק.

ניר, ששמע כל מיני סיפורים על בעלה של סימה, סגר את השפופרת ואמר לליזה שהוא מתלבש ונוסע לחפש חנות פתוחה. ליזה אמרה לו שהוא השתגע, נורא מאוחר, ו- "מה אתה מפחד", אבל ניר שאל אם היא זוכרת מה קרה אז, כשהבן של גבריאלי, מקומת קרקע, התחיל ללמוד תופים?

ליזה טענה שעד היום אין הוכחות שזה היה בעלה של סימה, ששפך להם אקונומיקה על הצמחייה, אבל ניר כבר שרך את נעליו: "ליזה, אני אומר לך, אסור להסתבך עם כאלו אנשים". ליזה אמרה לו שהיא לא מבינה מה הסיפור, אז המים מהמזגן מטפטפים קצת על הכביסה של סימה: "גם ככה קיץ והכל מתייבש", אבל ניר כבר חיפש את הארנק. ליזה הציעה שיכבו את המזגן, רק הלילה, אבל ניר הזכיר לה שהברגמנים מקומה 6 עושים הלילה מסיבה, והילדים לא יישנו ברעש ובחום…

ליזה התרצתה, וניר נסע לקנות צינור ניקוז, מספיק ארוך, שיוביל את מי המזגן ישירות לחניון. כשמיהר למעלית, מעד בדרך על שקית הזבל הפתוחה ששוב השאיר מוטי, השכן שלהם, מחוץ לדלתו. הוא קילל לעצמו בשקט, ניקה את שאריות החומוס ממכנסיו, ונכנס למעלית. כשיצא ממנה, ופתח את דלת הבניין, התנפלו עליו כל חתולי השכונה – הם חשבו שזה חיים, מקומה 5, שמאכיל אותם בכל לילה באותה השעה…

ניר כבר לא כל כך בטוח, שזה היה חכם מצידו לצאת מהבית הלילה.


 

טוב שכן קרוב מאח רחוק?

 מדוע דווקא סכסוכי שכנים? מה הופך דווקא את השכן שלך, אחד האנשים אשר, באופן פיזי, קרוב אליך ביותר ("אפשר כוס סוכר"?), לזה שהכי מטריד אותך, שתהיה מוכן להילחם בו עד חורמה?

התשובה היא די פשוטה: "ביתי הוא מבצרי". כשאנחנו חוזרים בערב לביתנו, וסוגרים אחרינו את הדלת, אנו שמים חיץ פיזי בינינו לבין העולם שבחוץ. מאותו רגע, אנחנו מחליטים מי ייכנס לביתנו, את מי בא לנו לראות ועם מי בא לנו לדבר. אנחנו רשאים לעשות מה שנרצה, איך שנרצה ועם מי שנרצה. אנחנו בבית.

כאשר השכן שלנו מפריע לנו, הוא למעשה חודר את הבידוד הזה, פורץ את מעטה הפרטיות. ההפרעה יכולה להרגיש כהטרדה פיזית ממש, כאילו אילץ אותנו השכן לארח אותו, ואת מגוון צליליו-ריחותיו-אורחותיו, מבלי שהזמנו אותו, או אותם, להיכנס.

מצד שני, אסור לשכוח כי גם לשכן שלנו, יש חיים פרטיים משל עצמו. גם הוא חוזר מיום עבודה, ורוצה להפעיל את המזגן שרכש במיטב כספו; להאכיל את חתולי הרחוב; לצלות לעצמו ארוחת ערב על המנגל או להתאמן בנגינה בחצוצרה. וזו זכותו. אלו החיים שלו.

אז היכן עובר הקו, בין זכותו של האחד לנהל חיים פרטיים ללא הפרעות, לבין זכותו-הזהה-בדיוק – של השכן שלו…? האם זכותו של בעלה של סימה לשקט, גוברת על זכותו של גבריאלי ג'וניור, מהקומה למטה, להתאמן בנגינה? לא בהכרח.

 

סבירות ההפרעה

לכל השכנים יש את אותה הזכות לעשות שימוש ברכוש המשותף של הבניין (מעליות, חדר מדרגות, קירות משותפים, מקלט); אז מתי בכל זאת יכול שכן "מוטרד" למנוע משכן "מטריד" פעילות כלשהי? על מנת להחליט, בית המשפט יבחן את הנושא מנקודת מבט כפולה:

1) זו של השכן ה"מטריד" (ליזה, שרוצה להפעיל מזגן בלילה).

2) וזו של השכן ה"מוטרד" (סימה, שלא רוצה שהכביסה שלה תירטב).

בית המשפט יבדוק את כל הנתונים (כמות הטפטוף, תדירותו, סוג המים הנוזלים), אלטרנטיבות ראויות (האם סימה יכולה לתלות כביסה במקום אחר?), ואם יגיע למסקנה – על פי כל התקנות וההלכות המשפטיות – שליזה עושה שימוש סביר במזגן, ושההפרעה שהיא יוצרת אינה ממשית ומהותית, סביר להניח שהצדדים יונחו להגיע לפשרה ולא יינתן כאן צו מניעה או פיצוי.

שימו לב שאם המזגן הותקן בקיר החיצוני של הבניין (המדחס והצינור בולטים החוצה), עולה שאלה של חוקיות ההתקנה: פגיעה בחזית הבניין, כיעור הבניין. במקרים אלו סביר להניח שניר יעדיף לרוץ לחנות ולהסדיר את העניין, בין השכנים, ולא לכבס את ענייניו "בחוץ".

 

10 דברים שכדאי לדעת

 
כולנו יודעים שאם השכן ארגן מסיבה מטורפת ב-3 בלילה, אפשר להזמין לו משטרה. אבל יש עוד הרבה פרטים מעניינים, שכל שכן ממש חייב לדעת. לגזור ולשמור:
 

1. שתיים עד ארבע

אחד המטרדים הנפוצים ביותר הוא מטרד הרעש. לכן, בבניין מגורים, בין 16:00-14:00 ומ-23:00 עד 07:00  למחרת אסור:לשיר, לצעוק, לנגן, להפעיל רדיו, טלוויזיה, פטיפון וכו'.

מתי כן מותר לשיר בקולי קולות גם אחרי 23:00  בלילה? בשבתות ובחלק מהחגים.

ומה אם זו העבודה שלך?

בני זוג הגישו תביעה נגד השכנה הפסנתרנית שלהם, בטענה שמפריעה לפרטיותם. נגד הפסנתרנית ניתן צו המגביל את מספר השעות ביום בהן היא מורשית לנגן, ונקבע שרק אם הפסנתרנית תסדיר בחדר הפסנתר מחיצות אקוסטיות על הקירות הריצפה התקרה והחלונות – תוכל לנגן גם ביתרת בשעות.

 
2. מוזיקה אלטרנטיבית

א. בין השעות  22:00  ל-06:00  בבוקר, ובימי מנוחה, אסור לטלטל פחי אשפה, מכלים, חביות ובלוני גז, באופן הגורם או העלול לגרום רעש (בד"כ לא יחול על פינוי אשפה על ידי העירייה).

ב. אסור לחבוט שטיח או מזרן בין 2 ל- 4 בצהריים ובין 7 בערב ל- 7 בבוקר (מטילדה – תתאפקי. 7 זה עוד עשר דקות).           

 
3. אזעקות

מסתבר ששכנים יכולים להטריף אותך גם כשהם ישנים, או בחו"ל. "שמישהו יכבה כבר את הדבר הזה!!" – מכירים?

לכן נקבע שאסור להתקין מערכת אזעקה ברכב שהצופר שלה פועל יותר מדקה אחת ברציפות בכל פעם (ולא יותר משלוש דקות סה"כ, בכל פרק זמן של חמש דקות). בבית, לעומת זאת, "סט" הצרחות מוגבל בכל פעם ל-6 דקות..

אגב, חובה עליכם להתקין באופן בולט שלט המפרט מי האדם המוסמך להפסיק את פעולת הצופר בהיעדרכם.

 
4. סגור לשיפוצים

אישרתם לשכן להרחיב את דירתו ועכשיו אתם מתחרטים? התינוק שלכם מתעורר מכל הנפת פטיש?

בעיה. מסתבר שמותר לבצע עבודות תיקון, שיפוץ והתקנה מהבוקר עד 22.00 בלילה, והנחמה היחידה שלכם, היא שעבודות חפירה ובנייה (בכח מכני), חייבים לסיים עד 19:00.

 
5. מזגן

כעקרון אסור להפעיל מזגן באופן הגורם לרעש חזק או בלתי סביר. בשעות היום (06:00 עד 22:00) התקנות מדברות על מפלס רעש בגובה של 50 דציבלים למשך יותר מ- 9 שעות, ובשעות הלילה, מדובר על 40 דציבלים למשך זמן העולה על 30 דקות בלבד (חושבים שניר יספיק לחזור עם הצינור תוך חצי שעה?). כדאי לדעת שגם רעש נמוך יותר מזה שקבוע בתקנות יכול להיחשב כמטרד, ומה שקובע בסופו של יום היא רמת ההפרעה שנגרמת למתלונן הספציפי (סובייקטיבית).


6. משהו מסריח פה

מטרד שכיח ומאוד מאוד מטריד הוא ריח.

מאחר ואסור לגרום "ריח חזק או בלתי סביר", תביעות רבות בישראל מוגשות לגבי… מנגלים (בחצר, במרפסת, בבית עצמו).

במקרה מסוים נקבע שהשכן יוכל להמשיך להשתמש במנגל הפועל באמצעות גז או חשמל בלבד (לא גחלים), שהעשן והריח העולים מהם מופחתים. כך הושג האיזון הראוי בין זה שצולה, לזה שנצלה (לא הבשר. השכן).


 
7. ומה לגבי זבל?

שכנה שהחליקה על "חומר רטוב ושמנוני" שדלף משקית אשפה שהניח אחד השכנים ליד דלתו, הגישה תביעה נגד בעל שקית האשפה ונציגות הבניין. נציגות הבניין ערערה וזוכתה, והאחריות הוטלה רק על השכן.

המלצותיי:
א. אל תתעצלו, תורידו את הזבל.
ב. וודאו כי נציגות הבניין שלכם ערכה ביטוח מתאים.

 

8. נוף, אוויר ואור שמש

כעקרון, לשכן אסור למנוע משכנו כמות סבירה של אור-שמש, מעבר אוויר ואפילו נוף שהשכן התרגל אליו. ההחלטות ישתנו בהתאם למיקום הנכס, מהות הפגיעה, ונסיבות המקרה, אך למי שבונה תוספת בנייה, למשל, כדאי לדעת, שאם השכנה שלו – זו שמתענגת כבר שנים על שמש הבוקר החודרת מחלון המטבח – תחליט שהיא לא מתכוונת לוותר עליה… המרפסת החדשה שלו עומדת בסכנת קיום.

גם לעצים הגדלים בחצר ומסתירים מהדיירים נוף /אוויר, לא מוקנית חסינות. דיירי קומת קרקע חוייבו לגזום עצים הנטועים בחצרם, כל אימת שיגיעו לגובה של 1  מטר מעל מפלס הרצפה של דירת התובעים (בקומה ראשונה). זאת, בכדי שהדיירים מלמעלה ייהנו מנוף פתוח, ואלו מלמטה ימשיכו ליהנות מהפרטיות שהעץ מעניק להם.
 

9. בעלי חיים

מחזיק בעלי חיים מחוייב להחזיקם במקום ובאופן שלא יגרום רעש חזק המפריע לשכנים.

ומה לגבי האכלת חתולים שאינם שלך?

נקבע כי על אף שזוהי פעולה ברוכה, הרי שהאכלת עשרות חתולים בחצר בניין, המהווה רכוש משותף, היא מטרד: שוטטות החתולים באזור, יללות הייחום, העובדה שהחתולים קופצים למרפסת של התובע שמשקיפה לחצר – כל אלו הוכרו כהפרעה ממשית שפוגמת בהנאתו הסבירה של השכן מרכושו.

למרות שהשכנה המאכילה הוכיחה שהחצר מריחה מפרחים והיא שוטפת אותה בכל יום, ולמרות שהשופט היה מודע לצורך הנפשי שלה בהאכלתם, השכן ניצח. נגד השכנה המאכילה ניתן צו, לפיו היא תוכל להאכיל את החתולים רק מחוץ לחצר המשותפת ולגדר.

 
10. מה עושים עם כל המידע הזה?

קודם כל חשוב להבין שהמידע שהובא במאמר הוא טיפה בים. מגוון נושאים שלם, המהווה כר נרחב לסכסוכי שכנים, כלל לא נדון כאן: ענייני צנרת, מעלית, תשלומים לוועד בית, שיפוץ ותחזוקה, חניה משותפת, בנייה ללא היתר, עסק שפועל בבניין ללא רישיון… ועוד ועוד. לפעמים כדאי לפנות לנציגות הבית שתסייע לכם, ולפעמים, הבעיה שלכם היא דווקא מול הנציגות. גישור או בוררות זה נכון תמיד, אך השאלה היא איזה גוף יתאים למקרה שלכם. לעיתים ניתן לגשת לעירייה, למשטרה, או למשרד להגנת הסביבה, שיטפלו במטרד בעצמם, ובמקרים אחרים – המפקח על הבתים המשותפים הוא הכתובת שלכם. לקבלת צו מניעה או פיצוי ניתן להגיש תביעה אזרחית, ובמקרים מסויימים, קובלנה פרטית (פלילית) גם באה בחשבון.

מבולבלים? ניתן להתחיל מהאתר של האגודה לתרבות הדיור חברים באגודה מקבלים ייעוץ ראשוני חינם (שירות לקוחות טלפוני, פקס או מייל) וגם מי שלא חבר באגודה, יכול להיכנס ולעיין בתשובות שניתנו לשכנים נבוכים אחרים בפורום.

 

שכנים טובים


אבל לפני הכל – כדאי לנסות את הדרך הזולה והקצרה ביותר. זה יעלה לכם בסה"כ  ב- 3 ביצים, כוס קמח  וסוכר: כנסו לשכן, תציעו עוגה, ותסבירו לו שזה ממש, אבל ממש מפריע לכם. רק אחרי שתבקשו יפה וזה לא יעזור, תתחילו לקרוא מההתחלה…


מקור: דריה כנף, עו"ד. ליאור בן אליהו, עו"ד
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
המשך עם: Google
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
תכנים קשורים: מאמר, שכנים
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
המשך עם: Google
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.