בדיחות בנושא עכוב מאכל ערבי

שלושה מיליארדרים, האחד בעל הון אמריקאי, האחד שייח' ערבי והשלישי עשיר רומני טסים יחד מסביב לעולם במטוס פרטי משוכלל וחדשני במיוחד. בשלב מסוים בטיסה, הם רוצים לדעת איפה בעולם הם כרגע; למיליארדר האמריקאי עוברת פתאום מחשבה איך לעשות זאת מבלי לשאול את הטייס, והוא אומר לחבריו: "אני חושב שאנחנו בניו יורק, תנו לי רגע לבדוק את זה". הוא פותח את חלון המטוס, מוציא את היד שלו החוצה לרגע, מחזיר אותה פנימה ואומר: "יס, צדקתי! בדיוק עכשיו נגעתי בקצה הלפיד של פסל החירות". הוא סוגר את החלון והמיליארדרים ממשיכים בטיסתם. כמה שעות אחרי הם שוב מתעניינים איפה הם בעולם. אז השייח' הערבי אומר פתאום: "אני חושב שאנחנו בדובאי. תנו לי לבדוק את זה" הוא פותח את החלון, מוציא את היד שלו החוצה לרגע, מחזיר אותה ואומר לחבריו: "אשכרה צדקתי! נגעתי הרגע בקודקוד של הבורג' חליפה" וסוגר את החלון. עוד כמה שעות טיסה עוברות והמיליארדר הרומני אומר: "עכשיו תורי! נראה לי שאנחנו מעל בוקרשט". הוא פותח את החלון, מוציא את היד שלו לרגע, מחזיר ואומר: "מאמא מיה, כמו שחשבתי, אנחנו בבוקרשט חברים!". "איך אתה יודע?" שואלים אותו המיליארדרים האמריקאי והערבי, "נגעת בקצה של בניין הפרלמנט?" "ממש לא" אומר המיליארדר הרומני "היד שלי לא נגעה בשום דבר". "אז איך אתה כל כך בטוח שאנחנו בבוקרשט?" שואלים אותו חבריו. עונה הרומני: "זה פשוט, איך שהוצאתי את היד שלי החוצה - שעון הרולקס שלי נגנב!".

עורך דין אחד יצא לצוד בצפון, ליד כפר ערבי. הוא ירה בברווז שעף בשמיים, אך הוא נפל ישירות לתוך חצר של אחד הבתים שבכפר. עורך הדין טיפס על הגדר ומולו עמד בעל הבית הקשיש, שביקש לדעת מה הוא עושה בדיוק. "יריתי בברווז הזה והוא נפל לתוך החצר שלך, אז אני רק רוצה לקחת אותו". "אבל עכשיו זה הברווז שלי", אמר בעל הבית הקשיש. "זה השטח שלי, אז הוא שלי". עורך הדין אמר: "אם לא תיתן לי לקחת את הברווז הזה אני אתבע אותך ואקח ממך את כל מה שיש לך. אל תנסה אותי, אני אחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארץ!" בעל הבית הקשיש נאנח ואמר: "יודע מה? אצלנו בכפר יש התערבות שאנחנו עושים כשיש לנו בעיות שכאלה. כל אחד יבעט בשני 3 פעמים, ומי שייכנע ראשון יקבל את הברווז. מאחר שזה השטח שלי, אני אתחיל ראשון". עורך הדין שיער שהוא יכול לגרום לקשיש להיכנע בקלות, לכן הסכים להתערבות. בעל הבית הקשיש בעט קודם כל באשכים של עורך הדין, וזה גרם לו ליפול על ברכיו. לאחר מכן הוא בעט לו בבטן, וזה גרם לו להקיא את כל ארוחת הבוקר שלו. לבסוף הוא בעט לו בישבן, מה שגרם לפניו ליפול ישירות לתוך צואה של כלב שהייתה על האדמה. עורך הדין ניסה לקום והצליח בקושי, אזר את כל הכוחות שנותרו לו ואמר: "עכשיו... תורי..." בעל הבית הקשיש אמר לו: "עזוב, אני מוותר. הברווז שלך".

שאלה: אני בת 17 וחצי יש לי חבר צדיק בן 16 וחצי ואנחנו רוצים להתחתן. אבא שלי מתנגד ואמא שלי בעד. אגב, הם גרושים, מה עושים? תשובה: שואלים שוב בעוד שנתיים. שאלה: פועל ערבי בונה אצלי מרפסת. האם צריך להגיש לו פירות מהיתר מכירה או מיבול נוכרים? תשובה: תלוי מה נהוג אצלו בבית אבא... שאלה: מה מקור המנהג לאכול סופגניות בחנוכה? תשובה: היועץ הכלכלי של מאפיית אנג'ל. שאלה: האם מותר לאכול נקניקיית פרווה עם חלב סויה או שזה משום "מראית עין"? תשובה: זה סתם טעם רע. שאלה: לפני חצי שנה ביטלתי מנוי שלי על עיתון ימני בגלל כתבה נגד סרבנות. עכשיו יש עוד מאמר. מה עושים? תשובה: מפסיקים להציץ בעיתון של השכן. שאלה: לאחרונה נודע לי שהרצל ובן גוריון לא היו דתיים. האם צריך לומר הלל ביום העצמאות? תשובה: גם מוטה גור לא אוכל "גלאט" ובכל זאת אנו אומרים הלל ביום ירושלים (ועושים על האש...) שאלה: כיצד מבטלים מנוי על עיתון המופץ בחינם? תשובה: בלי ברכה. שאלה: אני נער גבעות בשומרון. כשבאים לפנות אותנו-האם ראוי לצעוק "נאצים" או מתאים יותר "יודנראט"? תשובה: לא יודע, תברר ב"יד ושם". שאלה: מדי בוקר אני ממהר מאוד לעבודה ולכן נוסע 130 קמ"ש וחוצה פס לבן. האם צריך להגיד "הגומל" כל שני וחמישי או לרכז את כל ה"גומלים" בשבת? תשובה: לא משנה - העיקר שתלמד את ילדיך להגיד קדיש יתום.

עיתונאי אחד ביקר בכפר ערבי, נפגש עם אחד התושבים הוותיקים והתעניין במסורת, במנהגים ובסיפורים מיוחדים מהכפר. העיתונאי שאל, "יש לך איזה סיפור משמח על מנהג מיוחד שיש לכם בכפר?" "בטח יא זאלמה," אמר הקשיש. "לפני שנים רבות הלכה לאיבוד כבשה אחת, וכל הגברים של הכפר יצאו לחפש אותה. כשמצאנו אותה, כולנו קיבלנו כוס ערק מהבעלים שלה, וכל גבר גם קיבל חמש דקות לבד עם הכבשה..." "מנהג מעניין," אמר העיתונאי בהיסוס. "יש לך אולי עוד סיפור כזה?" "כן," ענה הזקן, "פעם אישה אחת הלכה לאיבוד וכל הגברים של הכפר התגייסו לחפש אותה. כשמצאנו אותה, כל גבר שחיפש קיבל כוס ערק מבעלה וחמש דקות לבד עם האישה..." "אוקי..." אמר העיתונאי והמשיך, "אבל תגיד, יש לך אולי סיפורים עם סוף קצת עצוב יותר?" "כן," השיב הזקן, "אתמול אני הלכתי לאיבוד..."

סטודנט ערבי צעיר לרפואה מסיים את לימודיו באוניברסיטת תל אביב וחוזר לכפר הקטן שלו בנגב כדי לבקר את משפחתו, לפני שיתחיל את הסטאז' ויעזוב שוב לטובת בית החולים בעיר הגדולה. כשהוא מגיע הוא רואה שכל הכפר על הרגליים, והתושבים נמצאים באבל כבד. הוא מברר מה קרה, ואחד התושבים מספר לו שפאטמה, הבת של סולימן, זה עתה נפטרה. הרופא הצעיר ניגש לביתו של סולימן ובמבט אחד הוא רואה שהבחורה לא מתה, אלא נמצאת במצב קטטוני. הוא שואל בעדינות אם יש לה חבר או בעל, וכשאומרים לו שכן, הוא מציע שייקחו אותה הביתה והחבר יעשה איתה אהבה. כפי שציפה הרופא הצעיר, בזכות ההתרגשות הרבה הבחורה הצעירה יוצאת מהמצב הקטטוני, ובכפר הייתה שמחה כזו גדולה שהם לא ראו כבר שנים. הצעיר עוזב את הכפר כגיבור גדול. לאחר חודשיים בעיר הגדולה נתקף הרופא הצעיר געגועים וחוזר הביתה לביקור קצר. הוא רק נכנס ומקבלים את פניו התושבים בפנים נפולות. ניגש אליו זקן הגברים ואומר לו: "אל תשאל יא דוקטור, סולימן מת לפני שבוע, כל הכפר כבר עבר עליו פעמיים ועוד לא הצלחנו להחיות אותו!" מוסר ההשכל: תמיד תתייעצו עם רופא לפני שאתם לוקחים תרופות!

בחור ערבי אחד משוטט בניו יורק ונכנס לחנות הלבשה תחתונה בבעלותו של יהודי אחד. הוא מסתובב קצת בחנות, מוצא איזה חזייה, ושואל את בעל הבית כמה היא עולה. המוכר היהודי, כאיש העסקים הממולח שהוא, עונה לו: "זו חזייה מעולה, היא מתחילה לצבור פופולאריות עכשיו. אני יכול למכור לך כל חזייה כזו ב-50 דולר לאחת". הבחור הערבי מהנהן בראש בחיוב ואומר: "מעולה, אז אני אקנה 100 מהן". יום לאחר מכן הבחור הערבי חוזר לחנות ההלבשה התחתונה של היהודי, מסתכל מסביב ומוצא שוב חזייה שמוצאת חן בעיניו. המוכר היהודי מבחין בו, מתקרב אליו ואומר לו : "הו, כן, זאת חזיית תחרה מעולה. היא מיובאת מאיטליה, מאוד פופולארית, אפילו מפורסמים לובשים אותה. אני יכול לעשות לך אותה ב-75 דולר לחזייה". הבחור הערבי מניד באשו ואומר: "בטח, אני אקח 150 מהן". כשהבחור הערבי מגיע יום אחרי, המוכר היהודי כבר בהלם מוחלט, מרוצה מאוד מהלקוח החוזר. איך שהוא נכנס, המוכר כבר מתקרב אליו ואומר לו: "תראה את החזייה הזו, זו חזיית המשי החדשה שלנו שמיובאת מצרפת. רק הרכיבים הכי משובחים והיא הכי נוחה שיש. אני יכול למכור לך אותה ב-100 דולר לחזייה". הערבי שוב מהנהן ואומר: "אני אקח 200 מהם". אז הם הולכם לקופה לעשות חשבון, אבל בדרך המוכר היהודי מתחיל להיות קצת סקרן לגבי הלקוח השב וחוזר שלו. אז הוא שואל את הבחור הערבי:" תגיד, אני יכול לשאול אותך משהו – מה אתה עושה עם כל החזיות האלה?" אז הבחור הערבי מחייך, מסתכל עליו ואומר: "אני גוזר אותן באמצע ואז מוכר את זה ככיפות ב-200 דולר לכיפה".

ראש עירייה (לא משנה איזו, רובם כאלה) רצה לבנות גשר חדש והזמין אליו קבלנים להצעות מחיר. מגיע קבלן ערבי ונותן הצעה של מיליון דולר. שואל אותו ראש העיר: "איך הגעת לזה?" אמר: "שליש חומר, שליש פועלים השאר רווח" - ראש העיר שלח אותו הביתה... הגיע קבלן רוסי ונתן הצעה של 2 מיליון דולר. שאל אותו: "איך הגעת לזה"? אמר לו: "שליש חומר, שליש פועלים, השאר רווח" - שלח גם אותו. הגיע קבלן ישראלי נתן לו הצעה של 3 מיליון דולר. שאל אותו ראש העיר: "איך הגעת לסכום הזה? אתה הכי יקר!!" ענה לו: "מיליון בשבילך, מיליון בשבילי, ומיליון לקבלן הערבי שיעשה את העבודה".

בן של שייח׳ ערבי מהמפרץ עובר לגור בברלין לצורך לימודים אקדמיים. אחרי מספר חודשים הוא שולח לאביו מייל בזאת הלשון: "אבא היקר, ברלין נהדרת, האנשים נחמדים ואני מאוד אוהב להיות כאן. אבל אבא, אני קצת מתבייש בזה שאני מגיע בכל יום לאוניברסיטה במכונית הפרארי מצופת הזהב שקנית לי, בזמן שהמרצים שלי ושאר חבריי הסטודנטים מגיעים בכל יום בתחבורה הציבורית. מה עליי לעשות? באהבה, בנך נאסר." יום אחרי זה הוא כבר מקבל מייל חזרה מאביו השייח׳: "בני האהוב והיקר, תפסיק לעשות בושות למשפחה ותתחיל להגיע גם אתה בתחבורה הציבורית. הועברו לחשבון הבנק שלך 20 מיליון דולרים, לך תקנה את הרכבת. באהבה, אבא."

ערבי אחד אבד במדבר, ושוטט שם לבדו ימים על גבי ימים, רעב וצמא למים, עד שכמעט וגסס למוות. כשראייתו כבר החלה להיטשטש והוא קרס אט אט אל הקרקע, אצבעותיו הרגישו לפתע במנורת זהב שנקברה בחול. בתקווה לכמה טיפות מים, הוא פתח את המנורה רק כדי לראות ענן עשן מתמר ממנה ואז דמותו של ג'יני מופיעה בפניו. "מושיעי!" קרא הג'יני אל הערבי, "הייתי כלוא במנורה הזו במשך מאות שנים, וכאות הוקרה לכך ששחררת אותי אני מעניק לך שלוש משאלות". "מים!" חרחר הערבי בגרון ניחר, ולפתע בריכה של מים מתוקים וזכים הופיעה באמצע המדבר. הערבי רץ אל המים והחל ללגום מהם במהירות ובדחיפות, עד שלבסוף רווה ונרגע. "מה היא משאלתך השנייה, מושיעי?", שאל אותו הג'יני. הערבי, שכבר היה רגוע יותר והתפנה לחשוב על נוחותו, אמר: "אני רוצה שיהיה לי ארמון עם מיליון חדרים, עם כמה משרתים שרק ארצה ועם עושר שלא היה לאף מלך לפניי!". רגע אחרי שסיים את בקשתו, ארמון מופלא שכזה הופיע מאחורי בריכת המים והערבי הולבש בבגדי מלך מרהיבים. "ומה היא בקשתך השלישית והאחרונה, מושיעי?" שאל כעת הג'יני. הערבי תהה ותמה קצת ואז אמר: "תראה ג'יני, עם המשאלה הראשונה שלי הצלתי את חיי, עם המשאלה השנייה שלי הבטחתי את עתידי ואת עתיד משפחתי. אז עם המשאלה השלישית אני רוצה לשרת את העם שלי, את האומה הערבית ואת אללה – אז אני מבקש שכל היהודים ייעלמו מהעולם!" באותו רגע בא ברק ולקח את בריכת המים יחד עם הארמון, המשרתים, הביגוד המפואר וכל העושר, וגם הג'יני נעלם כלא היה. הערבי נשאר שוב לבדו במדבר, גוסס מרעב ומצמא. מסקנה: יש גם ג'ינים יהודים, מתברר...

פיתום אחד הגיע לכפר ערבי, שם הוא ראה את אחד המקומיים יושב על כיסא ליד ביתו, ולצדו הכלב שלו. הפיתום חשב לעצמו שהוא יכול להשתעשע קצת, ושאל את הערבי, "אכפת לך אם אדבר עם הכלב שלך?" הערבי לא הבין על מה הבחור שמולו מדבר, ואמר, "תגיד לי, אתה מטומטם? נראה לך שהכלב שלי יודע לדבר?" הפיתום פנה לכלב ואמר, "שלום חמוד, מה שלומך?", ואז דיבר מהבטן וענה בשם הכלב, "בסדר גמור". הערבי פער את הפה בתדהמה, והפיתום המשיך, "הבחור הזה פה הוא הבעלים שלך?" הכלב ענה, "כן". הפיתום שאל את הכלב, "איך הוא מתייחס אליך?", והכלב ענה, "הוא מתייחס אלי טוב. מוציא אותי לטיול, מאכיל אותי טוב ומשחק איתי לפעמים". הערבי היה בהלם מוחלט, והפיתום שאל אותו, "אכפת לך אם אדבר עם הסוס שלך?" הערבי ענה, "הסוס לא יודע לדבר... אני חושב...", והפיתום פנה לחיה ואמר, "שלום סוס, מה שלומך?" הסוס ענה, "שלומי בסדר" והערבי קם על רגליו ולא האמין למשמע אוזניו. הפיתום שאל את הסוס, "איך הבחור הזה מתייחס אליך?", והסוס אמר, "הוא דואג לי היטב, תודה ששאלת. הוא רוכב עלי לפעמים, מבריש אותי כשצריך ומחליף לי פרסות אחת לזמן מה". הערבי הרגיש שהוא עומד להתעלף, והפיתום שרצה להמשיך את המשחק שאל אותו, "אכפת לך אם אדבר עם העז שלך?" הערבי מיד הזדקף וענה בפאניקה: "אל תאמין לשום דבר שהיא אומרת, היא שקרנית!"

יהודי-אמריקאי יושב בבית קפה בארה"ב וקורא עיתון ערבי. חבר שעבר באיזור הבחין בתופעה המוזרה וניגש אליו. "תגיד לי משה, אתה השתגעת?? למה אתה קורא עיתון של ערבים?" משה מושך בכתפיו ועונה: "פעם הייתי קורא עיתונים יהודיים, אבל כל הזמן קראתי את אותן החדשות... - היהודים נרדפים - ישראל מותקפת - היהודים חיים בעוני ושיעור האבטלה גבוה - היהדות בסכנה כתוצאה מהתבוללות - הרבה יהודים עוזבים את ישראל זה דיכא אותי!" "ועיתון ערבי לא מדכא אותך?" מתפלא החבר. "להפך. כאן אני קורא ש... - היהודים הם הבעלים של כל הבנקים - היהודים בונים פצצות חכמות - היהודים עשירים ורבי עוצמה - היהודים שולטים בעולם החדשות בערבית פשוט הרבה יותר טובות!"

אדם נחטף על ידי מחבל ערבי איסלאמיסט. המחבל אומר: ״אם אתה לא מוסלמי אתה מת!״ החטוף אומר: ״אני מוסלמי!״ צועק עליו המחבל: ״אז תוכיח את זה! צטט מהקוראן!״ עונה לו החטוף: ״חפש את מלכותו ואת תהילתו של אללה, וכל שתרצה יתגשם ויהיה לך״. באותו רגע המחבל התרצה ושחרר את החטוף. חברו של החטוף, שהיה עד מרחוק לכל ההתרחשות, הגיע רגע אחרי שהמחבל שחרר אותו, ושאל: ״הרי אתה לא מוסלמי, אז איך ידעת לצטט מהקוראן?״ השיב לו האיש: ״סתם המצאתי... אם הדפוקים האלה היו באמת קוראים את הקוראן אין מצב שהם היו עושים את הדברים האלו״.