באתר תמצאו בדיחות מכל הסוגים. בדיחות לילדים, בדיחות למבוגרים, בדיחות מי זה, בדיחות טוק טוק, בדיחות על עדות, בדיחות על נישואים, בדיחות על בגידות, בדיחות על חיות, בדיחות קצרות, בדיחות ארוכות, שורות מחץ, משפטים מצחיקים, בדיחות קרש, בדיחות טפשיות, בדיחות משטרה, בדיחות של שורה אחת ועוד המון בדיחות מצחיקות.
שלושה חברים טובים שלא ראו זה את זה כבר הרבה זמן נפגשו יום אחד במקרה בזמן בילוי בבר והתחילו לדבר על החיים. מהר מאוד הם גילו שכולם התחתנו לפני בערך 10 שנים, ושאף אחד מהם לא מרוצה ממצב הקשר שלו. החבר הראשון שהתחיל להתלונן פתח ואמר, "תראו, בהתחלה הכל היה מעולה, אבל בזמן האחרון כבר אין לה כוח לכלום ותמיד כואב לה הראש. יש לי מזל אם אנחנו שוכבים פעם בחודש!"
"איך אתה מתמודד עם זה?", שאל החבר השני.
"זה קטע מטורף שאתה שואל את זה", ענה החבר הראשון, "כי יש מישהי שאני שוכב איתה מהצד כל הזמן ובדיוק קלטתי שהיא פה הערב, זאת הבלונדינית שבדיוק מדברת עם הברמן".
"חכה חכה עד שתשמע מה זה מטורף", אמר החבר השני, "כי אני רוצה להגיד לך שגם הנישואים שלי על הפנים, ואני לא שכבתי עם אשתי כבר יותר משנה!"
"אז איך אתה מתמודד עם זה?", חקר החבר הראשון.
"אתה לא תאמין", השיב החבר השני, "אבל גם לי יש מישהי מהצד וזאת אותה בלונדינית שמדברת עם הברמן! היא עושה את כל הדברים המשוגעים שאשתי לא מוכנה לשמוע עליהם בכלל..."
השניים צחקו ושתו מהבירות שלהם, אבל אז החבר השלישי התערב. "שמעו זה ממש לא כיף לשמוע על הנישואים שלכם, אבל נדמה לי שאני במצב הכי גרוע..."
"מה כבר יכול להיות יותר גרוע?", הם שאלו.
"אשתי זאת הבלונדינית שבדיוק מדברת עם הברמן..."
נחש עיוור וארנב עיוור נתקלו זה בזה יום אחד בקרחת היער. פנה הנחש אל הארנב ואמר לו: "סלח לי, איזה מין חיה אתה? אני פשוט עיוור ולא רואה שום דבר". ענה לו הארנב: "מתנצל, אבל גם אני לא ממש יודע, אני עיוור כמוך ואף פעם לא ראיתי את עצמי, או הבנתי מה אני בדיוק. שמע, אם אתה כבר פה, אולי תוכל למשש אותי ולגלות לי איזה מין חיה אני?".
"אין בעיה" השיב הנחש, נכרך מסביב לארנב ומישש כך את כל גופו. לבסוף שיחרר הנחש את לפיתתו מהארנב, וסיכם בפניו כך: "תשמע, הרגשתי שאתה קטן מימדים, רך ופרוותי, עם זוג רגליים אחוריות בשרניות, אוזניים ארוכות וגמישות, אף קטן, פחוס ולחלוחי, שפמפם ארוך וזנב צמרירי. אם ככה אתה חייב להיות ארנב!".
"מעולה! סוף סוף אני יודע מי אני!" אמר הארנב, ואז פנה להיפרד מהנחש: "תודה רבה לך אדון... אה, רגע, איזה חיה אתה בכלל, אתה יודע?". ענה לו הנחש: "האמת היא שממש לא. אולי תעשה לי טובה בחזרה – תמשש אותי גם ותזהה מה אני בדיוק".
הסכים הארנב להשיב לנחש טובה תחת טובה, והחל למשש אותו לכל אורכו באמצעות כפותיו. בסיום הבדיקה פנה הארנב לנחש ואמר לו כך: "תשמע, הרגשתי שאתה מחוספס לחלוטין, שיש לך דם קר, אין לך שום עמוד שדרה, אתה גמיש, חלקלק וחסר ביצים. אם ככה - אתה חייב להיות פוליטיקאי!".
לאחר שטרח במשך חודשים ארוכים, בני הקים סופסוף את המסעדה שחלם עליה כל חייו עם מנות מיוחדות שלא הוגשו בשום מקום אחר.
לאחר זמן קצר מאוד המסעדה התחילה להתמלא בכל ערב והפכה לשם דבר בכל רחבי הארץ.
יום אחד נכנס רב מכובד למסעדה, התיישב והזמין את אחת ממנות הדגל האהובות בתפריט. בני שירת את הרב באופן אישי, ולאחר שסיים שזה סיים את הסעודה, בני ניגש כדי ללחוץ את ידו.
כשהרב שלח את ידו לכיסו, בני אמר: "זה על חשבון הבית. אני רואה את זה כשירות לעם לשרת אותך. אני מתעקש".
הרב ענה: "תודה לך איש יקר, מאחל לך שתצליח בכל צעד שלך".
בני המחויך פנה למטבח וסיים את עבודתו. למחרת כשהגיע למסעדה, בני ראה קופסה עם 10 ספרי תורה מהודרים ומכתב תודה אישי מהרב. המחווה ריגשה את בני והוא החליט שעליו להמשיך להפגין נדיבות לכל אורח מכובד שייכנס למסעדה שלו. בערב של אותו היום נכנס למסעדה מפכ"ל המשטרה ובני לא האמין למזלו.
כמו המקרה של הרב, בני שירת את המפכ"ל באופן אישי וסירב לקחת ממנו תשלום בתום הסעודה. "אני רואה את זה כשירות לציבור" אמר למפכ"ל.
למחרת בני הגיע למסעדה וראה בכניסה 10 קופסאות של שוקולד איכותי ומכתב תודה מהמפכ"ל.
עם חיוך על פניו ובליבו, בני החל לעבוד כרגיל. ביום השלישי ברצף, הגיע פוליטיקאי מכובד שרצה לסעוד במסעדה ובני, שכבר התרגל להיות גם מלצר, שירת אותו באופן אישי.
בתום הארוחה בני ניגש לפוליטיקאי וכשזה עמד להוציא את הארנק מכיסו, בני עצר אותו ואמר: "זה על חשבון הבית. אני רואה את זה כשירות למדינה לשרת אותך. אני מתעקש".
הפוליטיקאי חייך וענה: "אני לא אשכח את זה. תודה לך".
בני הלך לישון באותו הלילה כשראשו מלא במחשבות על דברי הפרידה של הפוליטיקאי, וחלם על מתנות יקרות ערך שיחכו לו במסעדה.
למחרת בני הגיעה למסעדה בשעות הערב ואכן ציפתה לו הפתעה מיוחדת: כל השולחנות היו מלאים בפוליטיקאים רעבים שבאו לאכול במסעדה הנדיבה...
איש עסקים עשיר נוסע לחו"ל לפגישת עסקים.
כמה ימים לאחר הנסיעה הוא מטלפן הביתה כדי לראות מה שלום אשתו.
לטלפון עונה המשרת הזקן. "כן אדוני?"
האיש: "בדוק בבקשה מה שלום אשתי."
המשרת: "כן אדוני." לאחר כמה דקות המשרת חוזר לטלפון.
"נראה כי היא מארחת גבר בחדרה, אדוני, בצורה... אינטימית."
האיש משתולל מזעם. "הפרוצה הזו!" הוא נושם עמוק, חושב לרגע ואומר: "תקשיב לי טוב..."
"כן אדוני." עונה המלצר
"אתה יודע איפה אני מחביא את האקדח שלי?"
"כן אדוני."
"קח אותו ותירה לשניהם בראש, עכשיו!"
"כן אדוני."
האיש מקשיב ושומע בצד השני צרחות ושתי יריות בודדות, ואז שקט.
המשרת חוזר לטלפון. "הדבר נעשה אדוני, מה תרצה שאעשה עם הגופות?"
"תזרוק אותן לבריכה שלנו מאחורה."
"אבל אדוני.. אין לנו בריכה."
משתרר שקט ארוך.
"סליחה, טעות במספר."
תימני ומרוקאי נפטרים יחד ועולים השמימה. השניים מגיעים לשער הראשי בשמים ושם מקבל אותם מלאך.
המלאך פותח את גיליון החיים של המרוקאי, מביט בו בעיון וסוגר אותו. הוא אומר למרוקאי: "אתה היית אדם רשע כל החיים שלך. צעקת, רבת וקיללת ואתה הולך מכאן ישר לגיהנום".
לאחר מכן המלאך פותח את הגיליון של התימני ומביט בו. הוא מסתכל עליו במבט מתרשם ואומר לו: "אני רואה שכל החיים שלך היית צדיק, שקט ועניו. מקומך בגן עדן".
המלאך בכניסה חותם על הניירת וקורא לשומרים. הם לוקחים את המרוקאי ומכניסים אותו לחדר בגודל מטר על מטר, בלי חלונות, בלי ריהוט ועם מלא קוצים על הקירות. הם משליכים אותו פנימה ונועלים את הדלת.
כל הלילה המרוקאי מנסה למצוא תנוחה להירדם בלי להידקר ולא מצליח.
בבוקר המרוקאי מרוט מעייפות, פתאום רואה את הדלת של החדר נפתחת ולהפתעתו התימני נכנס ומבקש שיעשה לו מקום.
המרוקאי נדהם ושואל את התימני: "מה קרה, גם אותך זרקו לגיהנום?"
התימני עונה לו: "מה פתאום! נתנו לי אחוזה ענקית בגן עדן עם 3 מפלסים, 2 בריכות, סאונה, חדר כושר וטבח פרטי".
"אז מה לעזאזל אתה עושה פה?" שואל המרוקאי.
עונה לו התימני, "מה אני צריך את כל זה, השכרתי אותה..."
אימא אחת עלתה לאוטובוס עם התינוק שלה וניגשה לשלם בסמוך לעמדת הנהג.
הנהג הסתכל עליה ואז העביר מבט אל התינוק שבידה ואמר לה: "זה התינוק המכוער ביותר שראיתי בכל חיי!"
מבלי לומר מילה הלכה האימא הפגועה לשבת בקצה השני של האוטובוס ומיד אמרה לאישה שישבה בסמוך אליה: "הנהג הזה גס רוח, הוא ממש העליב אותי אבל לא אמרתי לו כלום..."
האישה ענתה לה: "הוא ממש חצוף! תלכי לשם עכשיו ותגידי לו מה את חושבת עליו!"
האימא הזדקפה ואמרה: "את צודקת, אני הולכת אליו עכשיו!"
- "כל הכבוד! תביאי לי בינתיים את הקוף ואני אחזיק לך אותו."
ביום הראשון של הלימודים באוניברסיטה, הדיקן דיבר מול כל הסטודנטים והבהיר להם כמה כללים חשובים. "לבנים אסור להיכנס למעונות של הבנות, ולבנות אסור להיכנס למעונות של הבנים", הוא אמר. "כל מי שיפר את החוק הזה ישלם קנס של 50 ש"ח בפעם הראשונה. אם תיתפסו בפעם השנייה תשלמו 100 ש"ח קנס, בפעם השלישית 200 ש"ח, בפעם הרביעית 400 ש"ח וכן הלאה. יש שאלות?"
"כן", הצביע אחד התלמידים ושאל, "כמה עולה מנוי חופשי-חודשי?"
3 שכירי חרב: אנגלי, אירי וצרפתי, נשכרים כדי להילחם במדינה זרה – אך הם נתפסים על ידי האויב ונהפכים לשבויי מלחמה. כל אחד מהם נשפט ומקבל 12 חודשי מאסר, אך כדי להביע מעט חמלה ולעשות עימם חסד, מחליט הקצין השופט שהם יזכו להעביר את התקופה הזו עם פריט יוקרה אחד לבחירתם.
פונה השופט אל שכיר החרב האנגלי לשאול במה יבחר, והחייל עונה לו: "אני מעוניין לקבל את הג'ין הטוב ביותר שיש לאנגליה להציע!". השופט מאשר את בקשתו.
עובר השופט אל החייל האירי, שמשיב בתגובה שהוא רוצה את הוויסקי האירי הטוב ביותר בעולם. כמובן שגם הבקשה הזו מתקבלת.
כאשר השופט פונה אל שכיר החרב הצרפתי באותה שאלה, הוא עונה: "אני מבקש קופסה עם הסיגרים הצרפתיים הטובים ביותר בעולם". גם הבקשה הזו מאושרת, והשופט מורה לסוהרים לחפש ולהביא לחיילים את מבוקשם.
לבסוף שלושת השבויים נשלחים איש איש אל תאו עם הפריטים שביקשו, ושם הם מעבירים לבדם לגמרי את הזמן למשך שנה שלמה – עם ארוחות שמוגשות להם מדי יום ומועברות אליהם תחת פתח בדלת. כך חולפים להם 12 חודשים, ומגיע זמנם של השבויים להשתחרר ולחזור למולדתם.
ראשון משתחרר החייל האנגלי, שיוצא מהתא מאושר, חיוך גדול ושתוי על פניו. הוא מתהלך בזיג-זג, מניף את הידיים מעלה וקורא: "אני סוף-סוף חופשי!" רגע לאחר מכן, הוא נופל על הרצפה ומת מהרעלת אלכוהול.
אחריו משתחרר החייל האירי, שפולט אנחת רווחה ואומר בחיוך: "חופשי, אחרי הכל!" הוא מתחיל ללכת, נעצר לרגע מתנשף, ואז מיישר את גבו, מרים את הראש וממשיך לצעוד אט אט אל עבר חייו החדשים.
החייל הצרפתי הוא האחרון להשתחרר, וכשדלת התא נפתחת הוא נראה פשוט איום ונורא. הוא לוקח מספר צעדים מפוחדים קדימה עם רגליים רועדות, ואז נופל על ברכיו וזועק בייאוש לכל מי שבסביבה: "בבקשה! אני מתחנן אליכם! למישהו מכם יש במקרה מצית?!"
בר חדש נפתח בעיר בו הציעו מבצע של בירה ב-3 שקל. איש אחד שראה את שלט המבצע החליט להיכנס ולהזמין לעצמו בירה.
אחרי שסיים את הבירה שלו, האיש החליט להשתעשע קצת; הוא הלך לקצה הימני של הבר והניח שם שקל אחד. לאחר מכן הוא הלך לקצה השמאלי של הבר והניח שם שקל נוסף. לבסוף הוא ניגש למרכז הבר והניח שם את השקל האחרון. הברמן הסתכל על האיש במבט תמוה, אך הבין שאין לו ברירה אלא ללכת לאורך כל הבר ולקחת את כל המטבעות. האיש גיחך לעצמו ויצא מהבר מרוצה.
אותו איש עשה זאת שוב ושוב כמה ימים ברציפות והברמן כבר התחיל ממש להתעצבן מהמנהג המציק הזה, אך בחר שלא להגיד דבר.
יום אחד האיש הזמין לעצמו בירה וגילה שאין לו מספיק מטבעות של שקל כדי להניח בקצוות הבר ובמרכזו, אז הוא הניח פשוט מטבע אחד של 5 שקל במרכז הבר. הברמן ראה בכך הזדמנות מצוינת להחזיר לאותו האיש כגמולו; הוא הלך לקצה האחד של הבר, הניח שם מטבע של שקל, הלך לקצה השני של הבר, הניח שם מטבע נוסף, חזר לאיש עם חיוך על הפנים, ואמר לו ״יאללה, לך תאסוף את העודף שלך״.
אך במקום לעשות את זה, האיש חייך בחזרה, הוציא מטבע של שקל מהכיס ואמר: ״תביא לי עוד בירה בבקשה״.
אחרי לילה בפאב אפלולי, הזמין בחור אחד בחורה אליו לדירה החדשה.
כששניהם שיכורים, החל להציג בפניה את הדירה.
כשהגיעו אל חדר השינה היא ראתה גונג ענקי שתלוי מעל המיטה.
"מה הגונג הזה עושה פה?" שאלה הבחורה.
"זה שעון מדבר" ענה הבחור השיכור.
הבחורה הייתה די בהלם ושאלה "איך זה עובד?"
הבחור לקח את מוט מעץ שהיה לידו והכה בעוצמה בגונג.
הבחורה נחרדה מהרעש הנורא ועדיין לא הבינה איך השעון מדבר...
באותו הרגע נשמעו דפיקות על הקיר, וצעקה איומה:
"שקט שם אידיוט! השעה ארבע לפנות בוקר!!!"
מנהל חנות בגדים סיים את הפסקת הצהריים שלו וחזר לעמדת הקופה של החנות, שם להפתעתו הרבה הוא ראה שאיש המכירות המוביל שלו עובד עם תחבושת ענקית על היד שלא הייתה שם בבוקר. לפני שהוא הספיק לשאול אותו מה קרה, איש המכירות פנה בהתלהבות אל המנהל ואמר שיש לו חדשות נהדרות. "בחיים לא תאמין, אני סוף סוף מכרתי את החליפה המכוערת שלא הצלחנו להעיף מהמלאי כל השנה!"
"אתה מתכוון לחליפה המזעזעת עם ציור הטווס והפסים בצבע ורוד וזהב?" שאל המנהל. "בדיוק!" ענה העובד הנלהב.
"זה מדהים" אמר המנהל, "הייתי בטוח שאנחנו בחיים לא נמכור את הזוועה הזאת, היא הייתה אחת מהחליפות הכי נוראיות שאי פעם ראיתי. רק תגיד לי רגע, למה היד שלך מכוסה בתחבושת הענקית הזאת?"
"אחרי שמכרתי את החליפה ללקוח כלב הנחייה שלו התחיל לנשוך אותי..."
במוסד נפתח תקן לסוכן חשאי חדש, האמון על ביצוע התנקשויות בגורמי טרור. לאחר שנעשו כל בדיקות הרקע המתאימות, נערכו ראיונות ומבחני קבלה לתפקיד, נותרו 3 מועמדים סופיים לאיוש המשרה: שני גברים ואישה אחת, שנקראו להגיע למטה המוסד בשעה 3 לפנות בוקר למבחן אחרון, סופי ומכריע שייקבע מי מהם יתקבל לעבודה.
שני המועמדים והמועמדת התייצבו אל מול סוכן המוסד שהיה אחראי על הגיוס; הסוכן קרא למועמד הראשון, הוליך אותו אל המרתף, וכשהם עומדים מול דלת מתכת גדולה נתן בידו אקדח ואמר לו: "אנחנו חייבים לוודא שאתה יודע למלא הוראות ופקודות בכל מצב ובאילו נסיבות שלא יווצרו. לכן עכשיו, כשתיכנס לחדר שמאחורי הדלת הזו – אתה תראה את אישתך יושבת על כסא. אתה חייב לירות בה ולהרוג אותה". המועמד נראה המום מן הבקשה, ואמר בלי היסוס: "אין שום סיכוי בעולם שאני יורה באישתי!".
"ובכן," אמר לו הסוכן האחראי: "כנראה שאתה לא מתאים לתפקיד, שלום ותודה".
הסוכן הראה למועמד הראשון את הדרך החוצה, לקח איתו למרתף את המועמד השני, העמיד אותו מול הדלת, נתן בידיו את האקדח וביקש ממנו להרוג את אישתו שנמצאת מהעבר השני. המועמד השני נטל את האקדח ונכנס לחדר; שקט מתוח שרר באזור לכמה דקות, ואז הוא יצא מהחדר כשדמעות בעיניו והוא ממלמל: "ניסיתי, באמת שניסיתי, אבל אני לא מסוגל לעשות את זה".
"טוב," אמר הסוכן האחראי: "נראה לי שגם לך אין את מה שדרוש לנו. אתה יכול לקחת את אישתך וללכת הביתה, שלום ותודה".
לבסוף, הגיע תורה של המועמדת האחרונה שנותרה; הסוכן האחראי לקח אותה למרתף, הגיש לה את האקדח וביקש ממנה להרוג את בעלה שנמצא בחדר שמאחורי דלת המתכת. היא לקחה את הנשק ונכנסה לחדר, ואז תוך כמה שניות נשמעה ירייה, ואחריה עוד אחת ועוד אחת. לאחר מכן נשמעה צרחה, ואז קול ניפוץ, וחבטות עמומות על הקירות; לאחר כמה דקות נהיה שקט מוחלט.
לבסוף הדלת נפתחת, המועמדת יוצאת מהחדר, כל בגדיה מוכתמים בדם והיא מוחה זיעה ממצחה; "לעזאזל איתך" היא פונה לסוכן האחראי ואומרת לו: "לא יכלת להגיד לי שהאקדח מלא בכדורי סרק? נאלצתי להרוג אותו עם הכיסא!".
לאחר שהזוג המאושר הביא לעולם את ילדם הראשון, האם סיוון חשבה שבן זוגה צריך לקחת חלק משמעותי בטיפול בעולל החדש ואמרה לו: "אבי, אני רוצה שתחליף את הטיטול לתינוק שלנו."
אבי הסתכל על אשתו ואמר לה: "אני עסוק עכשיו, אני אעשה את זה בפעם הבאה...", סיוון לא אהבה את התשובה, אבל הסכימה בלית ברירה.
כשהגיעה הפעם הבאה, פנתה סיוון שוב לאבי ואמרה לו: "אבי, תוכל להחליף לילד את הטיטול?"
אבי הסתכל מבולבל מאוד על סיוון ואמר לה: "אשתי היקרה, כשאמרתי שאעשה את זה בפעם הבאה לא התכוונתי לטיטול הבא, אלא לפעם הבאה שנביא ילד..."
ישראלי אחד ישב באזור הטרקלין בשדה תעופה גדול; פתאום בשולחן לידו התיישבה אישה יפה במיוחד, לבושה במדים של דיילת. אז הבחור החליט ללכת להתחיל איתה בצורה מקורית, על ידי כך שינסה לזהות באיזו חברת תעופה היא עובדת ולהגיד לה את המוטו שלה כמשפט פתיחה.
בהתחלה הוא חשב שהיא בבריטיש איירוויז, אז הוא פנה אליה באנגלית ואמר לה בחיוך שרמנטי: ״לטוס, לשרת?״, האישה אפילו לא הסתכלה לכיוונו.
אז הוא חשב שאולי היא באייר פרנס ואמר לה: ״לזכות בלבבות העולם?״ והיא עדיין לא הגיבה בכלל, רק בהתה בו בעיניים תמהות.
בייאושו, הוא ניסה עוד הפעם, וניחש שהיא עובדת בחברת התעופה המלזית; ״להתעלות מעל לצפיות?״ הוא אמר לה.
לפתע האישה היפה הלבושה כדיילת אמרה לו בכעס חסר סבלנות: ״תגיד, מה לעזאזל אתה רוצה ממני?״
״אה, הבנתי״, אמר לה הבחור בטון מאוכזב למדי, ״את באל-על...״
אישה אחת קנתה ארון יפהפה ממגדת עתידות והציבה אותו בחדר השינה. לתדהמתה, היא גילתה שבכל פעם שעוברת מונית מחוץ לבית, דלתות הארון היו נפתחות מעצמן.
היא זכרה שמגדת העתידות אמרה שהארון הוא מיוחד וקסום, אבל היא חשבה שזה שטויות אז היא החליטה להזמין נגר כדי שיבדוק מה הבעיה.
כשהנגר הגיע, האישה מספרת לו על ארון הקסמים ואיך שהוא נפתח בכל פעם שעוברת מונית ליד הבית, אבל גם הוא מתקשה להאמין לתופעה. ליתר ביטחון הוא מחליט להיכנס לארון ולבדוק מקרוב מה בדיוק קורה שם.
ברגע שהנגר נכנס לארון, מגיע הבעל החשדן של האישה. הוא ניגש לחדר השינה, פותח את הארון ומגלה בתוכו את הנגר.
"מה אתה עושה כאן?" זועם הבעל.
עונה לו הנגר "אתה תאמין לי אם אגיד שאני ממתין למונית???"
לאחר שחיכו לזה זמן רב, בעל ואישה צעירים שזה עתה נישאו הגיעו סופסוף לסוויטת ירח הדבש שלהם. האישה נראתה קצת מהורהרת ומרוחקת אז בעלה הלהוט התיישב לידה כדי לנסות ולהרגיע אותה.
"הכל בסדר?" שאל הבעל, "כן" ענתה האישה, "פשוט יש לי מעט חששות לקראת העתיד", המשיכה. "אז דברי איתי יקירתי... ספרי לי מה מכביד על ליבך!" השיב הבעל בציפייה לעבור את השאלות ולהתקדם לשלב יותר מהנה. האישה הסתכלה עליו ואמרה: "אם כך... יש לי כמה שאלות חשובות ואני רוצה שתהיה כן איתי. אחרי זה נוכל... להמשיך".
בעל: "סוף כל סוף! הגיע הזמן באמת!"
אישה: "אתה רוצה שאני אעזוב?"
בעל: "לא! אל תחשבי על זה אפילו!"
אישה: "אתה אוהב אותי?"
בעל: "כמובן! מאז ומתמיד ולא אפסיק לעולם!!!"
אישה: "האם אי פעם בגדת בי?"
בעל: "לא! למה שאני אעשה דבר שכזה בכלל?"
אישה: "האם אתה מוכן לנשק אותי?"
בעל: "בכל הזדמנות שתהיה לי!"
אישה: "האם אי פעם תצעק עלי?"
בעל: "כמובן שלא! את משוגעת?!"
אישה: "האם אני יכולה לסמוך עליך?"
בעל: "כן..."
אישה: "הו יקירי!"
זה היה לפני שנות נישואים רבות...
רוצים לדעת איך הזוג הזה נשמע לאחר 20 שנים יחד?
פשוט קראו את השיחה ביניהם מלמטה למעלה!
אישה אחת עלתה עם תינוקה הקטן לאוטובוס והתיישבה באחד מן הספסלים במרכז. לפתע התינוק התחיל לבכות בקול רם ובחוזקה; האישה מיהרה להרים את התינוק וניסתה להניק אותו כדי להרגיעו - אך התינוק סירב לינוק והמשיך לבכות וליילל. אחרי כמה וכמה ניסיונות עקרים ובלתי מוצלחים להניק, האישה התעצבנה ואמרה בקול לילדה: "מאמי שלי, תשתה את החלב או שאני אאלץ לחלוק אותו עם האדון הזה שכאן מאחורינו!".
התינוק המשיך להתעקש ולא היה מוכן לינוק מאימו. האישה המשיכה לאבד את סבלנותה ושוב הרימה את הקול ואמרה: "מתוק שלי, תשמע, אם אתה לא מתכוון לינוק אז אני כבר אתן החלב הזה לאדון שמאחורינו ודי!". זה לא עזר, התינוק עמד בסירובו ולא היה מוכן לקרב את פיו לפטמה.
הבכי של התינוק רק התגבר והאישה כבר יצאה מדעתה. לא היו לה שום רעיונות אחרים, אז היא רקעה ברגלה ואמרה לתינוק בקול כעוס: "חמוד שלי, תקשיב לי טוב, או שאתה יונק כבר או שאני מסתובבת כאן ועכשיו ונותנת את כל החלב שמגיע לך לאדון פה מאחורינו!"
עברה דקה, עברו שתי דקות - ושום דבר, התינוק לא מגיב וממשיך ליבב. פתאום האישה הרגישה נקישת אצבעות על כתפה, היא סובבה את ראשה והאיש שישב מאחוריה פנה אליה ואמר: "גברת, את מוכנה להחליט כבר בקשר לחלב? הייתי אמור לרדת לפני 5 תחנות!"
גדי, מני ושאול, שלושה פנסיונרים קשישים, נפגשו בבית הקפה השכונתי, דיברו על החיים וכרגיל התלוננו על הקשיים השונים של גיל הזהב. "הגוף כבר קפוט ממזמן" פתח גדי, "אבל מה שממש מציק לי בזמן האחרון זה שאני כבר לא זוכר שום דבר! פעם זה היה רק דברים קטנים, אבל ממש היום בבוקר למשל עמדתי בתוך המעלית בבניין שלי ולא זכרתי אם אני צריך לרדת או לעלות".
"זה ממש כלום, יש לך מזל!" השיב מני, "לפני יומיים אני ישבתי על המיטה שלי בפיג'מה ולא זכרתי אם כרגע התעוררתי או שאני צריך ללכת לישון!". שני החברים נאנחו בעייפות ושתו את הקפה שלהם, אבל שאול המשיך לשבת ברוגע ובנחת.
"מה אתה כזה רגוע שאול?" שאל גדי, "כאילו שלך אין בעיות זיכרון".
"אצלי הכל בסדר גמור כאן למעלה" הגיב שאול בשמחה.
"באמת?" אמר מני, "אין לך שום בעיות זיכרון בכלל?"
"שום דבר!" אמר שאול, "הזיכרון שלי נשאר בול אותו הדבר, טפו טפו טפו, חמסה חמסה חמסה", אמר גדי, נקש שלוש פעמים על שולחן הקפה ומיד הסתובב לאחור עם מבט מבולבל ושאל "מי שם???".
יום אחד, גבי המהנדס נפטר והגיע לשערי הגיהינום. שם המתינה לו שדה קטנה שלקחה אותו לסיבוב בגיהנום והסבירה לו איך הדברים עובדים ומה מחכה לו בעתיד. גבי שם לב שהרבה דברים בגיהנום לא עובדים כראוי; המזגן לא מקרר כמו שצריך, הרשת האלחוטית פועלת לאט, יש קצרים חשמליים כל כמה דקות, ובאופן כללי כל המכשירים החשמליים שם מתחממים מהר מדי. גבי ציין זאת בפני השדה, והציע את שירותיו כדי להנדס פתרון לתיקון התקלות האלו. השדה החליטה לקחת את גבי אל השטן בכבודו ובעצמו, כדי שיביע את עמדתו.
השטן שמע את דבריו של המהנדס, התלהב מהרעיון והחליט לאשר את שורת התיקונים שגבי הציע. לאחר כמה חודשים, אלוהים הגיע לבקר בגיהינום ונותר ללא מילים! כל החללים שעד כה היו מוארים בקושי על ידי האש היוקדת קיבלו תאורה מעוצבת, הכל היה מאוורר כמו שצריך, חשמל תקין, מים הוזרמים, הכל!
אם זה לא מספיק, אז הייתה במקום גם בריכה חדשה עם ג'קוזי צמוד והחלו להיבנות כמה מועדוני ריקודים ענקיים. שוכני הגיהינום החלו להתעמל יותר, ללכת בפארקים שהוקמו שם, לרכוב על אופניים ואפילו לשחק במשחקי וידאו! נראה שכולם שם ממש התחילו לעשות חיים...
ניגש אלוהים העצבני למשרד של השטן, פתח את הדלת בבעיטה ושאל: "מה לעזאזל קורה כאן, שטן?!"
ענה לו השטן: "שמע אלוהים, הגיע אלינו מהנדס והוא הציע לתקן את המקום, אז הסכמתי."
אז אלוהים הכועס דפק על השולחן ואמר: "אתה לא יכול לקבל מהנדסים! החוזה שלנו קבע בבירור שהמקום שלהם הוא איתי בגן עדן."
השטן השיב לו עם חיוך מתגרה: "אין מה לעשות, אני לא מוותר עליו!"
אז אמר לו אלוהים בכעס: "אם ככה אז אני אגרור אותך לבית משפט ונראה מה יגידו על זה שם, כפוי טובה שכמותך!"
"אין בעיה", השיב לו השטן, "בהצלחה עם למצוא עורך דין טוב בגן עדן..."
בני זוג מגיעים לחדר לידה, והאישה מתלוננת על כאבי צירים נוראיים.
הרופא מספר לזוג על כוחות מיוחדים שיש לו, שמסוגלים להעביר חלק מהכאבים מהאימא אל האבא. הבעל מסכים, והרופא מתחיל להעביר אליו חלק מהצירים.
"אני מרגיש מצוין", אומר הבעל, "תעביר אליי עוד כאב".
הרופא מעלה את רמת הכאב, ועדיין הבעל אומר שאין לו בעיה.
הרופא מעביר עוד כאב מהאמא אל האבא והבעל מחייך כאילו כלום.
לבסוף, הרופא מעביר את כל רמת הכאב מהאמא אל האבא, והאשה יולדת ללא שום כאבים, ומודה לבעלה.
כשחזרו הביתה מאושרים, מצאו את הגנן שוכב מת בחצר האחורית שלהם.
התרגיל הלוהט: הגבר בבדיחה הגסה הזו הצליח להפתיע אותנו
2 זוגות חברים ישבו לשחק פוקר.
אחד הגברים, חיים שמו, הפיל בטעות את הקלפים וכשהתכופף להרים אותם הבחין כי מתחת לשולחן, סימה אשתו של החבר, נוגעת בו ברגליה.
מבולבל, הוא קם מהר והלך למטבח. בלי לחשוב פעמיים סימה קמה ונכנסה אחריו למטבח כבדרך אגב.
היא ניגשה אליו קרוב ואמרה לו: "נו, אהבת את מה שראית מתחת לשולחן?"
חיים הנבוך בלע רוק וענה "אני לא אשקר, מאוד אהבתי..."
אז סימה קרצה וענתה לו: "1,000 דולר ואני שלך לפעם אחת".
חיים לא ידע מה נחת עליו ונתחיל לגלגל בראש את ההצעה המפתה.
אחרי כמה רגעים של מתח, הוא השיב לסימה בחיוב והשניים קבעו להיפגש למחרת ב-4 אחר הצהריים, שעתיים לפני שבעלה חוזר מהעבודה.
למחרת בדיוק כפי שקבעו, חיים התייצב אצל סימה בשעה 4 עם הסכום המבוקש והשניים מתגלגלים לסקס סוער.
רבע שעה לפני 6, חיים מתלבש ומסתלק.
ב-6 בדיוק בעלה של סימה, משה, נכנס הביתה ושואל, "סימה, תגידי, חבר שלי חיים היה פה במקרה?"
הלב של סימה יורד לתחתונים "כן, למה אתה שואל מותק?"
"ותגידי, הוא בא במקרה עם כסף, סימה?"
סימה מתחילה להזיע "אהה, כן, הוא הביא 1,000 דולר, למה מאמי, מה קרה?"
משה אומר לה, "איזה גבר חיים, הא? היום בבוקר הוא בא אלי למשרד וביקש ללוות 1,000 דולר, אבל לא חשבתי שהוא יחזיר אותם כל כך מהר!"
אחרי שנים רבות של נישואים, זוג פנסיונרים קשישים החליט לצאת קצת מהבית וללכת לראות ביחד סרט בקולנוע. הם הגיעו מוקדם, החליטו להתפנק וקנו לעצמם פופקורן, שתייה וממתקים, ונכנסו לאולם.
כמה דקות אחרי שהסרט התחיל פתח הבעל חבילת דובוני גומי והתחיל לאכול בהנאה, אך במקום להמשיך לשבת וליהנות מהסרט הוא פתאום החל לזוז מצד לצד ולחפש משהו מסביבו.
"למה אתה זז כל כך הרבה, מה קרה?" שאלה האישה.
"נפלה לי סוכריה על הרצפה" ענה הבעל.
הבעל ממשיך בחיפושים במשך כמה דקות ולבסוף מתחיל לזחול על הרצפה ולהאיר אותה עם הטלפון הנייד שלו.
"אתה מוכן להסביר לי מה אתה עושה שם? אתה מפריע לכולם לראות את הסרט!" נזפה האישה בבעלה.
"אמרתי לך, נפל לי דובון גומי על הרצפה" השיב הבעל.
"שב במקום ותפסיק להיות ילד" התעצבנה האישה, "גם ככה הרצפה מטונפת אז לא יהיה לך מה לעשות איתו".
"אבל..." החל הבעל להגיד, אך אשתו השתיקה אותו במהירות והכריחה אותו להישאר במקומו, שם הוא ישב עם הבעת פנים חמוצה במשך כל שאר הסרט ולא אכל דבר...
בסוף הסרט הבעל מיד החל לזחול שוב על הרצפה ולחפש. "משה, זאת רק סוכריית גומי אחת קטנה ומסכנה, אתה מוכן פעם אחת בחיים להפסיק להיות כזה קמצן ולקום?" אמרה האישה.
"היא שווה הרבה יותר ממה שאת חושבת" ענה הבעל.
"איך זה ייתכן שהיא שווה כל כך הרבה?"
"כי השיניים שלי נדבקו אליה!"
בלונדינית אחת התקבלה לעבודה כמורה לחינוך גופני של ילדים בכיתה ט'. בשיעור הראשון שלה היא נתנה לילדים לשחק כדורגל, אך הבחינה לפתע שבזמן שכל הילדים רצים אחרי הכדור, ילד אחד עומד לבד, רחוק מכולם, ולא נראה שהוא נהנה בכלל.
היא ניגשה אליו ושאלה אם הוא בסדר. "כן", הילד ענה.
"אתה יכול ללכת לשחק עם האחרים, אתה יודע", היא אמרה לו.
"לא, נראה לי עדיף שאני אשאר פה", ענה הילד.
"למה מתוק?", היא שאלה, "הם לא נותנים לך להשתתף?"
הילד גלגל את עיניו ואמר "כי אני השוער."
בעל יושב בחברת אשתו וצופה במשחק כדורגל, וכמובן שהוא זה שמחזיק את השלט בידו. הוא העביר את הזמן בין צפייה במשחק לבין צפייה בסרט כמעט פורנוגרפי, שבו נראים שני נאהבים משנים תנוחות ומתנשקים בלהט עם כל המשתמע מכך.
אז פונה הבעל לאשתו ואומר לה, "אני לא יודע במה לצפות, במשחק הכדורגל או בסרט הכחול הזה..."
השיבה לו אשתו "תצפה בסרט, כדורגל אתה כבר יודע לשחק."
הפרה היחידה בעיר קטנה בפולין הפסיקה לפתע לתת חלב. האנשים עשו סקר שווקים בסביבה, ומצאו שיש אפשרות לרכוש פרה במוסקבה תמורת 2,000 רובל. לעומת זאת, במינסק יש פרות גם ב-1,000 רובל. בהיותם חסכנים הם קנו פרה חדשה במינסק.
להפתעתם, הפרה הייתה נהדרת והניבה חלב רב כל הזמן. האנשים היו מאושרים, והחליטו לרכוש פר שירביע את הפרה, כדי שתמליט עוד פרות כמותה, וכך לעולם לא יצטרכו לדאוג עוד לאספקת חלב. וכך עשו. הם קנו פר והביאוהו לשדה המרעה עם פרתם האהובה. ואולם, לצערם הרב, בכל פעם שהפר התקרב אל הפרה, היא התרחקה ממנו. שום דרך שניסה הפר להתקרב אל הפרה לא הועילה והיא המשיכה להתרחק ממנו.
האנשים התאכזבו מאוד והחליטו להתייעץ ברב שלהם, שהיה מאוד חכם. הם סיפרו לרבי מה קרה: "בכל פעם שהפר מתקרב לפרה היא מתרחקת ממנו. אם הוא מתקרב מאחור, היא לפנים. אם הוא מתקרב מלפנים - היא זזה לאחור. כל ניסיון להתקרב אליה מהצד נכשל, היא מיד מתרחקת לצד האחר".
הרבי חשב על כך דקות אחדות ושאל: "האם קניתם את הפרה הזו במינסק?"
תדהמת הכל הייתה עצומה, היות שאיש מהם לא הזכיר אפילו ברמז היכן הם השיגו את הפרה. "אתה כל כך חכם, רבי" הם אמרו, "איך זה ידעת שקנינו את הפרה במינסק?"
נאנח הרבי והשיב בעצב: "גם אשתי ממינסק".
חמישה חברים מהצבא היו נוסעים ביחד לטיול דייג של שבוע בכנרת בכל שנה במשך כמעט 30 שנה, אך כמה ימים לפני הטיול ה-30 אשתו של יגאל החליטה שהשנה הוא לא נוסע, ונשאר איתה בבית. חבריו של יגאל היו מאוד מאוכזבים אבל החליטו לבסוף שלא לבטל את הטיול ולצאת לצפון בלעדיו.
למרבה הפתעתם בלילה הראשון של הטיול, בעודם צולים את הדגים שתפסו על האש, התקרב רכב אל המחנה שלהם ומי יוצא ממנו אם לא יגאל. ארבעת החברים שמחו מאוד לראותו וקיבלו את פניו בצחוק וחיבוקים, בירה קרה ומנה חמה של דג צלוי.
"שתהיה בריא יגאל, איך הצלחת לשכנע את אשתך שתיתן לך לבוא לפה? ועוד באמצע הלילה!" שאל אחד החברים.
"טוב, האמת היא שבקושי הייתי צריך להתאמץ" ענה יגאל, "אשתי התגנבה מאחורי בזמן שראיתי טלוויזיה היום בערב וכיסתה את העיניים שלי מאחור. כשהסתובבתי גיליתי שהיא לובשת כותנת לילה חדשה וסקסית. לא ממש ידעתי איך להגיב, אבל לפני שהספקתי להגיד מילה היא תפסה לי את היד ומשכה אותי לחדר השינה. על המיטה היא פיזרה עלי ורדים, היא הדליקה נרות בכל רחבי החדר ואפילו קנתה סדינים חדשים ממשי."
"מעניין מאיפה היא קיבלה את הרעיון לעשות דבר שכזה" אמר אחד החברים.
"גם אני שאלתי זאת את עצמי ומהר מאוד קיבלתי את התשובה. על השידה ליד המיטה היה את הספר הזה שהיא קוראת עכשיו, '50 גוונים של אפור' ולידו היה זוג אזיקים. היא לקחה את האזיקים ואמרה לי לקשור אותה למיטה, אז קשרתי אותה למיטה."
"ומה קרה אז?"
"ואז היא אמרה לי לכבות את האור."
"נו ומה אתה עשית?"
"מה זאת אומרת מה עשיתי? ברור שכיביתי את האור!"
"ואז מה קרה?"
"ואז היא אמרה לי שאני יכול לעשות כל מה שאני רוצה."
"ו...???"
"ועכשיו אני פה אתכם!"
מסקנה: גם אם נותנים לגבר את כל החופש שבעולם, עדיין לא בטוח שהוא ידע מה הוא צריך לעשות איתו!
מיליונר אחד ואשתו היו נשואים כמה שנים טובות. הם תמיד הסתדרו ביניהם, אבל לאחרונה הכסף התחיל לאזול והמיליונר נכנס ללחץ. יום אחד הוא נכנס הביתה והחל להגיד לאשתו בכעס: "עברתי היום על החשבונות שלנו וזה פשוט חוצה כל גבול. הם מנופחים בלי פרופורציה בכלל, אי אפשר להמשיך ככה! על מה את מבזבזת כל כך הרבה? מהיום והלאה דברים צריכים להשתנות בבית הזה!"
אמרה לו אשתו: "כן, אז מה בדיוק אתה רוצה לעשות? מה הולך להשתנות?"
"בתור התחלה" ענה המיליונר, "אני אומר שאם תתחילי ללמוד לבשל - אז אולי נוכל להיפטר מהשף הפרטי. אם תתחלי לנקות בעצמך - אז יהיה אפשר להפסיק להביא את עוזרת הבית. אם תתחילי להשקיע בכישורי הלימוד שלך - אפשר יהיה להיפרד מהמורה הפרטי של הילד. ואם תביני סוף סוף מה זה להיות אימא כמו שצריך, אז נוכל לשלוח לבית שלה את האומנת של הקטנטנים. הבנת למה אני מתכוון?" שאל המיליונר לבסוף.
"כן, ברור" אמרה לו האישה, "אני מוכנה לעשות את כל זה, אבל אחרי שאני אסיים נצטרך ללמד אותך איך לספק אישה במיטה, ככה נוכל גם להיפטר מהגנן..."
אחרי שנים רבות שבהן הוא עבד במפעל לייצור מלפפונים חמוצים, בני ניגש יום אחד בבושה לאישתו כדי להתוודות בפניה... "רבקה, רציתי לספר לך שמשהו מאוד מוזר עובר עלי בזמן האחרון... בכל פעם שאני מגיע לעבודה אני רוצה לתקוע את המה שמו שלי בחותכת המלפפונים." האישה ההמומה הציעה לבעלה ללכת לייעוץ מיני כי זה דחף מאוד מסוכן, אבל בני לא הסכים ובמקום זאת הבטיח לה שהוא ישלוט בדחפים שלו.
לאחר כמו שבועות בני חזר הביתה מהמפעל והוא נראה מצוברח מאוד, לאישתו היה ברור שמשהו לא בסדר.
"בני למה אתה ככה? קרה משהו מיוחד בעבודה ביום?"
"את זוכרת שלפני כמה זמן אמרתי לך שאני רוצה לעשות משהו מאוד לא ראוי לחותכת המלפפונים?"
"אוי בני אל תגידי לי..."
"כן, עשיתי את זה."
"אתה בסדר?"
"כן, האמת שזה היה ממש טוב."
"אז למה אתה נראה ככה?"
"כי פיטרו אותי כשגילו מה עשיתי."
"ומה עשו כשגילו שזה היה עם חותכת המלפפונים?"
"אה, גם אותה פיטרו."
רב וכומר נקלעו לתאונת דרכים כשהמכוניות שלהם התנגשו זו בזו ונמחצו לגמרי.
הרב והכומר זחלו החוצה כל אחד ממכוניתו. הרב הסתכל על הכומר ואמר לו: ״תראה מה זה! המכוניות שלנו נהרסו לחלוטין, ועדיין אנחנו חיים וקיימים! זה חייב להיות סימן מאלוהים שעלינו להיות חברים טובים״.
הכומר הסתכל על שרידי המכוניות של שניהם והסכים עם הרב.
הרבי שלח יד לעבר המכונית ההרוסה שלו, שלף משם משהו ואמר לכומר: ״ותראה מה זה, למרות שכל מה שהיה במכונית שלי נמחץ לחלוטין, בקבוק היין היקר הזה נשאר שלם. זה חייב להיות סימן מאלוהים שאנחנו צריכים לפתוח ולשתות אותו עכשיו כדי לחגוג את החברות החדשה שלנו״.
הכומר שוב הסכים, אז הרב לקח את בקבוק היין ודחף לידיו של הכומר. הכומר גמע מן היין כמה לגימות גדולות והעביר אותו לידיו של הרב. אבל במקום לשתות, הרב פשוט סגר את בקבוק היין והעביר אותו שוב לידי הכומר.
הכומר, מבולבל לגמרי, שאל את הרב: ״אתה לא הולך לשתות מזה קצת לחיי החברות החדשה שלנו, כמו שאמרת?״
״אהה, אתה יודע...״ אמר לו הרב בחיוך ״אני חושב שאני אחכה עם זה עד שהשוטרים יגיעו!״
מנהל הקרקס מקבל טלפון. "הלו" הוא עונה.
מן הצד השני נשמע קול: "שלום, אני רוצה לעבוד בקרקס שלך"
מנהל הקרקס שואל: "מה הכישורים שלך?"
"אני יודע לדקלם את כל השירים של ביאליק", עונה הקול.
"כן, זה נחמד״, אומר מנהל הקרקס, ״אבל מה אני יכול לעשות עם זה בקרקס? זה לא מתאים, אני מצטער..."
"רגע!״ נשמע מהצד השני, ״אני גם יודע לדקלם את כל השירים הפוך!"
והמנהל משיב: "מגניב, אבל בכל זאת, זה לא מספיק טוב בשביל מופע קרקס. סליחה אבל-"
"שנייה!״ לא משחרר הקול מהצד השני, ״אני גם יודע לשיר אותם לפי מוזיקת ג'אז..."
"זה נשמע נחמד, אבל תנסה במקום אחר, מצטער. ביי" אמר המנהל וניתק את השיחה.
"שיט״ נשמע על הקו המנותק, ״שכחתי להגיד לו שאני סוס..."