זהו האיבר הבולט ביותר בפנים שלנו, בין היחידים שממשיך לשנות צורה. הרבה פעמים הוא אינדיקטור למוצא שלנו, למשפחה שלנו, לתפיסת מושג היופי שלנו. הוא שמרכז את אחד החושים החשובים בגופינו ולפחות פעם אחת בשנה, בעיקר בחורף, הוא הופך להיות מרכז העניינים עבור הוירוסים כולם. הוא יחיד ומיוחד - ולמרבה האירוניה הוא רחוק מלהיות אף-אחד.
|
סגנון ההתעטשות יכול להיות עניין גנטי |
חלקנו משתעלים תוך כדי התעטשות, חלקנו משמיעים צעקה רמה וחלקנו לא מצליחים לעצור את העיטוש. מסתבר שסגנון העיטוש הוא מאפיין אישי מובהק - כל אחד מאיתנו מתעטש לגמרי אחרת והסגנון האישי שלנו נקבע בחלקו הרב מגנטיקה. כמו שבני משפחה חולקים שכבת רקמות דומה, כמו גם מבנה גוף, סגנון צחוק וחיוך, הרי שגם סגנון ההתעטשות יכול להיות רפלקס נוירולוגי מולד שעובר בתורשה. התהליך הבסיסי של התעטשות מתחיל בדרך כלל בעקבות גירוי עצבי שמפעיל רצף של רפלקסים שמתעוררים כדי לגרש את הפולש: שאיפה עמוקה ואחריה סגירת הגרון ויצירת לחץ בתוך הריאות -זה החלק של ה"אפ!" ואז פתיחה פתאומית של מיתרי הקול והתרוממות הסרעפת שמאפשרת זרימה של אוויר דרך הפה ודרך האף - זה החלק של ה"צ'י!" ל"פיצוץ" הזה יש כוח של ממש להרחיק את החלקיקים הפולשים במהירות אדירה. הקשיבו כיצד נשמעת "ההתפוצצות" הזו בקרב בני המשפחה, תופתעו לגלות שיש שם דמיון... |
קרמר צדק לגבי תפיסת מושג היופי |
כאשר קרמר מסיינפלד העיר לג'ורג שחברה שלו יפה למעט האף שלה בפרק "הניתוח הפלסטי", הוא צדק - לאף יש השפעה גדולה על האופן בו אנו מגדירים את מושג היופי וזאת בעיקר בגלל שהוא האיבר הבולט ביותר בפנים האנושיות. מומחים מוסיפים כי האף לא רק מהווה אינדיקטור ליופי, אלא גם לאופי והוא מככב ככזה משחר ההיסטוריה, כך למשל בתקופה היוונית והרומית העתיקה, אף חזק וארוך היווה סממן לעוצמה ולכוח.
סקר שערכה האגודה האמריקנית לניתוחים פלסטיים בסוף שנת 2010, גילה כי ניתוח אף נחשב לניתוח הקוסמטי השני בשכיחותו (אחרי הגדלת שדיים). בשנת 2010, יותר רופאים רבים טוענים כי ניתוח אף, הן לצרכים קוסמטיים והן לצרכים פונקציונאליים, נחשב לאחד הניתוחים הקשים ביותר ולו רק כי זה עניין של מילימטרים בין תוצאה טובה לרעה. |
האף גדל כלפי מטה |
צורת האף מתהווה אצל בני האדם פחות או יותר עד גיל 10 ואז האף ממשיך לגדול לאט - אצל נשים הצמיחה נמשכת עד גיל 15-17 ואצל גברים עד גיל 17-19. אומנם האף מפסיק לצמוח, אך הוא נותר בתנועה לאורך זמן ומושפע מתהליכים פיזיולוגיים של הגוף. הוא מתארך ומשתפל כתגובה לכוח הכבידה כמו גם כתוצאה מהדרדרות הדרגתית של החלבונים קולגן ואלסטין שנמצאים בעור, במיוחד בקצה האף. צניחת האף היא סימן מובהק להזדקנות, כך אומרים הרופאים. |
האף הוא פילטר מעולה בזמן נשימת האוויר |
האוויר שנכנס למערכת הנשימה, חודר לגוף בעיקר דרך הנחיריים, אלה מכוסים שערות כדי לחסום כל פולש שמנסה לחדור אף הוא אל מערכת הנשימה - מאבקנים שונים, דרך חרקים קטנטנים ועד לחיידקים מיקרוסקופיים. ברגע שהאוויר נכנס דרך האף הוא מתועל לאורך החריצים שבקירות חלל האף ומובל כמו זרמי מערבולת. תהליך זה מחמם את האוויר והופך אותו ללח יותר, מה שמגן על רקמת הריאות הרגישה. תהליך זה הוא הסיבה מדוע עדיף לנשום דרך האף במקום דרך הפה, ובטח בימי החורף הקרים. הנשימה דרך האף מסננת את האוויר על ידי הבאת כל החלקיקים הנותרים כגון וירוסים או אבקנים קרים במגע עם הריריות המצפות את חלל האף. כל יום, האף והסינוסים שבו, מייצרים כליטר של ריר אשר מכיל אנזמים מגינים וכדוריות דם לבנות המסייעות ללחך את האוויר ולשטוף את חלל האף, מה שמייצר מעין פילטר הגייני. למרות שאנו בולעים הרבה מהליחה הזו, יש פעמים שהיא מצטברת לנזלת - זו בעצם תוצאה של ניסיון האף להיפטר מהחיידקים באמצעות ריר נוסף. |
האף יכול לזהות יותר מ-10,000 ריחות |
ריחות שונים מפעילים באף קולטנים כימיים המעבירים אותות עד למרכז המוח שם נמצאת 'פקעת ההרחה' שרושמת את הריח. יכולת ההרחה ממלאת תפקיד מרכזי בדרך בה אנו חווים את העולם. לבני האדם יש כ-12 מיליון תאים של קולטני ריח, אלה פוחתים עם הגיל והופכים אותנו לרגישים פחות,ככל שאנו מזדקנים. אומנם 12 מליון קולטני ריח זה לא מעט, אך ביחס ליונקים אחרים זה לא מספיק. לצורך ההשוואה, לכלבי ציד יש כ-4 מיליארד קולטני ריח ואילו לדב יש פי 7 יותר קולטנים מהם. |
האף מחובר למרכז הזיכרון |
חוש הריח לא רק מחובר ל'פקעת ההרחה' לצורך רישום, אלא יעיל גם לצורך אחזור. כך אנו מצליחים לייחס לריח זכרונות נוסטלגיים או הקשרים רגשיים. הריח מחובר ישירות למערכת הלימבית - החלק במוח שאחראי על ייחוס רגשות למצבים. בניגוד לאותות העצביים אשר מועברים למוח באמצעות שאר החושים שלנו והנדרשים לעבור בתחנת הממסר שנקראת תלמוס, חוש הריח הוא היחיד שיש לו מסלול ישיר להיפוקמפוס של המוח (שמעורב ביצירת הזיכרון) ולאמיגדלה (שמעורבת בתהליך קשירת רגשות לזיכרון). כך ניתן להסביר מדוע ריחות חזקים מצליחים לעורר בנו זכרונות רגשיים. |
יש אנשים שמבטחים את האפים שלהם |
האף של האדם הממוצע הוא איבר רגיש למדיי, רק ארבע מולקולות של "חומר ריחני" מספיקות כדי לעורר את חיישן הריח. יש אנשים שהתברכו בחוש ריח חריף ועליו מתבססת פרנסתם - לצורך העניין, הרחה של בשמים או של יין היא מקצוע לכל דבר. היינן ההולנדי איז'ה גורט למשל, ביטח את אפו ב-8 מליון דולר.
סיבה נוספת בגללה אנשים מבטחים את האף שלהם או יותר נכון את חוש הריח שלהם, נמצאת בצד השני של ספקטרום הרגישות ונובעת מהפחד לאבד אותו כתוצאה מטראומה גופנית או גידולים סרטניים. איבוד חוש הריח, כלומר תתרנות היא תופעת לוואי רווחת שהופכת עם השנים לנפוצה מאוד ועל כן אנשים מוצאים לנכון לבטח את חוש הריח. |
מה שהאף שלנו לא מסוגל להריח יכול להיות קטלני |
עד כמה שהאף נחשב לאיבר מאוד רגיש, האף שלנו לא מסוגל להריח ריחות שונים שעשויים להיות קטלניים, כמו למשל גז טבעי, זה המשמש אותנו לעיתים קרובות לחימום ובישול. אי היכולת להריח דליפה מסוכנת היא תמרור אזהרה גדול ולכן חברות הגז החליטו להוסיף מרקפטן שהופך את הגז הטבעי לבעל ריח. סכנה נוספת היא הרעלת פחמן דו חמצני שנחשב לאחד מגורמי המוות הקטלניים ביותר. כיוון שפחמן דו חמצני הוא גז חסר ריח, צבע או טעם, קל להתעלם מהשפעותיו הרעילות בהעדר כמות מספקת של חמצן. הרעלה נגרמת בעיקר מחימום ללא אוורור או משילוב צמחיה בבית ללא אוורור. הרעלת פחמן דו חמצני יכולה לגרום לכאבי ראש, סחרחורות, חולשה, בחילות, הקאות, כאבים בחזה ובלבול. כיוון שלא ניתן לשנות את תרכבתו של הפחמן הדו חמצני, עלינו לפתח מודעות לסכנה חסרת הריח שלו. |
סבלנות היא הפיתרון לדימום מהאף |
דימום מהאף נוטה להתרחש בעיקר בחורף, כאשר הלחות נמוכה, בטח כאשר מפעילים בנוסף גופי חימום שתורמים לתנאים יבשים עוד יותר. דימום באף יכול להיגרם מאלרגיות, חיטוט באף או שימוש בתרופות מדללות דם, באותה המידה. יש אנשים שאפילו הצטטנות פשוטה גורמת להם לדימום באף, זו תופעה שכיחה. תהיה הסיבה שתהיה, "פתרונות הקסם" להפסקת הדימום יכולים להיות מזיקים. כך למשל, לשכב על הגב, יכול לגרום לדם לזרום לגרון, ולדחוף טמפון לנחיריים ללא השגחה רפואית יכול לגרום לאינפקציה.
מה שהכי מומלץ לעשות הוא לשבת על כסא ולהישען קדימה, כך שהדם יטפטף החוצה. לא לנסות לעצור את הדימום, להפך, בעזרת האגודל יש לסחוט את החלק הרך של האף ולסייע לדם לצאת. רצוי לנשום דרך הפה במהלך הסחיטה ולהחזיק כך במשך 10 דקות כדי לראות אם הזרימה נפסקה. שימוש ברטייה קרה על גשר האף גם כן יכול לעזור. |
עריכה: טל עזר
מילה תרגומים - שירותי תרגום
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: