print header

8 טיפים להתמודדות יעילה עם הקול השלילי והביקורת העצמית שלנו

כולנו יודעים שבמהלך חיינו לא תמיד נזכה לתמיכה ועידוד מהסביבה שלנו, ופעמים רבות נשמע קולות שונים שיבקרו אותנו ואת בחירותינו. אנחנו יודעים שעלינו לנסות ולהתרחק מהאנשים שפוגעים בנו ומזלזלים ביכולות שלנו, אבל מה קורה כשהאפשרות להתרחק היא בלתי אפשרית, שכן המבקר הגדול ביותר שלנו הוא אנחנו עצמנו?
 
ביקורת עצמית היא במידה מסוימת דבר טוב, שכן מדובר בסוג של בדיקה שעוזרת לנו להיות אנשים טובים יותר. עם זאת, קיים הבדל ניכר בין משפט כמו "אני צריך לעבוד יותר על המטלה הזו" שיכול לעזור למוטיבציה שלנו, לבין המשפט "אני אף פעם לא אצליח" שיגרום לנו להפסיק לנסות. ביקורת עצמית מוגזמת מתפקדת עבורנו כסוג של בומרנג, שמוביל אותנו להתמקד בכישלונות שלנו במקום בדרכים בהן נוכל להשתפר, והיא יכולה לגרום ללחץ, חרדה ואפילו דיכאון. הטיפים החשובים שבכתבה הבאה יעזרו לכם להשתיק את הקול השלילי והביקורתי בראשכם, שלא פעם עוצר אתכם ומונע בעדכם מלהצליח.
 
להשתיק את הקול השלילי
 
1. אחסנו את הביקורת השלילית בקופסה קטנה
 
כאשר אנחנו עסוקים בביקורת עצמית, כל טעות קטנה מתנפחת מבחינתנו והופכת באופן מידי לכישלון הגדול ביותר ביקום. במצב שכזה, הטעות שעשינו ממלאת כל תא פנוי בגופנו ומעסיקה את ראשנו ללא הרף. אכילה של שקית חטיפים הופכת לביקורת נוסח "הרסתי לעצמי את כל הדיאטה", תקרית במקום העבודה הופכת לביקורת מסוג "לעולם לא אצליח להתקדם לתפקיד הבא" וכדומה.
 
במקום לאפשר למחשבות שלכם לגדול ולקול השלילי שלכם להתחזק, דמיינו קופסה קטנה שממתינה לביקורת השלילית הזו ומוכנה להכיל את גודלה האמיתי. נשמו כמה נשימות עמוקות, ולאחר מכן אמרו לעצמכם משפט שמתאר את מה שקרה ולא את הפחדים שלכם, כמו למשל: "עשיתי בחירה לא חכמה, אני אקפיד לאכול בריא יותר בפעם הבאה". האמירה הזו תאפשר לכם להיזכר בגודלה האמיתי של הבעיה, תעזור לכם להתקדם הלאה ובעיקר תסייע לכם לתת פחות מקום לפחד ולזכור שמדובר בתקרית אחת שאתם מוכנים להניח בצד על מנת להמשיך הלאה.
 
2. הזכירו לעצמכם שלכל אחד מאיתנו יש מבקר שלילי משלו
 
נאמר ואתם יושבים בפגישה במקום העבודה יחד עם 9 משתתפים נוספים, ומנסחים משפט שגוי או טועים בנתון שמסרתם. רגע אחרי שסיימתם לדבר, ברור לכם שעשיתם טעות. כולם מביטים בכם, ואתם לא מצליחים שלא להרגיש נורא ואיום. הקול השלילי שבראש שלכם מחייך בסיפוק, וממהר לציין שהרגע ביצעתם טעות איומה ונוראה בפני 9 משתתפים ממקום העבודה שוודאי חושבים עליכם דברים איומים. אבל האם זה באמת כך?
 
למעשה, אם נחשוב על זה לעומק, ביצעתם טעות בפני 18 משתתפים: 9 אנשים ממקום העבודה שלכם, ו-9 הקולות השליליים שמלווים כל אחד מהם. סביר להניח שרגע לאחר שסיימתם לדבר, כל אחד מהם חזר להאזין למחשבות ולתסכולים שמלווים אותו מהבוקר: למה שוב איחרו לקחת את הילדים לגן, האם שילמו את החשבונות בזמן ואיך יכלו שלא לסיים את המצגת עליה עבדו. הטעות שלכם היא האחרונה שמעסיקה את מחשבותיהם, כי יש להם בעיות אחרות, שלדעתם הן גדולות הרבה יותר. ייתכן שחלקם אפילו לא הקשיבו לכם, מרוב שהיו עסוקים בהקשבה לקול השלילי האישי שלהם. הזכירו לעצמכם את הנקודה הזו שוב ושוב, והיא תעזור לכם לקום בקלות רבה יותר אחרי כל נפילה קטנה.
 
להשתיק את הקול השלילי
 
3. הכעיסו את הקול השלילי שלכם
 
כל אחד מאיתנו יודע בדיוק מתי הקול השלילי שלו עלול להתעורר. יש אנשים שחוששים להביע את דעתכם בחלק מהדיונים במקום העבודה, אחרים יודעים שהקול השלילי רק מחכה לרגע בו הם יגיעו אל חדר הכושר כדי לומר להם מה הוא חושב על המראה החיצוני שלהם ועוד. במקום להאמין לקולות האלה, אמצו לעצמכם מטרה להכעיס אותם. דמיינו שבכל פעם שאתם עושים את הדבר שפחדתם ממנו, הקול השלילי שלכם ישתתק רק מעצם התעוזה שלכם. התוצאה היא לא מה שמשנה, אלא העובדה שהצלחתם לבצע דבר שחשבתם שלא תעזו לעשות. אתגרו את עצמכם לומר משפט אחד בכל דיון בעבודה או ללכת פעם אחת לחדר הכושר דווקא בשעות העומס. ביצוע הפעולות האלה מבלי לצפות מעצמכם להצליח בהן יוריד את הלחץ, יכעיס וישתיק את הקול השלילי שלכם ויגרום לכם להבין שייתכן שהשד לא היה נורא כל כך.
 
4. יעצו לחבר הכי טוב שלכם כיצד לפתור את הבעיה
 
דרך מהירה ופשוטה לנפץ את בועת המחשבות השליליות שעוטפת אתכם, היא לחשוב מה הייתם מייעצים לחבר טוב שהיה פונה אליכם עם הבעיה שמטרידה אתכם ברגע זה. האם הייתם מניחים שטעות אחת במקום העבודה היא סימן לכך שעומדים לפטר אותו? כנראה שלא. נסו לציין כמה שיותר פרטים שהוא היה מעלה בנוגע לתקרית, וחשבו כיצד הייתם עוזרים לו לפתור את הבעיה. אופן החשיבה הזה יעזור לכם לאמוד את הגודל האמיתי של הבעיה מולה אתם ניצבים, וייתכן שגם יסייע לכם להגיע לפתרון המתאים לה ביותר. 
 
להשתיק את הקול השלילי
 
5. תנו לקול הפנימי שלכם שם
 
מחשבות שליליות הן דבר מאיים ומפחיד, אבל קול פנימי בעל שם טיפשי במיוחד הוא דבר שקשה להתייחס אליו כאל יותר מזבוב טורדני. ד"ר תמר צקנסקי, פסיכולוגית המתמחה בטיפול בחרדות, קוראת לקול השלילי שתוקף אותה מפעם לפעם "מושלמון", ומציינת שהמטרה היא להוסיף מעט הומור למצב שמאופיין בהרבה מאוד חוסר נעימות. "האמירה: 'הנה עוד פעם מגיע מושלמון הנודניק הזה', עוזרת לי לפרוץ את מעגל החרדה והעצבים, ולהתייחס אל הקול הזה כאל מה שהוא באמת: רק קול קטן ומציק". בחרו בשם מצחיק ומשעשע, והקפידו להזכיר לעצמכם בכל פעם שמדובר רק בביקור קטן של איזה יצור מרגיז ומשועמם, שאין לו שום קשר למי שאתם.
 
 
6. דמיינו את הרע ביותר
 
לפעמים זה מפתה לדמיין איך התקלה שביצענו גדלה לממדים של כאוס מוחלט, אבל לעתים קרובות גם התרחיש הגרוע ביותר הוא לא נוראי כמו שחשבנו שיהיה. במקום להתעסק במחשבה ערטילאית אודות כל מה שעלול להשתבש במצגת שעליכם להעביר במקום העבודה, שאלו את עצמכם מה הדבר הכי גרוע שעלול לקרות. ייתכן שישאלו אתכם שאלה שלא תדעו את התשובה לה, אותה תוכלו לבדוק בהמשך ולענות עליה לשואל בהזדמנות אחרת. אולי השקפים שבמצגת לא יעבדו כמצופה, וגם במקרה כזה תוכלו לשלוח אותם במייל מאוחר יותר לכל מי שנכח בהרצאה. האם אכן תקלות כאלה מצביעות על כישלון מצדכם? התשובה היא כנראה שלא.
 
להשתיק את הקול השלילי
7. הפריכו כל מחשבה בשיחת טלפון
 
תחושת הבושה עובדת עלינו רק כאשר אנחנו שומרים על המקרה בסוד, אומרת ד"ר ברנה בראון, חוקרת מאוניברסיטת הדסון שבארצות הברית. "אם אני חוזרת אל הרכב שלי בסיומה של מסיבה ואני מרגישה מבוישת כיוון שאמרתי משהו טיפשי, הדבר הראשון שאני עושה הוא להתקשר לבן הזוג שלי או לחברה טובה. אני מחייגת אליהם ואומרת: 'אני מצטערת על השיחה המאוחרת, אבל קרה משהו שאני חייבת לספר'. הרגע של השיתוף עוזר להפריך כל מחשבה מביכה, שכן פעמים רבות הדבר היחיד שאנחנו צריכים הוא לומר בקול את מה שחשבנו כדי לגלות עד כמה הוא היה שולי וקטן. "פעמים רבות," מוסיפה בראון, "השיחות הללו הסתיימו בצחוק במקום בהלקאה עצמית שליוותה אותנו דקות ספורות קודם לכן." 
 
8. הפנו גב לפרפקציוניזם
 
החתירה לשלמות, או הפרפקציוניזם, הפכה לחסרון רק כשהיא עולה בראיונות עבודה, שכן במציאות כולנו דורשים מעצמנו להיות מושלמים בכל עת. הדבר המשחרר ביותר שאתם יכולים לעשות הוא להבין שהרצון להיות מושלמים הוא המכשול הגדול ביותר שלכם בדרך לאושר אמיתי. "את ההרסנות של הפרפקציוניזם ראיתי בלא מעט ראיונות שערכתי עם מנכ"לים או ספורטאים לאורך השנים," אומרת בראון, "אפילו פעם אחת לא שמעתי איש מהם אומר 'השגתי את כל מה שיש לי כי אני פרפקיוניסט'. הדבר שהאנשים המצליחים ביותר חזרו עליו שוב ושוב היה זהה: הם הצליחו כיוון שידעו לקום אחרי כל כישלון, ולהמשיך הלאה למרות שהקול שבראשם אמר להם לא פעם לוותר."
 
אז בפעם הבאה שהקול השלילי שבראשכם גוער בכם משום שלעולם לא תהיו מושלמים, תסכימו איתו. בשלב הבא, תענו לו כך: "אני לא אהיה מושלם כי אני לא רוצה בזה." עם הזמן, כל אמירה שכזו תחליש אותו עד שאתם תאמינו במשפט שאמרתם. עוצמת הקול השלילי שבראשכם תפחת ותפחת, עד שהוא ישתתק לחלוטין, ואילו אתם תרגישו הרבה יותר טוב.

 

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.