כל מה שרציתם לדעת על התייבשות!

הקיץ בפתח ואיתו ימים שטופי שמש של בילוי בחוץ. אולם ישנה סכנת התייבשות חמורה בקיץ, שאף עלולה להיות קטלנית. לשם כך, ריכזנו את כל מה שצריך לדעת על תופעת ההתייבשות, אפילו בנושאים שאינם קשורים ישירות לקיץ ולשמש.

 התייבשות היא חשבון פשוט

עד 75% ממשקל הגוף שלנו הוא מים, אשר רובם מרוכזים בתוך התאים. השאר נמצאים במרחב החוץ-תאי אשר מכיל את כלי הדם והרווח שבין התאים. לכל אדם יש את איזון הנוזלים שלו, אך בגדול, הגוף זקוק לכמות המים הזו בקביעות.

התייבשות היא עניין של חיבור וחיסור: היא חלה כאשר כמות המים העוזבת את הגוף עולה על כמות המים הנכנסת אליו. הגוף שלנו מאוד דינמי ועובר שינויים תכופים, כך שהכלל הזה נכון במיוחד כשמדברים על נוזלים שאנו מאבדים במקרים של:

- נשימה, כשאוויר מלא לחות עוזב את הגוף.
- הזעה, כשנוזלים מקררים את הגוף.
- כל פעולת מעיים שנועדה לסלק פסולת מהגוף, הן שתייה והן מזון.

ביום שגרתי, כל הפעולות הללו מביאות לאובדן נוזלים שמייצר הכרח לצרוך כמויות גדולות של נוזלים כפיצוי. אך יש מקרי קיצון בהם אובדן המים הוא מהיר מאוד ובכמויות גדולות מאוד.

הגורמים הנפוצים להתייבשות

התייבשות יכולה להתרחש, כאמור, בכל מצב בו כמות הנוזלים שאיבדנו, לא מוחזרת לגוף. במצב שגרה, לרוב האנשים אין בעיה, אולם ישנם מקרים בהם אובדן הנוזלים הוא כה מהיר ובנפח גדול, שאיננו מספיקים להשלים מים די הצורך.

שלשול - אחד הגורמים הנפוצים ביותר להתייבשות. אין מדובר על אירוע חד פעמי, אלא על מצב מתמשך של פעילות מעיים בלתי תקינה. מלבד חוסר הנוחות שבכך, שלשול מתמשך הוא גם מסוכן, שכן הוא מביא לאובדן מאסיבי ומהיר מאוד של נוזלים. ברחבי העולם, מעל 4 מיליון ילדים מתים מדי שנה כתוצאה מהתייבשות שמקורה בשלשולים.

הקאות - כפי שמובן, הנוזלים נכנסים דרך הבטן באופן הטבעי, לכן, כאשר הבטן מתהפכת, הנוזלים הרבים שנמצאים שם הולכים לאיבוד. כמו בסעיף הקודם, הבעיה נהיית מסוכנת כאשר מדובר במצב מתמשך. יתרה מכך, זהו מצב ייחודי בו ישנו קושי חמור להשיב את הנוזלים, בשל העובדה כי כל גירוי של הקיבה, יגרור הקאה נוספת.

זיעה - זהו הגורם החמקמק ביותר שיכול להביא אותנו להתייבשות. בניגוד לשני הגורמים הקודמים, הזעה אינה משהו בלתי שגרתי, או כזו המלמדת על מחלה. אם זה בגלל מזג האוויר, פעילות גופנית, או שפעת, הגוף צורך כמויות גדולות של מים בכדי לקרר את הגוף. עם תלות בתנאי האקלים, הליכה מהירה יכולה להביא לאובדן של חצי ליטר מים.

סוכרת - אצל אנשים עם רמות גבוהות של סוכר בדם, יש זליגה של סוכר אל השתן, כשהמים בעקבותיו. זה יכול ליצור אובדן משמעותי של נוזלים ומהסיבה הזו, שתן תכוף ותחושת צמא מופרזת, הם תסמינים של סוכרת.

כוויות - לעור יש תפקיד מהותי בויסות הטמפרטורה והנוזלים בגוף. אם חלקים נרחבים של העור נפגעים, יש סכנה לאובדן היכולת הקריטית הזו. אצל נפגעי כוויות יש סכנה כפולה, שכן מלבד אובדן היכולת לוויסות הנוזלים והטמפרטורה, פצעי הכוויה שואבים נוזלים רבים לצורך קירור האזור הפגוע. מחלות עור נוספות גם הן עשויות להיות קשורות לאובדן נוזלים.

אובדן כושר שתייה - זה נשמע מובן מאליו, אך המציאות יותר מורכבת. חוסר יכולת לשתות מספיק מים, גם הוא גורם מרכזי בהתייבשות. במקרים רבים של אובדן נוזלים, הגוף מגיע לשלב של בחילות ואף הקאות. במצב זה, לא תמצאו אדם אחד שמסוגל לשתות בחזרה את כמות המים שאיבד, הן בשל תחושת הקבס והן בשל חולשה מהותית של הגוף.

תמרורי האזהרה - כך תדעו שהתייבשתם

התייבשות היא תהליך הדרגתי שמלווה בסימנים משתנים בין שלב לשלב. בתחילה, צמא מוגבר ישמש כאיתות של הגוף להחזיר את הנוזלים שאיבדנו. יחד עם הצמא, תרד כמות השתן (אשר גם יקבל גוון צהוב וריח מובהק), כדי לשמר את הנוזלים שעדיין בגוף.

עם אובדן ניכר יותר של נוזלים, עשויים להופיע תסמינים נוספים, כמו: צמא מוגזם, יובש בפה ובעיניים, הפסקה בייצור הזיעה, התכווצויות שרירים, בחילה והקאות, עליית דופק וסחרחורות.

במצב של התייבשות חמורה, יגיעו בלבול וחולשה כללית, שכן המוח וכל שאר איברי הגוף אינם מקבלים מספיק דם. ללא טיפול ובשלב קיצוני, עלול להיגרם כשל מערכתי ואף מוות. חשוב לציין שהמעבר בין שלבים אומנם הדרגתי, אך ככל שהשלב בהתייבשות מתקדם יותר, הדרדור מהיר יותר, שכן הגוף מאבד את יכולת ההתאוששות והפיצוי שלו.

כיצד מאבחנים, אילו בדיקות ומה הן אומרות

מלבד אבחון הסיבה להתייבשות, רופא או פארמדיק יבדוק גם את המצב הקליני שלה, כלומר באיזה שלב היא נמצאת, כדי לדעת את דחיפות המקרה ואיזה טיפול יש לתת.

• בדיקת הכרה - תבוצע כדי לבדוק את רמת התפקוד המוחי של המטופל.
   
• בדיקת מדדים חיוניים - בדיקת דופק נשימות ולחץ דם. דופק מהיר ולחץ דם נמוך יצביעו על תחילתה של התייבשות, שכן הגוף שואף להעביר יותר דם לרקמות, אך אין לו די נוזלים כדי ליצור נפח בכלי הדם.
   
• מדידת טמפרטורה - תסייע להעריך האם ההתייבשות מלווה במכת חום או בשפעת.
   
• בדיקת העור - אובדן זיעה יצביע על התייבשות וכן על ירידה באלסטיות ובגמישות של העור. צבע עור גם הוא משמעותי, כשפנים סמוקות יעידו על תחילת התייבשות, אולם במצב קשה יותר, יופיע חיוורון, שנובע מויסות הדם לאיברים חיוניים תוך ויתור על העור.
   
• תינוקות - אצל עוללים תהיינה בדיקות נוספות, כמו חיפוש נקודה רכה בגולגולת, מנגנון היניקה, מתח השרירים ואובדן זיעה בבית השחי והמפשעה.
   
• ילדים - ירידה משמעותי במשקל, מהווה מדד נוסף לכל האמור לעיל. במקרים מסויימים יהיה צורך בבדיקת דם בכדי לבחון קיומן של חריגות אלקטרוליטיות וכן בדיקת שתן לבחינת חומרת ההתייבשות.
  
   

טיפול - מתי לבד ומתי צריך להזמין מד"א?

למרות שהתייבשות יכולה להפוך למצב מסובך מאוד, הטיפול בה דווקא די פשוט. אם היא נובעת מאובדן נוזלים, הרי שהטיפול הוא השבת נוזלים לגוף. אם לפרט יותר, הדבר החשוב הראשון שצריך לעשות, הוא לנטרל את הגורם שמביא לאובדן הנוזלים, במידה וזה אפשרי. כלומר אם זו השמש, אז להעביר למקום מוצל, אם זה כתוצאה מפעילות גופנית, אז מן הסתם להפסיק אותה וכן הלאה. מעבר לכך, מומלץ להשקות את המטופל במים, במנות קטנות אך מרובות ולא לוותר לו, למרות שרוב המטופלים יחושו רוויה בטרם השיבו את כמות הנוזלים הרצויה. את אלה ניתן לעשות בבית או במשרד ללא התערבות גורם רפואי.

אולם במידה והמצב אינו משתפר או מחמיר, יש להזעיק עזרה באופן מיידי. אם אתם לא בטוחים, או שהגעתם לאדם שהוא כבר מטושטש, הזעיקו את מד"א עוד לפני שלוק המים הראשון שאתם נותנים לו. במקרים קשים, יש צורך במתן עירוי נוזלים ישירות לוריד מה שרק צוותי רפואה מוסמכים לעשות.

הסכנות והסיבוכים

הסיבוכים יכולים לחול כתוצאה ישירה מההתייבשות, או באופן עקיף מהמצב שהביא להתייבשות מלכתחילה. בין הסיבוכים הנפוצים נמצאים:

- חריגות אלקטרוליטיות
- מכת חום
- הלם היפוולמי
- כשל כלייתי
- מצב של קומה

 הטיפול הטוב ביותר - מניעה!

כמו במצבים רפואיים רבים, החוכמה היא לדעת לא להיקלע אליהם וזו מטרתנו העיקרית. הנה כמה הנחיות שיסייעו לכם לצמצם את סכנת ההתייבשות.

1. תכננו מראש כל טיול בחוץ וקחו אקסטרה מים. זה לא חייב להיות טיול לרמת הגולן כדי שתקחו מים. גם יציאה לטיילת או לשוק, כרוכה בשהייה ממושכת בחוץ. קחו בחשבון את משך הטיול, את תנאי השטח, תנאי מזג האוויר, שעות הפעילות, המשקל שאתם נושאים וכל גורם נוסף שעשוי להשפיע על המעמסה הפיזית שתיווצר עליכם, כמו גילכם ורמת הכושר שלכם. תכננו את כמות המים בהתאם לגורמים אלה.

2. המנעו מפעילות בשעות החמות. זו משוואה פשוטה, ככל שיותר חם, תאבדו יותר נוזלים ויותר מהר. אם אתם נאלצים לשהות בחוץ למרות הכל, התלבשו בהתאם ונסו לשהות באזורים מוצלים ככל הניתן.

3. כמו בבעיות בריאותיות רבות, המועדים ביותר להיפגע הם ילדים וקשישים. הקדישו תשומת לב יתרה לנושא ההתייבשות אם אתם בסביבת ילדים או מבוגרים. למרבה האירוניה, מדובר בשתי אוכלוסיות די עקשניות במקרים רבים, ולכן חשוב מאוד לא להתפשר.

4. בימים של חום, בסמוך לפעילות מאומצת (לפני ואחרי), ובכלל, בכל עת בה יש חשש לאובדן נוזלים גבוה, המנעו משתיית אלכוהול. אלכוהול מגביר את אובדן הנוזלים בנידוף דרך העור וכן בשתן. בנוסף, אלכוהול מביא למצב רוח מרומם, טשטוש וקהות חושים במידה מסויימת. כל אלה יכולים "להעלים" סימני התייבשות ואף להטעות אותם עם האנגאובר מוקדם.

5. לבגדים שאנו לובשים גם יש משמעות רבה. כאשר יוצאים החוצה, כדאי ללבוש בגדים מאווררים, קלים ולבנים. סוג הבד יאפשר חדירת רוח וקירור ואילו הצבע הלבן שובר את קרני השמש באופן שימנע מכם להתחמם יתר על המידה.

6. בצעו הפסקות תכופות בעת עומס חום או פעילות בחוץ. גם אם זו עבודה בחצר או סידורים ברחוב, מצאו מקום מוצל ועדיף ממוזג, בו תוכלו להתקרר במהירות. כל זה כמובן בליווי של שתייה מרובה, שכן הקור כשלעצמו לא מחזיר נוזלים.

הקיץ הוא תקופה מדהימה; בילויים, ים, טיולים, ספורט ועוד. אל תתנו לאדישות להרוס לכם אותו. הקפידו להימנע מחום וממאמץ מיותרים, ובעיקר - שתו הרבה מים!