print header

איך לשפר את ההערכה העצמית של הילד?

כאשר ילד לועג לעצמו, האינסטינקט הראשוני שלנו כהורים הוא להרעיף עליו מילים חיוביות. זה טבעי שנרצה לעודד אותו, כיוון שכשהוא עצוב אנחנו עצובים בשבילו. אבל לשטוף את הילד במחמאות נחמדות לא יורד לשורש העניין או פותר את הבעיה.

לעיתים קרובות, ילדים מאשימים את עצמם בנסיבות שעל פי רוב אינן בשליטתם. אם זה העובדה שהם הראשונים להתפתח בכיתה, שהם סובלים מלקות למידה או מגמגמים. המשימה שלנו כהורים היא להצביע עבורם על הדברים שכן נמצאים בשליטתם ולשפר את ההערכה העצמית שלהם. איך עושים זאת? מומחים מסבירים.

הערכה עצמית

  • הילד/ה הכי נמוכים בכיתה

"אם הילד שלכם מרגיש רע לגבי הגובה שלו, שאלו אותו אילו בגדים היה רוצה ללבוש אם היה גבוה יותר, ואפשרו לו ללבוש אותם". כך מציעה ד"ר תמר צ'אנסקי, מחברת הספר Freeing Your Child from Negative Thinking and a licensed psychologist. על ידי כך הוא עשוי להרגיש גבוה יותר, גם אם במציאות הגובה לא השתנה. אופציה נוספת היא למקד את תשומת ליבו בדברים שהוא טוב בהם. כך למשל: אם לילד יש קול נפלא, עודדו אותו להצטרף למקהלת ילדים. העובדה שהוא עוסק במשהו שהוא טוב בו, תגרום לו לזקוף קומה, גם אם רק מבחינה רגשית.

למה זה עובד: החלפת האכזבה של הילד בעשייה חיובית, יכול לשפר פלאים את הביטחון העצמי שלו, כך שלמרות שהוא מרגיש אי נוחות עם התכונות הפיזיות שלו, הדברים החיוביים בו, (במקרה זה מדובר ביכולת שירה גבוהה) יאפשרו לו לגלות שיש בגופו גם דברים יפים. 
 

  • הילד/ה סובלים מעודף משקל

כשד"ר צ'אנסקי משוחחת עם ילדים שסובלים מעודף משקל וכועסים על עצמם שהם שמנים, היא מבקשת מהם לצייר תרשים של גורמים שיכלו לגרום למצב, כמו למשל: בני משפחה שסובלים מעודף משקל, רמת פעילות גופנית נמוכה ותזונה לקויה. כאשר הילדים מבינים את מכלול הגורמים שעשויים לגרום לתופעה, הם לומדים להבדיל מה בשליטתם (תזונה ופעילות גופנית) ומה לא בשליטתם (גנטיקה).

למה זה עובד: כאשר הילד מבין שהגנטיקה משחקת תפקיד, הוא מרגיש פחות אשם. בנוסף, הוא מבין שבשליטתו לקבוע מה לאכול וכמה לשחק. כשהשליטה בידיים שלו, לא רק שהוא מרגיש טוב יותר לגבי המצב, אלא גם יכול לבחור לשנות אותו.
 

  • הילד/ה מגמגמים

גמגום הוא הפרעה נוירולוגית המצריכה עזרה מקצועית, אך כל עוד הגמגום לא מטופל או טרם נפתר, הילד עשוי לסבול מהערכה עצמית נמוכה. "כאשר הילד מגמגם, השתדלו לא לסיים עבורו משפטים או לדבר בשמו" מציע ג'וזף דונהאר, קלינאי תקשורת בבית החולים לילדים בפילדלפיה. בנוסף, כאשר הוא מצליח להשלים משפט, אל תאמרו לו: "זה היה נפלא! בקושי גמגמת!" במקום זה, אמרו: "עשית את זה יפה מאוד. אני גאה בך!"

למה זה עובד: הורה שמשבח את מאמציו של הילד ולא את התוצאה הסופית מוריד ממנו את הלחץ ועוזר לו להרגיש פחות מודע לבעיה. הילד מבין שהוא יכול להצליח ולעשות דברים משמעותיים, למרות ובזמן שהוא מגמגם.
 

  • הילד/ה לא אתלטים טבעיים

בעיה מוכרת בגיל ההתבגרות היא כאשר ילדים נדחקים לשוליים. הם לא אתלטים כל כך טובים, אז לא בוחרים בהם למשחקי כדור בהפסקה, או שהם לא הרקדנים הכי טובים, אז מעמידים אותם בשורה האחרונה. מצבים כאלו יכולים לגרום לילדים להרגיש מאוד מאוד נחותים. מה עושים? זהו את המקומות והתחומים בהם הם חזקים ואפשרו להם להיות "ראש לשועלים" במקום "זנב לאריות".

למה זה עובד: פעילות גופנית מחזקת את גוף הילדים ומשחררת כימיקלים חשובים שגורמים להרגשה טובה ומעניקים לילד שליטה ובטחון עצמי, אבל אי אפשר לעשות את זה בכוח. מצאו עבור הילד פורקן פיזי שהוא נהנה ממנו ומרגיש טוב בו. בין אם זה גינון, הליכה ביער או קפיצה על טרמפולינה. הוא לא חייב לשחק כדורגל אם הוא לא רוצה או לא טוב בזה והיא לא חייבת ללמוד בלט אם היא לא נהנית מהשיעור. הם יכולים להיות מוצלחים באלפי תחומים אחרים.
 

  • הילד/ה מתבגרים לפני בני גילם

הילדים הראשונים בכיתה שנכנסים לגיל ההתבגרות עשויים להרגיש נחיתות רבה. העובדה שהם גבוהים יותר, מפותחים יותר או שעירים יותר מבני גילם, עשויה לגרום להם לתסכול גדול, בטח כאשר השינויים בגיל הזה הם מהירים ותכופים. במידה וההתבגרות המוקדמת גורמם לילד להרגיש מכוער ומוזר, שאלו אותו מה לדעתו קורה בגיל ההתבגרות. אחרי שמנה את כל התהליכים, הפכו את נקודת המבט שלו ושאלו - ומה לדעתך מרגיש ילד שלא מגיע לגיל ההתבגרות?

למה זה עובד: שינוי נקודת המבט עבור הילד גורמת לו להתייחס אל התהליך בפיוס ובהשלמה. הוא לומד שזה תהליך טבעי של הגוף ושכולם בסופו של דבר מחוייבים לו. הוא מרגיש שאינו לבד.
 

  • הילד/ה סובלים מלקות למידה

ילדים רבים משקיעים מאמץ בקריאה ובכתיבה, ובכל זאת מתקשים במשימות ונכשלים במבחנים. גם אם יעברו אבחון ויתגלה שהם סובלים מלקות למידה, הרי שזה מושג גדול מדי להבנה. חשוב להסביר להם איך באה לידי ביטוי הלקות ולהבהיר להם שגם אם זה לא בשליטתם, הרי שהמאמץ שהם משקיעים הוא כן בשליטתם וזה חשוב תמיד, לא משנה מה תהיה התוצאה. בנוסף, מצאו תחומי עניין שהילד מוצלח בהם כך שירגיש שהוא לא כשלון. משחקי וידאו, משחקי קלפים, ריקוד, נגינה - כל תחום שהילד טוב בו ונהנה ממנו ושהעיסוק בו יאזן את ההערכה העצמית שלו.

למה זה עובד: כאשר ילד מבין שהצלחה אינה נמדדת בתוצאה בלבד, אלא גם בדרך, הוא ירגיש פחות כשלון. זה שהוא לא שולט באופן בו המוח שלו עובד בתחום מסוים, לא אומר שהוא לא שולט בו בתחום אחר. הילד לומד להסתכל על התמונה הגדולה ולא רק על החסרונות.
 

  • הילד/ה חנונים

הם מוכשרים, סקרנים, מחוננים, מלומדים, אבל תחומי העניין האלה לא תואמים את בני כיתתם והילדים שלכם נלעגים כ'חנונים'. מה עושים? הזכירו להם שהם יצירתיים ושהם מסוגלים לחוש דברים עמוקים יותר משאר בני גילם וזה בסדר אם לא כולם מבינים אותם. הם לא צריכים להשתנות בשביל אף אחד. במקביל, הפגישו אותם עם מעגלי ילדים ששותפים לתחומי העניין שלהם, אם זה בחוגים, מרכזים קהילתיים או תנועות נוער. המפגש עם ילדים בעלי אופקים דומים, יעזור לחזק את ההערכה העצמית שלהם.

למה זה עובד: במקום לעודד את הילד להסתגל ולהתאים את עצמו אל הרוב, עודדו את ההבדלים והעצימו את הילד. השתמשו במה שנחשב על ידי הסביבה כשלילי, ליתרון חיובי.
 

ובשורה התחתונה, חשוב להבהיר לילדים בכל שלב ההתבגרות, שמידת הערכה העצמית שלהם אינה תלויה באיש, אלא בעצמם. "אף אחד לא יוכל לגרום לך להרגיש נחות אלא אם תתן לו". 

מקור תמונות: FreeDigitalPhotos.net

ליקטה וערכה: טל עזר

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
המשך עם: Google
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
המשך עם: Google
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.