פלאש החיים

המונח הידוע "החיים חלפו אל מול עיניי" נקרא בשפה המקצועית "פלאש החיים" והוא מבטא דברים שונים עבור אנשים שונים; יש כאלה שמתייחסים לזה בהיבט של זמן, כאל חיים שרצים מהר מדיי וחומקים מהם, ויש כאלה שמתייחסים לזה בהיבט הממשי, כאל חוויה בפועל, כזו הנחווית על סף המוות.

למרות שלא ניתן להוכיח האם התופעה הזו קיימת, הרי שיש הרבה מאוד עדויות של אנשים ששרדו אירועים של מוות קרוב וטענו כי ברגעים אלה, הם ראו את החיים שלהם חולפים אל מול עיניהם; ניצולי התרסקות, נפגעי תאונות דרכים ואנשים שהיו בתרדמת וחזרו לחיים, מספרים על תופעה יוצאת דופן בה הזמן כמו עוצר מלכת וכל החיים שנחוו עד כה חוזרים בתמונות פלאש מהירות.

התמונות עוברות במהירות, אך מייצרות מעין רצף של אנקדוטות משמעותיות המופרדות בפלאשים מסנוורים. אלפי אנשים ברחבי העולם דיווחו כי חוו את התחושה הזו. עוד מספרים האנשים שחוו את פלאש החיים שאין לתופעה קול נלווה. הכול מתרחש בדממה מוחלטת. הם משווים את זה לישיבה באולם קולנוע וצפייה במסך עליו מוקרנות תמונות מהבהבות בלבד.

פלאש החיים יכול לקרות בכל גיל.

מומחים רפואיים סבורים כי פלאש החיים היא תגובה של המוח לטראומה, במהלכה החמצן לא מגיע אל המוח וכדי להתמודד עם הפאניקה, המוח מייצר תגובת התמודדות בה הוא נאחז בשברי זכרונות ומחשבות משמעותיים. כאשר האדם יוצא מכלל סכנה, רצף התמונות נפסק והמוח חוזר לשקף מציאות.

במחקר המקצועי, פלאש החיים ממוקם בקטגוריה יחד עם חוויה חוץ-גופית, כלומר כתופעה מוכרת שיש לה הרבה עדויות, אך היא לא הוכחה מעולם. למרות שפלאש החיים נשען בעיקר על אמונה ולא על המדע, הרי שהעובדה כי חקר המוח הוא תחום מורכב וטרם פיענחו אותו לחלוטין, משאירה את התופעה בגדר האפשר.

אנשים שלא חוו את פלאש החיים מעניקים לחווייה מימד רומנטי, כמו גם מימד רוחני - זכרונות יפים ואהובים שמופיעים כסרט נע, רגע לפני המוות... סימני שאלה שמהדהדים רגע לפני הסוף...

אחד הביטויים המקסימים של תופעה זו מופיע בסרטון שיצר הבמאי Chris Milk. הסרטון Last Day Dream השתתף בתחרות ה-42 שניות של פסטיבל החלומות בביג'יין בשנת 2009 והוא מבטא את מה שנראה כמו החלום האחרון של אדם רגע לפני מותו...

 

לצערינו הרב, רק רגעים טראומטיים מזעזעים אותנו מספיק כדי שנבחר להסתכל על החיים שלנו ולתהות - האם החיים שלנו חומקים מאיתנו? האם החיים שנחוו עד כה היו שווים את זה?

התעוררות לחיים אחרי תרדמת, אינה רק מהלך פיסי, אלא יש בה גם מימד רוחני חזק - להתעורר לחיים, לפתוח דף חדש, להתחיל מהתחלה, לשנות את הכל מן הקצה לקצה... כל הסיסמאות האלה מקבלות נפח ועוצמה, כאשר אתם מגלים כי החיים שלכם התנהלו עד היום כאילו והייתם בתרדמת והיום, אתם בוחרים לפקוח את העיניים מחדש.

שיר שכתב שי קוריצקי, שאב את כוחו בדיוק מרגע זה, של התעוררות לחיים...

"פְּעִימָה  
חָזַרְתִּי לאָחוֹר  
יַלְדוּתִי הַזוֹהֶרֶת  
בֵּאור כוזב שֶׁל  
נוֹסְטַלְגְּיָה שגויה.

פְּעִימָה
אהבת בּסֶר תָּמַהּ
נְשִׁיקָה לא מְנוּסָה
רִגּוּש שְׁלא חוויתי
מְּאָז ומעוֹלָם.

פְּעִימָה
הֶחָזַקְתִּי אוֹתְךָ בזרועותיי
יְצוּר חָדָש שְׁיָצַרְתִּי בדמותי.
כּה קָטָן אַךְ כּה חָשוּב
אֶדְאַג לְךָ תָּמִיד.

פְּעִימָה
צָרִיךְ הָיִיתִי לַעָזוב לפנייך
אַל תֵּלְכִי מִמְנִי יפתי,
חכי לִי כִּי אָבוֹא
דָּבָר לא יִמְנַע מִמנִי למצאך.

פְּעִימָה
אינך זָקוּק לִי
לא בְּאֱמֶת,
משפחתך זְקוּקָה לְךָ
וְלִי מֵחַכָּה מישהי.

פְּעִימָה
אֵין בִּי חֲרָטָה,
אֶלָּא רַק הֲקַלָּה.
יָפָה כיום בּוֹ פגשתיך
הִתְגַּעְגַּעְתִּי אלייך אשתי.

פְּעִי-"

איננו צריכים להמתין לרגעים קשים כדי לערוך חשבון נפש, איננו צריכים לעמוד על קצהו של צוק ולהשקיף מרחוק על חיים שנחוו בעבר - עצמו את העיניים רק לרגע ונסו להריץ תמונות, זכרונות וחוויות משמעותיים. שאבו מהם את הכוח, חייכו, הזילו דמעה, חבקו כל רגע ואז פקחו את העיניים והתבוננו במציאות של כאן ועכשיו. אל תתנו לחיים לעבור לשווא. אל תתנו להם לחלוף אל מול עינכם ולהיעלם לעולם.