print header

מדוע איבדה אשתי את רגשותיה אלי?

ד"ר יששכר רוטרי

הכותב הוא יועץ, סקסולוג, מטפל זוגי ומיני, מגשר ומרצה מוסמך בתחום המיניות, הזוגיות ושיקום האהבה ובעל ניסיון של 30 שנה בתחומו.

          המטופל:

"אני בן 38 ואשתי בת 29 , אנחנו נשואים כ-5 שנים. לפני הנשואים יצאנו כשנתיים (לא גרנו ביחד). אנחנו עובדים קשה (כ -12 שעות ביום), אשתי היא סטודנטית למשפטים (שנה אחרונה), ואני איש מחשבים. אנחנו נפגשים בערבים, אוכלים, רואים קצת טלוויזיה ונרדמים כמו בולי עץ.

שישי ושבת הם הימים היחידים המוקדשים למנוחה, קניות וסקס. עד לפני כשנתיים הייתי מאושר ומסופק וחשבתי שהזוגיות שלנו היא הדבר הנפלא ביותר שקרה בחיי, עד לפני שנתיים ולאחר הולדת ביתנו המתוקה, אשתי הפסיקה ליזום יחסי מין. בהמשך היא אמרה לי שהיא עושה את זה רק למעני. בחודשיים האחרונים היא מסרבת לחלוטין, וטוענת שהסקס זה לא העיקר בחיים, שהיא עייפה, שאני לא עוזר לה מספיק עם הילדה, והכי גרוע הוא שהמגע שלי כבר לא מעורר אותה. אני מספר לך את כל זה ומרגיש שהפנים שלי בוערות מתסכול וצער.

בשבוע שעבר היתה לנו שיחה כנה על חיינו, הזכרתי לה את היחסים הטובים שהיו לנו בעבר, את הכרזותיה על אהבתה אלי, כיצד נהנתה מהמגע "האוהב" של ידי. לפתע היא החלה לבכות ואמרה שמשהו לא מובן קורה לה וביקשה שאהיה סבלני אליה ושהיא מבטיחה לעבוד על זה. באותו ערב היה לנו סקס מטריף כמו פעם וחשבתי לתומי שהנה תמו וחלפו להם הימים הרעים.

שוב טעיתי, בשבת האחרונה כשניסיתי ליזום סקס, היא הייתה שוב קרירה וכועסת, היא שבה להיות האשה 'הסרבנית', ואני שוב הגבר הדחוי. אינני יכול עוד לחיות באי - וודאות , זה משגע  אותי. על כן  יש לי מספר שאלות אליך. אם תשובותיך יתנו לי תקווה מחודשת או כיוון חדש, אשמח מאוד לקבל ייעוץ וטיפול". אשתי טוענת שהיא אינה זקוקה לטיפול, אך במידה שההתייחסות שלי אליה והמגע שלי ישתפרו בעקבות הטיפול שלך, היא תסכים להגיע ולהתייעץ".

 

 

 

אלו הן שאלותי:

* ע"פ נסיונך, עד כמה המצב שלנו רווח בקרב זוגות אחרים בגילינו ובסטאטוס שלנו?

*  האם ייתכן שאני השתניתי עד כדי כך שאיבדתי את המגע "האוהב", ומגעי מעורר בה סלידה?

* האם היא איבדה את אהבתה ומשיכתה אלי סתם ככה, או אולי מסיבות נפשיות של לחץ בלימודים וכדומה?

* האם קיים קשר בין הלידה לבין איבוד התשוקה שלה אלי, ובכלל?

* והכי מפחיד - הייתכן שה"גברת שלי" מצאה לה מאהב? או שזה האקס המיתלוגי (היה כזה, לפי הידוע לי) וזה כל ההסבר   להתנהגותה? 

 

תשובות המטפל:

 

* "תתפלא, אך מצב כמו שלכם רווח בגילכם ובסטאטוס שלכם ביחס של כ-35% מכלל הזוגות הנשואים, כאשר הגברים מתלוננים, ועוד כ35% כאשר הנשים מתלוננות, סה"כ כ-% 70 מכלל האוכלוסיה של הזוגות הצעירים אינם מרוצים בהקשר זה. לעיתים הוא מחמיר לאחר הלידה,  ואם הוא לא יטופל, הוא עשוי להפוך לדפוס התנהגות קבוע, מתסכל וממרמר את שני הצדדים. האם זה מנחם אותך?"

* "בהקשר למגע שלך, אני לא סבור שזאת הבעיה , אני כן חושב שהכרותה עם חלק מתכונותיך, שאולי התגלו לה במהלך השנים האחרונות , לא תאמו עם מה שהיא הכירה בעבר , והם אלו שתרמו לדעיכת אהבתה אליך, או שלמעשה היא רק סברה שהיא אהבה אותך וזו היתה רק הדלקות חולפת .

* " האפשרות שלחץ בלימודים וכ'ו., גרמו לה לאבד את משיכתה ואהבתה אינם רלוונטיים, מה שכן רלוונטי  הוא ש"התנהגותך" מוציאה את ה"רע" מתוכה, שבא (בין היתר) לידי ביטוי, בסרוב ליחסי המין.

* בעיקרון יכול להיות קשר הין הלידה לאיבוד התשוקה המינית משתי סיבות: הראשונה - המשך פעילותו (הלא רצויה) של ההורמון פרולקטין (הורמון החלב), שמדכא את התשוקה המינית. הסיבה השניה - דיכאון שלאחר הלידה. את הראשנה ניתן למצוא  בבדיקת דם לגילוי פעילות הורמונלית  ויש תרופה. הסיבה השניה לא הוזכרה על ידך כאפשרות, על כן אף אני לא אתיחס אליה.

* ברור שאתה חושש מהאפשרות באשר לקיומו של מאהב לאשתך, שאולי זה ה "אקס" המיתולוגי וכו. האמת הכואבת - תמיד קיימת אפשרות כזאת.

 

מה לעשות

* אם לאחר שיחה כנה עם בת הזוג , היא תודה בפניך שחברתך מיותרת בעיניה והיא אינה רואה כל עתיד בזוגיות שלכם, או אז אני מייעץ לך לשקול לפרק את החבילה.

* אם אכן יש לה מאהב מיתולוגי, אך בכל זאת בחרה בך להיות לה לבעל, אז רצוי לברר את הסוגיה הזו בעזרת מטפל מנוסה, אולי אפילו לאפשר לה לבדוק את מערך רגשותיה כלפיו וכלפיך בהיפרדות זמנית ממך. תתפלא עד כמה ששיטה זו מוכיחה את עצמה לאורך זמן .

 

 

* אם לאחר תום ההתרחקות שלה ממך (נניח ל-6 חודשים), ובדיקת מערכת היחסים ביניכם, היא תחליט לתת לכם הזדמנות נוספת לשיקום היחסים הזוגיים, אני מייעץ לך להענות לאתגר, אך הפעם בעזרת צד שלישי שידריך, ינחה, ויכוון  את מערכת היחסים שלכם, באופן שתהיה בה הדדיות , יכולת לזהוי "מלכודות", והכי חשוב הוא לשכלל את היכולות של כל אחד מכם, להוציא מהצד השני את כל הטוב שבו. אם כל זה לא יקרה בטווח של 6 חודשים, אז ניתן לשקול היפרדות מכובדת. אם תמשיכו להיות זוג מבלי שטיפלתם בבעיות ומבלי שפתרתם אותן, זה יהיה כמו בעבר, רק הרבה יותר גרוע.

"כשהוא מרגיש דחוי והיא לא מחוזרת, הסקס אינו ראוי בין גבר לגברת"

"אם בן הזוג היוזם בכל פעם יידחה, הוא יתנתק מתשוקתו וייהפך לשונא"

מוגש כחומר למחשבה, מתוך סיפרי - "שיקוי אהבה".

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.