print header

היד האנושית

ברור לכולנו שהיד האנושית מייצגת מכניזם מדהים במורכבותו, גמישותו ויעילותו. אבל מעבר לכך, זהו איבר המקושר מאוד עם המוח, גם באבולוציית המינים וגם בהתפתחות האינדיבידואלית של כל אחד מאיתנו.

הנה כמה עובדות על הידיים שאולי לא ידעתם:
- שליש מכל הפציעות החמורות שרואים במיון הם בגפיים העליונות.
- רבע מכל הפציעות האתלטיות הן ביד ובמפרק כף היד.
- לילדים מתחת לגיל 6 יש את הסיכון הגדול ביותר למחוץ או לשרוף אצבעות ביד.

- אין שום שרירים באצבעות, אנחנו מזיזים אותם בשלט רחוק דרך העצבים, במנגנון שאינו לגמרי ידוע. כאשר אנו חותכים את העצב המוליך להרגשה באצבע, האזור של העור ששם לא רק מאבד את רגישותו, אלא גם את היכולת להפוך קמוט באמבטיה או להזיע.

פלא תנועת הידיים הכה הגמישות


- הקמטים על גב מפרק האצבע הם בעצם 'גומות חן', המסמנות אזורים בהם העור מחובר לגיד מתחת לעור.
- לפרקי האצבע יש קמטים רק אם הגיד זז. אם הגידים מפסיקים לזוז, הקמטים בסופו של דבר מוחלקים לגמרי.

- 1 מכל 6 פגמי לידה קשורים לבעיות בגפיים העליונות.

- לילדים בהירים יש פי ארבע יותר סיכון להיוולד עם אצבעות מחוברות (על ידי רקמת עור, כמו בסנפירי דגים), מאשר ילדים כהים
- לילדים כהים יש פי 10 יותר סיכוי להיוולד עם אצבעות מיותרות, מאשר ילדים בהירים.

 



 

מספרים
- כל יד מכילה (פלוס/מינוס, משום שכולם קצת שונים):

* 29 עצמות ראשיות ומינוריות (לכמה אנשים יש יותר).
* 29 גידים ראשיים.
* לפחות 123 רצועות.
* 34 שרירים שמזיזים את האצבעות ואת האגודל, 17 בכף היד ועוד 18 בזרוע (לא נמצאים עם האצבע עצמה).
* 48 עצבים: 3 עצבים ראשיים, 24 עצבים חושיים ו-21 עצבי שריר.
* 30 כלי דם ראשיים.


 - האגודל נשלט על ידי 
 - 9 שרירים אינדיבידואליים, אשר נשלטים על ידי
 - 3 עצבים בידיים.


שרירי היד האחראים לתנועת האצבעות הם חזקים - חזקים מספיק בשביל אנשים מסוימים שיכולים לטפס על משטחים אנכיים ותולים את כל משקלם על קצות האצבעות. השרירים שמאפשרים את הביצוע הזה הם חזקים יותר משתוכלו לדמיין. המכניקה של היד, דורשת כי הכוח שמפעיל השריר המכופף את קצה האצבע חייב להיות פי 4 יותר חזק מהלחץ שמפעילה האצבע עצמה.

* עובדה עצובה היא שלכמעט 90% מהנשים ו80% מהגברים בגילאי 75-79 יש דלקת פרקים בידיהם.

- לציפורניים שלנו אין יכולת להעביר תחושות, אבל הציפורן נעוצה עמוק מתחת ומאחורי העור, והעצבים באזור, הרגישים לכוחות המופעלים על הציפורן, מבטאים כאב. המוח משלב את התחושות מהעצבים - מכרית האצבע ומהעור מתחת לציפורן - בכדי לתת תפיסה מורכבות ומועצמת של לחץ והרגשה בקצה האצבע. אובדן ציפורן משנה את ההרגשה בצד הכרית של האצבע.

- בערך רבע מהאזור המוחי המופקד על כל התנועה שלנו מוקדש לשרירי הידיים. אפשר לראות זאת כאן בהומונוקלואוס - תרשים המראה את גודלו היחסי של כל חלק במוח האחראי על איבר מסוים. אפשר לראות בתמונה מתחת כי האזור המוקדש לידיים, ובמיוחד לאצבעות, הינו גדול במיוחד.
 

- מבנית וטכנית, הציפורן שעל האצבע שלכם היא בעצם - שערה.

- עור היד הוא ייחודי בגוף, מכמה סיבות:
* אין עליו שיער
* טביעות אצבע - תופעה ייחודית לאזור
* ברוב המקרים אין לו צבע, וגם לא יכול לתפוס צבע
* קשוח ועמיד, אבל רגיש
* מעוגן לעצמות מתחתיו דרך שכבת ביניים. ההסדר הזה מוודא שהעור של הידיים שלנו לא מחליק מצד לצד כמו כפפת גומי כאשר אנו משתמשים בידינו כדי לאחוז במשהו.

- נסו לכופף כל אצבע בתורה (לא כולל האגודל), אתם תגלו כי כל אחת מהן מכוונת לגעת באותו אזור של היד, ולמעשה לאותה נקודה, אם אפשרי מבחינת אורך.

 

"היד שתושיט לך את רוב העזרה בחייך - מצויה בקצה הזרוע שלך."
פרד דאהנר


ליקט וערך: שי קוריצקי

תרגום - מילה תרגומים

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.