עובדות מרתקות על חלומות

חקר המוח האנושי הוא תחום מעניין ופופולארי שמתפתח עם השנים ומספק גילויים שונים בתדירות גבוהה. המחקר לגבי חלומות בפרט, הוא נישה מרתקת במיוחד, אבל למרות העיסוק הרב בה, עדיין אנחנו יודעים כל כך מעט על התוכן, המטרה ופשר החלומות שלנו.
מה שבטוח, הוא שהתמונות, המחשבות והרגשות שהחלומות מצליחים לעורר בנו, אינם ברי חלוף וגם אחרי היקיצה, הרי שהם מלווים אותנו ומשפיעים על המציאות ועל הלך הרוח שלנו במהלך היום.
רבים מאמינים כי חלום הוא לא רק שיקוף של ההווה אלא תחזית של העתיד, יש גם המאמינים כי חלום הוא ביטוי של האני הפנימי שלנו והוא מדבר בשפה שטרם רכשנו, יש גם אלה שטוענים שהם לא חולמים בכלל...

קבלו 10 עובדות מרתקות על החלומות שלנו

המוח וחלומות
מחקרים רבים סיפקו ראיות המצביעות על הבדלים עצומים של פעילות המוח בזמן השינה. זה הוכח באמצעות טכנולוגיית ה-EEG הבוחנת באמצעות פעילות חשמלית את ההתרחשות במוח. מדענים זיהו 5 שלבים שונים של שינה, הנבדלים זה מזה בפעילות המוחית, כאשר השלב בו מתרחשים החלומות נקרא REM - Rapid Eye Movment כלומר, ריצוד עיניים מהיר שנקרא שלב החלום.
כאשר התפתחה טכנולוגיית דימות המוח בתחילת שנות ה-90, המחקר קיבל דגשים בולטים יותר - כך החוקרים גילו כי יש איזורים במוח שפעילים יותר מאשר איזורים אחרים ואפילו יותר מאיזורים שפעילים בזמן שהאדם ער. כמו-כן הם גילו כי באיזורים מסויימים של קליפת המוח החזותי, אפשר ממש לפענח סצנות חזותיות מורכבות.

בעלי חיים וחלומות
אומנם מחקרים לא יכולים לומר בוודאות אם בעלי החיים חולמים באותו האופן שבו בני האדם חולמים, אך הם כן יכולים לקבוע האם הם מסוגלים לחלום.
בשנת 1966 העלה החוקר פרדריק סניידר השערה לפיה בעלי חיים ממהרים להתעורר ברגע שהם נכנסים למימד החלומות, כיוון שזה מעין מנגנון הגנה שיש להם בגוף. נכון להיום אנו יודעים כי כלבים וחתולים מסוגלים לחלום, כמו גם עופות מסויימים. לעומת זאת, אצל זוחלים או חיות אחרות בעלות דם קר לא נמצאו סימנים כאלה.

מריחואנה וחלומות
הרבה אנשים שמעשנים מריחואנה מדווחים שהם לא חולמים וכאשר הם מפסיקים לעשן, לפתע הם חוזרים לחלום בצורה אינטנסיבית. מכיוון שרוב החלומות מתרחשים בשלב REM של השינה, השאלה המתבקשת היא האם מריחואנה משפיעה על שלב זה?
מחקר שנערך בשנת 1975 השווה את דפוסי השינה של משתמשי מריחואנה עם אנשים אחרים שאינם מעשנים והתוצאות הראו כי אצל המעשנים, תנועת העין בשלב REM מצטמצמת הרבה יותר, לכן הם לא חשים שהם חולמים. כמו-כן הם בדקו ומצאו כי כאשר הם מפסיקים להשתמש במריחואנה, מתרחש אפקט הREM החוזר ובמהלכו הם חוזרים לחלום ובגדול.

חלומות אפיים
חלומות אפיים או חלומות קוסמיים יכולים להיות משמעותיים מאוד ולגרום לשינוי במציאות ובחיים. החלומות האלה משכנעים כל כך, דווקא בגלל שהם שואבים מתוך הסביבה ומצליחים לעורר הזדהות ומודעות אצל החלום, כיוון שהם עמוסי פרטים בעלי ערך ומשמעות. חלומות אפיים מסוגלים להעניק נקודת מבט חדשה על החיים. כאשר אדם מתעורר מחלום אפי, קרוב לוודאי שהוא ילווה אותו במשך שנים. אנשים שחווים סוג כזה של חלומות מטלטלים מדווחים לעיתים קרובות על חלום המורכב מעלילה מתמשכת, כמו כן לעיתים הם גם מורכבים מחלום בתוך חלום.

חלומות ומגדר
במהלך השנים, נערכו מחקרים שונים כדי לבחון האם יש הבדלים בין חלומות של גברים לבין חלומות של נשים. הוכח כי נשים חולמות על שני המינים, בעוד שב-65%
מהפעמים, גברים חולמים על בני מינם בעיקר. חלומות של נשים נוטים להימשך זמן רב יותר ולכלול תוכן רגשי עמוק בעוד שחלומות של גברים סובבים בעיקר אלמנטים של אלימות, מכוניות וכבישים. אצל שני המינים בממוצע, 8% מהחלומות כוללים פעילות מינית. ההבדל העיקרי בחלומות המיניים הוא שגברים נוטים לחלום על מקומות לא ידועים או מקומות ציבוריים וברוב המקרים כוללים דמויות זרות, בעוד שאצל נשים, קורה בדיוק ההפך. כמו-כן, אצל נשים מופיעים הרבה אלמנטים הקשורים למים (בדרך כלל מסמל רגשות) - בריכות, אגמים וים.

שיתוק שינה
שיתוק שינה הוא מצב שמתרחש אצל הרבה אנשים בעולם, בדרך כלל בסמוך לזמן ההתעוררות או ההרדמות שלהם. מצב זה קשור ישירות לשלב REM. אדם חווה שיתוק שינה כאשר המוח מתעורר אבל הגוף ממשיך לישון, כך למשל הוא עשוי לחוש כי החלום ממשיך להתרחש בתוך חלל החדר. בזמן שיתוק שינה, האדם נמצא בהכרה אך לא ממש מצליח לזוז. לא מדובר בהכרה מלאה, אלא במודעות למה שקורה. מצב השיתוק עלול להיות מלווה בהזיות קיצוניות ותחושה של סכנה. את הטענות של אנשים שראו חייזרים או חטיפות של חייזרים אפשר להסביר כמקרה קיצוני של שיתוק שינה.

סיוטים ובעותי-לילה
ד"ר ארנסט הרטמן שעוסק בחקר חלומות, פירסם סידרה של ספרים ומאמרים בנושא סיוטים. מעבודותיו עולה כי הסיוט השכיח ביותר הוא זה שבו האדם מרגיש נרדף. אצל מבוגרים, הרדיפה היא בדרך כלל על ידי דמויות גבריות, בעוד שילדים נרדפים לרוב על ידי פנים או ייצורים פנטזיונרים. סיוטים נפוצים בעיקר אצל ילדים בגילאי 3-4, או בני 8, ופחות אצל מבוגרים. בין 5%-10% מהאנשים, סובלים אחת לחודש לפחות או בתדירות גבוהה יותר מסיוטים. ד"ר הרטמן טוען כי סיוטים מתכתבים באופן ישיר עם פעילות יומיומית והם שיקוף של פחד או חרדה שמטרידים את החולם ודורשים ממנו להתמודד. כמו-כן, נמצא כי שימוש בסמים, חוויות טראומטיות או אבל, גם הם גורם שכיח לסיוטים. ביעותי לילה שונים מסיוטים - הם מתרחשים במהלך השעה הראשונה או השנייה
של השינה, עוד לפני הכניסה לשלב הREM. ביעותי לילה מתבטאים בדרך כלל בהשמעת קולות או צרחות מתוך שינה. במצב כזה, קשה להעיר את החולם וכאשר הוא מתעורר, קשה לו לזכור את החלום במלואו, אלא רק סצנות מסוימות. ביעותי לילה פחות נפוצים מסיוטים והם מופיעים אצל 15% מהילדים בין הגילאים 2-6.

מפורסמים וחלומות
לעיתים קרובות, חלומות מצליחים להוביל להתרחשויות שוניות או תגליות מעניינות. המדען הגרמני פרידריך אוגוסט קקולה, טען כי גילה את המבנה הכימי של בנזן (C6H6) לאחר חלום על קבוצה של נחשים שבלעו את זנבותיהם. ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק טענו כי גילו את מבנה הדנ"א בעקבות חלום של ווטסון על מדרגות לולייניות. מספר ימים לפני מותו של אברהם לינקולן, הוא שיתף את אשתו בחלום בו הוא ראה גופה מכוסה תכריכים מוקפת במאות אבלים.
 

נחירות וחלומות
נחירה היא בעיה רצינית עבור מיליוני אנשים בעולם והיא יכולה להוביל להפרעות שינה. אנשים רבים שסובלים מנחירות כרוניות עשויים לחוות בשלב הREM קצב נשימה לא סדיר, עלייה בלחץ הדם, חלומות ושיתוק שינה. שיתוק השינה יבוא לידי ביטוי באופן אחר, כלומר, החולמים לא יהיו במצב של הכרה אך כן יפתחו תגובות פיסיות במהלך השינה כמו דיבור, צעקות, בעיטות, אגרופים, זינוק מהמיטה, הנפת זרועות ואחיזה. על פי רוב אנשים אלה לא יזכרו כי התנהגו כך מתוך שינה וגם לא יזכרו את החלומות שלהם
 

חלומות ולימודים
שלב הREM מתחיל כאשר המוח שולח אותות לאיזור שנקרא "הגשר" (The Pons). הגשר שהוא חלק מגזע המוח, מפיץ את אותות התלמוס שפונים לכיוון קליפת המוח. קליפת המוח היא האיזור שאחראי על הלמידה, החשיבה וארגון המידע בראש. ה"גשר" שולח אותות המכבים את הנוירונים בחוט השידרה והם אלה העשויים לגרום לשיתוק שינה. שלב הREM מפעיל את האיזור במוח שבו אנו משתמשים ללמידה ובשלב הינקות זה גורם מאוד חשוב להתפתחות ולכן מסביר מדוע ילדים נמצאים בשלב הREM יותר ממבוגרים. בנוסף, שלב הREM קשור להתגברות החלבון במוח; מחקרים הראו כי יש קשר בין שלב הREM לבין כישורים מנטאליים. כך למשל, כאשר אנשים לומדים אל תוך הלילה ונכנסים לשלב הREM בשינה, קרוב לוודאי שהם יהיו מסוגלים לזכור את החומר קצת יותר טוב ביום שלמחרת.
 

חלומות נעימים!