print header

הסיפורים שמאחורי הפוסטרים המפורסמים

רובנו מכירים אותם, חלקינו תלינו אותם על הקיר או לבשנו חולצות עם הדפס שלהם - אך האם אנחנו באמת יודעים מה הסיפור שעומד מאחורי הפוסטרים המפורסמים?

7 סיפורים מרתקים שהולידו, כל אחד בזמנו, אייקון תרבות מנצח...


ארוחת צהריים על גורד שחקים

פוסטרים מפורסמים
 

התצלום המפורסם, צולם על ידי הצלם הנועז צ'ארלס אבטס ב-29 בספטמבר 1932. התמונה מראה 11 פועלי בניין בזמן הפסקת הצהריים, יושבים בקומה ה-69 של בניין RCA (היום, בניין GE) בנו יורק.
רוב הגברים בתמונה זוהו על ידי קרובי משפחה, כך למשל, הגברים בקצה הימני והשמאלי הם מאטי אושונסי ופטריק (סוני) גלין, שני מהגרים שעלו ב-1920 לאמריקה ממחוז גאלויי, אירלנד. האיש הרביעי מימין שמו מייקל פרנסיס רפרטי ולימינו חברו הטוב דונהיו.

פוסטרים מפורסמיםבאותו היום אבטס צילם את אותם העובדים גם ישנים על קורה, כפי שניתן לראות כאן משמאל.

עובדה מעניינת: במשך שנים, תחת הקרדיט של  התמונה היה רשום "לא ידוע" ובשלב מאוחר יותר, הקרדיט יוחס לצלם לואיס היין שתיעד את בניית בניין האמפייר-סטייט בשנת 1931. רק בשנת 2003, אחרי חודשים של חקירות בנושא, צ'ארלס אבטס רשם זכויות יוצרים על התמונה.


 


We can do it

פוסטרים מפורסמים
 

פוסטר זה נוצר על ידי גרפיקאי אמריקאי בשם ג'יי הווארד מילר בשנת 1941.
Westinghouse שכרה את מילר על מנת ליצור סידרת כרזות שתקדם ותשווק את הפעילות התעשייתית של החברה. היום, הכרזה ידועה גם בשם  Rosie the Riveter אולם בזמן פרסומה, השם הזה עוד לא היה מקושר לתמונה, אלא הוענק לה רק כעבור שנה, כאשר התפרסם השיר הפטריוטי שנקרא כך.
פוסטרים מפורסמים
בזמנו, הפוסטר נוצל כקריאה לנשים אמריקאיות להצטרף אל מעגל העבודה ולאייש את תפקידי הגברים שיצאו למלחמה.
עם השנים, הפוסטר הפך לכלי בי
טוי במאבק הפמיניסטי של הנשים להשגת שיוויון במקומות עבודה. לאחרונה, הסלוגן
We Ca
n Do It סוגנן מחדש והפך להיות הסלוגן המזוהה עם קמפיין הבחירות של נשיא ארה"ב אובאמה. 

הרעיון לפוסטר מבוסס על תמונה ישנה של ג'רלדין דויל, צעירה אמריקאית שהצטרפה אל העבודה במפעל. למרבה האירוניה, דויל החזיקה במשרה רק שבועיים מכיוון שחששה שהעבודה הפיסית תפגע ביכולתה לנגן בצ'לו, ההשראה שלה לעומת זאת החזיקה זמן רב יותר מזה.

עובדה מעניינת: ג'רלדין דויל שהיוותה את ההשראה לפוסטר, לא ידעה על כך עד לשנת 1984, כאשר נתקלה במקרה במאמר שהתפרסם על כך במגזין אמנות.


פארה פוסט

פוסטרים מפורסמים
 

כאשר צולמה התמונה, פארה פוסט הייתה עדיין שחקנית בתחילת דרכה, רחוקה אלפי שנות אור מתפקיד חייה כמלאכית של צ'ארלי. הסוכנים שרצו לקדם אותה, הציעו לה להצטלם בבגד-ים ושכרו את שירותיו של הצלם ברוס מקברום. מקברום שהכיר את פוסט מטעמים אישיים, הציע לצלם את התמונה בבל-אייר, קליפורניה, בבית בו התגוררה עם בעלה דאז השחקן מייג'ור לי.

לפי מקורות יודעי דבר, פארה עיצבה בעצמה את התסרוקת והתאפרה לבד. לימים, כאשר התמונה התפרסמה ומיתגה את פוסט כאחת הדמויות הקולנועיות האהובות והיפות ביותר, התסרוקת הפכה להיות מכתיבת אופנה.

לפני הצילומים, פוסט מדדה מספר בגדי ים, אך כאשר לבשה את האדום, שכיסה צלקת עבר בבטן, מקברום ידע שזה זה. הפוסטר של פארה פוסט התפרסם בשנת 1976 ומכר מאז 12 מיליון עותקים, כאשר הוא זה שהיווה לה את פריצת הדרך בקריירה.

עובדה מעניינת: לאחר מותה, ב-2009, תרמה המשפחה מספר פריטים למוזיאון הלאומי של מכון Smithsonian להיסטוריה של אמריקה, ביניהם גם את בגד הים המפורסם.

 

אלברט איינשטיין

פוסטרים מפורסמים
 

התמונה המפורסמת של אלברט אינשטיין, צולמה ב-14 במרץ 1951, על ידי הצלם ארתור סאסה (Sesse). היה זה בסופו של אירוע יום ההולדת ה-72 של איינשטיין שנערך  באוניברסיטת פרינסטון. סאסה וצלמים אחרים ניסו נואשות לשכנע את איינשטיין לחייך אל המצלמה, אך איינשטיין שכבר נכנס לרכב והיה עייף מחיוכים מזוייפים, צעק לעברם "זה מספיק! זה מספיק!" אך תחנוניו לא הועילו. דווקא אז, יצאה התמונה הטובה ביותר. 
התמונה הפכה לאחת התמונות המפורסמות ביותר של איינשטיין ולאייקון תרבותי.

פוסטרים מפורסמיםעובדה מעניינת: התמונה המפורסמת היא חיתוך פרי יצירתו של איינשטיין. מסתבר שאחרי שהתפרסמה, הפכה התמונה לחביבה עליו והוא החליט לחתוך את המסגרת כך שיוכלו לראות רק את פניו, לאחר מכן הדפיס מספר עותקים ושלח אותה ככרטיסי ברכה לחברים. בתמונה המקורית רואים את איינשטיין יושב במושב האחורי של המכונית, בין ד"ר פרנק איידלוט, לשעבר ראש המכון ללימודים מתקדמים, ואשתו.
 


נשיקה ליד Hotel De Villie.

פוסטרים מפורסמים
 

בשנת 1950, מגזין LIFE ביקש מהצלם הצרפתי Robert Doisneau לצלם תמונה שמשקפת את מושג האהבה בפריז. כאשר שוטט ברחוב לחפש השראה, זיהה Doisneau זוג מתנשק, הוא ניגש ושאל אם יסכימו להתנשק בשנית אל מול המצלמה.

הזוג, פרנסואז דלברט (20) וז'אק קארטיוד (23), שני שחקנים בתחילת דרכם, הסכימו ו- וDoisneau לקח אותם ל-3 לוקיישנים. הראשון היה De la Concord, השני היה Rue de Rivoli ולבסוף The Hotel de Ville. בלוקיישן השלישי צולמה התמונה הטובה ביותר והיא זו שהתפרסמה במגזין. לאחר הפרסום, נשמרה התמונה בארכיון הסוכנות בה עבד Doisneau ל-30 שנים.

במרוצת הזמן, התמונה התגלגלה והפכה לאחד הפוסטרים המפורסמים והנמכרים ביותר. בגלל ההצלחה של הפוסטר, אנשים רבים טענו שהם הזוג המתנשק.
בשנת 1993, זוג החליט לתבוע את
Doisneau ודרש ממנו פיצויים על כך שצילם אותם ללא ידיעתם. במהלך התביעה, נאלץ רוברט להודות כי התמונה מבויימת ולא צולמה בספונטניות שטען בעבר. התביעה בוטלה.
פוסטרים מפורסמיםאחרי 40 שנים בהן הייתה אלמונית, פרנסואז חשפה את התצלום המקורי בו מופיעה חתימתו המקורית של הצלם ותאריך ההדפסה.

עובדה מעניינת: פחות משנה לאחר שהתמונה צולמה, בני הזוג נפרדו. פרנסואז נישאה לאלן בורנט, קולנוען תיעודי וז'אק הפך לכורם בדרום צרפת. רוברט המשיך כצלם עצמאי עד למותו בשנת 1994. בשנת 2005, העמידה פרנסואז את התמונה למכירה פומבית, כאשר שיערה שתקבל עליה כ-25,000 $. ההצעה הזוכה עמדה על 155,000 יורו, יותר מ-200,000 דולר.
 

צ'ה גאוורה

פוסטרים מפורסמים
 

תמונה זו הידועה בשם Guerrillero Heroico (לוחם הגרילה), צולמה בהוואנה, קובה, ב-5 במרץ 1960 על ידי אלברטו קורדה. התמונה צולמה באקראי, כאשר גווארה עלה לבמה לרגע קט, בזמן נאומו של פידל קסטרו שספד את קורבנות הפיצוץ בLa Coubre.
הדיוקן בשני גוונים של גווארה, נוצר בשנת 1968 על ידי האמן האירי ג'ים פיצפטריק. הדימוי דורג בין 10 האייקונים המפורסמים בעולם, לצד המונה ליזה. מהר מאוד, הפך העיצוב לאייקון המופיע על גבי פוסטרים וחולצות כסמל למהפכה.

עובדה מעניינת: בגלל השימוש המסחרי של התמונה, קשה מאוד לרשום זכויות יוצרים, לכן פיצפטריק וויתר על התמלוגים וביקש לרשום את זכויות היוצרים על שם משפחת גווארה כסמל לכבוד. באותו האירוע, צולמו תמונות נוספות:

פוסטרים מפורסמים

 

פינק פלויד - העטיפה האחורית

פוסטרים מפורסמים

פינק פלויד, אחת מלהקות הרוק הגדולות של שנות ה-70, הוקמה בשנת 1965 על ידי ארבעת חברי הלהקה  -  ריצ'רד רייט, ניק מייסון, רוג'ר ווטרס ודיוויד גילמור.
בתמונה המפורסמת, ששימשה כעטיפה אחורית, מופיעות 6 נשים עירומות שעל גבן מצוירות העטיפות של ששת האלבומים המפורסמים של הלהקה.
התמונה צולמה בשנת 1996 כדי לקדם את אלבומי העבר של הלהקה. העיצובים לא הוקרנו על גב הנערות ולא נעשו מניפולציות של צבע במחשב, הן צ
וירו ישירות על גבן על ידי האמנית פיליס כהן. המעצב האמון על הרעיון הוא טוני מאי.
התמונה הפכה להיות פופולארית במיוחד ולא רק בקרב מעריצי הלהקה. היום, ניתן למצוא לא מעט קירות המקושטים בפוסטר של הבנות.

פוסטרים מפורסמיםעובדה מעניינת: רבים טוענים שהתמונה מזכירה את ציור "הסעודה האחרונה של ישו" גם מבחינת הצבעים וגם מבחינת האלמנטים החזותיים, תנועות הגוף הרכות והקומפוזיציה.

 

 

מילה תרגומים - שירותי תרגום

מקור: איתי פלניק
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.