print header

כיצד להתמודד עם מצוקות של ילדים

בתור מבוגרים, כשאנו נזכרים אחורה בתקופת הילדות שלנו, נדמה לנו שהכול אז היה פשוט יותר. ככלל, בדיעבד הבעיות הגדולות נראות פתאום כנקודות חסרות משמעות. אך בעוד שאנחנו כבר יודעים דבר אחד או שניים על עצמינו ועל העולם שמסביב, הרי שבשביל ילד, בזמן אמת, כל צרה נראית כמו סוף העולם ואין להם ברירה אלא להתמודד עם מצבים שאנחנו כבר למדנו בגינם את הלקח.

בית הספר והסביבה החברתית יכולים להיות מקומות מאוד מלחיצים עבור ילדים ובתור הורים, לא תמיד תוכלו לגונן. גם אין צורך. עליכם לטפח את העצמאות והביטחון של הילד שלכם. על אף שבאינסטינקט המיידי תירצו להרעיף עליו מנסיונכם האישי ולתת לו את כל הפתרונות וקיצורי הדרך, הרי שההתמודדות הזו היא לא שלכם, עליכם לאפשר לו להגדיר את עצמו ולסלול את הדרך.

מחקרים שונים שנעשו בתחום התפתחות הילד מלמדים כי ילדים מתמודדים עם לחץ ומצוקה נפשית בדרכים שונות. כמו כן, נראה כי על אף שהם אינם נוטים לדבר על מה שמפריע להם, הרי שהם כן מבקשים עזרה והכוונה מהוריהם.

 

לפניכם מספר עצות כיצד לאפשר לילד להתמודד עם המצוקות שלו:

1. ציינו את הבעיה בקול רם
כאשר אתם שמים לב שהילד שלכם מוטרד, הסבו את תשומת ליבו לכך וציינו את הבעיה בקול רם. למשל: "זה נראה שאתה כועס על מה שקרה היום בגן המשחקים". למרות שנדמה לכם שהניסוח הזה קנטרני, הרי שאין בו טיפה של האשמה - אינכם מנסחים זאת כשאלה "אתה עדיין כועס?" או "מה עכשיו?" אלא מציינים מצב נתון ומאפשרים לו להגיב בצורה כנה ולהודות ברגשותיו "כן, אני עדיין כועס". ייתכן והוא אף ייפתח ויספר לכם על מקור הזעם שלו. היו סימפטיים כלפיו והראו לו שאתם מעוניינים להבין לליבו וקשובים למצבי הרוח שלו.

2. הקשיבו לילד שלכם
בקשו מהילד שלכם לשתף אתכם במה שקרה לו או במה שהוא מרגיש. היו סבלניים, קשובים ורגישים ותנו לו להתבטא. גם אם נשמע לכם שהוא מדבר שטויות או תופס את המציאות בצורה מעוותת, אל תתפתו להיכנס למקומות שיפוטיים או צדקניים, להפך, נסו לעודד אותו להמשיך ולשתף אתכם תוך שאתם שואלים שאלות ענייניות כמו "ואז מה קרה?" או "איך זה גרם לך להרגיש?" קחו את הזמן להקשיב לכל הסיפור לפני שאתם מגיבים, ותנו לילד את הזמן לספר את כל מה שהוא רוצה.

3. האירו את תשומת ליבו של ילדכם לטווח הרגשות שמתעורר בו
כאשר הילד שלכם משתף אתכם בשצף של אירועים, הוא לא תמיד מודע לטווח הרגשות שמתעורר בו. עיזרו לו להבין מה הוא מרגיש, כך למשל כדאי להשתמש בניסוחים כמו "אני מניח שזה ציער אותך מאוד", "לא פלא שהתאכזבת מאוד מהמדריך שלך", "בטח הרגשת שמתנהגים כלפייך בצורה לא הוגנת". ברגע שאתה עוזר לילד להגדיר את התחושות, מלבד העובדה שאתה מקל עליו במעט, אתה גם מוכיח לו שאתה מבין לליבו ויודע להסביר במילים של גדולים את מה שהוא כל כך מנסה להגיד במילים של קטנים. ברגע שהילד מרגיש אתה מבין אותו, הרי שהוא מרגיש נאהב ובטוח ויודע שהוא יכול לסמוך עלייך ברגעי מצוקה.

4. קראו לילד בשמו
לעיתים קרובות, המצוקה של הילד נובעת מהעובדה כי הוא לא יודע להגדיר לעצמו כיצד הוא מרגיש בעניין זה או אחר או מדוע הוא מרגיש כך. עיזרו לו בכך שתשימו תווית על הבעיה ותקראו לילד בשמו. היכולת שלכם להפוך תחושות למילים, תעזור לפתח אצל הילד מודעות רגשית, כמו גם עצמאות עתידית לעשות זאת בעצמו. ילדים אשר מודעים לתחושותיהם ויודעים מניין הם מגיעים,,יגדלו להיות בעלי יכולת ביטוי גבוהה ולא יפתחו נטיות אלימות כדי לשחרר את זעמם שלא מוצא ביטוי במילים.

5. עיזרו לילד שלכם למצוא פיתרון
אם ישנה בעיה ספציפית שמטרידה אותו, דברו ביחד על פתרונות אפשריים. גם אם נדמה לכם שהוא מצפה מכם לתפוס את המושכות ולפתור עבורו את הבעיה, אל תתפתו לנכס לעצמכם את האחריות. חשוב מאוד, שכל עוד המצב מאפשר ומזמן פיתרון אמיץ מצידו, שהוא יעלה על זה לבד. עודדו אותו לחשוב על פתרונות ופרגנו לו על הרעיונות שהוא מציע. זה יטפח את בטחונו העצמי ואת היכולת שלו לסמוך על עצמו.

6. הקשיבו לילד שלכם אך אל תשקעו איתו
לעיתים, הקשבה, שיחה והבהרת רגשות זה כל מה שהילד צריך כדי לנטרל את המצוקה שלו. אין צורך להיכנס לדרמה או לניתוחים רגשניים שיגרמו לו למבוכה. בדרך כלל, אחרי שהילד משחרר קיטור, הוא חש הקלה מסוימת וזקוק לכם כדי שתשיבו אותו לקרקע בטוחה. הוא מעוניין להמשיך הלאה, המשיכו יחד איתו. שנו נושא, הציעו עשייה משותפת ונסו להפנות אותו אל מקורות שמשמחים את ליבו. אל תהפכו כל מצוקה של הילד לפיל.


7. אל תכעסו על הילד
גם אם הילד נכנס למצוקה מוצדקת, מכיוון שעשה טעות חמורה, הרי שלהטיל עליו עונשים או לדרוש ממנו לתקן את שעשה לא יהיה פיתרון יעיל כאשר הוא נמצא בלחץ נפשי. הרשו לו לספר את הגירסה שלו ורק אחר כך הגיבו לו, תוך שאתם מביעים את מורת רוחכם אך לא מאשימים, לא כועסים ולא מפסיקים לאהוב. ניסוחים כמו "אני מקווה שאתה מבין שמה שעשית היה לא בסדר" או "זה בסדר לעשות טעויות לפעמים, ככה תוכל ללמוד לא לעשות אותם שוב" יהיו נכונים יותר מאשר גערות בנוסח "למה עשית את זה? מה חשבת לעצמך?"

8. הגבילו את המצוקות שלו
אם יש מצבים מסויימים שיוצרים לחץ באופן תדיר, נסו לאבחן אותם ולשנות אותם. אם הילד חש במצוקה בקבוצת הכדורגל או לא מתמודד היטב עם הכנת שיעורי הבית, הרי שהפיתרון הוא מערכתי והוא תלוי בכם - אולי להעביר אותו קבוצה או להציע לו חוג אחר, אולי לשבת ולעשות איתו את שיעורי הבית או לשלוח אותו למורה פרטי. כל כמה שאתם רוצים לטפח בו חוסן ומשמעת, אל תכריחו אותו להסתגל לכל מצב.

9. פשוט תהיו שם
ילדים לא אוהבים לדבר על מה שמפריע להם, ואתם בתור אנשים בוגרים לרוב יכולים לזהות את המצוקות שלהם גם בלי שיאמרו אותם בקול רם. לא תמיד צריך לעודד אותם לומר זאת. יש פעמים בהם הקריאה לתשומת לב מספיקה וביכולתכם לגרום לילד לחוש טוב יותר, גם בלי שישתף אתכם בתחושותיו. פשוט היו שם, היו שם לחבק, ללטף, לתת תשומת לב, להציע חוויה משותפת ולהסיט את תשומת ליבו מהבעיה, תוך שאתם מרפדים אותו באהבה וביטחון.

10. היו סבלניים
כהורים, זה לא פשוט לראות את הילד שלכם מוטרד או לחוץ, אך חשוב שתישארו סבלניים. אל תלחיצו אותו יותר ממה שהוא כבר לחוץ ואל תנכסו לעצמכם את המצוקה שלו ותמהרו לפתור אותה. תנו לדברים לתפוס צורה, אפשרו לילד שלכם להיפתח, לסגל מודעות רגשית ויכולת התמודדות אישית, ללמוד לבטא את תחושותיו ולהציע לעצמו פתרונות נכונים. אפשרו לו להרגיע את עצמו או לעמוד על שלו כשצריך, להאמין בעצמו ולדעת שאתם תומכים בו.

 

אפשרו לילד שלכם לגדול להיות המקסימום שהוא יכול להיות!

ליקטה וערכה: טל עזר

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.