קצת על שפת הגוף

אז מה אומר הגוף?

הסתרת הפה

יכול לאפיין מצבים בהם האדם משקר, מגזים, או אינו משוכנע בדבריו, לכן מושך זמן או משהה תשובה. כאשר המאזין משתמש בתנועה זו, הדבר יכול להעיד על חוסר אימון , חוסר ודאות או הטלת ספק בדברים הנאמרים.

משיכת הצווארון

גירוי או עקצוץ באיזור הצוואר, מרמז על מצב מתח רגשי. עשוי להעיד על הסתרה (יתכן במצב שקר).

הנחת עצם בפה

תנועה המעידה על צורך בחיזוק, יתכן והחיזוק הדרוש הוא מידע נוסף. ניסיון להרוויח זמן לפני השבת תשובה.

נגיעה במצח 

ניסיון לעורר את המחשבות ו/או הזיכרון בנושא עתידי שצריך לדון בדברו בהווה. 

שפשוף העין

ככל שהאצבע נוטה לכיוון שורש האף, ייתכן והדברים הנאמרים אינם ישרים, (מסמן הרגשה לא נוחה כלפי הנאמר) גם אם אלו דבריו. תנועה זו מעודנת יותר אצל נשים (כנראה בכדי להימנע מטשטוש האיפור).

חסימת הגוף ע"י אחת הזרועות

העברת אחת הזרועות על מנת לאחוז בזרוע אחרת (מתאפיינת במגוון תירוצים כגון: טיפול בשעון, סידור כפתור וכו'). משמשת לחיזוק הביטחון העצמי.

טפיחה על המצח

אדם אשר מכיר בשגיאתו, או נזכר באירוע כלשהוא. תנועה זו מאפיינת בעיקר אנשים גלויים.

הטיית הראש וחשיפת הצוואר

גילוי עניין בנאמר.

הרמת הראש וחשיפת הגרון

יהירות והתנשאות.

תמיכה בראש

תנועה זו מעידה על שעמום וחוסר עניין . לעיתים מרמזת: "אני איתך נינוח וקשוב".

שפשוף העורף

סימן למפח רוח, כעס, לחץ נפשי או תסכול. לעיתים מופיעה כאשר האדם נזכר בדבר שהיה אמור להתבצע.

אחיזת הראש

תנועה המעידה על הכרה בדבר טעות. איתות לסוג של מתח. קושי בריכוז.

נטייה קדימה ואחיזת הכסא

תנועה המעידה על כוונה לסיום המפגש, האדם נשאר מבוצר למרות סיום השיחה לרוב ללא תוצאות. .

נגיעה בגשר האף

ניסיון לאזן מידע או לחצים קיימים. איתות לעייפות ולהצטברות מתח.

הרגליים נועלות את רגלי הכסא

תנועה המעידה על עמדה נחושה והתבצרות הנובעת מתוך חוסר ביטחון.

שתי הידיים מאחורי הראש

"המנהל", תנועה זו מאפיינת דומיננטיות, ביטחון עצמי ותחושת עליונות.

נעילת הקרסוליים

עצירת העמדה השלילית, או ניסיון להשתלט על המצב הרגשי. (פחד, רגשנות , וכו').

הסרת אבק

תנועה המאפיינת חוסר שביעות רצון, מביעה אי הסכמה, ומעידה על הסתרה חלקית של אינפורמציה.

הסתתרות מאחורי כסא

ניסיון להסתתר מאחרי חפץ , מביע מצב של חוסר ביטחון (הכסא משמש מגן לאזור החלציים כאינסטינקט מוטורי).

ליטוף הסנטר

ניסיון להרוויח זמן. מרמז על תהליך קבלת החלטה. ע"י בחינת סדרת התנועות הבאות בהמשך, ניתן לקבל מושג האם ההחלטה היא חיובית או שלילית.

תנועה שלילית: שילוב הידיים/הרגלים, השענות לאחור.

תנועה חיובית: פתיחת המעיל, כוננות בצורת הישיבה.

השענות לאחור וחשיפה הפגנתית של החלציים

תנועה המפגינה נינוחות דומיננטית . מידה מסוימת של התרסה וקריאת תגר.

רגל על זרוע הכסא

תנוחה הבאה להפגין חוסר עניין, אדישות וחוסר דאגה.

גוף רוכן קדימה בידיים משולבות לכיוון החזה

ישיבה המאפיינת סוג של התנגדות ורצון לסיים את השיחה או הדיון בנושא.

נגיעה בקמיצה

מעידה על רגישות לדברים הנאמרים, ככלל הקמיצה היא הקשורה לרגש, הדגשת אצבע זו, מציינת צורך בתשומת לב רגשית.

אצבעות נעולות ומבט ישיר

אצבעות נעולות ומבט ישיר, מאפיין עמדה שיפוטית. יכול להעיד על מידה של ספקנות.

קרוב או הצמדת קצות האצבעות

הצמדת קצות האצבעות (צריח עליון), מעידה על הקשבה פעילה מתוך עמדה ביקורתית, אבל נכונה להתייחס בכובד ראש למידע.

הצמדת קצות האצבעות – ניסיון לתת תשובה ממצה ומדויקת.

קרוב קצות האצבעות – מעיד על אי ביטחון בדיוקה של התשובה שיש בידו.

יד/ידיים על החזה

תנועה המביעה כנות ויושר.

יד עוטפת יד

תנועה זו מעידה על ביטחון עצמי ושביעות רצון עצמית + מידה מסוימת של ספקנות זהירה.

חיפוש השרשרת

חיפוש השרשרת (גם הדמיונית) מעיד על אי וודאות, חוסר ביטחון ומתח רגשי.

שילוב ידיים

תנועה זו מבטאת בד"כ התגוננות או שלילה, וכן מאפיינת מצב של חוסר ביטחון. כפות ידיים קפוצות, מדגישות את העמדה המתנגדת. זקיפת האצבעות, מעידה על עמדה נחושה.

כפות ידיים פתוחות (ישרות ביחס לאמה)

תנועה זו מאפיינת מצב של פתיחות וכנות. למרבית האנשים קשה לשקר כאשר ידיהם גלויות.

ידיים על המותנים

באמצעות העגלת קוי המתאר של הגוף, ניסיון להפגנת נוכחות ורכישת תשומת לב (במצבים של עמידה מול קבוצה, תנועה שמטרתה להרשים).

כפות הידיים בכיסים

ניטרליות – "אני לא אתך, אני לא נגדך, אני עם עצמי".

יד מונחת על הלחי 

תנועה זו מגלה על הערכה וגילוי עניין בדברים הנאמרים. לעיתים האצבע המורה פונה כלפי מעלה.

אצבע אנכית במעלה הלחי

תנועה זו מעידה על מחשבות שליליות וביקורתיות על הדברים הנאמרים. (האגודל התומך בסנטר מדגיש תנועה שלילית זו).

שילוב הזרועות, כאשר האגודלים מופנים כלפי מעלה

שילוב הזרועות מעיד על עמדה שלילית או מתגוננת. הפניית האגודלים כלפי מעלה מעידה על תחושת עליונות ו/או תוקפנות.

שילוב אצבעות הידיים

אדם אשר לא נתון במתרחש (בכאן ועכשיו), יתכן וקיימת בו מידה של ספקנות. ככל שאצבעותיו נעולות חזק יותר, הוא מבוצר יותר בעמדותיו ומתנגד למתרחש או לנאמר.