print header

אפליה בין גברים לנשים - יש דבר כזה?

אפליה? קיפוח? פטריארכיה? האם אלה מילים שכבר פסו מהעולם?
מסתבר שלא!

מחקר חדש, שנערך לאחרונה בקנדה, גילה שהבדלי השכר הבולטים בין גברים לנשים מבוססים על ציפיות שכר שונות.
על פי המחקר, נשים מצפות שהשכר שלהן יהיה נמוך בכ-14% מהשכר אותו מצפים להרוויח הגברים, כמו-כן נמצא כי במהלך תקופת העבודה, אישה מצפה להעלאה בשכר בהפרש נמוך בכ-18% ממה שמצפה לו הגבר. ובנוגע לקידום מקצועי? במחקר נמצא כי אצל נשים, ההמתנה לקידום ארוכה בכחודשיים מזמן ההמתנה של הגבר.
פרופסור שון ליונס, אחד מעורכי המחקר, הסביר שמדובר במילכוד בנוסח "מה בא קודם הביצה או התרנגולת", לטענתו, ניתן להסביר את הציפיות השונות כנגזרת של תחושת קיפוח ואפליה שממשיכה להנציח את עצמה - כל עוד נשים מודעות לאפשרות כי קרוב לוודאי שלא יוכלו להרוויח שכר גבוה כמו גברים או להתקדם כמוהם בעבודה, הן מנמיכות מראש את הציפיות שלהן ולא מגלות אסרטיביות במאבק לשיפור תנאי העבודה שלהן.

 

במחקר, השתתפו מעל 20,000 סטודנטים קנדיים שנדרשו לענות על שאלות בנוגע לציפיות שכר, קידום והגשמה מקצועית. שלא למרבה ההפתעה, השאלונים העלו הבדלים בולטים סביב מקצועות המדעים וההנדסה ופחות משמעותיים סביב מקצועות האמנות והרוח. כן, הדיכוטומיה המגדרית עדיין חיה ובועטת!  על אף שנדמה כי החברה שלנו היום היא שוויונית הרבה יותר משהייתה בעבר, תוצאות המחקר המפתיעות מגלות כי נשים מלומדות מרוויחות כ-68% בלבד ממשכורת ממוצעת של גברים אקדמאיים.
 

האם ניתן להסביר את ההבדלים מזוית אחרת?
אולי לגברים הצעירים של היום יש ציפיות שכר מנופחות ואילו הציפיות של הנשים לעומת זאת הן ריאליסטיות?
אולי נשים מעדיפות להעשיר את איכות החיים שלהן ולא להשקיע עצמן בעבודה? ואולי, ההבדלים המגדריים מושרשים כל כך עמוק שלעולם לא נוכל, גם אם נרצה, לשבור את תקרת הזכוכית?
בניגוד למצופה, המחקר גילה שנשים וגברים חולקים מידה זהה של ביטחון עצמי והערכת היכולות האישיות שלהם. נשים אינן מגדירות את עצמן כפחותות מגברים או כבלתי כשירות לפיתוח קריירה ענפה. כנראה שהקושי הוא לתרגם את ההערכה העצמית של האישה לתנאי שכר הולמים והוגנים.

 

זו לא חוצפה לדרוש את שמגיע לך ואפילו יותר! אם לגברים מותר, אז למה לך לא? הגיע הזמן שתהיי אסרטיבית ותכווני גבוה! על מנת שתצליחי לשבור את תיקרת הזכוכית, את חייבת קודם כל לשנות את תפיסת העולם שלך ולראות עצמך כשווה.
אם לאחר מכן תבחרי להנמיך ציפיות או להסתפק בהגשמה בינונית, זה כבר שיקול אחר והוא לגיטימי לכל אחת ואחת - אך להנמיך ציפיות מראש? להעריך את עצמך פחות? להסתפק במה שמוצע לך מבלי לנהל משא ומתן לשיפור התנאים הבסיסיים שלך? זה מה שנקרא להנציח את האפליה! רק אם תאפשרי לעצמך (כל עוד זה תלוי בך, כמובן), את התנאים המקסימליים להגיע לפיסגת ההצלחה המקצועית, תוכלי לקבל הזדמנות הוגנת לבחור האם את באמת רוצה את הפיסגה או שנוח לך גם בנקודת התצפית שעל הדרך.  
 

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.