יהדות - דת לעומת לאום

פעמים רבות אני שומע את השאלה הכמעט מביכה: "אם אתה לא יהודי דתי, מה הופך אותך ליהודי? בלי הדת אין משמעות ליהדות שלך".
אני קורא לשאלה הזו מביכה, לא כי המבוכה נראת על פני באותו הרגע, אלא היא בעיקר מביכה את השואל ומצביעה על בורות מדהימה.

יהודי יכול לבחור האם ברצונו לחיות אורח חיים דתי או חילוני, על זה כולם מסכימים. האם היהודי החילוני, שלא לומר הכופר, הינו "פחות" יהודי? מה למעשה מגדיר אותו כיהודי?
לפני שנענה על זה, נחזור מעט אחורה. לתקופתו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל.
ניגש הרצל אל יהודי צרפת ושמע מהם: "הדת שלנו היא היהדות, אך אין לאום יהודי. הלאום שלנו הוא צרפתי, אם כן מה לנו ולשאיפה הציונית להקים בית יהודי בארץ ישראל?". הדברים זיעזעו את הרצל, שדיבר רבות על השיבה ליהדות. אך כשהרצל, אדם שהיה רחוק שנות אור מלהיות יהודי דתי, מדבר על הצורך לשוב ליהדות - הוא מדבר על הזהות היהודית, הלאום היהודי.
 

כיוון שיהדות היא שמה של הדת וגם שמו של הלאום של עמנו, רבים נוטים לערבב בין המושגים. לצורך הדוגמה ניקח את האפיפיור, שהלאום שלו הוא פולני ודתו קתולית. הרצל היה יהודי כמו שהאפיפיור פולני, ולא כמו שהאפיפיור קתולי. זו הגדרות הלאומיות שהוליכה את חוזה המדינה עם רצונו ושאיפתו לבית יהודי בישראל.

ראיה נוספת למשמעות הלאום היהודי אנו רואים במגילת העצמאות, שם במפורש מדובר על "העם היהודי". אך האם זהו ביתו של הלאום היהודי או של הדת היהודית, זו השאלה החשובה.
לדת היהודית יש חלק גדול ונפלא בהיסטוריה ובהווה של העם היהודי, אך כאשר מדובר במגילת העצמאות על העם היהודי, הכוונה היא ללאום היהודי. כאשר אנו מדברים על הקהילה היהודית בארה"ב, אנחנו מדברים על מיליונים רבים של יהודים מעבר לים, אך רובם התבוללו וידוע שהקהילה הרפורמית גדלה שם מדור לדור, אם כך מדוע אנו מונים אותם על העם היהודי?
בדיוק מהסיבה שההגדרה של עם, כפי שביטא זאת הרצל, היא בלאום שלו. אורתודוכסים, רפורמים, אתאיסטים - הם בני העם היהודי.
 

מדינת ישראל היא ביתו של הלאום היהודי ויש בה מקום של כבוד לדת היהודית, בגבולות חופש הדת. אך זוהי לא מדינה שבה הציבור מחוייב להיות בן לדת היהודית, שכן איננה מדינת דת או הלכה, אלא בראש ובראשונה - מדינה שהוקמה כבית ללאום היהודי ואשר מרבית אזרחיה חילונים.
הלאום היהודי תמיד היה שם, הוא המאחד בין עם ישראל גם בדורנו, דתיים וחילונים, מזרחים ואשכנזים, עולים מרוסיה ואתיופיה. לא הדת, היא לא עניינה גם את הצורר הנאצי ימ"ש. יהודי חילוני היה נלקח אחרי אחיו הדתי אל המשרפות, את היטלר לא עניינה אדיקות דתית.

כי היטלר היה צורר חסר רחמים ומתועב, אבל גם הוא ידע שמה שמגדיר אדם היא לא דתו (שהרי יהודים מתבוללים רבים חיו באירופה ונרצחו ע"י הנאצים), אלא הלאום. הלאום הוא שסימן יהודים במלחמת העולם השניה, הלאום הוא שהקים את המדינה (ע"י חלוצים קיבוצניקים כופרים בחלקם, אשר הציונות הייתה לנגד עיניהם ולא הדת) ואם הייתי מספיק יהודי כדי שהיטלר ירצה לטבוח בי, אני מספיק יהודי כדי להתגאות בכך שאני חי במדינה שהוקמה לעם שלי לאחר אלפיים שנות גלות.

נכתב ע"י: אבנר בורוכוב
אם גם לכם יש חומרי מקורי שכתבתם ואתם מחפשים במה להחשף בה, שלחו אלינו ל: support@ba-bamail.co.il