"מבוסס על סיפור אמיתי", האמנם?כולנו אוהבים ומתרגשים מסרטים שמבוססים על סיפור אמיתי, אבל האמת היא, שלרוב דמיונם של התסריטאים משתולל ולוקח אותם הרחק ממה שקרה בפועל...

המרדף לאושר

הגרסה ההוליוודית:
וויל סמית' הוא כריס גארדנר, אדם הנקלע לבעיות כלכליות בעוד אשתו עוזבת ומשאירה אותו לגדל לבד את בנו. גארדנר, אשר מתקבל לתכנית הכשרת ברוקרים, מוצא עצמו מתמודד, בו זמנית, עם גידול בנו בתנאי עוני והניסיון להוכיח את עצמו על מנת לקבל את משרת הברוקר הנחשקת, וכל זאת במטרה לשפר את חייו וחיי בנו.

במציאות:
בניגוד לסרט, בעולם האמיתי גארדנר כנראה לא היה האב המדהים כפי שהוא מוצג. מסתבר שבאותה נקודת זמן, כריס ג'וניור בכלל היה עם אימו. בנוסף, היא  הגישה נגדו תלונה על אלימות בתוך המשפחה. הסרט גם "שוכח" להתייחס לעובדה שגארנדר מכר סמים, הסניף קוקאין ושבנו בכלל נולד בזמן שהוא היה נשוי לאישה אחרת, ולא לאימו של כריס.

21

הגרסה ההוליוודית:
בן קמפבל הוא גאון מתמטי ב-MIT , בית הגידול לכמה מהמוחות הצעירים המבריקים ביותר בעולם. הוא תופס את עינו של קווין ספייסי, המשחק את תפקיד הפרופסור הלא שגרתי, ומגויס על ידו ל"צוות הבלאק ג'ק" שלו. בתחילה, הכל נראה תמים למדי, כאשר נראה שהם משחקים רק על מנת ללמוד את שיטת ספירת הקלפים, אך ברגע שהם תופסים את העניין, ספייסי לוקח אותם ללאס ווגאס, כדי לנצח ולהרוויח כסף, הרבה כסף... כמובן שבהוליווד כמו בהוליווד, העניינים מסתבכים, ורק לאחר שבן לומד כמה שיעורים קשים אודות החיים ואהבה, הסרט מסתיים.

במציאות:
במציאות הצוות כולו היה מורכב מאסייתים, דבר שלא מקבל ייצוג כלל בסרט. אפילו המרצה הכריזמטי היה אסייתי בחציו, אשר נהג להתחפש לאישה כדי להתגנב לתוך הקזינו, דבר אשר אין לו זכר בסרט...
 

הבריחה לניצחון

הגרסה ההוליוודית:
המקום הוא פאריז הכבושה על ידי הנאצים, אשר מארגנים משחק כדורגל מול שבויי מלחמה. מטרתם היא תעמולה, אך לאסירים יש תוכניות משלהם לגבי המשחק; לנצל אותו כדי לברוח. בזמן המשחק, במקום לברוח, הם בוחרים להמשיך לשחק במטרה לנצח את הנאצים וכאשר זה קורה הם מנצלים את הבלגן והכאוס ונמלטים.

במציאות:
מדובר היה בקבוצה של אסירים אוקראינים אשר הוכרחו לשחק מול הנאצים. המשחק הסתיים בניצחון כובש 8:0 לטובת האוקראינים. מעורר השראה, לא? ובכן, ההפסד המביש של הנאצים הביא לכך שהאסירים האוקראינים נלקחו על ידי הגסטפו ועברו עינויים. אחד מהם מת תוך כדי עינויים אלה, והשאר נשלחו למחנות ומצאו שם את מותם.

בוקר טוב ווייטנאם

הגרסה ההוליוודית:
רובין וויליאמס משחק את אדריאן קרונאוור, שדרן רדיו צבאי המשרת בווייטנאם בזמן המלחמה. הוא לא משחק לפי החוקים, מתנגד למלחמה ומעורר פרובוקציות.

במציאות:
מסתבר שסיפורו של קרונאוור האמיתי רחוק שנות אור מהסרט. הוא אמנם ניגן מוזיקה טובה, אך לא ביצע קטעים קומיים כמו וויליאמס בסרט. קרונאוור אף לא הועף מהשירות, כפי שמוצג בסרט, אלא פשוט סיים את שירותו וחזר הביתה. בנוסף, ואולי הפרט המעניין ביותר, בעוד בסרט וויליאמס משחק דמות ליברלית אשר מתנגדת למלחמה, במציאות קרונאוור הוא רפובליקני שמרן...