print header

אשליית הכסף - מערכת היחסים המוזרה שלנו עם מזומנים

למוח שלנו יש מערכת יחסים מאוד מורכבת עם כסף.

מזווית מבט פיננסית לחלוטין, זה צריך להיות די פשוט – כסף הוא כלי אשר משמש אותנו לעשיית דברים וקניית חפצים. הוא לא שונה מכל כלי אחר, כמו את חפירה או כיסא.

אך בעוד המתמטיקה הכלכלית היא רציונאלית וקרה, המוח שלנו איננו.
המוח האנושי הינו פילטר ביולוגי, דרכו מזומנים נעשים לפעמים הרבה יותר מפיסת נייר חסרת רגש עליה מודפס מספר כלשהו. ועתה, בזכות מחקר שנערך לאחרונה, אנו יכולים לראות בדיוק כיצד מחשבות על כסף משנות את הדרך בה המוח עובד.

להגדיל או להקטין את השכר?

המחקר התעניין בשאלה – מה קורה במוחנו כאשר אנו חווים את "אשליית הכסף" – כאשר אנו רואים עליה בשכר כדבר חיובי אפילו כשההוצאות שלנו עולות באותה הכמות.

בואו נעשה ניסוי מחשבתי קטן על מנת להמחיש את האשליה.
לדוגמא, נאמר שהשכר שלכם עלה ב 2% אבל האינפלציה עלתה ב 4% באותו הזמן כך שהיא מבטלת לחלוטין את העליה. האם הייתם מעדיפים לקחת את ההעלאה בשכר יחד עם האינפלציה? כמובן ששני הדברים הינם זהים כך שאין זה משנה מה תבחרו. אך כאשר אנו מקבצים מספר גדול של אנשים ושואלים את אותה השאלה – התשובה המתקבלת ברוב עצום היא חיובית. רוב האנשים יבחרו גם בעליית השכר וגם בעליית המחירים. אבל אם אין באמת הבדל, מדוע זה כך?

מומחים פיננסיים זה זמן רב מפקפקים בקיומה של אשליית הכסף. כוח הקניה של הכסף בדוגמא שלמעלה לא השתנה, ואנשים אינם טיפשים, הם מודעים למה שקורה סביבם. מוח הגיוני צודק באומרו כי אין שום הבדל. אבל נחשו מה, המוח האנושי איננו יצור רציונאלי לגמרי. אבל הם צדקו בפקפוקם, משום שחוץ משאלון, לא היו שום ממצאים התומכים באשליית הכסף.

עד עתה.

 
 

מרוויחים גדולים הם חייכנים גדולים

המשתתפים במחקר התבקשו לפתור סדרה של בעיות פשוטות. הם קיבלו פרס כספי בהתבסס על הצלחתם במטלות. בסוף המבחן כולם הוכרחו להוציא את כל כספם על ידי קניית חפצים מקטלוג שסופק להם (הפרסים נעו מדיסקים ועד אביזרי מחשב). בזמן שעשו זאת, החוקרים עקבו אחר הפעילות המוחית שלהם בעזרת מכונת fMRI- מכונת הדמיה מגנטית אשר יוצרת תמונה תלת מימדית של המוח האנושי ואף מראה את האזורים בהם אנו משתמשים במיוחד בכל רגע נתון.

הטוויסט בתרגיל הפשוט הזה מגיע כאשר החוקרים שינו את ההסדר הזה בדרך הבאה: הם הכריחו את המשתתפים לעבור את אותו התהליך פעמיים: בפעם הראשונה הפרסים הכספיים היו קטנים, וכך גם המחירים המצוינים בקטלוג. בפעם השנייה סכומי הכסף היו כפולים בגודלם, ומחירי הפריטים היו גם הם כפולים במחירם.

כמובן שאין הבדל בכוח הקניה של סכומי הכסף שניתנו, וכל הנבדקים ידעו זאת מצוין. עם זאת, היה הבדל מובהק בפעילות הנוירונאלית בין שני שלבי הניסוי. חלק אחד של המוח  הציג רמות פעילות גבוהות אך ורק כאשר סכומי הכסף היו גם הם גדולים. נחשו מה קורה בחלק הזה? זהו החלק האחראי על רמות גבוהות של עונג ואושר, אשר מגיב לחוויות נעימות. נראה כי מספרים גדולים מביאים שמחה גדולה, שלא במפתיע. מה שכן מפתיע הוא שלמרות שהמשתתפים ידעו שיש בידם בדיוק אותו כוח קניה, שהם מסוגלים לקנות בדיוק את אותם הפריטים ולא יותר, עדיין הרגישו אופוריה ושמחה כאשר קיבלו יותר כסף. זהו לא הערך של הכסף, כך נראה, אלא הכמות שלו.

 
 

האישור לקיומה של אשליית הכסף מתגלה כדי חשוב. הוא מסביר, לדוגמא, מדוע אפשר לעזור לשוק בעזרת שימוש בפוליסות פיננסיות ליברליות. זה גם מסביר אולי מדוע נדיר כי משכורות נומינליות חוות ירידה בכמות הכסף, למרות שהערך עצמו של המשכורת שלך יכול ליפול בזמן אינפלציה.

אבל זהו רק קצה הקרחון הכלכלי. האפקט שיש לתפיסה לא הגיונית של כסף יכול ללכת רחוק בהרבה.
קחו למשל את שוק הנדל"ן. לא חדש כי המחירים עלו בזריזות בשנים האחרונות, מלווים בקריסה הכלכלית באמריקה ובעולם. אשליית הכסף יכולה בקלות להסביר את התפיסה המטושטשת של רובנו את ההבדל בין הערך הנומינלי והערך האמיתי של אחוזי ריבית המשכנתא.

מהו ערך נומינלי?

ערך נומינלי הוא הסכום כפי שנקבע: המחיר שנקבע למוצר, התקציב כפי שאושר לשנה מסוימת, הערך הנקוב על שטר כסףוכדומה. בהתחשב בשינויים בכוח הקנייה של הכסף לאורך זמן, בדרך כלל כתוצאה מאינפלציה, השוואת ערכים נומינליים המתייחסים לתאריכים שונים אינה מועילה, ועדיפה עליה השוואת ערכים ריאליים, כלומר ערכים המשקפים אותו כוח קנייה, באמצעות הבאת הסכומים לבסיס משותף, באמצעות הצמדתם למדד. שימוש בערכים ריאליים מכונה הצמדה - עדכון סכומי כסף נומינליים תוך התחשבות בשינויים במדד המחירים לצרכן.מ נגנון זה אמור לשמור על ערך הכסף. ההצמדה עשויה להיות שלילית או חיובית בהתאם לסימן המדד ולמגמה במשק.

נראה הגיוני כי כאשר האינפלציה נמוכה, התשלומים הנומינליים החודשיים הם נמוכים בהשוואה למחיר ההשכרה של הבית. כך שתשלומי המשכנתא החודשיים נראים זולים. אנשים שמאמינים באשליית הכסף מעדיפים לקנות ולא להשכיר. העדפה זו יוצרת טרנד של מחירי משכנתא עולים כאשר האינפלציה יורדת. אך כאשר האינפלציה יורדת, היא גם מעלה את המחיר ה"אמיתי" של תשלומי המשכנתא בעתיד. זו דוגמא למה קורה כאשר אנשים מבססים את ההחלטות הפיננסיות שלהם על תשלומי המשכנתא בהווה כאשר הם נכשלים להעריך את האפקט הפחות ברור של האינפלציה העתידית – המחיר האמיתי של ההלוואה.

חזרו על כך עם אלפים על אלפים של לקוחות והופה – קריסת שוק.

כמובן שאשליית הכסף איננה אשמה בכל הברדק הכלכלי שמשתולל בעולם, אבל יש משהו אחד שאתם יכולים להיות בטוחים בו: המוח האנושי איננו מכונה כלכלית רציונאלית, ועלינו לשים עין לא רק על השוק, אלא גם על מערכת היחסים המוזרה במקצת שיש לנו עם כסף.

 
 
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.