print header

קצר פה כ"כ האביב / דוד גרוסמן


הסופר דוד גרוסמן כתב את שירו זה לאחר נפילת בנו, אורי, במלחמת לבנון השניה.
אורי היה חייל בשירות סדיר בחיל השריון ונפל יומיים בלבד לאחר שאביו, יחד עם הסופרים א.ב. יהושע ועמוס עוז, דרש ממדינת ישראל להסכים להפסקת אש ולא להרחיב את הלחימה בלבנון.
הלחימה נמשכה, הרע מכל קרה ואורי גרוסמן ז"ל קיבל צל"ש אלוף על תפקודו בשעת מלחמה.

 

יש רגע קצר בין אדר לניסן
שהטבע צוהל בכול פה
הוא שופע חיים
שיכור ומבושם –
איך שיופי יכול לרפא !


נסער ומשולהב ומתיז
ניצוצות –
אך עוד רגע ייבול ויצהיב
כי הנה בשוליו כבר הקיץ ניצת –
קצר פה כל כך האביב.
 

קצר וחטוף ושובר את הלב
לחשוב שהוא תכף ידעך
מבטו רק נפקח
אך התחיל ללבלב –
רק ניתן לי ותכף נלקח.


אביב עול-ימים וסוער
וסופו –
כבר כתוב בעלי ניצניו
אבל הוא מסתחרר
כפרפר במעופו
וכמוהו – נצחי בעיניו.
 

קצר וחטוף ושובר את הלב
לחשוב שהוא תכף ידעך
מבטו רק נפקח
אך התחיל ללבלב –
רק ניתן לי ותכף נלקח.


ואת ואני היודעים
ונורא הדבר שרק הוא לא –
עד כמה קצרים החיים,
החיים הקצרים שנתנו לו.


נדיב ונסער ומכאיב
קצר פה כל כך
האביב.

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.