print header

אפקט פלצבו

במלחמת העולם השנייה היו מאות אלפי חיילים ואזרחים מבעלות הברית נתונים תחת הפצצות כבדות, ומלאי משככי הכאבים שעמד לרשות הרופאים הלך ואזל. תושייה שגילתה אחות צבאית, שעבדה בחזית האיטלקית לצד רופא מרדים, הובילה לגילוי אחת התופעות המדהימות בעולם הרפואה - תופעת הפלצבו. כשאזל המורפיום החלה האחות להזריק לפצועים מי מלח, אך סיפרה להם שקיבלו משכך כאבים. למרבה הפלא, הכאבים פחתו.

מקרה מפורסם אחר שבו בא לביטוי אפקט הפלצבו נקשר בחולה סרטן שנודע בכינוי "מר רייט". בשנת 1957 חלה מר רייט בסרטן מפושט ורופאיו העריכו כי נותרו לו שבועיים לחיות. רופאו האישי הצליח לכלול אותו במחקר על תרופה חדשה לסרטן מפושט, שנוסתה באותה שנה. מר רייט קרא ביסודיות את הפרסומים המדעיים על התועלת שבתרופה, ושמח מאוד להשתתף במחקר. התרופה הוזרקה לו ולאחר שלושה ימים בלבד חל שיפור דרמטי במצבו: הגרורות נסוגו והגידולים הצטמקו מאוד. שום מטופל אחר לא הראה סימני התאוששות דרמטיים כאלה.

עשרה ימים לאחר הזריקה, נעלמה מחלת הסרטן ומר רייט שוחרר מבית החולים. לאחר כחודשיים החלו להופיע ידיעות בעיתונות, שבהן נטען כי התרופה שנוסתה אינה יעילה כפי שחשבו. מר רייט החל לסבול מדיכאון, מחלתו חזרה ובגופו שוב פשו גרורות. רופאו חשב כי יש לעודד את החולה, שממילא היה שוב במצב סופני, וסיפר לו כי עוד מעט תגיע אותה תרופה, אבל "מזוקקת וחזקה פי שניים" מהתרופה הקודמת. מר רייט התמלא שוב אופטימיות וסקרנות לקראת הטיפול בתרופה החדשה.

הרופא סיפר למר רייט כי יש עיכוב בקבלת התרופה, כדי להגביר עוד יותר את הציפייה שלו לבואה. לבסוף הוזרקה למר רייט תרופה כלשהי פעמיים. למעשה אלה היו מים מזוקקים, אבל השפעתם היתה דומה להשפעת התרופה הראשונה: הגרורות שחזרו החלו להיעלם, הגידולים הצטמקו ומר רייט חזר להיות אדם בריא.

חודשיים נוספים חלפו ובעיתונות שוב פורסמו ידיעות על חוסר התועלת שבתרופה החדשה, שמר רייט קיבל לכאורה. ימים מעטים לאחר פרסומן של הידיעות השליליות, הידרדר מצבו של מר רייט. הוא אושפז בבית החולים במצב קשה. ללא תקווה, מר רייט מת לאחר ימים ספורים.

אפקט פלצבו (Placebo) או בעברית אינבו, מתרחש כאשר חולה מקבל טיפול דמה (שהוא חושב שאמור לעזור לו), או טיפול שאינו כולל את המרכיב הפעיל בתרופה, ובכל זאת מצבו משתפר. המלה פלצבו מופיעה בתרגום הלטיני למזמור קט"ז בתהילים: "אתהלך לפני יהוה בארצות החיים". פירושו המילולי של התרגום הלטיני: "Placebo Domino in Regione Vivorum", הוא "ארצה את אלוהים בארצות החיים".

 

הפסוק שימש פתיח לתפילה שהיתה מקובלת בקרב כוהני דת נוצרים במאה ה-12. מאוחר יותר החלה המלה פלצבו לתאר מחמאה שמטרתה לרצות. רופאים החלו להשתמש במונח פלצבו ככינוי לטיפול שניתן רק כדי לרצות את החולה.

ברוב המחקרים, לפחות שליש מהחולים שקיבלו תרופות דמה מדווחים על הקלה בסימפטומים שמהם סבלו או על היעלמותם. בחלק מהמחקרים דווח שמתן תרופות דמה הוביל לשיפור במצבם של 70%-100% מהחולים.

גם מדדים פיסיולוגיים מעידים על שיפור במצבם של חולים שנטלו תרופת דמה. כך, במחקרים בקרב אנשים הסובלים מבעיות שינה, לרוב גם אלה שקיבלו גלולות שינה וגם אלה שקיבלו גלולות דמה, מדווחים על שיפור באיכות השינה שלהם.

בשנות ה-50 של המאה שעברה הוכנס ניתוח חדש לטיפול במחלת לב כלילית שגורמת לכאבי חזה, שבו נקשר עורק בבית החזה. כ-40% מהחולים שעברו את הניתוח דיווחו שהכאב בחזה נעלם ונמצא שיפור במדדים הפיסיולוגיים שלהם, אבל כמה רופאים, שהיו ספקנים לגבי יעילותו של הניתוח, ביצעו ניסוי. הם חילקו חולים שהיו מיועדים לעבור את הניתוח לשתי קבוצות. חברי קבוצה אחת עברו את הניתוח בעוד שחברי הקבוצה האחרת הוכנסו לחדר ניתוח והורדמו, בבית החזה שלהם בוצע חתך והפצע נתפר, אבל העורק עצמו לא נותח.

הנתונים על שיפור במצבם של חולים בשתי הקבוצות היו זהים. יש עדויות לכך שתרופת דמה, מתוך הטעיה ויצירת ציפייה של המטופל, מביאה לייצור אנדורפינים - מורפינים הנמצאים באופן טבעי במוח, שמסייעים לשיפור מצב הרוח ולשיכוך כאבים ומכונים גם אופיואידים. בניסוי שערכה קבוצת חוקרים מאיטליה, בראשותו של פבריציו בנדטי, נמצא כי תרופה מסוימת יעילה יותר מפלצבו בשיכוך כאב, בתנאי שנוצרה ציפייה אצל החולים. אם היא ניתנת ללא ידיעת החולה, היא אינה יעילה.

בניגוד לאפקט הפלצבו, שבו יש תגובה חיובית לתרופה גם אם אין בה חומר פעיל, אפקט הנוצבו (Nocebo effect) מתאר כיצד התייחסות שלילית עשויה לגרום להחמרה בסימפטומים.

מבחינה אתית קשה יותר, מטעמים מובנים, לערוך ניסויי נוצבו. עם זאת, כמה ניסויים עזרו לברר את המנגנון שעליו מבוססת התופעה. הקבוצה של בנדטי הראתה כי הציפייה לבדה יכולה לשנות את תגובת הכאב לפלצבו ולנוצבו וכי המסלול הנוירו-כימי שאחראי לשתי התופעות שונה. בניסויים נמצא שציפייה שלילית לכאב גורמת כאב חזק יותר.

למרות כוחו של אפקט הפלצבו, חשוב לציין כי כל תרופה הניתנת כחוק - בעולם ובישראל - עברה את "מבחן הפלצבו". כלומר, הוכח שלחומר הפעיל בתרופה יש תרומה טיפולית מעבר לאפקט הפלצבו. גם במחקרים הבודקים את יעילות הטיפול בהיפנוזה התברר כי יש לו השפעה מעבר לאפקט הפלצבו.

במחקר שכלל 28 בני אדם, נבדקה יעילות הטיפול בהיפנוזה בחולים שסבלו מכאב חזה דמוי אנגינה, ללא ממצאים שהצביעו על מחלת לב. החולים חולקו לשתי קבוצות: באחת טופלו בהיפנוזה ובשנייה קיבלו פלצבו וגם הקשבה תומכת. תוצאות המחקר הראו כי 80% מהחולים שטופלו בהיפנוזה דיווחו על הקלה מוחלטת או בינונית בכאבי החזה, ואילו בקבוצת הפלצבו רק 23% מהמטופלים דיווחו על הקלה כזאת.

הכותב הוא
ד"ר שאול נבון - פסיכולוג רפואי מומחה-מדריך, מורשה להיפנוט ולמחקר מדעי בהיפנוזה, מזכיר האגודה הישראלית להיפנוזה.

 

 

מקור: יערה אלישבע
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.