מהבדיחות האלו תוכלו ללמוד מוסר השכל ולקחים חשובים לחיים שגם יעלו לכם חיוך על הפנים! אז הגיע הזמן שתקבלו קצת חומר למחשבה וגם סיבה נהדרת לחייך ולשתף את חבריכם בבדיחות נהדרות.
בדיחות עם מסר חשוב, בדיחות עם מוסר השכל, בדיחות עם לקח לחיים, חומר למחשבה, לקחים מצחיקים, מוסר השכל מצחיק.
אשה אחת מגיעה למספרה ומבקשת להסתפר לקראת טיול רומנטי שהיא מתכננת עם בן זוגה ברומא.
"רומא?" משתוממת הספרית "למה שמישהו ירצה לנסוע לשם? זה צפוף מלוכלך ומלא איטלקים. את מטורפת אם את נוסעת לרומא! איך את טסה לשם?"
"אנחנו טסים בקונטיננטל" עונה האישה, "קיבלנו מחיר מצוין".
"קונטיננטל?" נדהמת הספרית, "זו חברת תעופה נוראית. המטוסים שלהם ישנים והם תמיד מאחרים, הדיילות מכוערות והאוכל מסריח! איפה תתאכסנו ברומא?"
"הזמנו מקומות במלון בוטיק" אומרת האישה, "נראה לי שקוראים למלון ׳טסטה׳ והוא... "
"אל תמשיכי!" קוטעת אותה הספרית בחרדה "אני מכירה את המקום. כולם מאמינים שזה מקום מיוחד, אבל שתדעי לך שזה חור! החדרים שם קטנים, השירות חצוף והמחירים מוגזמים! יש לכם תוכניות מיוחדות?"
"נלך לראות את הוותיקן" משיבה האישה בעליזות "בתקווה לפגוש את האפיפיור".
"זה טוב" צוחקת הספרית "אתם ועוד מליון אנשים... מה אני אגיד לך, שיהיה לך בהצלחה בטיול הזה, את כנראה תזדקקי לה".
לאחר כחודש, האישה חוזרת למספרה לחדש את התספורת. הספרית שואלת על הטיול לרומא ומופתעת לשמוע שהיה מוצלח.
"פשוט חלום!" מסבירה האישה. "לא רק שיצאנו בזמן באחד מהמטוסים החדשים של קונטיננטל, אבל היה שם אובר-בוקינג, אז שדרגו אותנו למחלקה הראשונה. האוכל והיין היו מעולים והיית צריכה לראות איזה דיילים חתיכים שירתו אותי כל הטיסה. המלון היה נהדר, ובגלל שהוא היה מלא עד אפס מקום, המנהל התנצל ונתן לנו את הסוויטה המלכותית, ללא תוספת מחיר!"
"נו..." מזלזלת הספרית "ומה עם האפיפיור? הצלחתם לראות אותו?"
"למען האמת" משיבה האישה "היה לנו מזל. כשהיינו שם איש המשמר השוויצרי טפח לי על הכתף והסביר שהאפיפיור מעוניין לפגוש כמה מהמבקרים. הוא הציע לנו להתלוות אל חדר פרטי בו נמצא האפיפיור, כדי שיברך אותנו האופן אישי. כשהגענו לשם, כרעתי ברך, האפיפיור לחץ את ידי ואמר לי מספר מילים..."
"באמת?" מסתקרנת הספרית "מה הוא אמר?"
הוא אמר: "מי עשה לך את התספורת הזוועתית הזו?"
החוכמה בחיים היא לדעת לפרגן. אחרת, הכול חוזר אלינו...
אז בפעם הבאה שמישהו מנסה לקלקל לכם את השמחה - זכרו את זה!
כשאלוהים ברא את הכלב הוא אמר לו: "אתה תהיה כלב. תשמור על הבית של האדם, תשב במרפסת, תנבח על כל מי שיעבור בסביבה, תאכל שאריות שהוא ייתן לך ותחיה 20 שנה."
אמר לו הכלב: "אין לי בעיה להיות כלב. אבל 20 שנה רק לנבוח זה יותר מדי. תן לי 10, אני אחזיר לך את 10 הנותרים, ונסגור עניין". אלוהים הסכים והמשיך הלאה.
ואז אלוהים ברא את הקוף ואמר לו: "אתה תהיה קוף. אתה תבדר בני אדם, תעשה להם כל מיני טריקים משעשעים ותחיה 20 שנה!" ענה הקוף: "אין לי בעיה להיות קוף, אבל 20 שנה לעשות טריקים ולשעשע אחרים? זה המון! תן לי 10, אני אחזיר לך את 10 הנותרים ונסגור עניין". אלוהים הסכים והמשיך הלאה.
אלוהים ברא את החמור ואמר לו: "אתה תהיה חמור. תעבוד ללא הרף מזריחה עד שקיעה ותישא משאות כבדים. אתה תאכל דשא, לא תהיה לך אינטיליגנציה ותחיה 60 שנה!"
ענה החמור: "אין לי בעיה להיות חמור, אבל 60 שנה זה הרבה לכזו עבודה קשה. תן לי 20, אני אחזיר לך את 40 הנותרים, ונסגור עניין" אלוהים הסכים שוב והמשיך הלאה.
ואז אלוהים ברא את האדם ואמר לו: ״אתה תהיה בן-אדם. תאכל, תישן, תבלה, תתחתן ותהנה מהחיים שלך, ותחיה 20 שנה״
״רק 20 שנה?״ אמר האדם, ״תוכל אולי לתת לי את ה-20 שלי פלוס ה-40 שהחמור החזיר לך, פלוס ה-10 שהקוף החזיר לך ופלוס ה-10 שהכלב החזיר לך? זה יוצא בסך הכל 80 שנה״.
״אוקיי, אם זה מה שאתה מבקש...״ השיב אלוהים לאדם.
ולכן, את 20 השנה הראשונות של החיים שלנו אנחנו עסוקים בלאכול, לישון, לבלות וליהנות עם עצמנו, ואז עוד 40 שנה אנחנו עובדים כמו חמורים כדי לפרנס את עצמנו ואת המשפחה שלנו, ואז עוד 10 שנים אנחנו עסוקים בלשעשע את הנכדים שלנו כמו קופים, ואז עוד 10 שנים אנחנו פשוט יושבים על המרפסת ונובחים על כל מי שעובר בסביבה כמו כלבים.
למטוס אחד שטס מישראל לארה"ב עלו 400 נוסעים. רק אחרי שהמטוס המריא, הדיילות שמו לב שיש 200 מנות אוכל בלבד. הן לא ידעו מה לעשות, אבל לאחת הדיילות המנוסות היה רעיון גאוני...
אחרי כמה שעות של טיסה, הדיילת אמרה בכריזה: "נוסעים יקרים, אני מצטערת על הטעות שקרתה, אך לאחר שהמראנו התברר שהמטוס מכיל 400 נוסעים ועלו עליו רק 200 מגשים עם אוכל. אם יש ביניכם אנשים אדיבים מספיק שיוכלו לוותר על המנות שלהם, נוכל לתגמל אתכם במשקאות אלכוהוליים בחינם למשך כל הטיסה."
ההודעה הבאה של הדיילת הגיעה אחרי 6 שעות: "נוסעים יקרים, אם מישהו מעוניין לשנות את דעתו, עדיין יש לנו 180 מנות פנויות."
מוסר ההשכל: אנשים שאוהבים לשתות הם אנשים שאוהבים לתת.
ירקן תימני החליט למכור אבטיחים במחיר של 3 שקל ליחידה, עם מחיר "מבצע" של 3 אבטיחים ב-10 שקל. בחור צעיר שנכנס לחנות הירקות שלו, הבין שמדובר פה בנוכל והחליט להתחכם איתו.
"תביא לי בבקשה אבטיח אחד", הוא אמר למוכר, ושילם עליו 3 שקל. לאחר מכן הוא ביקש אבטיח נוסף, שילם עליו 3 שקל ואז ביקש עוד אבטיח ושילם גם עליו 3 שקל. בסוף צחק ואמר לירקן: "אתה קלטת שבסוף קניתי 3 אבטיחים ב-9 שקל במקום ב-10? כדאי שתשנה את המבצע הגרוע שלך!"
לאחר שהבחור הצעיר יצא מהחנות צחק הירקן: "אנשים מצחיקים... כולם קונים שלושה אבטיחים במקום אחד ומנסים ללמד אותי איך לעשות כסף!"
ערבי אחד אבד במדבר, ושוטט שם לבדו ימים על גבי ימים, רעב וצמא למים, עד שכמעט וגסס למוות. כשראייתו כבר החלה להיטשטש והוא קרס אט אט אל הקרקע, אצבעותיו הרגישו לפתע במנורת זהב שנקברה בחול. בתקווה לכמה טיפות מים, הוא פתח את המנורה רק כדי לראות ענן עשן מתמר ממנה ואז דמותו של ג'יני מופיעה בפניו.
"מושיעי!" קרא הג'יני אל הערבי, "הייתי כלוא במנורה הזו במשך מאות שנים, וכאות הוקרה לכך ששחררת אותי אני מעניק לך שלוש משאלות".
"מים!" חרחר הערבי בגרון ניחר, ולפתע בריכה של מים מתוקים וזכים הופיעה באמצע המדבר. הערבי רץ אל המים והחל ללגום מהם במהירות ובדחיפות, עד שלבסוף רווה ונרגע.
"מה היא משאלתך השנייה, מושיעי?", שאל אותו הג'יני.
הערבי, שכבר היה רגוע יותר והתפנה לחשוב על נוחותו, אמר: "אני רוצה שיהיה לי ארמון עם מיליון חדרים, עם כמה משרתים שרק ארצה ועם עושר שלא היה לאף מלך לפניי!". רגע אחרי שסיים את בקשתו, ארמון מופלא שכזה הופיע מאחורי בריכת המים והערבי הולבש בבגדי מלך מרהיבים.
"ומה היא בקשתך השלישית והאחרונה, מושיעי?" שאל כעת הג'יני.
הערבי תהה ותמה קצת ואז אמר: "תראה ג'יני, עם המשאלה הראשונה שלי הצלתי את חיי, עם המשאלה השנייה שלי הבטחתי את עתידי ואת עתיד משפחתי. אז עם המשאלה השלישית אני רוצה לשרת את העם שלי, את האומה הערבית ואת אללה – אז אני מבקש שכל היהודים ייעלמו מהעולם!"
באותו רגע בא ברק ולקח את בריכת המים יחד עם הארמון, המשרתים, הביגוד המפואר וכל העושר, וגם הג'יני נעלם כלא היה. הערבי נשאר שוב לבדו במדבר, גוסס מרעב ומצמא.
מסקנה: יש גם ג'ינים יהודים, מתברר...
יהודי אחד נשא לאישה את הבחורה הכי יפה בעיירה. כולם חיזרו אחריה ועשו לה עיניים, אפילו שהייתה נשואה. מרוב שהייתה מחוזרת כל כך, לא עמד לה יצרה ומידי פעם הלכה לרעות בשדות זרים.
כששמע על כך היהודי כעס מאוד וזעם על מעשיה ולא ידע מה לעשות עם עצמו. לבסוף החליט להתגרש ממנה ולשאת את האישה הכי מכוערת בעיירה. "איתה לפחות אף אחד לא יתחיל", חשב לעצמו.
אחרי שנתיים פגש אותו חבר ושאל: "נו? מה שלומך עכשיו?" איך חיי הנישואים שלך?"
"מה אני אגיד לך", ענה לו היהודי, "עדיף ללקק דבש עם כולם, מאשר לאכול חרא לבד."
דירוג :
לא אהבתיאהבתי
אם היה לי דואר אלקטרוני
איש אחד איבד את עבודתו. לאחר שחיפש עבודה חדשה במשך מספר חודשים, הוא ראה מודעת דרושים של חברת סלולר המחפשת עובדי ניקיון. האיש הגיע לראיון ומנהל כוח האדם שאל על פרטיו האישיים, ערך לו מבחן בלטאטא חדרים ובירך אותו על תוצאות הבחינה.
מנהל כוח האדם אמר לו: "הג'וב שלך. תן לי את כתובת הדואר האלקטרוני שלך ואעביר לך את המקום והשעה שבהם עליך להתחיל לעבוד." האיש המיואש השיב שאין לו דואר אלקטרוני. מנהל כוח האדם השיב שהוא מצטער מאוד, אבל אם אין לו דואר אלקטרוני הוא אינו קיים באופן וירטואלי, ומכיוון שאינו קיים, הוא אינו יכול לתת לו את הג'וב.
האיש יצא מיואש ולא ידע מה לעשות, יש לו רק 20 ₪ בכיס. לאחר מחשבה ארוכה, החליט האיש ללכת לשוק הסיטונאי של פירות וירקות וקנה קופסא של עגבניות במשקל 10 ק"ג. הוא הלך מבית לבית ומכר כל ק"ג ב-4 ₪. תוך פחות משעתיים הכפיל את כספו. כך חזר על התהליך עוד מספר פעמים, ולאחר שאכל בעבור 50 ₪, חזר לביתו עם 270 ₪.
בצורה זו הוא הצליח להתקיים, וכך השכים קום וחזר מאוחר לביתו, כאשר הוא מצליח להכפיל ולשלש את כספו מדי יום. עם הרבה מזל לצדו, הצליח לרכוש טנדר שתוך שנה הוחלף במשאית, וכעבור שלוש שנים היה לו צי רכבים. כעבור חמש שנים האיש הפך לבעל אחת מרשתות השיווק המובילות במדינה.
יום אחד קיבל לשיחה סוכן ביטוח חיים שהציע לו פוליסת ביטוח ושאל אותו בתום הפגישה מה כתובת הדואר האלקטרוני שלו, על מנת שיוכל לשלוח לו את הפוליסה. כאשר השיב שאין לו דואר אלקטרוני, ענה לו סוכן הביטוח: "אם אין לך דואר אלקטרוני והקמת כזו אימפריה, איני רוצה לדמיין מה היה קורה לו היה לך דואר אלקטרוני".
השיב לו האיש: "לו היה לי דואר אלקטרוני הייתי עובד ניקיון בחברת סלולר"...
בוקר אחד חוזר הבעל מעוד יום של דייג ומחליט לחטוף תנומה.
אשתו המשועממת מחליטה לקחת את הסירה ולשוט באגם למרות שלא הכירה אותו.
היא שטה קצת ואז מניחה עוגן והחלה לקרוא בספרה. זמן קצר אחר כך מגיע שוטר משמר החופים ועוצר לידה.
"בוקר טוב גברתי, מה את עושה?"
"קוראת ספר" היא נאנחה ("זה לא ברור?" חשבה לעצמה).
"את באזור אסור לדייג" הוא הודיע לה.
"אני מצטערת שוטר, אבל אני לא דגה, אני קוראת ספר."
"כן אבל מבחינתי את יכולה להתחיל לדוג בכל רגע, יש לך את כל הציוד... אני אצטרך לקחת אותך לתחנה ולמלא טופס תלונה."
"כן אבל אם תעשה זאת אני אצטרך להגיש נגדך תלונה על הטרדה מינית" משיבה האישה.
"אבל אני אפילו לא נגעתי בך!!" אמר השוטר...
"כן זה נכון, אבל יש לך את כל הציוד, ומבחינתי אתה יכול להתחיל כל רגע."
"שיהיה לך יום טוב גברתי" אמר השוטר והלך.
מסקנה: לעולם אל תתווכח עם אישה שקוראת!!! סביר להניח שהיא יכולה גם לחשוב!
אחרי 25 שנות נישואין, הסתכלתי על אישתי ואמרתי לה: "אהובתי, לפני 25 שנה, הייתה לנו דירה קטנה, אוטו ישן, ישנו על כורסא ישנה והסתכלנו בטלוויזיה שחור לבן בגודל 10 אינטש, אבל ישנתי עם בלונדינית צעירה בת 25... עכשיו יש לנו בית בשווי 500,000 יורו, מרצדס בשווי 50,000 יורו, מיטת מים, טלוויזיה צבעונית 50 אינטש, ואני ישן עם זקנה בת 50".
אשתי הייתה מאוד זריזה במחשבה ואמרה לי: "אתה רק צריך למצוא לך בלונדינית צעירה בת 25, ועורך הדין שלי ידאג לכך שתהיה לך דירה קטנה, אוטו ישן, שתישן על כורסא ישנה ושתהנה מטלוויזיה שחור לבן בגודל 10 אינטש".
מוסר השכל: הנשים הן מדהימות!!!
הן מרפאות אותך מהר מאוד ממשבר שנות החמישים.
יום אחד טיילתי ברחוב, כשלפתע ניגשה אלי הומלסית מזוהמת ביותר וביקשה כמה שקלים כדי שתקנה לעצמה ארוחה.
שלחתי יד לארנקי, שלפתי 100 ש"ח ושאלתי אותה: "אם אתן לך את הכסף, תיקני בו יין במקום אוכל?"
"לא' נאלצתי לוותר על שתייה לפי הרבה שנים."
"אז אולי תלכי לעשות שופינג במקום אוכל?" שאלתי שוב.
"השתגעת?" ענתה ההומלסית, "אני עסוקה רק בהישרדות".
"אז אולי תלכי לסלון יופי במקום לאכול?"
"תקשיבי", היא אמרה לי, " לא נגעו לי בשיער כבר 20 שנה!"
"אוקי" אמרתי, "במקום כסף, אני אקח אותך לארוחת ערב יוקרתית עם בעלי".
ההומלסית ההמומה שאלה: "אבל תראי איך אני מסריחה ומלוכלכת! מה אני אעשה שם"
"לא נורא" עניתי, "זה חשוב מאוד שיראה איך אישה נראית כשהיא מוותרת על יין טוב, שופינג וסלון יופי!"
יום אחד, לפני שנים רבות, בארץ רחוקה רחוקה חיה לה אישה אחת...
שלא התבכיינה
לא קיטרה
ולא ניג'סה
ולא התיישבה לבעל שלה על הווריד
ולא חשבה כל הזמן שהיא יודעת יותר טוב ממנו
ולא ניפחה לו את המוח בכל מיני שטויות שאלוהים יודע מאיפה היא הביאה אותן.
אבל זה היה באותה ארץ רחוקה,
לפני שנים רבות מספור,
ורק באותו היום - כי גם לאגדות יש גבול מסוים...
בלונדינית יפיפייה מדבלין, נכנסה לקזינו והימרה בסכום של 20,000 דולר על סיבוב אחד של הרולטה.
פתאום היא אמרה: "אני מקווה שלא אכפת לך, אבל אני מרגישה הרבה יותר בת מזל כשאני ערומה"
ואז באחת פשטה את כל בגדיה, נותרה ערומה כביום היוולדה, סובבה את הרולטה ולחששה:
"בוא אל אימא, מתוק שלי, אימא צריכה בגדים חדשים".
כשהרולטה נעצרה על המספר 13, ניתרה הבלונדינית מעלה מטה בהתרגשות וצווחה: "יש! ישששששש!!! זכיתי!!!!"
היא חיבקה את הדילרים, גרפה את זכייתה ואת בגדיה ונעלמה.
הדילרים הביטו זה בזה בהלם, לפתע התעשת אחד מהם ושאל: "על איזה מספר היא שמה את הכסף?"
"לא יודע", השיב השני "חשבתי שאתה מסתכל”.
מסקנות:
1. לא כל האירים טיפשים
2. לא כל הבלונדיניות מטומטמות
3. אבל הגברים הם תמיד, אבל תמיד גברים!
ילד אחד חוזר מבית הספר הביתה ומספר לאימו: "בזמן ההפסקה ראיתי את אבא עובר עם האוטו ליד בית הספר. באוטו הייתה דודה אסתר והם נסעו לחורשה ליד בית הספר. רציתי להגיד להם שלום ולכן רצתי אחריהם לחורשה. כשהגעתי לחורשה, ראיתי את אבא מוריד לדודה אסתר את החולצה ודודה אסתר מורידה לאבא את המכנסיים ואז..."
"עצור" הפסיקה האימא את הסיפור ואמרה: "בוא ותספר את כל הסיפור בארוחת הערב כשאבא יהיה פה".
בזמן ארוחת הערב אומרת האימא לילד: "בוא תספר לנו מה ראית היום בהפסקה בבית הספר".
הילד התחיל לספר: "ראיתי את האוטו של אבא עובר ליד בית הספר ויחד איתו הייתה דודה אסתר. רציתי להגיד להם שלום אז רצתי אחריהם לחורשה. ואז ראיתי שאבא מוריד לדודה אסתר את החולצה ודודה אסתר מורידה לאבא את המכנסיים, ואז אבא עשה לדודה אסתר מה שעשה דוד יעקב לאימא כשאבא היה במילואים".
מסקנה: תמיד כדאי להקשיב עד הסוף.
בוקר אחד, עובדי חברת היי-טק יצרו רעש והמולה, הזיזו במרץ שולחנות, כיסאות ומחשבים ושינו מיקום של תמונות ועציצים. במרכז כל הבלגן עומדת המנקה הזקנה ושואלת: "חמודים שלי, מה הולך פה?! למה אתם מזיזים את הכל?"
מישהו ענה לה: "סבתא אל תדאגי, פשוט המכירות שלנו ירדו, לכן אנחנו משנים את הכול על פי תורת ה"פאנג-שוואי"... אחר כך המכירות ירקיעו שחקים!"
ענתה המנקה: "חמודים שלי, אתם יודעים - בבניין הזה, עוד לפני קום מהמדינה, היה בית בושת. וכאשר ה"מכירות" שלהם ירדו, לא הזיזו את המיטות, פשוט החליפו את הזונות".
איש זקן היה בעלים של חווה גדולה מזה שנים. היה לו אגם גדול בקצה החווה, עם שולחנות פיקניק נאים, מגרש טניס וכמה עצי תפוח ואגס. ערב אחד, החוואי הזקן החליט לרדת לאגם, מאחר שלא היה שם כבר זמן רב, ולבדוק מה העניינים. הוא לקח דלי גדול עימו להביא בחזרה קצת מהפירות. כאשר התקרב לאגם, שמע קולות צועקים וצוחקים באושר.
כאשר התקרב, ראה כי הייתה זו קבוצה של בחורות שרחצו בעירום באגם שלו. כאשר הבנות הרגישו בנוכחותו, כולן שחו ונעמדו בצד של המים העמוקים באגם. אחת מהן צעקה לו: "לא נצא החוצה עד שתעזוב"!
הזקן ענה: "לא באתי הנה כדי לצפות בכן שוחות בעירום או לגרום לכן לצאת מהאגם ערומות". וכשהוא מרים את הדלי אמר: "באתי הנה כדי להאכיל את התנין"...
מוסר השכל : גם זקנים יכולים לחשוב מהר...
דן היה בחור רווק שחי בבית בו גדל יחד עם אביו, ועבד בעסק המשפחתי. כאשר גילה שהוא עומד לרשת הון עתק, כשאביו החולה ימות, הוא החליט שעליו לחפש אישה שאיתה יוכל לחלוק את העושר הזה.
ערב אחד, במהלך פגישת משקיעים, עיניו נתפסו על האישה הכי יפה שיצא לו לראות. יופייה הטבעי גרם לו להחסיר פעימה. "אני נראה כמו סתם בחור רגיל", הוא אמר לה, "אך בעוד כמה שנים, אבי יהיה חולה ואני עומד לרשת 200 מיליון דולר." מופתעת לחלוטין, ביקשה האישה את כרטיס הביקור שלו, ושלושה ימים לאחר מכן, הפכה להיות אימו החורגת...
אין מה לעשות, נשים הרבה יותר טובות בניהול פיננסי מגברים!
מנהל בכיר בחברה משגשגת לקה בהתקף לב. ציוה עליו הרופא לשהות בחווה במשך מספר שבועות ולנוח עד להתאוששות והחלמה מלאים.
שמע המנהל בעצת רופאו ושכר צימר באחת החוות. לאחר מספר ימים החל להשתעמם וביקש מהחוואי לעסוק בעבודות החווה השונות.
החוואי פקפק ביכולתו של העירוני שהגיע מהמשרד ועוד מכורסת-מנהלים, אבל הסכים ונתן לו לפנות את זבל הפרות מהרפת בהנחה שיעשה זאת במשך שבוע. להפתעתו, סיים המנהל את העבודה בפחות מיום אחד.
למחרת נתן לו החוואי עבודה יותר קשה: לערוף את ראשיהם של 500 תרנגולות, בהנחה שהפעם עבודתו תימשך לפחות ימים אחדים. אך שוב, הופתע לראות שהעבודה הושלמה כליל בסוף היום.
ביום השלישי, כאשר הושלמו כל עבודות החווה, ביקש החוואי מהמנהל למיין שק תפוחי אדמה לשני ארגזים: אחד לתפוחי אדמה קטנים והשני לגדולים. בסוף היום, ראה החוואי כי המנהל עדיין יושב ליד שק תפוחי האדמה ושני הארגזים ריקים.
התפלא בעל החווה: "הכיצד ביצעת במהירות עבודות קשות כל כך ואילו עכשיו אינך מסוגל לבצע עבודת מיון פשוטה?!"
ענה לו המנהל: "הקשב, כל חיי אני עורף ראשים ומתעסק בזבל, אבל עכשיו אתה מבקש ממני לקבל החלטות..."
מקור תמונה: Tim Parkinsonאיש אחד היה טוב-לב, אבל חסר מזל. שום דבר לא הצליח לו. ואם לא די בזה, הוא גם היה ממש מכוער.
הוא היה די מבואס מהעניין, בעיקר בגלל שהוא באמת היה טוב-לב. אם נגיד, הוא היה בן אדם רע, אז לפחות היה לו צ'אנס לדפוק את העולם על זה שהוא מכוער וחסר-מזל, אבל מה לעשות, הוא פשוט היה טוב-לב.
יום אחד, ברגע קשה של משבר, האיש כרע ברך ליד דוכן של מפעל הפיס והרים ידיו בזעקה אל השמיים: "אלוהים היקר, בבקשה תהיה הוגן אליי פעם אחת בחיים ותפרגן לי. אני בסך הכול בן אדם נחמד וטוב, בבקשה אל חנון ורחום - עזור לי!"
במקרה, ממש באותו הרגע אלוהים היה פנוי להקשיב לתפילותיו והמילים של האיש המכוער נגעו ללבו, אז הוא החליט להיענות לתפילה הכנה שלו. "אם תמלא לוטו" לחש אליו "תזכה!" האיש המכוער עשה כמצוותו ואכן זכה.
עם המיליונים ששלשל לכיסו, הוא החליט לפנות למנתח הפלסטי הטוב ביותר בעולם, כדי שיהנדס לו פנים יפות. אחרי סידרה של ניתוחים מסובכים, האיש המכוער הפך ליפה תואר!
כשסיים את תקופת ההחלמה, החליט האיש לצאת אל העולם ולהשוויץ בפניו המושלמות. שמח, יפה וטוב-לב, יצא האיש לרחוב, חצה את הכביש ונדרס למוות על ידי משאית.
"אלוהים!" זעק האיש בשערי שמיים "למה עשית לי את זה? עד שהתחיל להצליח לי בחיים, ככה לא שמרת עליי? עזבת אותי למות?!"
"וואלה?" הסתכל עליו אלוהים "לא זיהיתי אותך..."
מוסר השכל: מזל זה הכול בחיים!
זוג בשנות ה-60 לחייו יצא לחגוג את יום הנישואים ה-35 שלהם במסעדה שקטה ורומנטית בהרים.
לפתע, פיה קטנה ויפה הופיעה מולם ואמרה: "מכיוון ששימשתם דוגמה ומופת לנישואים טובים כל השנים, הרשו לי להציע לכל אחד מכם זכות לבקש משאלה"
האישה זינקה בהתרגשות ואמרה: "חן חן לך פיה נחמדת. המשאלה שלי היא לטייל בעולם עם בעלי האהוב".
הפיה הניפה את מקל הקסמים ובן רגע - 2 כרטיסים לטיול מסביב לעולם במחלקה ראשונה הופיעו על השולחן.
"ומה בשבילך?" אמרה הפיה בחיוך נוצץ אל הבעל.
הבעל חשב לרגע ואז ענה: "אני מודה שזה בהחלט רגע מאוד רומנטי אבל אני מרגיש שזו הזדמנות חד פעמית להביע משאלה שאכן תתגשם, לכן, אני מצטער יקירתי, אבל הייתי שמח לבקש אישה שצעירה ממני ב-30 שנים".
האישה והפיה הביטו בבעל מאוכזבות, אבל משאלה זו משאלה.
הפיה הניפה את שרביט הקסמים ובן רגע הפך הבעל לזקן בן 92...
מוסר השכל: אל תתעסקו עם פיות!
יום אחד, מופיע מלאך בכנס של אנשי רוח ומספר למנהיג שבתמורה להתנהגותו הבלתי אנוכית והעובדה כי שימש מופת לאחרים במשך רוב חייו, אלוהים החליט לתגמל אותו במשאלה. הוא מציע לו לבחור בין עושר, חוכמה אינסופית או יופי.
ללא היסוס, בוחר המנהיג בחוכמה אינסופית.
"בבקשה!" עונה לו המלאך ונעלם אל תוך ענן עשן.
כשהתפזר העשן, האנשים באולם התחילו להתלחשש ביניהם, והביטו אל הבמה, שם ישב המנהיג בדממה, כשמעל ראשו הילה בוהקת.
אחרי 5 דקות של שתיקה, פנה אחד האנשים באולם אל המנהיג "אדוני...?" הוא לחש אליו "אולי כדאי שתאמר משהו..."
נאנח המנהיג החכם ואמר "הייתי צריך לקחת את הכסף".
חוטב עצים עני כרת עצים על גדות הנהר, כשלפתע נפל לו הגרזן אל המים. מי הנהר געשו ורעשו וחוטב העצים ידע שלעולם לא יצליח לחלץ את הגרזן, אז הוא התיישב על האדמה והתחיל לבכות.
פתאום הופיעה מולו פיה ושאלה: "מדוע אתה בוכה?"
"נפל לי הגרזן למים" הסביר לה האיש "אני צריך אותו כדי להרוויח כסף למחייתי".
"אל תדאג..." אמרה הפיה "אני אעזור לך"
חיש מהר נכנסה הפיה לנהר והוציאה גרזן מזהב. "האם זה הגרזן שלך?" שאלה.
"לא" ענה חוטב העצים.
היא שוב נכנסה לנהר והפעם שלפה גרזן מכסף "האם זה הגרזן שלך?" שאלה.
"לא" ענה חוטב העצים.
הפיה נכנסה לנהר בפעם השלישית ויצאה עם גרזן מברזל "האם זה הגרזן שלך?" שאלה.
"כן!!!" ענה חוטב העצים בשמחה.
הפיה העריכה מאוד את היושרה והצניעות של חוטב העצים, לכן החליטה להעניק לו את 3 הגרזנים במתנה. חוטב העצים חזר לביתו, שמח וטוב לב.
שבוע לאחר מכן, חוטב העצים ואשתו טיילו יחד על גדות הנהר, כשלפתע, נפלה האישה למים. מי הנהר געשו ורעשו וחוטב העצים ידע שלעולם לא יצליח לחלץ את אשתו, אז הוא התיישב על האדמה והתחיל לבכות.
שוב הגיעה הפיה ושאלה "מדוע אתה בוכה?"
"אשתי נפלה למים!" ענה החוטב האומלל.
"אל תדאג..." אמרה הפיה "אני אעזור לך"
חיש מהר, נכנסה הפיה אל המים ושלפה את אנג'לינה ג'ולי. "האם זו אשתך?" שאלה.
"כן!!!" ענה חוטב העצים בשמחה.
"זה שקר!" צעקה הפיה, כשהיא רותחת מזעם "אני לא מאמינה ששיקרת לי!"
"רגע, רגע..." ניסה החוטב להרגיע את הפיה "אם הייתי אומר 'לא' לאנג'לינה, בטח היית צוללת שוב ומציעה לי את בר רפאלי. ואם הייתי אומר גם לה 'לא' בטח היית צוללת בשלישית ומוציאה את אשתי. אז הייתי אומר 'כן' ואת היית נותנת לי את כל השלוש... תביני, אני אדם עני שלא מסוגל לפרנס את שלושתן, לכן אמרתי 'כן' לאנג'לינה ג'ולי".
מוסר השכל: כאשר גבר משקר, תמיד זה יהיה מסיבה טובה ושקולה ולמען האנושות כולה.
בחור ישראלי בילה בגן החיות עם משפחתו, כשלפתע ראה מולו ילדה קטנה נשענת על הכלוב של האריה.
פתאום, האריה תפס אותה בשרוול החולצה וניסה למשוך אותה פנימה, במטרה לטרוף אותה, מול עיניהם של ההורים המבועתים.
בלי לחשוב פעמיים, הישראלי רץ לכלוב ונתן לאריה מכה חזקה על האף. האריה ייבב מכאב, עזב את הילדה, והתרחק מהגדר. הבחור הישראלי מסר את הילדה, בריאה ושלמה להורים שלה, שהודו לו מכל הלב.
עיתונאי שנכח במקום ניגש אליו ואמר לו: "אדוני, זה היה הדבר הכי אבירי ואמיץ שראיתי בחיי!"
הבחור הישראלי ענה: "עזוב, זה היה שום דבר, באמת! האריה היה מאחורי סורג ובריח. אני פשוט ראיתי את הילדה הקטנה בסכנה ובלי לחשוב עשיתי את מה שנראה לי נכון... "
ענה הכתב: "אני חייב לפרסם את הסיפור הזה! אני עיתונאי, ומחר הסיפור הזה יהיה בעמוד הראשון של העיתון. בוא, ספר לי מה אתה עושה למחייתך?"
"אני משרת בצה"ל ואני ציוני גאה", השיב החייל.
הוא המשיך לענות על עוד כמה שאלות על עצמו והשניים נפרדו לדרכם.
למחרת הישראלי קנה את העיתון, וראה את הכותרת בעמוד הראשון: "חייל ישראלי, ימני, תקף מהגר מאפריקה וגנב לו את ארוחת הצהריים."
לאיש אחד נמאס מהמצב בו הוא צריך כל יום ללכת לעבודה, בעוד אשתו נשארת כל היום בבית.
"זה ממש לא הוגן, שרק אני אהיה זה שעובד כל כך קשה! הייתי רוצה שפעם אחת היא תרגיש מה זה לצאת ולעבוד בחוץ... שתבין מה עובר עלי בעבודה הנוראית שלי!"
בלילה, לפני שהלך לישון התפלל לאלוהים: "אלוהים, בבקשה, עשה משהו שאני ואשתי נתחלף בתפקידים ולו רק ליום אחד, שהיא תוכל לחוות את מה שאני עובר כל יום, ואני אשאר בבית במקומה ואבלה את היום בנעימים..."
אלוהים הרחום, שמשתדל לעזור איפה שאפשר, שמע את התפילה ודאג להחליף בין הבעל והאישה...
בבוקר, כשהתעורר הבעל, הוא מצא עצמו בגופה של אשתו, ואילו היא התעוררה בדמותו.
הבעל קם, הכין ארוחת בוקר, העיר את הילדים, הכין להם סנדוויצ'ים לבית הספר, דאג שיאכלו את ארוחת הבוקר שהכין להם, הסיע אותם לבית הספר, חזר הביתה ואסף כביסה מלוכלכת מכל החדרים, הפעיל מכונת כביסה ורץ לבנק למשוך כסף כדי לשלם חשבונות.
משם המשיך לדואר, שילם את החשבונות, המשיך לסופרמרקט כדי לקנות מצרכים, חזר הביתה, סידר את המצרכים במזווה ובמקרר, והעביר את הכביסה למייבש. אחר כך עלה לחדרי השינה וסידר את המיטות, שאב אבק, טאטא ושטף את רצפת המטבח. המשיך לנקות את השירותים והאמבטיות, קיפל כביסה והכניס לארונות.
אחר כך נסע מהר לבית הספר ולגן כדי להספיק להוציא את הילדים בזמן. בדרך נאלץ להתערב בויכוחים ביניהם ולהשתיק אותם, לגעור באחד, להעניש את השני ולנחם את השלישי הבוכה. כשהגיעו, ישב עם הילדים על שיעורי הבית שלהם, ובמקביל החל לבשל ארוחת צהריים. הוא התחיל לקלוף תפוחי אדמה ולשטוף ירקות להכנת הסלט, ואז ניקה את העוף והכין לו רוטב מתאים.
אחרי ארוחת הצהריים הוא ניקה את השולחן, הכניס כלים למדיח, והחל לגהץ בגדים למחר. הוא בקושי סיים וכבר התחיל לשבור ביצים לחביתות של ארוחת הערב, שלאחריה רחץ את הילדים והשכיב אותם לישון אחרי שסיפר לכל אחד מהם סיפור בנפרד.
בעשר בלילה, כשהוא כבר היה כל כך סחוט, הצליח בקושי לגרור את עצמו למקלחת ולמיטה. אבל גם בכך לא נגמר היום שלו, כי עוד ציפו ממנו לעשות אהבה. הוא לא סירב והצליח לעבור גם את זה מבלי להשמיע אף תלונה.
למחרת בבוקר התעורר ומצא את עצמו עדיין בגוף של האישה ומיד פנה לאלוהים: "אלוהים היקר, תעזור לי, אני לא יודע מה חשבתי לעצמי לפני כן, אבל עכשיו שראיתי מה היא עוברת כל יום, אני מסיר את הכובע בפניה. תחזיר אותי לעצמי למרות כל הקשיים בעבודה, זה כלום לעומת הקושי שלה!"
אלוהים, רחום וחנון כהרגלו, מוכן תמיד להיעתר לבקשות עד כמה שניתן, ענה לו: "בני, אני שמח שלמדת את השיעור שלך ואני אשמח להחזיר את המצב לקדמותו, אבל אתה תצטרך לחכות תשעה חודשים, כי אתמול בלילה נכנסת להיריון... "
בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ, והארץ הייתה מכוסה ברוקולי, כרובית ותרד וירקות ירוקים, צהובים וכתומים מכל הסוגים, ואדם וחווה חיו חיים ארוכים ובריאים.
ויברא השטן את גלידת בן וג'רי, ואת פיצה האט.
ויאמר השטן לאדם: "אתה רוצה גבינת שמנת עם זה?"
ויאמר לו אדם: "כן!"
ותאמר חווה: "אני גם רוצה. עם קולה בצד".
ויעלו השניים 3 קילו כל אחד.
ואלוהים ברא יוגורט מלא בריאות כדי שהאישה תוכל לשמור על הגזרה שאדם כל כך אהב.
ויברא השטן את הקמח הלבן מחיטה וסוכר לבן מקנים, ויערבב אותם.
ותעבור חווה ממידה 36 למידה 44.
ויאמר אלוהים: "מהסלט הירוק שבגני תאכלו לתיאבון".
ויאמר השטן: "ותוסיפו לו רוטב וגבינה כחולה עם לחם שום בצד".
ויפתחו אדם וחווה את חגורותיהם בעקבות הסעודה.
ויאמר אלוהים: "שלחתי לכם ירקות בריאים ללב, שמן זית כתית טהור!"
ויפרוש השטן על השולחן קבב כבש, שווארמה בפיתה ועוף מטוגן בציפוי פריך ל'אכול כפי יכולתך'.
ויעלה הכולסטרול של אדם וחווה השמיימה בסערה.
ויברא אלוהים את תפוח האדמה, דל שומן באופן טבעי וגדוש אשלגן ורכיבים מזינים.
ויקלף השטן את תפוח האדמה ויגזור אותו רצועות-רצועות ויטגן אותו בשמן עמוק מן החי ויקרא לו "צ'יפס", ויוסף השטן ויתבל אותו במלח בלי חשבון.
ויוסף האדם ויעלה עוד במשקל. ויצמחו לחווה חצ'קונים.
ואלוהים ברא את נעלי הריצה, וייתן לילדיו, למען ישרפו את עודף המשקל.
וייתן השטן לאדם וחווה טלוויזיה בכבלים עם שלט רחוק, למען לא יסבול האדם בהחלפת הערוצים.
ויצחקו ויבכו אדם וחווה אל מול האור המהבהב, ויחלו ללבוש טריינינגים רפויים עם גומי במותניים.
וייתן אלוהים לאדם וחווה בשר רזה, מוצרים דיאטטיים ונקניקים לייט, למען יצרכו פחות קלוריות.
ויברא השטן את מקדונלדס, ואת ההמבורגר הכפול בחמישה שקלים.
ויאמר השטן לאדם: "אתה רוצה גם צ'יפס?"
ויאמר לו: "כן! ותגדיל לי!"
ויחטפו אדם וחווה התקף לב.
וייאנח אלוהים, ויברא את ניתוח המעקפים המשולש.
ויגחך השטן בקרבו, ויברא את משרד האוצר וקופות החולים...
סטודנט ערבי צעיר לרפואה מסיים את לימודיו באוניברסיטת תל אביב וחוזר לכפר הקטן שלו בנגב כדי לבקר את משפחתו, לפני שיתחיל את הסטאז' ויעזוב שוב לטובת בית החולים בעיר הגדולה. כשהוא מגיע הוא רואה שכל הכפר על הרגליים, והתושבים נמצאים באבל כבד. הוא מברר מה קרה, ואחד התושבים מספר לו שפאטמה, הבת של סולימן, זה עתה נפטרה.
הרופא הצעיר ניגש לביתו של סולימן ובמבט אחד הוא רואה שהבחורה לא מתה, אלא נמצאת במצב קטטוני. הוא שואל בעדינות אם יש לה חבר או בעל, וכשאומרים לו שכן, הוא מציע שייקחו אותה הביתה והחבר יעשה איתה אהבה. כפי שציפה הרופא הצעיר, בזכות ההתרגשות הרבה הבחורה הצעירה יוצאת מהמצב הקטטוני, ובכפר הייתה שמחה כזו גדולה שהם לא ראו כבר שנים. הצעיר עוזב את הכפר כגיבור גדול.
לאחר חודשיים בעיר הגדולה נתקף הרופא הצעיר געגועים וחוזר הביתה לביקור קצר. הוא רק נכנס ומקבלים את פניו התושבים בפנים נפולות. ניגש אליו זקן הגברים ואומר לו: "אל תשאל יא דוקטור, סולימן מת לפני שבוע, כל הכפר כבר עבר עליו פעמיים ועוד לא הצלחנו להחיות אותו!"
מוסר ההשכל: תמיד תתייעצו עם רופא לפני שאתם לוקחים תרופות!
מקור תמונה: SchuminWeb, Waiting For The Wordמתישהו בישראל של ימינו פנה אלוהים לנוח ואמר לו לבנות תיבה, שכן אנשי כדור הארץ ביצעו חטאים רבים וכעת הגיע הזמן להטביע את כולם במבול. בנוסף לבניית התיבה, אלוהים ציווה על נוח להציל זכר ונקבה מכל סוג בעל חיים שקיים בעולם, יחד עם כמה בני אדם צדיקים; הבנים שלו ונשותיהם.
אלוהים סיפק לנוח הוראות, ואמר לו "יש לך שישה חודשים לבנות את התיבה, אחריהם אוריד גשם על העולם שימשך 40 יום ו-40 לילה".
כעבור שישה חודשים התקדרו השמים והחל לרדת גשם. אלוהים הסתכל למטה, אל כדור הארץ, וראה שבחצר הבית של נוח אין כלום פרט לדשא וכמה ערוגות הפוכות.
"נוח!" קרא אלוהים, "אני מתחיל את המבול, איפה התיבה?"
סלח לי אלוהים," התחנן נוח, "אבל חלק מהתוכניות קצת השתנו."
"אני דורש הסבר!" רעם אלוהים.
"ובכן", אמר נוח במבוכה, "אני עדיין צריך להשיג אישור בנייה. השכן שלי טוען שהפרתי כמה חוקים של ועד השכונה על ידי כך שהחלטתי לבנות תיבה ענקית בחצר שלי, והייתי צריך ללכת למחלקת הרישוי והבנייה כדי לתאם איתם את התהליך.
אז משרד התחבורה דרש שאספק רישיון לסוג כלי הרכב לפני שאני מתחיל לבנות אותו, ובאותו זמן העירייה חייבה אותי בקנס משום שלטענתם הם יצטרכו להזיז עבור התיבה מספר עמודי חשמל כדי שתוכל להגיע לים. אמרתי להם שהים יגיע אליה, אבל הם סירבו להקשיב לי.
נוח המשיך וסיפר: ״השגת העץ לבניית התיבה היה עסק אחר לגמרי, אך מתיש לא פחות. מתברר שיש איסור על כריתת העצים במדינה כדי להציל את קהילת הינשופים שנמצאת בסכנת הכחדה. ניסיתי לשכנע את ארגוני איכות הסביבה שאני צריך את העץ על מנת להציל גם את הינשופים, אך זה לא עזר.
כשהתחלתי לאסוף את החיות, התחלתי לקבל איומים ותביעות מצד עמותות וארגוני בעלי חיים, שטענו שאני מתכנן לכלוא בעלי חיים בתנאים אכזריים בחלל קטן. כעת אני צריך 834 רישיונות ואישורים שונים בשביל לאסוף זוג מכל בעל חיים.
ניסיתי לשכור עובדים זרים שיעזרו לי ולבניי לבנות את התיבה, אך הממשלה מחייבת אותי להעסיק עובדים על ידי קבלני כוח אדם. בו זמנית היא גם עיקלה לי את כל הנכסים, משום שלטענת גורמים בכירים קיים חשד שאני מנסה לעזוב את הארץ באופן לא חוקי עם זנים שנמצאים בסכנת הכחדה.
סלח לי אלוהים, אך ייקח לי עוד כ-100 שנה לסיים לבנות את התיבה ולהכין אותה לשיט."
לפתע פסק הגשם, השמים התבהרו, השמש חזרה לזרוח ונראתה קשת בענן ברחבי המרומים. נוח הסתכל למעלה בפליאה ושאל "אתה בסוף לא הולך להשמיד את העולם ולגרום לכל החוטאים לשלם?"
"לא", אמר אלוהים, "הממשלה שלך כבר עשתה את זה במקומי".
מקור תמונה: DIMSFIKASנהוג לספר כי ביוון העתיקה רבבות אנשים היו פונים מדי יום לפילוסוף הידוע סוקרטס, כדי לשמוע את תובנותיו החכמות ולבקש את עצתו לגבי החיים. יום אחד, רץ אליו אחד ממכריו בהתרגשות ואמר: "סוקרטס אתה יודע מה שמעתי על דיוגנס?"
"חכה רגע", ענה לו סוקרטס, "לפני שאתה מספר לי, הייתי רוצה שתעבור מבחן קטן שנקרא מבחן המסנן המשולש".
"המסנן המשולש?" התפלא האיש.
"בדיוק", אמר סוקרטס "לפני שאתה מדבר איתי על דיוגנס בוא נעצור רגע כדי לסנן את מה שאתה עומד להגיד. המסנן הראשון הוא אמת. האם אתה בטוח לחלוטין כי מה שאתה רוצה לספר לי הוא דבר אמת?"
"ובכן לא לחלוטין", הודה האיש לאחר מחשבה קלה, "שמעתי על זה רק עכשיו ורצתי לספר לך!"
"בסדר", המשיך סוקרטס, "אז אתה לא באמת יודע אם זה נכון או לא. עכשיו נעבור למסנן השני - המסנן של הטוב. האם מה שאתה עומד לספר לי על דיוגנס הוא טוב?"
"לא, למעשה זה אפילו קצת רע..." ענה האיש.
"אם כן..." אמר סוקרטס בטון כועס, "אתה רוצה לומר לי משהו על דיוגנס שעלול להיות רע, למרות שאתה לא בטוח שהוא נכון?"
האיש משך בכתפיו במבוכה וסוקרטס המשיך: "אתה עדיין עשוי לעבור את המבחן אם תצלח את המסנן השלישי - שימושיות. האם מה שאתה רוצה לספר לי על דיוגנס הוא דבר שאוכל לעשות בו שימוש ממשי?"
"לא, לא ממש..." גמגם האיש.
"ובכן", סיכם סוקרטס, "אם מה שאתה רוצה לספר לי אינו בהכרח דבר אמת, הוא לא טוב ואפילו לא שימושי, למה לספר לי אותו או למישהו אחר?"
האיש נשאר חסר מילים והמשיך לעמוד נבוך ומבויש, עד שלבסוף סוקרטס סובב אליו את גבו והלך.
מהסיפור הזה ניתן ללמוד 2 דברים:
1- כמה חכם היה סוקרטס - פילוסוף דגול אשר זכה להערכה רבה אז וגם היום.
2- מדוע למרות כל חכמתו, סוקרטס מעולם לא גילה שדיוגנס ניהל רומן עם אשתו...
מקור תמונה: David J. Fredדודי ושני נשואים באושר מזה שנתיים, אך מאז ששני החלה לעבוד שעות נוספות, דודי שם לב שהוא והיא רבים בלי הפסקה.
לאחר זמן רב של התמודדות עם המצב, דודי החליט לעשות מעשה ומבלי ששני ידעה על כך, הוא נפגש עם יועצת נישואים כדי ללמוד כיצד ניתן לפתור את משבר הזוגיות שלהם.
"מה לפי דעתך הבעיה?", שאלה יועצת הנישואים את דודי.
"אני פשוט לא יודע מה לעשות. אישתי קורעת את עצמה בעבודה. אני יודע שהיא גם ממשיכה לעשות המון בבית וכל הלחצים האלה גורמים לה להיות חסרת סבלנות. אז לא משנה מה אני עושה, היא רבה איתי כל הזמן בלי שום סיבה", השיב דודי בייאוש.
היועצת הרהרה לרגע במצב ולבסוף אמרה: "יש לי רעיון מעולה בשבילך. בפעם הבאה שאשתך חוזרת מהעבודה, תכין לעצמך כוס תה קמומיל ותגרגר בגרון כל לגימה לפני שאתה בולע".
"ל... לגרגר תה קמומיל? זה הפתרון?", שאל דודי בהיסוס.
"כן", השיבה היועצת, "תשתדל לגרגר את התה בכל פעם שאתה לוגם ממנו ולפחות עד שתסיים כחצי כוס".
לאחר שבוע דודי נפגש בשנית עם יועצת הנישואים כשהוא שמח ונלהב:
"זה היה רעיון מבריק! זה פשוט עבד! כל פעם כשאישתי נכנסה הביתה, גרגרתי את התה בגרון והיא אפילו לא ניסתה לריב איתי!"
כשהיא שמחה ומרוצה השיבה לו היועצת: "אתה רואה? זה מה שקורה כשמדברים פחות ומקשיבים יותר!"
דני הוא פסיכולוג ילדים במקצועו ובמקביל הוא גם אב במשרה מלאה לזוג תאומים זהים ומתוקים.
למראית עין, כמעט ולא ניתן להבדיל ביניהם למעט הבדל אחד עצום – אחד התאומים הוא אופטימיסט מטבעו שתמיד מצליח לראות את חצי הכוס המלאה ואילו השני הוא פסימיסט שתמיד שוקע במרה השחורה.
ערב לפני יום ההולדת של ילדיו, החליט דני לערוך ניסוי קצרצר בשביל לראות עד כמה גדולים ההבדלים בין שני התאומים.
בזמן שהם היו בבית הספר, הוא הניח בחדרו של התאום הפסימיסט שלל צעצועים חדשים ונוצצים, ואילו בחדרו של התאום האופטימיסט הוא שם שקית צבעונית ובתוכה גללים של סוס.
כששני ילדיו חזרו מבית הספר, ניגש דני לחדרו של כל אחד מן התאומים בשביל לראות את תגובתם.
בחדרו של התאום אשר רואה הכל באופן שלילי, הופתע דני לראות כיצד בנו בוכה ומתייפח: "מה קרה?", שאל דני בדאגה.
"יש לי המון משחקים חדשים", מירר ילדו בבכי. "עכשיו אני צריך לקרוא מלא מדריכים בשביל לדעת איך לשחק בהם, לדאוג להחליף להם סוללות כשצריך וגם ככה בסופו של דבר הם ייהרסו ויישברו!".
לאחר שהרגיעו, ניגש דני אל חדרו של התאום והופתע עוד יותר לראות את אחיו צוהל בששון ובשמחה למראה השקית הצבעונית עם גללי הסוס.
"איזה יופי לראות אותך מאושר ככה!" אמר דני בסמוך לדלת חדרו של בנו. "מה קרה? על מה כל השמחה?" שאל בסקרנות.
"תראה אבא!", אמר בנו. "הסוס שקנית השאיר לי הפתעות בכל החדר, עכשיו אני רק צריך למצוא אותו!".
מוסר ההשכל: החיים מורכבים מאוסף האירועים המתרחשים בחיינו ומהאופן שבו אנו חווים ומפרשים אותם. אנחנו לא יכולים לשלוט בדברים שקורים לנו, אך אנו בהחלט יכולים לשנות ולו במעט, את אופן ההסתכלות שלנו עליהם וכך החיים יהפכו לצבעוניים ומהנים יותר!
עבור לבא-במייל
