ראשי > כדאי לדעת > דברים שכדאי לדעת

כיצד מתגוננים מתביעת לשון הרע מצד עובד?

בשיתוף: אסף מסדה, משרד עורכי דין

עורך: עופר בר אל

גודל גופן:

א א

מקרים רבים של תביעת לשון הרע במקום העבודה, עוסקים בעובד שנפגע מפרסום פוגעני של המעסיק או עמיתיו. אך מה קורה כאשר התמונה מתהפכת, והעובד הוא זה שפוגע בשם הטוב של המעסיק? האם גם למעסיק יש זכות להגנה? האם הוא יכול לתבוע, או לכל הפחות להגן על עצמו כאשר תביעת דיבה מוגשת נגדו בעקבות אמירות פומביות של עובדים? במאמר זה נסקור את הכלים המשפטיים והאסטרטגיים העומדים לרשות מעסיקים במצבים של מתקפה תקשורתית או משפטית מצד עובדים.

מה נחשב ללשון הרע מצד עובד כלפי מעסיק?

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, חל גם על אמירות של עובדים כלפי מקום העבודה, ההנהלה או בעלי השליטה. יודגש כי לא כל אמירה פוגעת, לא נעימה או חסרת טעם וטקט תיחשב ללשון הרע. אולם כאשר עובד מפרסם טענות חמורות ללא ביסוס כגון "המעסיק גונב כספים", "החברה מנצלת עובדים", או "מדובר במקום מושחת ומסוכן", בייחוד אם נעשה שימוש בשפה חריפה, תוקפנית או מבזה, ייתכן ומדובר בפרסום פוגעני שמהווה עילה לתביעה.

בעידן הדיגיטלי, בו עובדים יכולים לפרסם פוסטים בפייסבוק, ציוצים בטוויטר או המלצות שליליות בלינקדאין ואתרי ביקורת, וכל פרסום כזה עלול להביא לא רק לפגיעה ערטילאית לשם החברה אלא לנזק כספי ממשי, עולה השאלה מהי האחריות של העובד לפרסום, והאם המעסיק יכול להשיב אש.

מתי ביקורת של עובד חוצה את גבול החוק?

כאמור, לא כל ביקורת תיחשב לשון הרע. אך אם האמירה כוללת השמצות, עובדות שקריות, או כוונה ברורה לפגוע בשם הטוב של החברה, ניתן לראות בכך לשון הרע . הדברים אמורים במיוחד כאשר לעובד אין הוכחות לדבריו, או כשהוא נוקט בדרך של הפצת מידע פוגעני לקהלים רחבים, לקוחות, ספקים, או אפילו מתחרים, לדוגמה דרך רשתות חברתיות או אמצעי תקשורת המוניים (פרסום בעיתון, כתבה ברדיו ובטלוויזיה וכדומה).

ככלל, ההבחנה המרכזית בין ביקורת לגיטימית ללשון הרע מבוססת על מספר קריטריונים ביניהם: נכונות ועובדתיות הפרסום ביחס למה שהדובר ידע בשעתו, כוונת הדובר, היקף החשיפה, ועוצמת הפגיעה. ככל שהפרסום חסר בסיס, פומבי ומשמיץ בצורה בוטה יותר ובעל פגיעה רבה יותר, כך הסיכוי שייחשב ללשון הרע גובר.

באילו אסטרטגיות ניתן לנקוט במקרה של תביעת לשון הרע נגד המעסיק?

במקרים בהם עובד תובע את המעסיק בגין לשון הרע (למשל בעקבות הערה של מנהל, דיון פנימי או מכתב פיטורים), גם למעסיק יש זכות להגן על עצמו, ולעיתים אף להגיש תביעה נגדית. להלן מספר צעדים אסטרטגיים שמומלץ לנקוט:

1. תיעוד מדויק: חשוב לשמור תיעוד של כל ההתכתבויות, המיילים, והאירועים הרלוונטיים. אם העובד פרסם פוסט או הודעה פוגענית, יש לתעד את התוכן, את תאריך הפרסום ואת מספר הצפיות או התגובות.

2. בדיקת כוונה והקשר: לעיתים אמירה פוגענית נכתבת בזעם רגעי או במסגרת סכסוך אישי. אולם כאשר קיימת שיטתיות, חזרה או ניסיון לגרום נזק תדמיתי, יש מקום לטענה של כוונה זדונית.

3. ייעוץ משפטי: עורך דין לשון הרע יוכל לבחון האם קיימת עילת תביעה נגדית, או האם ניתן להגיש בקשה למחיקת התביעה שהגיש העובד. פעמים רבות, עצם הפנייה המשפטית משדרת מסר מרתיע.

4. תגובה מתואמת לתקשורת: אם הפרסום הפוגעני נעשה ברשת או הגיע לתקשורת, יש לפעול במהירות, אך בזהירות. תגובה עניינית, נטולת השמצות, עם הבהרה כי המעסיק פועל לפי החוק, עשויה למזער נזקים תדמיתיים.

הזכות לשם טוב היא של כולם

המעסיק אינו חסר אונים מול האשמות פוגעניות. בין אם מדובר בתביעה שמגיש עובד נגדו, ובין אם בפרסום מזיק שנעשה מחוץ לשעות העבודה, החוק בישראל מכיר בזכותם של מעסיקים לשם טוב, בדיוק כפי שהוא מגן על העובדים. בעזרת ליווי משפטי מדויק, תיעוד עקבי ותגובה אחראית, ניתן להתמודד עם מתקפה תקשורתית או משפטית מבלי לאבד שליטה.

נפגעתם מפרסום פוגעני של עובד? חוששים מתביעה שאינה מוצדקת? פנו אל עורך דין מומחה לשון הרע (דיני עבודה) לצורך ייעוץ, ליווי ושמירה על השם הטוב של העסק שלכם.

שתף כתבה

אהבתי שלח לחבר שתף WhatsApp

העתק קישור

הצטרף בחינם לשירות קבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות לתיבת המייל שלך!

התכוונת ל:

בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

דווח על הפרת זכויות יוצרים | מצאת טעות?

הדפס תוכן

אולי תאהב גם:

תזונה ובריאות

מומחה מסביר: תזונה נכונה להגנה ולחיזוק המוח