1. ריפוי בעזרת פסיכואקוסטיקה
ידוע שצלילים יוצרים השפעות פיזיות ופסיכולוגיות אצל האדם; חריטת ציפורניים על לוח למשל יכולה להעביר צמרמורת בגוף, וזו השפעה פיזית; מוזיקה קלאסית לעומת זאת יכולה לשפר את הריכוז, וזו השפעה פסיכולוגית. האחרונה היא זו שמעניינת את החוקרים בשנת 2022 – הפסיכואקוסטיקה.
"המכניקה של השמיעה היא די פשוטה", אומרת ד"ר איליין רוהוי, מייסדת מרכז לריפוי נוירולוגי בסיאטל, "אך הדרך שבה אנחנו תופסים את הצלילים היא קצת יותר מורכבת. הגוף שלנו קולט את סביבתו, והעובדה שצלילים עוברים גם דרך האוויר וגם דרך העצמות מראה שיש להם מספר דרכים לחדור לגופנו. לדעתי מעבר צלילים למוח ולגוף מהווה שיטה מבטיחה לטיפול".
אחד הנושאים שנחקרים כיום רבות בתחום הוא השילוב של בינה מלאכותית ביצירת צלילים. בנובמבר 2021 חברת הסטרטאפ אנדל (Endel) חשפה לעולם את A.I. Lullaby – אפליקציה שמיועדת לשיפור השינה ושמייצרת צלילי רקע שמשתלבים בזמן אמת עם המיקום שלכם, מזג האוויר שסביבכם והחשיפה שלכם לאור. תוכלו לנסות את האפליקציה בעצמכם – לחצו כאן להורדה לאנדרואיד או לחצו כאן להורדה ל-iOS.
לא חסרים עוד פיתוחים דומים, כמו למשל אפליקציית Brain.fm שמשתמשת גם היא בבינה מלאכותית ליצירת מוזיקה שמתאימה למצב המנטלי שברצונכם להיות בו – לשיפור הריכוז, לשיפור איכות השינה וכדומה. הבינה המלאכותית של האפליקציה מסייעת לתאי העצב שבמוח לעבוד במצב שאתם בוחרים, וכל זאת בעזרת צלילים בלבד. האפליקציה פותחה כתגובה לתיאוריות החדשות ביותר במדעי הנוירולוגיה, אשר מסבירות את הקשר שבין מוזיקה לרווחת הנפש, ויעילותה הוכחה במחקרים. תוכלו לנסות גם אותה, אולם רק למשך 3 ימים ולאחר מכן תידרשו לשלם עליה. לחצו כאן להורדה לאנדרואיד או לחצו כאן להורדה ל-iOS.
2. שירותי רפואה זולים יותר שזמינים לכולם
בשנים האחרונות חלה עלייה במודעות לכל נושא הבריאות, וצצו בחיינו שלל כלים שעזרו לנו לשמור טוב יותר על בריאותנו, כמו למשל שעונים חכמים שיכולים לספק לנו מידע בזמן אמת על תפקודו של גופנו. יחד עם זאת חוקרים רבים מעוניינים להפוך את תחום הרפואה האישית לנגיש יותר, והם עושים זאת בין היתר בעזרת בדיקות ביתיות.
לדוגמה חברת Viome מספקת ערכה ביתית לבדיקת דם וצואה, אשר על פי תוצאותיה תוכל לספק לכם הצצה למצבכם הבריאותי והמלצות למזון ותוספי תזונה שכדאי לכם לצרוך. אם עד היום בדיקות שכאלה עלו מאות אלפי דולרים, חברת Viome מספקת את הבדיקה שלה ב-99$ בלבד, מה שהופך אותה להרבה יותר זמינה לציבור.
מחקרים קליניים הראו שהנבדקים של Viome הציגו שיפור של יותר מ-30% בבעיות שסבלו מהן, כמו דיכאון, סוכרת, תסמונת המעי הרגיז וחרדה – וזאת תוך 4 חודשים בלבד לאחר יישום ההמלצות שעלו מהבדיקה. זוהי רק דוגמה אחת, ויש עוד חברות רבות, כמו Everywell Health, שמספקות בדיקות דומות כמעט לכל תהליך ומצב שקיים בגוף – החל מבדיקת חילוף החומרים, דרך רמות ויטמין D ועד לדלקות שונות שמתרחשות בגוף.
במהלך 2021 חברת Lumen הוציאה לשוק את המכשיר האישי הנייד הראשון שמטרתו לבדוק את חילוף החומרים בגוף בעזרת נשיפה בלבד, מה שיכול לסייע לאנשים לווסת את רמות הסוכר שלהם בדם ולמנוע מחלות מטבוליות. כל הפיתוחים האלה יסייעו להרבה מאוד אנשים לשמור על בריאותם ולהאריך את חייהם – לא רק לעשירים.
3. טיפולים במיקרוביוטה של העור
בהמשך ישיר לסעיף הקודם ולנושא של העלייה במודעות לרפואה אישית, אנחנו מבינים כיום שגופו של כל אדם הוא עולם ומלואו, והחיידקים, הפטריות והמיקרואורגניזמים שחיים בגופנו – אשר מכונים יחדיו "מיקרוביוטה" – משפיעים רבות על בריאותנו. הגיוון של המיקרוביוטה שלכם משחק תפקיד מפתח בתפקודה של מערכת החיסון, וזה נכון הן בנוגע למיקרוביוטה של המעיים והן בנוגע לזו של העור.
התחום ששווה לעקוב אחריו ב-2022 הוא זה שנוגע למיקרוביוטה של העור. "חוסר איזון הוא המפתח כאן", כך אומר ד"ר פרנק ליפמן, מומחה לרפואה פונקציונלית. "יש חיידקים רעים על העור, אך מה שצריך לוודא זה שיהיה איזון בין הטובים לרעים". על אף שטכנולוגיית הטיפול במיקרוביוטה של העור עוד נמצאת בחיתוליה, היא מסייעת לנו להיות "מתוחכמים" יותר בדרך שבה אנחנו מנסים לרפא את הגוף.
"המיקרוביוטה היא למעשה מערכת שהיא איבר בפני עצמה", כך אומר ד"ר ג'יימס המבלין, רופא שמתמחה ברפואה מונעת. "הבעיה היא שתפקידה של המיקרוביוטה של העור עדיין אינו מובן לנו באופן מלא, לכן קשה להגדיר מה מצבה האופטימלי". ובכל זאת, עדיין יש דברים שמובנים לחוקרים ושניתן כבר להתחיל ליישם אותם, כמו למשל צמצום השימוש במוצרי טיפוח שמכילים סולפט, אשר פוגעים במיקרוביוטה ומחלישים את העור כשכבה שמגנה על הגוף.
כיום החוקרים גורסים כי יש להשתמש אפילו בסבונים אנטיבקטריאליים שונים עבור באזורים שונים בגוף, מכיוון שהמיקרוביוטה בבית השחי שונה מזו של הפנים למשל. מה שמעניין באמת זה השיפורים שייעשו בתחום בעזרת מוצרי פוסטביוטיקה, שמטרתם היא לחקות את הפעולה שעושים החיידקים הטובים כדי להגן על עורנו. כך למשל נוכל להחזיר לעור יתרונות שקיבל מחיידקים טובים בצעירותו, אשר הלכו ונעלמו לאורך השנים. זהו נושא מורכב מאוד, אך הוא נחקר כעת רבות וסביר להניח שנשמע עליו לא מעט בהמשך.
4. מציבים את הזרקור על הפוריות של הגברים
בעוד שאי אפשר לדבר בשם כולם, עד היום התפיסה בקרב זוגות היא שהאישה היא האחראית העיקרית לכל נושא הפוריות. היא יולדת, היא זו שנוטלת גלולות למניעת הריון וכדומה. נשים באופן כללי מובילות לרוב את מסע בדיקות הפוריות בקרב זוגות, והגברים נתפסים לרוב כבעלי פחות מוטיבציה לבצע בדיקות שכאלה או לבצע שינויים בסגנון החיים שלהם למען שיפור הפוריות.
עם זאת מסתמן שגברים בהחלט צריכים לקחת יותר אחריות בנושא, משום שמחקר שפורסם בשנת 2017 הראה שספירת הזרע של גברים בעולם המערבי ירדה ב-59% בעשרות השנים האחרונות זאת על פי ממצאים שנאספו מ-42,935 גברים בין השנים 1973-2011. מה שמעניין עוד יותר זה שהדעיכה הזו לא התחילה רק בשנים האחרונות. מנתונים שעלו מ-61 מחקרים נוספים נראה שהירידה באיכות הזרע של הגברים בעולם המערבי החלה כבר בשנות ה-30' של המאה הקודמת. בעוד שספירת הזרע הממוצעת עדיין נמצאת בטווח הבריא, חשוב לוודא שהירידה הזו לא תימשך.
החשיבות של הנושא הזה לא נוגעת רק ליכולת הפוריות של הגברים, אלא גם לבריאותם. במחקר שפורסם עוד בשנת 2009 התגלה שספירת זרע גבוהה מקושרת לחיים ארוכים יותר, ולכן חוקרים אפידמיולוגים, כמו ד"ר שאנה סוואן שלקחה חלק במחקר הראשון שדיברנו עליו, ממליצים שבנים יבצעו בדיקת זרע כבר כשהם מגיעים לגיל שבו הם פוריים על מנת לפעול למניעת בעיות בריאותיות בעתיד אם יתגלו תוצאות נמוכות. לטענתה זו אמורה להיות בדיקה שגרתית לגברים לאורך חייהם, כמו בדיקת לחץ דם או כולסטרול, ואם מתגלה בעיה מומלץ להתחיל ולטפל בה בהקדם.
החדשות הטובות הן שבמהלך השנה הזו מספר רב של חברות התחילו לספק בדיקות ספירת זרע ביתיות אשר לא מצריכות רופא או מעבדה, מה ששוב מקשר אותנו לסעיף הקודם. התקווה היא שיותר גברים יבצעו את הבדיקות האלה, מאחר שלא יצטרכו לחשוש מהמבוכה שמתלווה לתהליך.
5. מודעות הולכת וגדלה לפוסט טראומה
ברשתות חברתיות כבר מזמן מדברים על טראומה באופן פתוח ובעולם שלנו המרחב הציבורי הזה הפך למקום בטוח לדבר בו על נושא שלרוב נשמר רק לשיחה עם פסיכולוג או פסיכיאטר. מדובר בחרב פיפיות, משום שמצד אחד הצעד הראשון בטיפול בטראומה הוא לדבר על ההרגשה, אך מצד שני לכל סרטון שאנחנו משתפים יכולות להיות תגובות מאוד פוגעניות ומזיקות לתהליך ההחלמה.
המומחים מגדירים כיום שני סוגים של טראומה – גדולה וקטנה. הטראומה הגדולה היא אירועים שברורים לכולם, כמו מלחמה או אונס, ואילו הטראומה הקטנה היא אירועים שהיו עד היום "זניחים" יותר, כמו למשל פיטורים, פרידה וכדומה. זה נקרא כיום "מיקרו-טראומה", וכמו מחלה כרונית, זה משפיע לרעה על הבריאות ודורש התייחסות וטיפול.
בעידן של היום כמעט כולנו חווינו מיקרו-טראומה כזו או אחרת שהתרחשה עקב הקורונה, וחוקרים השתמשו בטכנולוגיה שנקראת SPECT (single-photon emission computed tomography) כדי להציג תמונה של המוח אשר מראה את השינויים הפיזיים בו הנובעים מטראומה. יעילותה הוכחה כבר במחקר שנערך בשנת 2015 אשר הראה שביכולתה להבדיל בין הנזק שנובע מפוסט טראומה לבין הנזק שנגרם מפגיעת מוח בדיוק של 94%.
תחום נוסף שמקבל היום הכרה הוא השימוש בסמים פסיכדליים לסיוע בטיפול בפוסט טראומה. מדענים מצפים שהתחום הזה יתפתח יותר ויותר עם השנים, כשעד שנת 2023 הוא ככל הנראה יהיה זמין לציבור הרחב. לצורך הטיפול משתמשים בסמים כמו MDMA (אקסטזי) ופסילוציבין (פטריות הזיה) ברמות נמוכות, והתוצאות של המחקרים נראות מבטיחות מאוד – אפילו בקרב האוכלוסייה המבוגרת. השימוש בהם לא מוגבל עם זאת רק לטיפול בפוסט טראומה, אלא גם בקשיים נפשיים רבים אחרים, כמו למשל לטיפול בחולים סופניים, כשפסילוציבין סייע להם להשלים עם המוות שלהם ולהיות שלווים ומוכנים אליו.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: