יש המתייחסים אליה בשם "בריחת סידן" או "דלדול עצם", אך כך או כך אוסטאופורוזיס היא מחלה שמסכנת את בריאות העצמות בגופנו, בעיקר בגיל מבוגר, ורצוי להכיר את הדרכים הנכונות לטפל בה. במחקר קטן שערכנו ברשת אחר הטיפולים באוסטאופורוזיס, מצאנו כמה דרכים טבעיות ויעילות לעשות זאת שאתם ודאי תשמחו להכיר. גלו את 6 צמחי המרפא שבאמצעות שימוש נכון ומבוקר בהם תוכלו לבנות לעצמכם עצמות חסונות וחזקות ולהימנע מהפגיעות והשבריריות שנגרמת לגופכם בעקבות מחלת האוסטאופורוזיס.
אוסטאופורוזיס: הגורמים, השכיחות והתסמינים
אוסטאופורוזיס (או בעברית "דלדול עצם") היא מצב רפואי שבו מבנה רקמת העצם נפגע וכתוצאה היא הופכת לפחות דחוסה וצפופה. המשמעות היא שהעצמות שלנו הופכות פגיעות וחלשות ובכך גם חשופות יותר לשברים. שכיחות המחלה עולה עם הגיל, אך מושפעת גם כן משינויים הורמונליים שמתרחשים בגוף מעת לעת. בקרב גברים קשה יותר לאבחן את המחלה, אך ידוע שהיא פורצת בעיקר בסביבות גיל 70, ואצל נשים המחלה עלולה לצוץ מוקדם יותר; לאחר תקופת גיל המעבר פוחתת רמת האסטרוגן (ההורמון הנקבי) בגוף הנשי, וכתוצאה הן עלולות ללקות במחלה כבר בגיל 50.
ישנם גורמים נוספים שעלולים להוביל לאוסטאופורוזיס, ביניהם: שינויים הורמונליים אחרים, עישון, זיהומים, מחלות כרוניות (כגון דלקת פרקים), אנורקסיה, היעדר פעילות גופנית, היסטוריה משפחתית של מחלות, שימוש תכוף באלכוהול ועוד. בדיוק כמו לחץ דם גבוה, גם את האוסטאופורוזיס לא תמיד קל להרגיש, ועל כן היא נחשבת למחלה "שקטה" שבה כמעט ואין תסמינים מורגשים. במקרים רבים החולה כלל אינו מודע לקיומה עד שהוא חווה שבר באחת מעצמות הגוף או קריסה של חוליות בעמוד השדרה. האיחור באבחון המחלה עלול להוביל לפציעות וכן לכאבי גב, איבוד גובה ועמידה שפופה.
טיפול באוסטאופורוזיס באמצעות צמחי מרפא טבעיים
בחלק מן המקרים הטיפול התרופתי שהרופאים מספקים לחולה כולל תרופות שמפחיתות את פירוק העצם ומעודדות את בנייתה, וכן נטילה של תוספי סידן וויטמין D. אך בשנים האחרונות עלתה הפופולריות של שימוש בצמחי מרפא בטיפול בבעיות עצם, בין היתר באוסטאופורוזיס, ולכן החלטנו לאסוף עבורכם את 6 הנפוצים ביותר. אם כי יש לציין שטרם השימוש בכל אחד מהם מומלץ להיוועץ עם רופא כדי לקחת בחשבון את הרגישויות השונות שלכם ותופעות הלוואי ולקבל חוות דעת לגבי תדירות השימוש המומלצת.
1. מרווה סינית (Red Sage)
המרווה הסינית היא צמח שנעשה בו שימוש רב ברפואה הסינית, ואליו מיוחסות סגולות שעוזרות בשיפור בריאות העצם וריפויה. הצמח הזה הוא בעל תרכובות טבעיות שידועות ביכולתן לדאוג לבריאות העצם - הוא מכיל חומצות ייחודיות (Salvianolic acids) שמאופיינות בנוגדי חמצון, שמתוקף תפקידם מונעים התפתחות של דלקות ויצירה של רדיקלים חופשיים שנוכחותם עלולה להוביל לפירוק העצם. כמו כן, התרכובות הללו ידועות ביכולתן לתרום לצמיחת העצם, וכן הצמח עצמו נחשב מקור טוב לוויטמין K שנחוץ כדי לשמור על בריאותה. סקירה של 36 ניסויים שונים הראתה כי צריכה של מרווה סינית הצליחה להעניק טיפול רפואי ראוי ולשפר את מצבם של כ-80% מהאנשים שסבלו מאוסטאופורוזיס. סקירה זו אמנם התבססה על מחקרים קצרי מועד בהם נטלו חלק מספר קטן של משתתפים, אך הראתה תוצאות מעודדות במיוחד.
שימוש ואזהרות: את המרווה הסינית ניתן לצרוך בצורה של כדורים או תמיסה ואפילו כתה צמחים. אם כי מומלץ להשתמש בצמח לתקופה מוגבלת בלבד, בשל העובדה ששימוש ארוך טווח בו עלול להוביל לבעיות שונות בגוף; וכן להימנע מלצרוך אותו במהלך הריון או אם אתם סובלים מדם דליל. שימוש לא נכון במרווה הסינית עלול לגרום לתופעות לוואי וכן להתנגשות כאשר עושים זאת במקביל לנטילת תרופות אחרות, ולכן יש להיוועץ עם רופא טרם השימוש.
2. תלתן אדום (Red Clover)
התלתן האדום הוא צמח השייך למשפחת הקטניות. בעבר הוא שימש כטיפול משלים לתסמיני גיל המעבר, כמו: גלי חום, בעיות עור, מחלות נשימה וסרטן. במחקר שנערך בשנת 2015, שבו קבוצה של 60 נשים בגיל המעבר נטלה 150 מ"ג של תלתן אדום ביום למשך 12 שבועות, והושוותה לקבוצה זהה של נשים שנטלה תרופת דמה, התגלה כי צפיפות המינרלים אצל אלה שנטלו את הצמח השתפרה בהשוואה לאלה שלא. מדובר אמנם במחקר קטן אך מעודד, שמראה את יכולותיו של התלתן האדום להעניק טיפול יעיל נגד פגיעות העצם. את הצמח הזה ניתן לשלב בתה צמחים או לצרוך אותו בצורה של כדור, תמיסה, תמצית או כטיפול מקומי דרך העור.
3. שְׁבַטְבַּט (Horsetail)
צמח המרפא הזה, השייך למשפחת השבטבטיים, הוא היחיד בימינו שמשתייך למחלקת הצמחים "בעלי פרקים", הוא נפוץ בעיקר באירופה והוא נחשב שם לעשב שוטה. אך על אף תדמיתו כמטרד, הצמח העתיק הזה, שמתוארך לתקופת האימפריה הרומית ויוון העתיקה, הוא בעל סגולות רפואיות יוצאות דופן ולכל אורך ההיסטוריה נעשה בו שימוש לטיפול בפצעים, בעיות בכליות ואפילו שחפת. השבטבט מכיל תרכובות של נוגדי חמצון כמו קוורצטין, חומצה אולאנולית וחומצה אורסולית, שמסוגלות לשפר את רמת הסידן בעצמות ולעודד את בנייתן.
שימוש ואזהרות: ניתן לצרוך את השבטבט בצורה של כדורים, תמיסות או צמחים יבשים שמהם אפשר להכין תה צמחים, או כתכשיר למריחה על העור בשילוב עם נוזל. בדומה למרווה הסינית, גם לשבטבט עלולות להיות השפעות שליליות על הבריאות כאשר נעשה בו שימוש לא נכון, ועל כן יש להיוועץ עם רופא לפי שעושים זאת.
4. קורנית (Thyme)
קורנית היא סוג של צמח תבלין נפוץ, ששמו הוענק לו בשל התחושה הקרירה שהוא משרה על הלשון בעת המגע בה. חלקכם ודאי מכירים את הצמח הזה מעולם הבישול בשם "תימין", אך אולי תופתעו לדעת שהוא משמש גם לצרכים רפואיים כבר מהעת העתיקה. הקורנית שימשה לשיפור תפקודן של מערכות החיסון, הנשימה והעצבים ואפילו לטיפול בבעיות הקשורות ללב. במחקר שנערך ב-2016 ובו נבחנה השפעת הצריכה של 1,000 מ"ג קורנית ביום במשך 6 חודשים על ידי 40 נשים לאחר גיל המעבר, נמצא כי היא הביאה לשיפור רב בצפיפות המינרלים בעצמות, אפילו גדול מזה שנובע מצריכה של תוספי סידן או ויטמין D3. אם כי יש לציין שצריכה של קורנית לבדה היא בעלת השפעה פחותה יותר מאשר שילובה עם מרווה ורוזמרין, על כן מומלץ לצרוך את הצמחים הללו יחד.
שימוש ואזהרות: את הקורנית ניתן לצרוך טרייה או מיובשת. תמצית שמן קורנית ניתן למצוא בצורה של כדורים או כנוזל. השימוש בקורנית הוא בטוח כאשר הוא נעשה בכמויות קטנות ומבוקרות, ועל כן מומלץ להתייעץ עם רופא טרם צריכתה. שימוש לא נכון עלול להוביל לתופעות לוואי. יש להימנע ממנה לחלוטין אם אתם סובלים מבעיות דימום או רגישות הורמונלית. בנוסף, טרם השימוש בה יש לוודא האם אתם אלרגיים לצמח עצמו או לאלה המשתייכים לאותה המשפחה.
5. כורכום (Turmeric)
הכורכום הוא צמח תבלין נוסף שמוכר לרובנו מהעולם הקולינרי, אך אף אחד מאיתנו לא מופתע מכך שהוא משמש גם כמרכיב מרכזי בבתי המרקחת הטבעיים ואפילו בתרופות סבתא מתוצרת ביתית. בכורכום יש שפע של נוגדי חמצון ומאפיינים אנטי-מיקרוביאליים שהפכו אותו לצמח רפואי מן החשובים והנפוצים ב-4,000 השנים האחרונות. לאורך ההיסטוריה נעשה בו שימוש לטיפול בבעיות מחזור, דלקת מפרקים ובעיות בעיכול. כורכומין, שהוא החומר הפעיל העיקרי בצמח, מסוגל לסייע במצבים של היעדר צפיפות בתוך העצם - במחקר ראשוני נמצא שנטילת תוסף כורכומין במשך 6 חודשים הובילה לשיפור משמעותי בצפיפות העצם בקרב 57 אנשים שסבלו מהיעדר בה.
שימוש ואזהרות: כפי שאתם ודאי יודעים הכורכום מגיע כאבקה שאותה ניתן לשלב בבישול, אך גם בצורה של תמיסה, נוזל או כדורים מרוכזים. שימוש בכורכום בכמויות גדולות במשך למעלה מ-12 חודשים עלול להוביל לתופעות לוואי. כמו כן, הוא עלול לעורר תגובות אלרגיות וסיבוכים בקרב אנשים הסובלים מהפרעות הקשורות לדימום, סוכרת ובעיות בכיס המרה. על כן, כמו כל צמחי המרפא שמוצגים כאן, מומלץ להתייעץ עם רופא טרם השימוש בו.
6. קוהוש שחור (Black Cohosh)
קוהוש שחור הוא צמח שנעשה בו שימוש רפואי על ידי ילידי יבשת אמריקה במשך שנים רבות. במקרים מסוימים הוא אף שימש כחומר דוחה יתושים. הוא מכיל חומר בשם פיטואסטרוגן (Phytoestrogen) שהוא דמוי אסטרוגן, ומטרתו היא למנוע את פירוק העצם ולשפר את צפיפותה. מחקר שנערך על החומר באוניברסיטת הונג קונג הראה כי הוא הצליח לקדם את בניית העצם אצל עכברים. אמנם נדרשים עוד מחקרים כדי לאמת את יכולותיו של הקוהוש השחור לחזק את עצמותיהם של הסובלים מאוסטאופורוזיס, אך מדובר בממצאים מעודדים במיוחד שמראים כי הוא תורם להגברת הצפיפות בה. טרם הצריכה של קוהוש שחור מומלץ להתייעץ עם רופא ולקחת בחשבון תופעות לוואי ואלרגיות.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: