print header

מחקר שבדק נתונים מכמעט מיליון איש מצא: יש קשר בין נטילת סטטינים לירידה בסיכון למות מקורונה

מאז שמגפת הקורונה התפרצה, הצליחה לפרוץ לכמעט כל מדינה על הגלובוס ולשנות חייהם של מיליארדי בני אדם - אנשי רפואה ופרמקולוגיה, מדענים, חוקרים ומומחים מנסים למצוא תרופה שתשתלב עם החיסון שכבר פותח ותוכל למנוע את התחלואה הקשה והסכנה לחיי אדם שהיא מייצרת. אז יש אמנם כיוונים שונים שהועלו עד כה ותרופות שנמצאות בשלבים ניסויים, אך מתברר שישנו סוג תרופה אחד, כזה שנמצא כבר שנים רבות בשוק ומטרתו היא בכלל טיפול בבעיה קשה אחרת – אבל נראה שיכול להיות שלנטילתו יש קשר עמוק להפחתת הסיכון למוות מקורונה. מדובר על הסטטינים - תרופה מוכרת להורדת כולסטרול - שבמחקר רחב היקף שבמסגרתו שוכללו נתונים שהגיעו מכמעט מיליון איש, התגלו המסקנות המפתיעות האלו לגביו. אז כיצד נערך המחקר, על מה הצביעו תוצאותיו ומה עשוי להיות סוד היכולת המפתיעה הזו של הסטטינים?

מה הם סטטינים ומה הקשר האפשרי שלהם לטיפול בקורונה?

אם טרם שמעתם את השם סטטינים או שהכרתם אותו באופן כללי בלבד, אז נספר לכם שזו למעשה קבוצה של תרופות המשמשות כדי לצמצם את רמת הכולסטרול הרע (כולסטרול LDL) בדם. רמות גבוהות של כולסטרול שכזה בגוף עלולות לגרום להתקשחות והצרה של כלי הדם, ומכאן להוביל למחלות לב שונות. הסטטינים עוזרים לעכב את פעילתו של האנזים הקובע את קצב ייצור הכולסטרול, דבר המוביל הן להורדת רמת הכולסטרול הכללית והן לפינוי יעיל יותר מהדם של הכולסטרול הרע. בארה"ב לבדה, יותר מ-40 מיליון איש משתמשים בסטטינים לשם הורדת כולסטרול וגם בישראל ובעולם כולו יש בהם שימוש נרחב מאוד.

כאן מגיעה נקודת ההשקה האפשרית שבין סטטינים לבין נגיף הקורונה – החוקרים מצאו כי ישנו קשר בין מחלות לב שונות ורמות גבוהות של כולסטרול בדם ובין החמרת ההשלכות של הידבקות בנגיף ה-Covid-19. זאת בעוד שמחקרים אחרים הצביעו על כך שלסטטינים ישנן תכונות אנטי ויראליות, נוגדות דלקות ונוגדת התקרשות – שעשויות להיות מועילות כנגד המגפה המשתוללת.

מחקר על קשר בין סטטינים לסיכון מופחת למוות מקורונה: חפיסת סטטינים מונחת על סטטוסקופ

ואכן, לא לקח זמן רב עד שחוקרים הרימו את הכפפה וערכו ניסוי ראשון שמטרתו לבדוק האם אכן יכול להיות שישנו קשר בין התרופה הנפוצה לבין הנגיף, שהתפרצותו טרם נבלמה במקומות רבים בעולם. המחקר נערך באביב האחרון בניו יורק, בהשתתפות 648 מטופלים שאושפזו כתוצאה מהידבקות בקורונה. התוצאות הראו שבקרב אלו שנטלו סטטינים עוד טרם התפרצות covid-19, אצלם שיעורי התמותה מן הנגיף בבית החולים עמדו על 50% פחות מאלו שלא נטלו את התרופה.

אלו בהחלט היו תוצאות שהצביעו על קשר חיובי בין הסטטינים לבין הפחתת הסיכון הנשקף מהקורונה, אך הן היו בקנה מידה קטן יחסית, ולא נמצא עדיין כיצד נטילת התרופה משפיעה על התוצאות מחוץ לבית החולים. כל זאת עד עכשיו – מאחר וצוות חוקרים מאוסטרליה ומשוודיה ששיתפו פעולה הצליחו לייצר מחקר יוצא דופן בהיקפו, שכלל נתונים מכמעט מיליון איש, ובחן לעומק את הקשר שבין הסטטינים לבין התמותה מקורונה.

שיטת העבודה של החוקרים והתוצאות שהושגו

על מנת להגיע למספר הנחקרים העצום הזה החוקרים לא גייסו אנשים למחקר, אלא אספו את המספרים והנתונים ממקורות סטטיסטיים חיצוניים. המידע נאסף על אנשים מאזור סטוקהולם שבשוודיה, ממספר רשויות ציבוריות, כולל מנהל התרופות השוודי ומנהל סיבות המוות. הנתונים שנאספו כללו פרטים על רמת ההשכלה וההכנסה של הנבדקים; כמו כן קובץ מידע על מחלות רקע ומצבים רפואיים קודמים – בהתאם לסיווג המחלות הבינלאומי (ICD) - מרשמים שניתנו להם ושיעורי התמותה מקורונה.

החוקרים כללו במחקר רק מבוגרים בני 45 ומעלה, תושבי מחוז סטוקהולם בתקופה שבין מרץ 2019 עד מרץ 2020. בסך הכל, עד נובמבר 2021 נבחנו נתונים הנוגעים ליותר מ-900 אלף בני אדם, מתוכן 51.6% היו נשים ו- 17.6% לקחו בשנה שטרם פרוץ המגפה לפחות מרשם אחד לסטטינים שניתן להם. אלו שנטלו סטטינים היו מבוגרים יותר מאלו שלא, וכן גם נטו יותר לתחלואה נלווית גיל דוגמת מחלות לב איסכמיות, אי ספיקת לב ויתר לחץ דם.

מחקר על קשר בין סטטינים לסיכון מופחת למוות מקורונה: אישה מעיינת בדף נתונים

מן התוצאות של ניתוח הנתונים עלה כי מבין 2,545 אנשים שפרטיהם נבדקו ומתו מקורונה, 765 נטלו סטטינים בעוד ש-1,780 לא. לאחר התאמה של נתונים מבלבלים, החוקרים הסיקו כי לטיפול בסטטינים יש קשר לסיכון מופחת באופן בינוני לתמותה מקישור – זאת בלי קשר לגיל, מגדר והסיכון הכללי הנשקף לאדם מנגיף ה-Covid-19.

מהי התגובה החיסונית לסטטינים שמאפשרת להם לצמצם את הסיכון למוות מקורונה?

החמרה במצבם של חולי קורונה היא לרוב תוצאה של תגובה דלקתית של מערכת החיסון לנגיף הקורונה, ולכן ישנה אפשרות שלהשפעותיהם נוגדות הדלקות של הסטטינים וליכולתם לווסת את התגובה החיסונית בגוף יש תרומה חיובית לאלו שלקו בקורונה – אם כי המנגנון המדויק שגורם לכך עדיין נותר לא לגמרי ידוע.

"חשוב לזכור שהמחקר שלנו מראה שיש אפשרות שישנה השפעה חיובית מתונה לסטטינים כנגד קורונה", אומרת ריטה ברגקוויסט, מתמחה ברפואה במכון קרולינסקה שבסולנה, שוודיה, והעורכת השותפה הראשונה בכתיבת המחקר, אם כי היא מוסיפה ש"על מנת להיות בטוחים בכך... אנחנו צריכים ניסוי אקראי מבוקר. יש תמיד אפשרות שתוצאות מחקר תצפית כמו שלנו הן הודות למשתנים לא ידועים שלא היינו מסוגלים להסתדר איתם במודלים שלנו". זאת ועוד, ברגקווסיט מרחיבה את ההסתייגות ואומרת ש"מנגונים פרמקולוגיים הם מעבר לטווח של מחקרים אפידמיולוגיים".

ומה בכל זאת ההסבר שלה לאפשרות כי לנטילת סטטינים אכן יש יכולת לצמצם מקרי מוות כתוצאה מקורונה? "ההשפעות הפליאוטרופיות (גן אחד המשפיע על כמה תכונות של פלונטיפ במקביל) של הסטטינים - שכוללות ויסות חיסוני וסיכון מופחת לפקקת – מוכרות כבר מספר שנים. אנחנו ידועים שתחלואה לבבית היא גורם סיכון להחמרת קורונה ולמוות כתוצאה מהנגיף, ואנחנו גם יודעים שסטטינים מונעים תחלואה לבבית בקרב קבוצות בסיכון גבוה". מכאן, כאמור, החוקרים מסיקים כי ישנו קשר מסוים, מתון לפחות, בין נטילת סטטינים לירידה בסיכון למוות מקורונה, והממצאים שלהם תומכים בהמשך השימוש בסטטינים כאמצעי מניעה להחרפת הקורונה, בהתאם להנחיות הנוכחיות.

מחקר על קשר בין סטטינים לסיכון מופחת למוות מקורונה: איור של גלולה שוברת את נגיף הקורונה

למחקר אמנם יש הגבלות - אבל גם לקחים חשובים!

כאמור, ריטה ברגקוויסט, מעורכות המחקר, כבר הצביעה על המגבלה המסוימת ששיטת איסוף הנתונים והבחינה הציבה בפני החוקרים, וצריך מעט להרחיב כאן. ד"ר מוניקה גנדהי, פרופסור לרפואה קלינית באוניברסיטת קליפורניה, שלא הייתה מעורבת בעריכת המחקר, אומרת: "זהו מחקר תצפית, כלומר שהקשר שבין שימשו בסטטינים לשיפור תוצאות הקורונה יכול להיות תולדה של גורם אחר שהעורכים לא היו מסוגלים לתפוס ולהתאים בניתוח. לדוגמה, לא היה להם את נתוני מדד מסת הגוף או מצב העישון של הנבדקים". עוד מגבלה שמציינת ד"ר גנדהי היא ש"רק קבלת מרשם לסטטינים", שזו הדרך בה החוקרים בדקו משתמשי סטטינים, "לא תמיד תואמת לצריכה בפועל, ולא הייתה דרך למדוד את ההיצמדות להנחיות".

אך אם דבריה של ד"ר גנדהי גורמים לכם לספק בנוגע לתוצאות המחקר, צריך לציין שהיא גם אומרת שמהצד השני, השיטות של החוקרים היו מתוחכמות ושהממצאים חשובים: "הלקחים הקליניים של הממצאים האלו הם שלא צריכים להפסיק להשתמש בסטטינים במהלך מחלת הקורונה או במהלך אשפוז, מאחר שהם לרוב עוזרים. היו לי תנאי סף נמוכים כדי להתחיל להמליץ להשתמש בסטטינים לטיפול בהיפרכולסטרולמיה (רמות גבוהות של כולסטרול בזרם הדם) במהלך המגפה, לאור כך שהכרתי את התגובה המבטיחה".

מחקר על קשר בין סטטינים לסיכון מופחת למוות מקורונה: רופא מעביר מרשם למטופלת

כשריטה ברקוויסט נשאלה מהם לקחי המחקר רחב ההיקף והמרתק הזה שלה ושל חבריה, היא ענתה: "המסר העיקרי שלנו הוא: תמשיכו לקחת את הסטטינים שלכם! טיפול סטטיני מוריד את הסיכון לאירועים לבביים בקרב קבוצות בסיכון גבוה, למשל, ובקרב יחידים שהיה להם שבץ או סבלו מאנגינה. ההשפעה האפשרית על קורונה היא בונוס מתווסף".

מקור התמונות: canva.com

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.