נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
|
ד"ר מרדכי קידר ישראל רוצה הכרה פלשתינית כמדינה יהודית או כמדינת העם היהודי • אבל מבחינת הפלשתינים – אין סיכוי, כיוון שלשיטתם הדרישה כמוה כבגידה בעקרונות האיסלאם • למרות העימות בין אש"ף לחמאס על כל נושא, בדבר אחד הם מאוחדים: לא רוצים ולא יכולים להכיר בישראל כמדינה יהודית. |
|
בנאום בר־אילן ביוני 2009, העלה בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, דרישה מהערבים להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית, או כמדינת העם היהודי, כפתיח למשא ומתן עתידי. דוברים בעולם הערבי והאיסלאמי קיבלו דרישה "חדשה" זו בביטול ובסירוב, ונתנו שלל הסברים הן לדרישה והן לסירוב. הסבר כמעט קבוע היה שהדרישה להכרה בישראל כמדינת העם היהודי נועדה למנוע את זכות שיבת הפליטים לתוך מדינת ישראל ולטרנספר את המיעוט הערבי מישראל, ולכך אף אחד בעולם הערבי לא יכול להסכים. היו עוד הסברים "טכניים" שונים. אלא שהאמת היא שמדובר בעניין הרבה יותר מהותי. לתפיסתה של ישראל כמדינה לא לגיטימית אין שום קשר לגבולותיה. לתפיסה הזו יש חמישה רבדים או מרכיבים: 1. דרישה לבגוד באיסלאם על פי האיסלאם, הדת היהודית בטלה מן העולם כאשר נולדה הדת הנוצרית, והנצרות בטלה כאשר האיסלאם הגיע לעולם. תפיסה זו נקבעה בקוראן בקביעה ש"הדת אצל אללה היא האיסלאם," כלומר אללה איננו מכיר בשום דת מלבד האיסלאם. האיסלאם – על פי תפיסתו את עצמו – בא לעולם כבשורת האמת, אחרי שהיהודים והנוצרים, כל אחד בתורו, "עַ'יַּרוּ ובַּדַּלוּ" – שינו וסילפו את דבר אללה שניתן להם, ומאחר שכך עשו, נטל אללה מהם את התפקיד הדתי ואת המסר התיאולוגי ומסרו למוסלמים, שהם ורק הם "המאמינים" האמיתיים. אם כן, על פי גישתו הבסיסית, האיסלאם אינו דת שבאה לעולם כדי לחיות על יד הדתות הקודמות כשווה בין שוות, אלא כדי להחליף אותן. מסקנה מכך היא שהיהדות היא דת שאיבדה את משמעותה ואת תפקידה בעולם, אז איך ניתן להקים מדינה יהודית? ואיך ניתן לומר שיש ארץ קדושה ליהדות לאחר שדת זו בטלה? ואיך ניתן לטעון שליהודים – בני דת שאין לה משמעות – יש זכות למדינה על ארץ כלשהי, לאחר שבניה "בגדו" באללה ולא קיבלו את דת האמת, האיסלאם? בפועל, האיסלאם קיבל את היהודים כ"עם הספר" ולא ככופרים – אבל בתנאי שיחיו תחת שלטון האיסלאם כ"אהל ד'מה" - בני חסות, ו"ישלמו מס גולגולת מהיד כשהם מושפלים. מרגע שהשתלטו על פלשתין, הרגו והגלו מוסלמים, איבדו היהודים את הזכויות שהקנה להם "חוזה עומר", המסמך שפירסם כנראה הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב כשכבש את הארץ בשנת 638, ובו הוא הסדיר את היחסים בין השלטון המוסלמי והנשלטים הנוצרים והיהודים. לפיכך, דרישתה של ישראל שהאיסלאם יכיר בה כמדינה יהודית או כמדינת העם היהודי – מנוגדת לתפיסה הבסיסית ביותר של האסלאם, שהיהדות בטלה וחדלה להיות בת משמעות. דרישת נתניהו היא בעצם דרישה שהאיסלאם יכיר ביהדות כדת לגיטימית לאחר שהאל בכבודו ובעצמו קבע בקוראן ש"מי שבוחר בדת מלבד האיסלאם אינו מקובל." 2. המצאת העם היהודי היהדות, כפי שהיא נתפסת בעולם האיסלאם, היא דת של קהילה, ואינה מהווה בסיס אתני או לאומי. לדוגמה, בעיראק חי העם העיראקי המורכב מעדות דתיות רבות: מוסלמים, נוצרים, צבאא'ים, מנדאים, בהאא'ים, יזידים, זורואסטרים ויהודים. כולם בני האומה הערבית, כולם בני העם העיראקי – והמקום של כולם הוא על אדמת עיראק. יש ערבים עיראקים מוסלמים, יש ערבים עיראקים נוצרים ויש ערבים עיראקים יהודים, וכולם בני קהילות דתיות שהן חלק מהעם העיראקי. כך המצב גם בתימן, שבה יש ערבים תימנים מוסלמים וערבים תימנים יהודים. במרוקו ובשאר מדינות האיסלאם המצב דומה, ויש בעמיהן קהילות יהודיות כמו שיש קהילות מוסלמיות ונוצריות. יתר על כן, זה המצב – על פי התפיסה האיסלאמית – גם בשאר מדינות העולם: היהודי בפולין הוא פולני מבחינה אתנית אך יהודי מבחינה דתית. היהודי הצרפתי הוא בן העם הצרפתי שדתו יהודית, ולכן אין בעולם עם אתני יהודי כמו שאין עם אתני נוצרי או מוסלמי. פתאום מחליטות הקהילות היהודיות שהן עם אחד, שיש להן מוצא אתני אחד, כאילו שכל היהודים בעולם נראים דומים, מדברים אותה שפה, נוהגים אותם המנהגים, אוכלים אותם המאכלים, לובשים אותם הבגדים ורוקדים לאותם צלילים. מבחינת האיסלאם, זהו השקר הגדול של התנועה הציונית, שיצרה עם יהודי יש מאין, ומנסה לשכנע את העולם שיש עם יהודי. חמור יותר הוא שהקהילות היהודיות הללו מחליטות לעבור לפלשתין, לסלק ממנה את תושביה המקוריים ולהקים בה מדינה, ששמה כלל אינו מזכיר את העם היהודי אלא את בני ישראל. אז איך ניתן להכיר במדינה זו כמדינה של "עם יהודי" שבכלל איננו קיים? 3. למי שייכת האדמה פלשתין קודשה כאדמה מוסלמית בשני אקטים: האקט הראשון היה עצם כיבושה בימי הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב בשנות ה-30 של המאה השביעית. מנקודת מבט זו, פלשתין נמצאת בקבוצת ארצות שהיו בעבר תחת שלטון האיסלאם כמו ספרד, סיציליה וחלקים בבלקן, שהיו בעבר איסלאמיות ולכן הן חייבות לחזור אל חיק האיסלאם. האקט השני הוא המסורת האיסלאמית הגורסת שהח'ליף עומר בן אל-ח'טאב הכריז על פלשתין, מהים עד הירדן, כאדמת וקף – הקדש איסלאמי – השייך לכל המוסלמים לעד ולעולמי עולמים. אז איך מעיזים היהודים, שדתם אינה לגיטימית והם אינם עם אתני, לדרוש שהמוסלמים יכירו בכיבוש ארץ פלשתין המקודשת למוסלמים בלבד? 4. ומה עם ירושלים? החשש האיסלאמי הקמאי הוא שאחרי שפלשתין נכבשה ב-1948, וירושלים ב-1967, יחלו היהודים לבנות את בית המקדש, וכך תחזור היהדות להיות דת רלוונטית. מצב זה מציב סימן שאלה על האיסלאם שבא לעולם – כאמור – להחליף את היהדות. 5. הכבוד הערבי הפגוע הכרה בישראל כמדינת העם היהודי משמעותה הודאה ערבית בתבוסת תש"ח ובכל התבוסות שבאו אחריה. הבושה הכרוכה בהודאה כזו גדולה מיכולת האומה הערבית לשאת. כך, על פי האיסלאם, מדינת ישראל איננה לגיטימית הן בהיבט הדתי בשל בטלות היהדות. זו לא יכולה להיות מדינת הלאום היהודי שהוא כלל לא קיים אלא הומצא על ידי התנועה הציונית, ואדמתה היא אדמת וקף איסלאמי מקודשת למוסלמים. לפיכך, דרישתו של נתניהו להכיר במדינה כמדינה יהודית או כמדינת העם היהודי מנוגדת לאמונה האיסלאמית, ומציבה סימן שאלה על האיסלאם, שבנה את הרלוונטיות שלו בדורות האחרונים על בטלותה של היהדות. הנרטיב ההיסטורי האיסלאמי שתחילתו במאה השביעית לספירה שולל את ההיסטוריה היהודית בארץ ישראל מכל וכל, למרות שהיא החלה אלפיים שנה קודם לאיסלאם. לכן אין מנוס מהמסקנה שהמאבק על הלגיטימיות של ישראל הוא בבסיסו דתי, גם אם מבחינה חיצונית הוא לובש צורה של מאבק טריטוריאלי או לאומי. אפילו אם תישאר מדינת ישראל על מילימטר מרובע היא לא תזכה להכרה של העולם הערבי והמוסלמי כמדינה יהודית. רבים אומרים לי: "אתה הופך את הסכסוך הלאומי והטריטוריאלי לסכסוך דתי," כשכוונתם לומר שבסיס הסכסוך הוא לאומי או טריטוריאלי, ולכן פשרה טריטוריאלית תביא להכרת הערבים והמוסלמים בלגיטימיות של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. אמירה כזו יוצאת מנקודת הנחה שהעולם הערבי והאיסלאמי הוא חילוני כמונו, עולם המושגים והערכים שלו זהה לשלנו וסולם העדיפויות שלו הוא כמו סולם העדיפויות שלנו. הגישה הזו היא תוצאה של הבורות הישראלית בכל הקשור לאיסלאם ולעולם הערבי. היא נובעת מהעובדה שאנחנו איננו מבינים, איננו שומעים ואיננו קוראים ערבית, ולכן איננו חשופים לאמת המרה הנאמרת בלשונות האזור, והמוסתרת היטב על ידי דוברי "הדיאלוג הבין-דתי", שאין לו שום תוחלת ותקווה כל עוד האיסלאם רואה בעצמו – ורק בעצמו – את "הדת היחידה אצל אללה," ואילו היהודים על פי הקוראן הם "בני קופים וחזירים" ו"רוצחי נביאים." כך גם מוסברת העובדה שלמרות הסכסוך העמוק בין אש"ף לחמאס על כל נושא, בדבר אחד הם מאוחדים: באי היכולת להכיר בישראל כמדינה יהודית או כמדינת העם היהודי. סאיב עריקאת, נביל שעת' ונשיא מצרים, חוסני מובארק, שלושתם בני שיח ותיקים של ישראל, אמרו בצורה מפורשת שגם בעוד אלף שנה הם לא יכירו בישראל כמדינה יהודית. המסקנה העולה מהדברים הללו היא שהסכמי השלום שלנו עם מצרים וירדן מבוססים על אינטרסים של המשטרים ולא על רצון העמים. מנקודת המבט של האיסלאם, הדת השלטת באזורנו, מדובר בהסכמים זמניים דוגמת "שלום חודיבייה" משנת 628, כאלה שמוסלמי יכול לתת לכופרים כאשר הוא אינו יכול להתגבר עליהם. כל עוד ישראל חזקה – פנימית וחיצונית – הסכמים אלו יתמידו, אבל ברגע שישראל תיתפס כמדינה חלשה – הסכמי השלום הללו יקרסו. ציטוט מ"ניוזלטר", 1.10.10 |
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: